אמרי שפר י' סיון ה'תשע"ו

 בזכות ההתעקשות - לא מצאנו בתורה שום מצווה שיש לה מועד להשלמה בזמן אחר, חוץ מקרבן הפסח . זאת משום שיהודים ביקשו והתחננו "למה נגרע ". אף גאולתם של ישראל תהיה – כך אם יתעקשו ויתאמצו בלב ונפש לזכות לגאולה, תבוא הישועה.

"     הענווה אינה נמנית במניין המצוות, כי אילו הייתה מצווה כזאת, היו אנשים מרגישים גאווה על שנוסף לכל מעלותיהם יש בהם גם ענווה" (הבעש"ט(

  "והאיש משה עניו מאוד מכל האדם" (במדבר יב,ג). ראשי התיבות של 'אדם' הם א ברהם, ד וד, מ שה, שלושה שהצטיינו במידת הענווה. אברהם אמר "ואנוכי עפר ואפר"; דוד אמר "ואנוכי תולעת ולא איש"; והגדיל משה בענוותנותו ואמר "ונחנו מה". (של"ה)

     והייתם לי סגולה מכל העמים.  אפילו חוש הריח של אומות העולם מצביע על כך; הללו שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו מגבירים ומחזקים את הידיעה הברורה כי תפקיד לנו, לקיים את העולם! עם סגולה! האוצר אצלנו! רק לגלות ולהשתמש.

ישועה נפלאה (פניני עין חמד, עלון 534)

     עד כמה עלינו להיות קשובים ל'דעת תורה' ולהתחזק באמונה שלמה, במה שאומר הצדיק ואף אם אין אנו מבינים, מדוע ולמה אמר הצדיק, עלינו לדבוק במה שאמר ובעז"ה נזכה לראות ישועות, כפי שהתרחש בסיפורינו:

     בעל מוסד לקירוב רחוקים במרכז, הגיע לפני מספר חודשים אל מעונו של הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א, כדי להתייעץ עימו. במהלך השיחה, פירט באוזני רבנו את בעיותיו הכלכליות הקשות בשנה האחרונה. "אני מצוי בחובות גדולים המסתכמים בסכום של עשרים וארבע אלף דולר!", אמר, "אני לא יכול להמשיך עם מלאכת קירוב הרחוקים, זה מקשה עליי ועל משפחתי" . רבנו שמע במשך דקות ארוכות את דבריו והשיב לו בחיוך: "אם אתה עוסק בקירוב, תמשיך למרות הקשיים המרובים. אל דאגה, יהיה בסדר". וכך, מביתו של רבנו הוא יצא עם החלטה חד משמעית להמשיך בדרך הקירוב, על אף שאינו יודע ומבין מהיכן תבוא הישועה . לא עברו מספר שבועות ומבנה המוסד, הממוקם בגוש-דן, היה זקוק לשיפוץ קל. מיודענו החליט לגשת למלאכה ותוך כדי השיפוץ הבחין במספר עכברים המתרוצצים במקום. הוא כבר לא ידע את נפשו, אך זכר את דברי רבנו והמשיך הלאה במלאכת השיפוץ, תוך שהוא רוכש פיתיון לעכברים כדי לבדוק , היכן המקום בו הם שוהים בתוך המבנה. לאחר שגילה כי מאחורי אחד הארונות ישנו חור קטן, הוא הרחיב אותו וגילה בו משפחה עֲנֵפָה של עכברים המסתירים שתיי קופסאות מאובקות מלאות מטבעות כסף ישנות.

     בתחילה היה בטוח , כי מדובר במטבעות ששוויין אפסי, אך לאחר שפנה למומחה עתיקות גילה , כי מדובר במטבעות מזמן הבריטים וכי כל מטבע שווה 160 דולר. במקביל, פנה לאחד הרבנים, כדי להתייעץ עימו , אם מותר לו לעשות שימוש במטבעות. יחד הם עסקו בסוגיה בפרק 'אלו מציאות', ומצאו תוס' המתייחס למקרה כזה ומסיק , כי מותר לעשות בהן שימוש.  הוא חזר לביתו, ספר את המטבעות וגילה כי בשתי הקופסאות יחד ישנם 150 מטבעות, כשסכום שוויין מגיע ל 24 אלף דולר. בדיוק הסכום שרבץ על כתפיו. רק אז הבין את דברי רבנו: "תמשיך בקירוב יהיה בסדר ." ֵ

חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/

אמרי שפר ב' אייר ה'תשע"ו

  אמור אל הכוהנים" (כא, א( "אמור ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים" (רש"י). מזהירים את הגדולים שלא יזלזלו בקטנים, כי כוחם וגדולתם של ה"גדולים" מה"קטנים" הוא בא...

     "ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל" (ויקרא כב,לב). אל תחללו את השם בתירוץ של "ונקדשתי בתוך בני ישראל", שכביכול אתם מקדשים במעשיכם את השם. (מאוצרנו הישן)

"     ירצה האדם לשלוט על הזולת – מיד יתייצב היצר לצידו; ירצה האדם לשלוט על עצמו – בודד יעמוד במערכה, ואיש לא יעזור לו" (רבי אהרן מ"מ מרדזימין(

     רבי שמחה בונם אמר לתלמידיו: "כל אחד מכם צריך שיהיו לו שני כיסים, כדי שיוכל להשתמש בזה או בזה לפי הצורך. בכיס הימני מונח המאמר: 'בשבילי נברא העולם', ובכיס השמאלי: 'אנוכי עפר ואפר'

חווה ואהבה (פרפראות וגימטריות עלון 183)

     משורר ברזילאי יצא לטיול רגלי בעיירה בה הוא גר. במהלך טיולו פנה אליו חברו החוואי בבקשה לעזרה. אמר החוואי: 'החלטתי למכור את החווה שלי. אחרי שנים של טיפול ועבודה נמאס לי להחזיק את שטח האדמה שאתה בוודאי מכיר היטב.' 'אכן זכורה לי החווה, אך במה אוכל לעזור?" שאל המשורר. ענה לו החוואי 'כישורי הכתיבה שלי אינם גבוהים במיוחד, תוכל לכתוב לי מודעה על מכירת החווה בכדי שאפרסם אותה בעיתון ?' חשב המשורר כמה רגעים, וברצון הסכים לעזור לחברו. לאחר כמה ימים שלח המשורר את דבר כתבו לחוואי וזה פרסם בעיתון את המודעה הבאה: 'למכירה: שטח אדמה פורייה ומלאת עצים בו ציפורים מצייצות שחר,  החצוי בזרימת מימיו התכולים של נחל מבעבע. בית המשפחה שבשטח הנרחב שטוף אור לכל אורך היום, אך מציע צל של רוגע ושלווה בערבים.' לאחר זמן מה מפרסום המודעה, התהלך כהרגלו המשורר בעיירה ונתקל בחוואי פעם נוספת. לאחר שיחת חולין קצרה, שאל המשורר האם הצליח למכור את השטח מיום הפצת העיתון. ' האמת היא', ענה לו החוואי 'ששיניתי את דעתי והחלטתי לשמור את החווה לעצמי.' התפלא המשורר לאור תשובתו, ושאל בדאגה 'וכי מדוע? האם המודעה שכתבתי עבורך לא הביאה קונים פוטנציאלים כלל?' החוואי החל להסמיק ואמר למשורר, 'לאחר שפירסמתי את המודעה, פנו אליי אנשים רבים. אך כל קונה שפנה אליי בהתלהבות גרם לי לחזור ולקרוא שוב את המודעה, ולאחר שקראתי אותה מספר פעמים הבנתי שהחווה שלי היא אוצר ושאיני יכול לוותר עליה.

     לפעמים איננו מבינים כמה טוב לנו בחלקנו ואנו רודפים אחר אשליות של אוצרות כוזבים. אנו מוותרים על דברים בעלי משמעות, ועל אנשים שאנו אוהבים, שומטים את מה שאינו עולה לנו כסף מתוך המחשבה שאינו יקר כלל. הדרך בה עלינו להתמודד עם חולשות וכשלונות אינה הבדלה ובידוד עצמי, עלינו להשקיע בבניית חברויות אמת כמו יבול שגדל לאורך השנים - מתוך אהבה וניסיון להתפתחות בחיים.

חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/

אמרי שפר ט"ז שבט ה'תשע"ה

אנכי ד' אלוקיך (כ, ב). שמעתי ממורי כ"ק ה'אמרי חיים' זיע"א שאמר בשם הרה"ק ה'חידושי הרי"ם זצוק"ל, עשרת הדיברות מתחילות באות א' א'נכי ד' אלוקיך. המשנה מתחלת באת מ' מ'אמתי קורין. הגמרא מתחלת באות ת' ת'נא היכא קאי. ראשי תיבות 'אמת'. והיינו דכתיב (תהילים קיט, קס) ראש דברך אמת, היינו ראש של כל התורה הוא אמת. (אוצר אפרים) ובשם הרבי ר' בונם מפשיסחא זצוק"ל שכל יהודי צריך שיהיה לו שני כיסים, כיס אחד – בשבילי נברא העולם, ובכיס השני אנכי עפר ואפר, שאם בא לידי התנשאות יזכיר עצמו אנכי עפר ואפר, ואם בא לידי עצבות יזכיר עצמו בשבילי נברא העולם, וזהו כהן מדין חותן משה. (קול מבשר, הגה"'ק רבי שמחה בונים מפרשיסחה זצ"ל) יש אימרא ש"קל אדון על כל המעשים", זה תירוץ על כל הקושיות. אם מבינים ומכניסים בראש שהרבונו של עולם הוא הבעל הבית על כל המעשים אז אין שום קושיות. מספרים על ר' יחזקאל אברמסקי זצ"ל כשדיבר שהיה כמה שנים בסיביר ועבר זמנים קשים, ופעם אחד קם בבוקר ולא היה לו סידור ולא גמרא, אז חשב לעצמו על מה לומר מודה אני, אין לי כלום אבל פתאום נתעורר בו מחשבה "מודה אני לפניך מלך חי וקים שהחזרת בי נשמתי על מה על "רבה אמונתך" שאפילו במצב כזה מתרבה אצלי האמונה. אמר הרייע"ץ היה שוה כל סיביר העיקר שיצא כזה ווארט. חומרא המגיד מקלם היה ידוע במלחמתו נגד המשכילים, בשונה משאר המגידים היה לו סגנון ציני וארסי שהשתמש בהם היטב נגד הפורצים בגדרי הדת. פ"א היה ברכבת יחד עם שני "רבנים" רפורמים, קלי דעת ועזי מצח, והעיזו פניהם מולו להוכיחו על צדקת דרכם, ושהם מקפידים לקיים התורה וכו'. באמצע הנסיעה ראה המגיד לחרדתו ששני צדיקים אלו משוחחים עם אישה זרה מתוך קלות ראש וד"ל. או אז פנה אליהם ואמר להם: ניצחתני בני, צודקים הנכם בדרככם ולא עוד אלא שלפי מראית עיני גדולים אתם בדקדוק הדין ובגדרם וסייגים יותר מהחרדים לדבר ה', כי לפני החרם שתיקן רבנו גרשום מאור הגולה היה מותר לאדם לשאת יותר מאישה אחת, בא רבנו גרשום ותיקן שרק אישה אחת מותר לבעל א', באתם אתם והוספתם חומרא ע"ג חומרא ותיקנתם שאיש א' אסור באשה אחת, ויש להתיר רק אישה אחת לשני אנשים... ולבשו בושת וכלימה. חוויית השבוע שלי http://h-y.xwx.co.il/