נקודה שבועית פרשת "משפטים" ה'תשע"ז

הרב צבי יהודה בפירושיו לתורה חוזר רבות על אחד מהסממנים המיוחדים של פרשיות התורה: הזוגיות.

יסוד הזוגיות קיים בכל הדברים שבעולם ולא פחות מכך בדברים שהם בליבו של עולם - ספר התורה.

פרשיות חומש בראשית כולן מותאמות בזוגות וכך גם הפרשות בחומש שמות אותו קוראים בתקופה זו. "שמות - וארא" - ההכנות ליציאת מצרים, "בא - בשלח" - גמר היציאה, ומכאן מגיעים למעמד הר סיני ולצמד הפרשות: "יתרו - משפטים".

"יתרו" היא פרשה קטנה בכמות אולם גדולה באיכות, ו"משפטים" היא פרשה הרבה יותר גדולה בכמות ובפירוט. גם בצמד הפרשות הזה מתקיים עיקרון הזוגיות: קודם מופיע עצם העניין ואחר כך הגילוי שלו במידות ובמעשים ובפעולות. כלל ולאחר מכן פרט.

פרשת משפטים מלאה בהמון מצוות היורדות לפרטי פרטים שהם המצוות. 

אחרי שעם ישראל מקבל את עשרת הדיברות בפרשת "יתרו" שעניינה כלל התורה, ממשיכה התורה אל הריאליות ואל החיים האמיתיים ויורדת לפרטי הפרטים בפרשת "משפטים": "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" - מתוך מעמד הר סיני זכינו, ויחד איתנו זכה כל העולם לסידורי חיים. מתוך כל מה שהיה בעליונים בפרשה הקודמת זה יורד לסדרי החיים ממש בעם ישראל ובעולם כולו בפרשה שלנו. 

המשפטים האלה מתחילים בסדרי חיים שבין אדם לחברו כדוגמת "מכה איש ומת" והם קודמים לעניינים שבין אדם למקום שיופיעו בסיום, ומשבוע הבא שתעסוק התורה במשך חמש פרשות בענייני המשכן רק לאחר שתעסוק בפרשתנו בחיי העולם הזה ממש.

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/

תודות : לצחי מיכאלי

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם

נקודה שבועית פרשת השבוע "וארא"

למנהיג אמיתי של עם יש יכולות חזקות. הוא יכול להשפיע, למשוך, לעודד ולסחוף עם שלם (או לפחות את רובו) בדרכו אחריו. אולם, גם הכיוון ההפוך אפשרי מאוד. עם יכול לשאוב את מנהיגו לאי שליטה,אי הנהגה ולרוח חלשה. בתחילת פרשת השבוע נותן ה' למשה חזון גדול שעתיד להיות לעם ישראל ועליו להעביר להם את הבשורה: "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים, והצלתי אתכם מעבודתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים, ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוקים וידעתם כי אני ה' אלוקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים" - אלו פסוקים הנותנים תקווה בתחילת שליחותו של משה כמנהיגם של ישראל. מילים אלה מבשרות על הגאולה העתידית שתבוא על עם ישראל כולו ולכן ה' מבקש ממשה שכמנהיג ישמיע דברים אלה לעם ישראל. למרות הדברים הטובים האלה ששומע עם ישראל בשעה שהוא נמצא תחת שיעבוד גדול, העם מגיב באופן כואב ביותר עבור משה: "ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבודה קשה" - עם ישראל מורכב בשעה זו מאנשים מרי לב, שכל רצונם כעת הוא פיתרון לרגע זה. הם לא מסוגלים בכלל להסתכל שנים קדימה. הם מעוניינים רק בפתרון מהיר ועכשווי. הם אינם מוכנים להיות שותפים למשה ולחלום הרחוק של הגאולה. הם לא רוצים כלל חופש. הם סך הכל רוצים מנוחה מהעבודה הקשה בה הם שרויים. משה עומד מול העם קטן האמונה ומופתע מהתגובה שלהם. הפער בין החלום הגדול שנרקם בזכות דבר ה' לבין המציאות הנגלית מול עיניו גורם לו לעגמת נפש גדולה. משה מאוכזב. משה מאבד תקווה. כוחותיו אוזלים. את האכזבה הגדולה שלו הוא שוטח בפני ה' רגע לפני שהוא יוצא לשליחותו: "הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה" - אם העם לא משוכנע באמת שבבשורה הזאת וכל כך מפקפק בה, מה תהיה האמינות שלי מול פרעה כשאופיע מולו? בנקודה זו אומרת התורה: "וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל" - הכתוב לא מפרט מה ה' ציווה אבל המדרש אומר לנו: "אמר לו הקב"ה: בני סרבנים הן, רגזנים הן, טרחנים הן, על מנתכן תהיו מקבלים עליכם שיהיו מקללין אתכם שיהיו מסלקין אתכם באבנים" - ה' נותן למשה שיעור בהנהגה. כך נראה העם שלך, רגזן, טרחן, כעסן, מקטר, אבל אתה כמנהיג צריך לקבלו על יתרונותיו על חסרונותיו. עליך לאהוב אותו ולגאול אותו כפי שהוא. אתה כמנהיג אמור להנחיל לו את הערכים אותם הוא אמור לשאת גם אם תזכה לקללות וטענות תמיד. מנהיגותו של משה, שהיא מנהיגות אמיתית, היא עבודה ולא שררה. כך אנו רוצים לראות את מנהיגנו תמיד. שבת שלום ומבורך! תודות לצחי מיכאלי חוויית השבוע שלי http://h-y.xwx.co.il/ לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם