אמרי שפר כ"ב תמוז ה'תשע"ז

·         אם תלמד לתת כמו שאתה לוקח, אם תדע להקשיב לפני שתתווכח, אם תשקול שנית בטרם תתרתח, אם לעיתים תוותר ותהיה זה שסולח, אם תשתדל מעט גם אחרים לשמח, אם תזכור שהסבלנות עוזרת לנצח אז תדע סוף סוף וידעו כולם- שגדלת באמת ובגרת בן אדם.{רבי קיפלינג}

·         יש בעיות שאין צורך לפותרן.

·         אם דלת אחת נסגרת דלת אחרת נפתחת.

·         לא כובד המשא מכריע אותנו, אלא איך שאנו נושאים אותו.

·         במקום להתפלל שיהיה לך טוב בגן עדן, הפסק לעשות לעצמך גיהינום.

·         החטא הגדול ביותר של אדם מישראל הוא כשהוא שכוח שהוא בן מלך.{הרבי מקרלין}

·         הגאווה היא שורש לכל המידות הרעות והענווה היא שורש לכל המידות הטובות.

·         מי שמגביל את כוחך תגביל את השפעתו עליך.{האדמור מרחלין}

·         האושר לא במרחקים ולא מעבר לים כי אם בתוך ליבו של האדם פנימה-- {הרמב"ם}

·         נתנו לו לאדם שתי עיניים שיראה בעינו האחת מעלות חברו ובעינו השנייה מומי עצמו{רבי מאיר מפרשמישלן}

·         זהירים הם בני אדם שלא לבלוע נמלה חיה ואין הם זהירים שלא לבלוע אדם חי.{רבי ברוך ממיזיבוז}

·         עיקר המצוות ליישר את הלב,{רבי אבן עזרא}

·         כשאדם מתעלה העולם מתעלה עימו.{הרמח"ל}

·         סוכר, המתבטל לחלוטין ונעלם לגמרי במים-ממתק. כך אדם המבטל את ישותו-מסוגל לעזור לזולתו. {רבי יצחק מוורקה}

·         כשם שהנך יכול לסבול שפרצופו של חברך אינו דומה לשלך, כך תסבול שדעותיו של חברך אינן דומות לדעותיך.{רבי מנחם מנדל מקוצק}

·         הסתכלות בדבר לא צנוע פוגמת את הנשמה וגורמת להסתלקות השכינה והאור האלוקי מהלב.{האדמור מרחלין}

·         או שאתה השליח של בורא העולם או שאתה שליח של היצר הרע-תבחר!.{רבי מרחלין}

·         מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד.{רבי נחמן מברסלב}

·         השמחה מביאה עימה התרגשות נפלאה ולחיות-לבריאות.

·         אלמלא מוראה של מלכות איש את אחיו חיים בלעו.

·         עת לכל דבר אך יש דברים שיפים הם לכל עת.

·         קשה הליצנות שתחילתה יסורין וסופה כליה.

·         חבר נאמן נכון להקריב עצמו למען חבריו--בעת התלאות יכיר האדם החבר הנאמן.{אגרת המוסר}

·         שלוש מתנות נבראו בעולם זכה באחת מהן זכה בכל: זכה בגבורה-זכה בכל: זכה בעושר זכה בכל: זכה בחכמה זכה בכל. אימתי? כשהן מתנות שמיים ובאות מכוח התורה אבל גבורתו ועושרו של בשר ודם אינם כלום.

·         הטבע הוא רצונו התמידי של ה' והנס הוא רצונו של ה' באותו רגע. {חזון איש}

·         דרשתי קרבתך בכל ליבי קראתיך ובאתי לקחתם לקראתי מצאתיך.{הריה"ל}

·         הסבורים כי החיים צריכים להיות מסע עינוגים שוכחים כי את קולם הראשון נתנו בבכי.

·         את הגוף מטהרים במים ואת הנפש תטהר בתבונה.

·         בני אדם מרבים לתבוע את "המגיע להם" לו אך ידעו מה רב הוא המצוי ברשותם מתוך חסד.

·         שתיקה היא אמירה אצילית אם בעקבותיה מפציע אור התבונה.

·         שכחת דברים בעלי ערך? נובע מכך כי זיכרונך עמוס בהבלים וזוטות.

·         האוהבים מרגישים את היקום כולו שותף להם באחווה מרגישים את ברכת אלוהים "כי טוב" ורק דרך אחת להם להודות על החסד הזה בהוסיפם להיות את שהנם ובאהבם את האחד שנתייחד ואת כל האדם והעולם.

·         כדי לאהוב צריכים ללמוד להכיר ולדעת ובמקום בו שרויה האהבה שם גם נמצאת החכמה.

·         מה שהתורה עושה לשכל התפילה עושה לנשמה.

·         חברת הנדיב מציאה גדולה וחברת הנבל חרטה חברת השוטה סכנה ושמחתו שמחה.{הרשב"ג}

·         העושר הגדול עזיבת החמדה.{הרשב"ג}

·         מי שמבקש יותר מצורכו טורד נפשו מתועלתו.{הרשב"ג}

·         אם יכבדוך בני אדם בגלל עושר או שררה אל יערב לך כי הכבוד ההוא יפנה בהפנותם אבל יערב לך אם יכבדוך בעבור חכמה יראה או מוסר. {הרשב"ג}

·         שאלו לחכם: האם נאה לזקן שילמד? וענה: אם הסכלות גנאי לו הלימוד נאה לו.{הרשב"ג}

·         שאלו לחכם: את מי תאהב יותר אחיך או חברך? וענה: אינני אוהב אחי עד שיהיה חברי. {הרשב"ג}

·         שאלו לחכם: מהי אהבה? וענה: נטות הלבבות והתחברם.{הרשב"ג}

·         שאלו לחכם: מהו פצע שאין לו רפואה? וענה: כשיצטרך הנדיב אל הנבל וימנע ממנו-- {הרשב"ג}

·         כל הכופר בטובתו של חברו לסוף כופר בטובתו של מקום.

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/

נקודה שבועית פרשת "פינחס" ה'תשע"ז

על פי פירוש רש"י, משה ביקש מה' שימצא מנהיג שיחליף אותו בבוא העת, אדם עם הרבה סבלנות: "ריבונו של עולם גלוי וידוע לפניך דעתו של כל אחד ואחד ואינן דומים זה לזה, מנה עליהם מנהיג שיהא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו".

בפסוקים מתאר משה את התכונות והכישרונות שדרושים להנהגה צבאית ומדינית יחד. היסוד הקובע הוא מידת הסבלנות.

במידה זו תהיה למנהיג התייחסות לכלל הציבור באהבת ישראל וברצון לשרת את הציבור ולשאת סבלו.

זו מטרה קשה ביותר ומשה כמנהיג יודע זאת מניסיונותיו שלו.

אך עדיין משה היה צריך לדבר אל ליבו של יהושע כדי שיסכים "קחהו בדברים אשריך שזכית להנהיג בניו של מקום". וממשיך רש"י באותו עניין ומפרט: "דע שטרחנים הם על מנת שתקבל עליך... לקחו בדברים והודיעו מתן שכר פרנסי ישראל לעולם הבא".

לפי רש"י מנהיג הוא עבד הציבור ומשרתו. רק אדם שיודע את השכר של הנהגה טהורה בעולם הבא נוטה שכם לשאת בעול ההנהגה.

הרמב"ן סובר כמו רש"י שיש חשיבות למידת הסבלנות כסגולת יסוד למנהיג אולם לדעתו הוא צריך להיות תקיף ולא להירתע מלהטיל מרות אבל בארבע עיניים שיזהיר אותו על הצורך לסבול את העם. לדעת הרמב"ן הציבור אינו צריך לדעת שיש צו על סבלנות.

הספורנו והאבן עזרא מדגישים את צו התורה לתת כבוד ליהושע לעיני הציבור על מנת שיכבדו אותו: "ונתת מהודך עליו" הוד מלכות ושררה כדי שינהגו בו בכבוד.

לעומתם אור החיים מפרש שאין מדובר כאן בסגולה אישית אלא סגולה עילאית שנפשו של מנהיג אמיתי חייבת להיות מחוננת בה.  רוח משה הייתה כוללת נפשות כל ישראל ולכן היה מסוגל להנהיג את ישראל על כל שבטיו ומחנותיו והוא התפלל כעת למצוא אדם מסוג זה שרוחו תכלול את כולם.

יהושע היה האיש שבגלל כלליותו יכול היה לשמש שורש לכולם ומשה התבקש להוסיף מהודו עליו.

הסבלנות הזאת שדיבר עליה רש"י היא מידה חשובה בכלל בטבע האדם שהיא הניגוד הגמור להגעה לכעס. אדם סבלן יידע למנוע עצמו מלכעוס ולהוציא עצמו מן העולם..

 מי ייתן שנזכה למנהיגי אמת מלאי סבלנות לכולנו.

שבת שלום ומבורך !

תודות : לצחי מיכאלי

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/

נקודה שבועית פרשת השבוע "וארא"

למנהיג אמיתי של עם יש יכולות חזקות. הוא יכול להשפיע, למשוך, לעודד ולסחוף עם שלם (או לפחות את רובו) בדרכו אחריו. אולם, גם הכיוון ההפוך אפשרי מאוד. עם יכול לשאוב את מנהיגו לאי שליטה,אי הנהגה ולרוח חלשה. בתחילת פרשת השבוע נותן ה' למשה חזון גדול שעתיד להיות לעם ישראל ועליו להעביר להם את הבשורה: "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים, והצלתי אתכם מעבודתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים, ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוקים וידעתם כי אני ה' אלוקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים" - אלו פסוקים הנותנים תקווה בתחילת שליחותו של משה כמנהיגם של ישראל. מילים אלה מבשרות על הגאולה העתידית שתבוא על עם ישראל כולו ולכן ה' מבקש ממשה שכמנהיג ישמיע דברים אלה לעם ישראל. למרות הדברים הטובים האלה ששומע עם ישראל בשעה שהוא נמצא תחת שיעבוד גדול, העם מגיב באופן כואב ביותר עבור משה: "ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבודה קשה" - עם ישראל מורכב בשעה זו מאנשים מרי לב, שכל רצונם כעת הוא פיתרון לרגע זה. הם לא מסוגלים בכלל להסתכל שנים קדימה. הם מעוניינים רק בפתרון מהיר ועכשווי. הם אינם מוכנים להיות שותפים למשה ולחלום הרחוק של הגאולה. הם לא רוצים כלל חופש. הם סך הכל רוצים מנוחה מהעבודה הקשה בה הם שרויים. משה עומד מול העם קטן האמונה ומופתע מהתגובה שלהם. הפער בין החלום הגדול שנרקם בזכות דבר ה' לבין המציאות הנגלית מול עיניו גורם לו לעגמת נפש גדולה. משה מאוכזב. משה מאבד תקווה. כוחותיו אוזלים. את האכזבה הגדולה שלו הוא שוטח בפני ה' רגע לפני שהוא יוצא לשליחותו: "הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה" - אם העם לא משוכנע באמת שבבשורה הזאת וכל כך מפקפק בה, מה תהיה האמינות שלי מול פרעה כשאופיע מולו? בנקודה זו אומרת התורה: "וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל" - הכתוב לא מפרט מה ה' ציווה אבל המדרש אומר לנו: "אמר לו הקב"ה: בני סרבנים הן, רגזנים הן, טרחנים הן, על מנתכן תהיו מקבלים עליכם שיהיו מקללין אתכם שיהיו מסלקין אתכם באבנים" - ה' נותן למשה שיעור בהנהגה. כך נראה העם שלך, רגזן, טרחן, כעסן, מקטר, אבל אתה כמנהיג צריך לקבלו על יתרונותיו על חסרונותיו. עליך לאהוב אותו ולגאול אותו כפי שהוא. אתה כמנהיג אמור להנחיל לו את הערכים אותם הוא אמור לשאת גם אם תזכה לקללות וטענות תמיד. מנהיגותו של משה, שהיא מנהיגות אמיתית, היא עבודה ולא שררה. כך אנו רוצים לראות את מנהיגנו תמיד. שבת שלום ומבורך! תודות לצחי מיכאלי חוויית השבוע שלי http://h-y.xwx.co.il/ לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם