יום שבת, 21 במאי 2011
יום חמישי, 10 במרץ 2011
המורה שכובשת את אולמות האירועים
עינב דרומר, מורה דתיה מהיישוב שערי תקוה, מנהיגה את ההרכב המוזיקלי "דוסה נובה", להקה שמורכבת, מלבדה, משישה גברים חילונים ובימים אלה כובשת את המגזר הדתי. בקרוב הם נכנסים לאולפן להקליט תקליט מקורי
מורה דתייה ביום, ונשפנית בשעות הפנאי. אלו הם חייה של עינב דרומר בת ה־28 מהיישוב שערי תקווה שמוכרת לתלמידיה כמורה אהובה למוזיקה, אך בלילות עוטה על עצמה את תחביבה והופכת לחצוצרנית וחלילנית בלהקת 'דוסה נובה', המופיעה בחתונות בעיקר במגזר הדתי. היותה דתייה לא מפריע לה לנגן בחברת שישה גברים חילוניים, אולם היא מקפידה לשמור על הגבולות ואינה שרה, משום שהדבר אסור על אישה מתוקף ההלכה.
דרומר תמיד אהבה מוזיקה, בעיקר לנגן בחצוצרה. משחר ימיה היא חיצרצה בשצף קצף, ובמקביל למדה הוראה. מזה ארבע שנים היא עובדת כמורה בבית החינוך "ירקון". השייך למועצה האזורית דרום השרון, שממוקם בסמוך למחלף ירקונים.
לפני שלוש שנים היא סייעה להקים את להקת 'דוסה נובה', שהפכה ללהיט גדול במגזר הדתי־לאומי ואף החילוני. הלהקה, שמנגנת את הרפרטואר הישראלי מכל התקופות, זוכה להצלחה כבירה.
דרומר מבהירה כי הייחוד של להקת 'דוסה נובה' לעומת הרכבים אחרים טמון בכך שלנגניה היסטוריה עשירה של הופעות בפסטיבלים שונים בארץ ובחו"ל. "בין היתר, הופענו בפסטיבל הכליזמרים בצפת, בפסטיבלים בירושלים ועוד", היא אומרת.
"חברי הלהקה הם בוגרי בתי ספר למוזיקה בארץ, כולל 'רימון', האקדמיה למוזיקה בירושלים והמחלקה למוזיקה באוניברסיטת בר אילן".
לדבריה, כיוון שהלהקה מופיעה, הן מול המגזר הדתי והן מול המגזר החילוני, יש לה רפרטואר עשיר ומגוון של מוזיקה חסידית עכשווית, ישראלית ולועזית. "מגוון הסגנונות כולל רוק, פאנק, מוזיקה עממית, קלטית, רגאיי ונגיעות ג'אז", היא מציינת. "יש גם חומרים מקוריים, שמוקלטים בימים אלה ועתידים לצאת כאלבום"
נסחפתי עם זה
החיבור של דרומר למוזיקה החל בגיל צעיר מאוד, בעיקר כיוון שהוריה דחפו אותה להישגים בתחום. "הייתי שומעת מוזיקה וישר מתחילה להקיש את המקצבים. גם שרתי הרבה", היא משחזרת. "בכיתה א' ההורים שלי די לחצו עליי ללמוד נגינה באורגן, למרות שלא רציתי. ספגתי בבית הרבה מאוד תכנים מוזיקלים. אבא שלי התחנך במוסדות חב"ד, כשהיה צעיר, וכל ערב שבת הוא לא הפסיק לשיר. עם השנים זה חלחל, ומשם נסחפתי עם זה". לדבריה, מגיל קטן היא חשה כי הדבר בנפשה. "זה חדר לנקודות העמוקות ביותר פנימה", היא אומרת.
אפשר לומר שלחצוצרה היא הגיעה די במקרה. "בכיתה ח' עברתי לאולפנית, שלמדו בה רק בנות", היא נזכרת. "החליטו להקים שם תזמורת מיוחדת של כלי נשיפה. היה לי ברור שאני הולכת להיבחן, למרות שלא ניגנתי לפני כן על כלי נשיפה. מאוד רציתי ללמוד על סקסופון כי הוא נראה לי אז כלי מאוד מגניב. בסופו של דבר המורה שלי בחמש השנים שלאחר מכן הסתכל עליי ואמר לי בהחלטיות: 'לך יש שפתיים של חצוצרנית'. אמרתי 'יאללה, נלך על זה'".
הבנת אז את המשמעות?
"הבנתי שאני נכנסת לתוך עולם שמאוד מרגש אותי, עולם שדתיים בדרך כלל לא נחשפים אליו. בנקודה זו כבר לא הייתי זקוקה לדחיפה מההורים כדי להמשיך לנגן. שיגעתי אותם בעצמי שייתנו לי לנגן. עם זאת, כשהתחלתי לנגן על החצוצרה, הצלילים שלה היו מאוד לא נעימים בלשון המעטה. תרגלתי כל יום במשך שעות, והמשפחה קיבלה זאת בהבנה. ככה המשכתי עד שעשיתי בגרות במוזיקה".
הלכה למעשה
דרומר מספרת כי תלמידיה לא מפסיקים לפרגן לה. "זה די הגיוני שהמורה שלהם למוזיקה תנגן", היא מוסיפה. "זה מגניב אותם שיש לי להקה משלי. אני מנגנת בחצוצרה, שהיא כלי יחסית נדיר לבנות. בפרט שאני מגיעה ממגזר שהוא די זר להם כי מדובר בבית ספר חילוני".
סיפרו לנו שאת גם אוהבת לשיר.
"אני מנסה להתמקד בעיקר במה שאני יודעת לעשות טוב, שזה לנגן בחצוצרה. בגדול אני לא זמרת, מה גם שזה אסור מבחינה הלכתית. יש בעיה במגזר הדתי עם בנות ששרות, ולכן אני מעדיפה שלא לעורר פרובוקציות מיותרות".
מה באשר לנגינה בחצוצרה בלהקה, שרובה מורכבת מגברים? הרי גם זה אסור הלכתית.
"כעקרון אין בעיה עם זה שאישה דתייה תנגן. יש חברות מסוימות במגזר הדתי שלא רואות בעין יפה חברה מעורבת. לפני 'דוסה נובה' היתה לי בעיה עם הנושא בלהקה אחרת שניגנתי בה. האבא של החתן ראה אותי לפני שהאירוע החל, וביקש שארד מהבמה כי היו אמורים להגיע שני רבנים חשובים. הוא מאוד התבייש שהייתי שם. האבסורד הוא שאחרי שהרבנים הלכו, הקהל החל לרקוד מעורב, וזה נתן לי תחושה לא נעימה".
איפה הכרת את חברי הלהקה?
"דרך מוזיקאים וחברים משותפים, וגם באמצעות האינטרנט. שאלנו אנשים מי מהם מעוניין להשתתף".
גם חילוניים מזמינים אתכם להופיע בחתונות?
"ניגנו בכמה חתונות חילוניות את הרפרטואר הישראלי שלנו. עם זאת, הציבור החילוני נוטה יותר לקחת דיג'יי, לעומת הדתיים שמעדיפים להקה. זה קצת מפתיע כי הסצינה המוזיקלית יותר חזקה אצל החילונים, ופחות אצל הדתיים".
כיצד את מסתדרת עם העובדה שכל חברי הלהקה חילוניים?
"מוזיקה זה תחום שחוצה מגזרים. רוב המוזיקאים שאני מכירה אינם דתיים. אני מסתדרת עם כולם".
מה ההורים שלך חושבים על כך?
"הם מאוד תומכים. בהתחלה אבא שלי לא ראה זאת בעין יפה, אבל בהמשך הוא מאוד התחבר".
מה את מעדיפה להיות: מורה או נגנית?
"אני אוהבת לשלב הרבה דברים בחיים שלי, ותמיד אעשה דברים מגוונים. אני חושבת שאמשיך בתחום ההוראה, ובמקביל אנגן. מוזיקה זה החיים שלי".
נכתב ע"י ניצן ינקו, "ידיעות" פתח תקוה.
http://www.dosanova.co.il/
http://www.103.fm/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=FFEKHM&c41t4nzVQ=EF
מורה דתייה ביום, ונשפנית בשעות הפנאי. אלו הם חייה של עינב דרומר בת ה־28 מהיישוב שערי תקווה שמוכרת לתלמידיה כמורה אהובה למוזיקה, אך בלילות עוטה על עצמה את תחביבה והופכת לחצוצרנית וחלילנית בלהקת 'דוסה נובה', המופיעה בחתונות בעיקר במגזר הדתי. היותה דתייה לא מפריע לה לנגן בחברת שישה גברים חילוניים, אולם היא מקפידה לשמור על הגבולות ואינה שרה, משום שהדבר אסור על אישה מתוקף ההלכה.
דרומר תמיד אהבה מוזיקה, בעיקר לנגן בחצוצרה. משחר ימיה היא חיצרצה בשצף קצף, ובמקביל למדה הוראה. מזה ארבע שנים היא עובדת כמורה בבית החינוך "ירקון". השייך למועצה האזורית דרום השרון, שממוקם בסמוך למחלף ירקונים.
לפני שלוש שנים היא סייעה להקים את להקת 'דוסה נובה', שהפכה ללהיט גדול במגזר הדתי־לאומי ואף החילוני. הלהקה, שמנגנת את הרפרטואר הישראלי מכל התקופות, זוכה להצלחה כבירה.
דרומר מבהירה כי הייחוד של להקת 'דוסה נובה' לעומת הרכבים אחרים טמון בכך שלנגניה היסטוריה עשירה של הופעות בפסטיבלים שונים בארץ ובחו"ל. "בין היתר, הופענו בפסטיבל הכליזמרים בצפת, בפסטיבלים בירושלים ועוד", היא אומרת.
"חברי הלהקה הם בוגרי בתי ספר למוזיקה בארץ, כולל 'רימון', האקדמיה למוזיקה בירושלים והמחלקה למוזיקה באוניברסיטת בר אילן".
לדבריה, כיוון שהלהקה מופיעה, הן מול המגזר הדתי והן מול המגזר החילוני, יש לה רפרטואר עשיר ומגוון של מוזיקה חסידית עכשווית, ישראלית ולועזית. "מגוון הסגנונות כולל רוק, פאנק, מוזיקה עממית, קלטית, רגאיי ונגיעות ג'אז", היא מציינת. "יש גם חומרים מקוריים, שמוקלטים בימים אלה ועתידים לצאת כאלבום"
נסחפתי עם זה
החיבור של דרומר למוזיקה החל בגיל צעיר מאוד, בעיקר כיוון שהוריה דחפו אותה להישגים בתחום. "הייתי שומעת מוזיקה וישר מתחילה להקיש את המקצבים. גם שרתי הרבה", היא משחזרת. "בכיתה א' ההורים שלי די לחצו עליי ללמוד נגינה באורגן, למרות שלא רציתי. ספגתי בבית הרבה מאוד תכנים מוזיקלים. אבא שלי התחנך במוסדות חב"ד, כשהיה צעיר, וכל ערב שבת הוא לא הפסיק לשיר. עם השנים זה חלחל, ומשם נסחפתי עם זה". לדבריה, מגיל קטן היא חשה כי הדבר בנפשה. "זה חדר לנקודות העמוקות ביותר פנימה", היא אומרת.
אפשר לומר שלחצוצרה היא הגיעה די במקרה. "בכיתה ח' עברתי לאולפנית, שלמדו בה רק בנות", היא נזכרת. "החליטו להקים שם תזמורת מיוחדת של כלי נשיפה. היה לי ברור שאני הולכת להיבחן, למרות שלא ניגנתי לפני כן על כלי נשיפה. מאוד רציתי ללמוד על סקסופון כי הוא נראה לי אז כלי מאוד מגניב. בסופו של דבר המורה שלי בחמש השנים שלאחר מכן הסתכל עליי ואמר לי בהחלטיות: 'לך יש שפתיים של חצוצרנית'. אמרתי 'יאללה, נלך על זה'".
הבנת אז את המשמעות?
"הבנתי שאני נכנסת לתוך עולם שמאוד מרגש אותי, עולם שדתיים בדרך כלל לא נחשפים אליו. בנקודה זו כבר לא הייתי זקוקה לדחיפה מההורים כדי להמשיך לנגן. שיגעתי אותם בעצמי שייתנו לי לנגן. עם זאת, כשהתחלתי לנגן על החצוצרה, הצלילים שלה היו מאוד לא נעימים בלשון המעטה. תרגלתי כל יום במשך שעות, והמשפחה קיבלה זאת בהבנה. ככה המשכתי עד שעשיתי בגרות במוזיקה".
הלכה למעשה
דרומר מספרת כי תלמידיה לא מפסיקים לפרגן לה. "זה די הגיוני שהמורה שלהם למוזיקה תנגן", היא מוסיפה. "זה מגניב אותם שיש לי להקה משלי. אני מנגנת בחצוצרה, שהיא כלי יחסית נדיר לבנות. בפרט שאני מגיעה ממגזר שהוא די זר להם כי מדובר בבית ספר חילוני".
סיפרו לנו שאת גם אוהבת לשיר.
"אני מנסה להתמקד בעיקר במה שאני יודעת לעשות טוב, שזה לנגן בחצוצרה. בגדול אני לא זמרת, מה גם שזה אסור מבחינה הלכתית. יש בעיה במגזר הדתי עם בנות ששרות, ולכן אני מעדיפה שלא לעורר פרובוקציות מיותרות".
מה באשר לנגינה בחצוצרה בלהקה, שרובה מורכבת מגברים? הרי גם זה אסור הלכתית.
"כעקרון אין בעיה עם זה שאישה דתייה תנגן. יש חברות מסוימות במגזר הדתי שלא רואות בעין יפה חברה מעורבת. לפני 'דוסה נובה' היתה לי בעיה עם הנושא בלהקה אחרת שניגנתי בה. האבא של החתן ראה אותי לפני שהאירוע החל, וביקש שארד מהבמה כי היו אמורים להגיע שני רבנים חשובים. הוא מאוד התבייש שהייתי שם. האבסורד הוא שאחרי שהרבנים הלכו, הקהל החל לרקוד מעורב, וזה נתן לי תחושה לא נעימה".
איפה הכרת את חברי הלהקה?
"דרך מוזיקאים וחברים משותפים, וגם באמצעות האינטרנט. שאלנו אנשים מי מהם מעוניין להשתתף".
גם חילוניים מזמינים אתכם להופיע בחתונות?
"ניגנו בכמה חתונות חילוניות את הרפרטואר הישראלי שלנו. עם זאת, הציבור החילוני נוטה יותר לקחת דיג'יי, לעומת הדתיים שמעדיפים להקה. זה קצת מפתיע כי הסצינה המוזיקלית יותר חזקה אצל החילונים, ופחות אצל הדתיים".
כיצד את מסתדרת עם העובדה שכל חברי הלהקה חילוניים?
"מוזיקה זה תחום שחוצה מגזרים. רוב המוזיקאים שאני מכירה אינם דתיים. אני מסתדרת עם כולם".
מה ההורים שלך חושבים על כך?
"הם מאוד תומכים. בהתחלה אבא שלי לא ראה זאת בעין יפה, אבל בהמשך הוא מאוד התחבר".
מה את מעדיפה להיות: מורה או נגנית?
"אני אוהבת לשלב הרבה דברים בחיים שלי, ותמיד אעשה דברים מגוונים. אני חושבת שאמשיך בתחום ההוראה, ובמקביל אנגן. מוזיקה זה החיים שלי".
נכתב ע"י ניצן ינקו, "ידיעות" פתח תקוה.
http://www.dosanova.co.il/
http://www.103.fm/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=FFEKHM&c41t4nzVQ=EF
תוויות:
גאז,
הרכב מוזיקלי,
חצוצרה,
מורה דתיה,
פאנק,
פסטיבל הכליזמרים,
קלטית,
רגאיי
יום שלישי, 22 בפברואר 2011
לגעת בזהות ובתרבות
המרכזים להעמקת הזהות היהודית - "החוויה היהודית" פועלים בבתי ספר ממלכתיים, יסודיים ועל יסודיים, בפיקוח האגף לתרבות תורנית במשרד החינוך ובאישור "ועדת שנהר".
בנוסף , מתמקדת הפעילות בקרב אוכלוסיית העולים מאתיופיה ומרוסיה, קליטת עולים בקהילה, פעולות גישור ופיוס בין עולים חדשים וילידי הארץ, פעילות במועדוניות לילדים ולנוער לקבלת העשרה ערכית/חברתית לא פורמאלית ולהעמקת הקשר עם התרבות היהודית והציונית.
מטרתנו להעמיק את הקשר של בני הנוער ומשפחותיהם למורשת ישראל ולערכי היהדות, בזיקה לאהבת העם והארץ ואחדות ישראל. לפרוש בפניהם יריעה רחבת היקף על מורשתו היהודית של עם ישראל בא"י בכל התקופות ולהעניק לבני הנוער הישראלי את החוליות החסרות במרקם הידע הקיים אצלם ולהעלות את המוטיבציה להתנדב בקהילה ולהתגייס לצה"ל לשירות העם והמדינה.
כל זאת, בדרך חווייתית, יצירתית, מרתקת ומעניינת, המותאמת לשכבות הגיל השונות ולצרכים החינוכיים, החברתיים והערכיים. פעילויותינו ייחודיות – הן בנושאים שפיתחנו והן בדרך העברתם המגוונת תוך שימוש באמצעים אורקוליים ומשחקים מעניינים ומרתקים.
פעילות במועדוניות לילדים ונוער בסיכון, במועדוניות של הרווחה והחינוך לילדים ממשפחות מצוקה ועולים חדשים בקרית אתא, קרית ים, קרית מוצקין, קרית ביאליק, קרית שמואל, קרית טבעון, חיפה, רמלה, לוד, ע"י העברת תכנים מגוונים והעשרה חברתית ערכית וחינוכית. הפעילות תורמת רבות להעלאת הביטחון העצמי והמוטיבציה לתרום לחברה.
צוות המרכזים, הוגה, מתכנן, בונה ומפתח בעצמו את הנושאים השונים ומייצר את כל האמצעים האומנותיים והתפאורה הנדרשים לפעילויות השונות:
· פעולות גישור ופיוס בין אוכלוסיות שונות במדינה - לאחדות בעם.
· עלון "חוויית השבוע" - "החוויה היהודית" מפיקה עלון חינוכי ערכי בנושא "פרשת השבוע" והאקטואליה שלה בימינו. העלון משמש כחומר עיוני והפעלתי בבתיה"ס ובמועדוניות, תוך דיון ומתן ביטוי לביקורת . (ניתן לצפות בעלון באתר "החוויה היהודית" - http://www.h-y1.fav.co.il/ (
· "חגים וחוגגים" - אירועים וערבי הווי לפני חגים לכל המשפחה.
· "בית כנסת סדנאי"- הפעלה סדנאית לגיבוש הקהילה סביב ביקור חווייתי בבית הכנס הקהילתי, קהילה שרה (שירה ופיוט יהודיים בעדות השונות), הניגון היהודי, סיפור ושיר, תצוגת כלי נגינה ייחודיים.
· אירועי "בר/בת מצוה" ופולקלור יהודי - תוכנית "לגעת בשורשים" הכוללת מפגשי הכנה בשילוב משימות התנדבותיות למען הקהילה וסיכום הנושא בטקס רשמי ב"ימי שיא" באתרי מורשת הציונות בארץ.
· מצגות חינוכיות, חידונים, פעולות גיבוש לפיתוח מנהיגות צעירה למען הקהילה.
· "סדר פסח" לדוגמא - לעולים חדשים וותיקים.
· חיזיון אורקולי: "ירושלים - עבר, הווה ועתיד" - המשלב שחקנים ואפקטים מיוחדים באומר, צליל, תנועה ותמונה ומוביל את הצופה על משק כנפי ההיסטוריה של ירושלים מימי האבות ועד ימינו.
· "החומש הראשון שלי" - הפעלות הורים וילדים לקראת קבלת החומש - "מסע מבריאת העולם עד קבלת התורה".
בנוסף , מתמקדת הפעילות בקרב אוכלוסיית העולים מאתיופיה ומרוסיה, קליטת עולים בקהילה, פעולות גישור ופיוס בין עולים חדשים וילידי הארץ, פעילות במועדוניות לילדים ולנוער לקבלת העשרה ערכית/חברתית לא פורמאלית ולהעמקת הקשר עם התרבות היהודית והציונית.
מטרתנו להעמיק את הקשר של בני הנוער ומשפחותיהם למורשת ישראל ולערכי היהדות, בזיקה לאהבת העם והארץ ואחדות ישראל. לפרוש בפניהם יריעה רחבת היקף על מורשתו היהודית של עם ישראל בא"י בכל התקופות ולהעניק לבני הנוער הישראלי את החוליות החסרות במרקם הידע הקיים אצלם ולהעלות את המוטיבציה להתנדב בקהילה ולהתגייס לצה"ל לשירות העם והמדינה.
כל זאת, בדרך חווייתית, יצירתית, מרתקת ומעניינת, המותאמת לשכבות הגיל השונות ולצרכים החינוכיים, החברתיים והערכיים. פעילויותינו ייחודיות – הן בנושאים שפיתחנו והן בדרך העברתם המגוונת תוך שימוש באמצעים אורקוליים ומשחקים מעניינים ומרתקים.
פעילות במועדוניות לילדים ונוער בסיכון, במועדוניות של הרווחה והחינוך לילדים ממשפחות מצוקה ועולים חדשים בקרית אתא, קרית ים, קרית מוצקין, קרית ביאליק, קרית שמואל, קרית טבעון, חיפה, רמלה, לוד, ע"י העברת תכנים מגוונים והעשרה חברתית ערכית וחינוכית. הפעילות תורמת רבות להעלאת הביטחון העצמי והמוטיבציה לתרום לחברה.
צוות המרכזים, הוגה, מתכנן, בונה ומפתח בעצמו את הנושאים השונים ומייצר את כל האמצעים האומנותיים והתפאורה הנדרשים לפעילויות השונות:
· פעולות גישור ופיוס בין אוכלוסיות שונות במדינה - לאחדות בעם.
· עלון "חוויית השבוע" - "החוויה היהודית" מפיקה עלון חינוכי ערכי בנושא "פרשת השבוע" והאקטואליה שלה בימינו. העלון משמש כחומר עיוני והפעלתי בבתיה"ס ובמועדוניות, תוך דיון ומתן ביטוי לביקורת . (ניתן לצפות בעלון באתר "החוויה היהודית" - http://www.h-y1.fav.co.il/ (
· "חגים וחוגגים" - אירועים וערבי הווי לפני חגים לכל המשפחה.
· "בית כנסת סדנאי"- הפעלה סדנאית לגיבוש הקהילה סביב ביקור חווייתי בבית הכנס הקהילתי, קהילה שרה (שירה ופיוט יהודיים בעדות השונות), הניגון היהודי, סיפור ושיר, תצוגת כלי נגינה ייחודיים.
· אירועי "בר/בת מצוה" ופולקלור יהודי - תוכנית "לגעת בשורשים" הכוללת מפגשי הכנה בשילוב משימות התנדבותיות למען הקהילה וסיכום הנושא בטקס רשמי ב"ימי שיא" באתרי מורשת הציונות בארץ.
· מצגות חינוכיות, חידונים, פעולות גיבוש לפיתוח מנהיגות צעירה למען הקהילה.
· "סדר פסח" לדוגמא - לעולים חדשים וותיקים.
· חיזיון אורקולי: "ירושלים - עבר, הווה ועתיד" - המשלב שחקנים ואפקטים מיוחדים באומר, צליל, תנועה ותמונה ומוביל את הצופה על משק כנפי ההיסטוריה של ירושלים מימי האבות ועד ימינו.
· "החומש הראשון שלי" - הפעלות הורים וילדים לקראת קבלת החומש - "מסע מבריאת העולם עד קבלת התורה".
תוויות:
בית כנסת סדנאי,
החוויה היהודית,
העשרה,
חוויית השבוע,
יהדות,
ילדים ונוער,
ירושלים,
משרד החינוך,
ציונות,
רוסיה
יום שני, 14 בפברואר 2011
ימים פתוחים בקמפוס תו"מ לטכנולוגיה, מדע וערכים
ימים פתוחים בקמפוס תו"מ - לטכנולוגיה, מדע וערכים
לבני נוער (בנים) גילאי 14-16 תושבי:
נתניה, חדרה, אור עקיבא, פרדס חנה, כרכור, קדימה
והמושבים של המועצה האזורית עמק חפר.
קמפוס "תו"מ - לטכנולוגיה מדע וערכים"
מזמין אתכם ל"ימי מידע" ייחודיים להכרת הקמפוס מקרוב.
בימי ג', בשעות: 10:00-13:00
בתוכנית:
· תחרות גלישה באינטרנט .
· סיור במעבדות: אלקטרוניקה, רובוטיקה, מחשבים, מוסכי רכב ממחושבים, חדרי שרטוט ותכנון בעזרת מחשב.
· תחרויות ספורט - באתלטיקה קלה עם מיטב המורים והמאמנים.
· רחצה בבריכה + רכיבה על סוסים.
· מבחן סף פסיכוטכני - למתאימים תינתן מלגת לימודים ע"י הקרן האנגלית לקידום החינוך בקמפוס "תומ".
· ארוחת צהריים חגיגית .
· מפגש עם נציגי פרוייקט "קדם עתידים" לתלמידים מצטיינים.
לתיאום והרשמה :
האגף לקשרי קהילה לדוד : 04-8444780 052-5990060 .
* הסעות קבוצתיות בחינם.
תוויות:
בריכה,
יום פתוח,
סוסים,
קדם עתידים,
קמפוס,
קרן אנגלית למלגות,
תומ
להקת חתונות מזן אחר - "דוסה נובה"
שומרים הפקד לעירך כל היום וכל הלילה -דוסה נובה
9 בפברואר, 2011תגים: דוסה נובה, היום, הלילה, חתונות, יאיר סרי, להקה, עינב דרומר, שומרים
שייך לקטגוריות כללי, שירות לאומי | לערוך | אין תגובות »
שייך לקטגוריות כללי, שירות לאומי | לערוך | אין תגובות »
רואים את הקולות- להקת "דוסה נובה"
8 בפברואר, 2011קבוצת נגנים מצליחה עם היסטוריה עשירה של הופעות בפסטיבלים שונים בארץ ובחו"ל בהם פסטיבל הכליזמרים בצפת, פסטיבלים בירושלים ועוד, התאגדה לייצר את להקת החתונות המקצועית והטובה בתבל. ב"דוסה נובה" אנחנו מאמינים בני מאמינים במוסיקה טובה ומשובחת, המרנינה את הלב ומקפיצה את הרגליים.
עינב דרומר-חצוצרה וחליליות.
אלעד קיים-שירה וכלי הקשה.
אריאל פישר-גיטרות וקולות.
יאיר סרי-קלידים,אקורדיון,מלודיקה וקולות.
מתן יאמין-תופים וכלי הקשה.
שחף אאודה-סקספון,חליל צד וחליליות.
http://www.wix.com/dosanova/dosanova
לפרטים נא לפנות לעינב: 052-5990165
יום שני, 24 בינואר 2011
אנשי אמת שונאי בצע
בס"ד.
פרשת "יתרו"
מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"
אתר: www.h-y1.fav.co.il
"ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל, יראי אלוקים אנשי אמת שונאי בצע...ושפטו את העם בכל עת" (שמות י"ח/כא'-כב').
יתרו, חותן משה, מייעץ לו למנות שרים ודיינים לבני ישראל, שישפטו את העם ויעזרו למשה בהנהגת העם. מנהיגים אלה צריכים להיות בעלי תכונות מנהיגותיות וכישורים ברמה גבוהה: "אנשי חיל, יראי אלוקים, אנשי אמת, שונאי בצע". ארבע התכונות שנימנו, מתייחסות בעיקרן לאופי, יושר והגינות.
מדוע לא מצא משה לנכון למנות שרים ושופטים כדי לסייע לו בהנהגת העם? מדוע המתין להצעת יתרו חותנו? - משה, כשליח האל, ציפה אולי מבורא עולם למינוי מנהיגות מקרב העם. בא יתרו והבהיר לו כי לא יתכן שיעשה הכל לבדו: "נבול תיבול גם אתה, גם העם הזה אשר עמך, כי כבד ממך הדבר, לא תוכל עשוהו לבדך" (י"ח/יח'). משה למד מיתרו כי גם הנהגה עפ"י הקב"ה - מותנית בהבנה אנושית וביישום באמצעות בני אדם כי האדם שותף לבורא עולם. התורה האלוקית איננה מקוימת בכח ניסי, אלא ע"י אנשים בכח הבנתם, תבונתם ומגמתם של מנהיגים המקבלים את התורה מרצונם והם נכונים להנחיל תורה לדור הבא.
רבנו בחיי, מדגיש כי כל התכונות-המידות המוזכרות, כלולות ב"אנשי חיל". הם צריכים להיות אמיצים, נחרצים, בעלי אומץ לב, אך עליהם לשלב תכונות מוסריות להנהגתם - "שונאי בצע". הלמדנות חשובה מאוד בתורתנו, אך מה שקובע הוא התנהגות המנהיג, המוסריות שבו, ומידותיו.
בספר דברים, משה מתאר את מינוי הנבחרים ואומר: "ואקח את ראשי שבטיכם, אנשים חכמים נבונים וידועים, ואתן אותם ראשים עליכם..." (א'/טו'). על המנהיגים להיות בעלי שלוש תכונות נוספות וחשובות: חכמה, תבונה וידועים לציבור. בנוסף לארבע התכונות הראשונות הקשורות בעיקרן למידותיו של המנהיג, הפעם מוסיפים שלוש תכונות ברורות למנהיג, שיהיה חכם ונבון, למדן, מבין דבר מתוך דבר ,איש אינטלקטואל. הרמב"ם מציין שהחכמה היא השלמות עליונה, ומשמעותה הכרת האמיתות האלוקית.
תכונה נוספת ומשמעותית היא: "וידועים". היינו, המנהיג צריך להיות ידוע לציבור, מקובל על הבריות, מחובר לאנשים, עוזר ומסייע. עליו "לשווק" את עצמו כדי שיכירוהו. משה שהיה איש האלוקים - איש נסים - היה מהיר משפט , ידע מיד היכן הדין נוטה ולכן לא ציוה לעשות פשרה. אך כשירבו הדיינים, מציין הנצי"ב, הם יעשו פשרות כדי להביא לשלום בין כולם.
אם נבחן היטב את 4 התכונות המנהיגותיות שבספר שמות - שממוקדות במידות, ונוסיף עליהן את 3 התכונות שבספר דברים - שמתייחסות לחכמת המנהיג - שיהא שכלתן, בעל אוצר בלום של ידע במוחו, נבין שמאז ועד היום תכונות מנהיגותיות אלו תקפות. יושר, הגינות, אמת, אהבה בין אנשים בעלי הליכות עולם הוגנות, לימוד מתמיד של תורה ודעת - במיצוי היכולת האינטלקטואלית ובהנחלת תורה לדור הבא, הן תכונות חשובות ביותר למנהיג.
אנו רואים כי מינוי מנהיגים, התנהלותם האישית בהנהגת העם והשפעתם על גיבוש העם חשובה ורבה ביותר. התכונות המנהיגותיות, במידות ובחכמה, הנלמדות בפרשת "יתרו" - לפני מתן תורה ואחריה -טרם כניסתם לארץ, מהוות מודל נפלא ליישום לדורנו בכל הרבדים, והן תקפות מאז בניית העם היהודי ועד היום - בארצנו המובטחת, הנצחית!
ד"ר יחיאל שרמן
משלי שלמה
מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"
אתר: www.h-y1.fav.co.il
"בִּקֶּשׁ לֵץ חָכְמָה וָאָיִן, וְדַעַת לְנָבוֹן נָקָל. לֵךְ מִנֶּגֶד לְאִישׁ כְּסִיל, וּבַל יָדַעְתָּ שִׂפְתֵי דָעַת. חָכְמַת עָרוּם הָבִין דַּרְכּוֹ, וְאִוֶּלֶת כְּסִילִים מִרְמָה. אֱוִלִים יָלִיץ אָשָׁם, וּבֵין יְשָׁרִים רָצוֹן. לֵב יוֹדֵעַ מָרַּת נַפְשׁוֹ, וּבְשִׂמְחָתוֹ לֹא יִתְעָרַב זָר. בֵּית רְשָׁעִים יִשָּׁמֵד, וְאֹהֶל יְשָׁרִים יַפְרִיחַ. יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁ, וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי מָוֶת. גַּם בִּשְׂחֹק יִכְאַב לֵב, וְאַחֲרִיתָהּ שִׂמְחָה תוּגָה". (משלי י"ד/ו'-יג')
הפסוקים שלפנינו עוסקים באדם הנבון היודע כיצד להתנהג בחיים בחכמה ובדעת, בחשיבות להתרחק מאדם כסיל, בעובדה שרק האדם עצמו מרגיש ומבין היטב את עמו יותר מכל אחד אחר ומדגישים את היושר ככח קיומי בעולם.
"בקש לו חכמה ואין, ודעת לנבון נקל" - הלץ המתלוצץ הוא אינו רציני ואין לו יראת שמים, שהיא יסוד החוכמה, לא יצליח למצוא את החוכמה גם אם יבקשנה. לעומת זאת, האדם הפיקח הוא בעל תבונה, המבקש חכמה ודעת, יהיה לו קל למוצאה, כי הוא ילך אל החכמים וילמדנה.
"לך מנגד לאיש כסיל, ובל ידעת שפתי אמת" - התרחק מאיש כסיל, החסר תבונה מעשית כדי שלא תהיה מושפע ממנו. אולם אם לא תעשה כן ותתקרב אליו. - זה מראה שלא ידעת את דברי החכמים.
"חכמת ערום הבין דרכו, ואיוולת כסילים מרמה" - האדם הפיקח יודע לחשוב בעורמה על דרך החיוב, כאשר הוא מבין את דרכו. הוא חושב היטב לפני שהוא פועל והוא מבין מה עליו לעשות. לעומתו, הכסילים בבורותם חושבים שהבינו בחוכמה, וזו בעצם מרמה עצמית וכללית כאשר הם מרמים את עצמם וגם את הכלל. כל זאת, בגלל ההבדל התהומי העמוק בין המרמה לבין היושר.
"אווילים יליץ אשם, ובין ישרים רצון" - בין האווילים חסרי התבונה יחבר הפשע. אולם, בין האנשים הישרים - ברי ההבנה - מחבר ומקשר הרצון החיובי והדברים רצויים לפני ה'.
"לב יודע מרת נפשו, ובשמחתו לא יתערב זר" - רק לב האדם עצמו הוא זה שיודע ומרגיש בעת צרה את מרירות לבו ועצבונו בדרך כלל. כך גם בעת שמחה - גם כאשר האדם שמח, לא יחוש זאת מישהו אחר כמוהו.
"בית רשעים ישמד, ואוהל ישרים יפריח " - בעוד שהאיש ובני ביתו שאינם הולכים בדרכים ישרות יכרתו ויאבדו, משפחת הצדיקים הדבקים בהליכה בדרך הישר, יזכו שהאמת והצדק יהיו תמיד מנת חלקם, עם פריחה ושגשוג - ברכה והצלחה.
"יש דרך ישר לפני איש, ואחריתה דרכי מוות" - ישנה דרך הנראית דרך ישרה בעיני האדם והוא בוחר לילך בה ומצליח זמן מה, אבל סופה אבדון. דרך זו אינה ישרה, אלא היא רק נראתה ישרה בעיני האדם הלא ישר.
"גם בשחק יכאב לב, אחריתה שמחה תוגה" - יש לעתים, שגם בעת רוגע, שמחה וצחוק, יכאב לבו של האדם, המראה עצמו שמח כלפי חוץ, כאשר בלבו פנימה הוא עצוב מאוד. אבל, סופה של חגיגה זו הוא יגון. מה שמעיד שהיתה זו שמחה מדומה ולא אמיתית.
מסקנה:
כדי להתנהג בחוכמה ובתבונה, על האדם לשקול בכובד ראש את מעשיו. לא די לחשוב ולהתנהג באופן חיובי, אלא יש גם להתחבר רק עם אנשים טובים ומבינים. האדם קרוב אצל עצמו ורגשותיו הם אישיים. לכן עליו להקפיד בכבוד חברו, כי אף אחד לא יכול להרגיש את הרגשת השני. היושר הוא כוח עצום של יסוד קיומי עלי אדמות, לכן יש לדבוק בדרך הישר, האמת והצדק כדי לזכות בברכה ובהצלחה.
ד"ר אברהם גוטליב
המרכז ללימודי יסוד ביהדות
אוניברסיטת "בר-אילן"
יום רביעי, 12 בינואר 2011
יום שישי, 7 בינואר 2011
שיווק חינוכי עם כל הנשמה
"שיווק חינוכי עם כל הנשמה"
"אורי עוז הפקות – דוד דרומר" מפעיל מיזמים חינוכיים בתחום המדע והיהדות,במטרה לשפר את מצבם של אלפי בני נוער בישראל הזקוקים לתמיכה ולסיוע.
"אורי עוז הפקות – דוד דרומר" פועל למניעת נשירה והתדרדרות,ומעניק הזדמנות שווה להצלחה במשימות חברתיות ולימודיות.
אנו שמים דגש מיוחד בפעילות עם אוכלוסיית בני המגזר הדתי והמסורתי גילאי 12-16 המונה אלפי בני נוער המתגוררים בשכונות עתירות אוכלוסין והמאופיינת על פי המוצא והמעמד הסוציו-אוקנומי שלהם. במקומות רבים ברחבי הארץ קיימות קבוצות רבות של בני נוער שאינם משתלבים במערכת הלימוד הבית ספרית, או בפעילות הפנאי במסגרות הקיימות ביישוב ,בעיקר בגלל בעיות כלכליות , או חוסר ביטחון ודימוי עצמי נמוך. בני נוער אלה נמצאים בשלבי נשירה שונים ממערכות החינוך הפורמאליים והבלתי פורמאליים.
"אורי עוז הפקות – דוד דרומר" יוצר ומקים עבורם מסגרות העשרה ומרכזי למידה על מנת לחזק את השכלתם ,תרבותם ,וזהותם היהודית .
"אורי עוז הפקות – דוד דרומר" פותח לפניהם צוהר במתן ייעוץ ,הכוונה והפניה ומעניק להם מסגרת חינוכית מזן חדש המתבססת על "אמנה חברתית" שכולה נתינה הספוגה ב "אהבת ישראל" ללא גבול,חום, הבנה והקשבה לכל מצוקותיהם ומילוי כל צרכיהם.
מפעלי החינוך של "אורי עוז הפקות – דוד דרומר":
א. ייעוץ והכוונה למוסדות חינוך.
ב. סדנאות במגוון נושאים.
ג. ערבי הווי והרצאות.
ד. גרעיני קהילה וחברה.
ה. קייטנות לילדים ונוער.
ו. פרויקטים חינוכיים.
ז. מופעים והצגות.
ח. הפקת אירועים,שמחות,טקסים ועוד...
לפרטים נא לפנות ל : דוד דרומר 052-5990060 e-mail:drudavid@walla.com /
הירשם ל-
רשומות (Atom)