נקודה שבועית, פרשת השבוע "כי תשא" ה'תשע"ו

 

 

 

בפרשת השבוע שלנו, פרשת "כי תשא", אנו נחשפים לאחד האירועים הקשים שעובר עם ישראל, חטא העגל.

משה רבנו יורד מהר סיני כשבידיו לוחות הברית וסופג מכה קשה ביותר כשמולו נגלה מחזה קשה בו עם שלם עומד ומשתחווה לעגל זהב שבנו במו ידיהם, וכל זה רגע אחרי ששמעו את דבר ה' קורא להם שלא יעשו פסל ומסכה.

זו היתה נקודת שפל של עם ישראל וצניחה אדירה אחרי הגבהים הרוחניים  שהם היו בהם בשעה ששמעו את ה' מקריא להם בקולו שלו את עשרת הדיברות.

אחת התוצאות הישירות לאירוע היתה קשה: "...ויחר אף משה וישלך מידיו את הלוחות וישבר אותם תחת ההר" - משה מנפץ את הלוחות שזה עתה קיבל מה' ושובר אותם לחלוטין והתורה טורחת לציין בפנינו שזה נעשה דווקא "תחת ההר" כדי לומר לנו שאמנם עמדו בני ישראל ליד ההר אך כעת הם נמצאים בתחתית. לשם הם התדרדרו.

מה היתה תכלית השבירה של הלוחות בידי משה?

משה לא עשה זאת מתוך יאוש. זה לא נעשה מתוך קבלת כישלון אלא ההפך הגמור, זו היתה שבירה על מנת להתחיל בבניה מחדש של התהליך.

כאשר משה ראה את העם סוגד לפסל ממש רגע אחרי המעמד הגדול של קבלת התורה הוא הבין שהעם עדיין שרוי בהערצה למשהו מוחשי. למשהו גשמי. לעם היה קשה להתחבר כעת לדבר רוחני גדול ככל שיהיה.

משה חשש שעכשיו אחרי שיפתרו את בעיית חטא העגל ימשיך העם לסגוד לדבר גשמי ויהפכו את הלוחות שהוריד איתו מההר לאליל חדש עבורם.

הוא פחד שהעם יעניק לאבנים את הכח האלוקי ויחלו להשתחוות אליהם מבלי להבין את התכלית האמיתית של הלוחות.

זו היתה הסיבה שמשה החליט לנפץ מול עיניהם ולזעזע אותם כדי שילמדו אחת ולתמיד שהאלוקים הוא אחד וזה ה' שבשמים ואין בלתו. אין קדושה בחפץ כלשהו כאלוקים. הלוחות, כלי המקדש, הר סיני,המשכן והמקדש עצמו, כל אלה הם קדושים אך הם משרתים את המטרה שהיא קבלת הקדושה בה' יתברך.

לעיתים עלינו, בדיוק כמו משה, לנפץ ולשבור מהלכים בחיינו כדי להתחיל אותם מחדש. כדי לשבור ולרסק מחשבה שמראש כנראה היתה מוטעית ולפתוח דף חדש. יש מקרים שאין ברירה וחייבים זעזוע קשה כדי להבין את המשמעות האמיתית וכך נהג משה וכך עלינו ללמוד ממנו בשעת אמת במקרים הקטנים שלנו.

 

שבת שלו ומבורך!

תודות : לצחי מיכאלי

 

חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/

 

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם

 

 

 

 

אמרי שפר ח' אלול ה'תשע"ה

אאמו"ר זצ"ל (הרה"ק רבי מנחם מאמשינוב זצ"ל) דיבר בקדשו בשם הרבי רבי בונם זי"ע מפרשיסחא, כי האיש שרוצה לשבור את תאוותיו, יביט ויראה את אלו שהשיגו כבר את התאוות, ויראה איזה פנים יש להם, אזי בעל כורחו ימאס בעיניו התאוות. (בישישים חכמה(

     ''גם תשובה היא מצות עשה מן התורה ככל המצות, יש אפוא לעשות תשובה בשמחה'' (רבי שלמה מראדומסק)

     הצדק הוא משני לחוק וסדר''  (ג'יי אדגר הובר, ראש הFBI הראשון)

     ''השמש לא תישאר מאחורי הענן לנצח'' (פתגם ארמני)

הרצון של מי חשוב יותר? (קול ברמה, עלון 163)

      לסמינר ערכים הגיע יהודי העוסק בשיווק ממתקים. בסוף הסמינר ניגש לרב עמנואל תהילה ואמר לו, כבוד הרב, ההרצאות שלכם נפלאות מאד וההוכחות שלכם שיש בורא לעולם וגן עדן וגיהינום ברורות ללא עוררין, אבל מי שבאמת גרם לי שאחזור בתשובה זה ילד בן שבע. וכך סיפר אותו יהודי: "אני יבואן של ממתקים וסוכריות במקצועי, והיום חילקתי סוכריות ארוכות מאוד עם ליקר טעימות מאוד, לכל הילדים, וכמובן שכולם אכלו את זה בתשוקה גדולה. רק ילד אחד שהיה לו כיפה על הראש, ראיתי איך הוא מסתכל על כולם שאוכלים בהנאה מרובה והוא לא אכל אלא התחיל לרוץ עם הסוכרייה בידו.

     עקבתי אחריו לראות מה מעשיו, והנה אני רואה שהוא הגיע לאמו עם הסוכרייה ביד, ושואל אותה, אימא יש לזה הכשר? אמו בדקה את הסוכרייה מכל כיוון ואמרה לו, שאין שום הכשר על האריזה ונתנה לו סוכרייה של טופי במקום זה. הילד לקח את הטופי מאמו, בירך ואכל. ואפילו לא התלונן ולא הראה אכזבה על פניו על שהפסיד סוכרייה "שווה" על פני טופי פשוט. באותו רגע הזדעזעתי בלבי, ואמרתי לעצמי ואיזה גבורה יש לילד הזה, בשביל ילדים בגילו סוכריות וממתקים זה עיקר חייהם ואביו ואמו לא היו לידו והוא ראה את כולם לועסים ואוכלים אז מה צריך להיות אכפת לו מה הוריו חושבים של זה והאם יש לסוכרייה הכשר. אבל הילד הזה ידע, אני אדם ולא בהמה, יש תשוקות אבל יש גם אלוקים, ישנן הרצונות שלי אך גם ישנן רצונות הבורא. כשראיתי את זה החלטתי שאני רוצה להפסיק לחיות כבהמה אלא אני רוצה להיות אדם וגם אני רוצה לבטל רצוני מפני רצון ה'.

חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/  

אמרי שפר ח' תמוז ה'תשע"ה

"זאת התורה אדם כי ימות באוהל" (במדבר יט,כד). אמר ריש לקיש: מניין שאין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה? שנאמר זאת התורה "אדם כי ימות באוהל" (ברכות ס"ג). הגוף מתנגד לשכל ולרוח, ולכן צריך שהאדם ימית עצמו על דברי תורה. (המהר"ל) 

לעני קל לפנות את החמץ, אבל קשה להכניס את הפסח.

     "לפעמים אנחנו בונים חומות, לא כדי למנוע מאנשים להתקרב, אלא כדי לראות למי מהם מספיק אכפת בשביל לשבור אותן".

     לפעמים השתיקה באה מרצון עמוק לצעוק, לפעמים החיוך בא מרצון לבכות ולפעמים כשרע – צריך להאמין שלמרות הכול יהיה טוב!

הקשר בין הרבי מליובאוויטש למארק צוקרברג (שרה כהן – התחברות)

     בראיון שמסר לאחרונה למגזין יהודי בארה"ב, סיפר נשיא הרשת החברתית 'פייסבוק' מארק צוקרברג על הקשר המיוחד שלו לרבי מילובאוויטש, שהתחיל עוד לפני שהגיח לעולם.

     "לפני שנולדתי, להוריי היו שלוש בנות ואבי רצה בן זכר. הוריי ביקרו אצל מספר רופאים, אך ללא הצלחה. כמעט שהגיעו לייאוש טוטאלי, עד שחבר משפחה קרוב שהיה מקורב לחסידות חב"ד, יעץ לאבי לבקש את ברכת הרבי". כך, בשנת 1982, מצא עצמו האב בניו יורק - מקום מושבו של הרבי. חיכה האב בתור הארוך, וכשהגיע תורו ביקש את ברכת הרב לבן זכר. אלא שלמרבה הפלא, קודם שנתן את ברכתו, שאל אותו הרבי במאור פנים האם הוא שומר תורה ומצוות.  משהודה האב שאינו שומר, הסביר לו הרב את משנתו ואת הפילוסופיה של חסידות חב"ד ואף ביקש מהאב להתחייב ללמד ולחנך את הבן שיולד לו - בחינוך יהודי. "אבי הבטיח שיעשה כן, ואני נולדתי פחות מ-18 חודשים לאחר ברכת הרב", אמר צוקרברג בחיוך.

     אבל זה לא נגמר בזה: "כשהגיע בר המצווה שלי, אבי נתן לי את הדולר הזה שקיבל מידיו של הרבי, וחזר על המסר שהוא שלח לי. שמרתי את הדולר, בלי להקדיש לו יותר מדי תשומת לב. בעת לימודיי האקדמיים באוניברסיטה, החל להיבנות אצלי אט-אט הרעיון של פייסבוק, ופתאום נזכרתי במה שאבי אמר לי. הרגשתי שיש כאן קשר מסוים בין המסר שהרב שלח לי, ובין הרשת החברתית שלי. כשהגיע זמן הקמת 'פייסבוק' כחברה פעילה, הייתה לי הרגשה שהגיע הזמן לעשות שימוש בדולר, והפקדתי אותו בבנק ביום הקמת החברה".

"אמנם אני לא דתי, אבל אני יכול להעיד על האינטואיציה יוצאת הדופן של האיש הזה (כוונתו לרבי מילובאוויטש - ש.כ) ואני מצטער שלא נפגשנו", הוסיף צוקרברג בסיום הראיון.. 

חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/