בפרשת השבוע נקרא את שלושת
המכות האחרונות המסיימות את עשרת מכות מצרים שיובילו בעקבותיהן את יציאת בני ישראל
ממצרים.
מכות מצרים ויציאת מצרים
עצמה היו מנפלאות ה', ניסים גדולים ומעשים על טבעיים שאין בלתי ה' מי שיעשה כדברים
האלה.
מעשה ה' במצרים ויציאת
ישראל משם מהווים אירוע כה חשוב שהם הוזכרו בעשרת הדיברות, שניתנו למשה בהר סיני
:"אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" ועל כך שאל רבי יהודה
הלוי בספרו הכוזרי מדוע דווקא יציאת מצרים מוזכרת בעשרת הדיברות ולא דווקא בריאת
העולם מפרשת בראשית שהיא הרי פעולה גדולה ומקיפה יותר מהיציאה ממצרים? ותשובתו שם
היא שאת עשרת המכות ויציאת מצרים ראו ישראל במו עיניהם וזה עדיף על פני הידיעה
שהגיעה אליהם במסורת מדור לדור.
ביציאת מצרים נוכח עם ישראל
לראות בפועל ובאופן מוחשי עד כמה שולט ה' בעולמו ובכל הכוחות שבבריאה.
ה' בעשרת המכות, מול עיני
עם ישראל, היתל באיתני הטבע: הפך את המים לדם, הפך את האור לחושך ועפר לכינים, כל
אלה היו עדות ממשית לבני אדם ביכולת הבל פיו של ה' יתברך.
זו גם הסיבה שחז"ל
קבעו את מצוות זכירת יציאת מצרים בצמוד לקריאת שמע, שכן יציאת מצרים ועשרת המכות
מסייעות לנו להבין כיצד "ה' אלוקינו" הוא "ה' אחד"
ומיוחד. עשרת המכות שמסתיימות בפרשתנו מעידות על מלכותו הבלעדית של ה' ביקום.
כל זה מביא אותנו לידיעה
והבנה שהכול בעולמנו יחסי. הנהגת ה' בעולם אינה מוזכרת מידי יום ושעה בבליל
התקשורת והמידע שאנו מקבלים בכל רגע ודווקא לאור זאת אנו מחויבים להזכיר פעמיים
מידי יום את נפלאות ה' במצרים ולהכיר במשמעותם.
(ע"פ הרב נבנצאל)
שבת שלום ומבורך!
החוויה היהודית
לע"נ יעקב בובר, שבתאי
טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו
נצר אחרון למשפחתם
