‏הצגת רשומות עם תוויות תרי"ג מצוות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות תרי"ג מצוות. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 16 במרץ 2016

נקודה שבועית, פרשת השבוע "ויקרא" ה'תשע"ו


הנה הגענו אל החומש השלישי, חומש "ויקרא,"והפרשה הפותחת אותו היא פרשת "ויקרא" על שמה נקרא החומש עצמו.
שני החומשים הקודמים, "בראשית" ו"שמות" היו חומשים מלאים בסיפורי האבות, מעלליהם של גיבורי התחלת ההיסטוריה האנושית ולאחר מכן תחילת לידתו של עם ישראל ושנות עבודתו במצרים והיציאה ממנה.
אלה היו חומשים מלאים בתיאורים וסיפורים, אך כעת בבואנו לקראת החמוש החדש "ויקרא" עלינו להבין שזהו חומש שעתיד להיות ספר הלכה "יבש" שדן בחלקו הראשון בהלכות קורבנות וקדושה וטהרה ובחלקו השני הוא מלא במצוות נוספות שרובן בין אדם לחברו.
אף על פי שחומש זה נחשב למעין חומש "משעמם" מבחינת קריאה, בחרו בו חז"ל והעלו אותו על נס וציינו אותו לטובה דווקא ובגלל שהוא כזה.
כאשר התורה מתארת את האור בתחילת התורה בחומש "בראשית" היא מזכירה את המילה "אור" חמש פעמים, וכל זה במטרה לרמוז לנו לשים לב למשהו, ולעובדה שהתואר "אור" הוא תואר כבוד לתורה אנו מבינים שהחזרה המחומשת על מילה זו מקבילה לחמשת חומשי תורה.
הפעם השלישית בה מוזכר אור: "וירא אלוקים את אור כי טוב" - הוא כנגד חומש ויקרא, והמקבילה של ספר "ויקרא" הוא הפסוק "את האור כי טוב"  וראו בחומש זה חז"ל כי הוא ה"כי טוב" שבחומשים
דווקא בחומש זה מתגלה הטוב של האור.
ומהו אותו אור טוב שיש בחומש זה?
עונים חז"ל במדרש: "שהוא מלא הלכות רבות". 
אותן הלכות הן האור שלנו. הן מאירות לכולנו את הדרך בה עלינו ללכת. הן נותנות לנו נקודות ציון לאורך יומנו וחיינו כיצד עלינו לפעול ולעשות. הן נותנות לאדם מצפן למיקומו בעולם.
בתורה כולה יש תרי"ג מצוות, ורק בחומש "ויקרא" לבדו יש 234 מצוות שהן קצת יותר משליש סך כל המצוות
דווקא החומש "היבש" הזה מלא באור של הלכות ומצוות שמאירות לנו את הדרך, וזכה דווקא הוא להיות מלא ביחס לשאר ארבעת החומשים ברוב המצוות ביחס לחומש יחיד.
שנזכה תמיד להיות מוארים בדרך הנכונה והטובה!

שבת שלום ומבורך!

חוויית השבוע שלי

תודות : לצחי מיכאלי
לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם


יום רביעי, 10 בפברואר 2016

נקודה שבועית, פרשת השבוע "תרומה" ה'תשע"ו



 

השבת נתחיל לקרוא רצף של חמש פרשות שכולן כמעט במלואן עוסקות בבניית המשכן, כליו, ובגדי הכהן.

פרשת השבוע שלנו, פרשת "תרומה", היא הפרשה הפותחת את רצף הפרשות הזה שכבר בתחילתה מופיע הציווי המוכר והידוע "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" בו מבקש ה' מבני ישראל שיבנו משכן.

הכלי המרכזי שהיה במשכן הוא הארון. הוא הונח בקודש הקודשים מקום שרגל אדם לא הייתה דורכת בו מפאת הקדושה מלבד הכהן הגדול ורק ביום הכיפורים.

בתוך ארון העדות היו מונחים לוחות הברית,השבורים ומעליהם החדשים.

דווקא החיבור הזה של הכהן הגדול עם ארון העדות אך ורק ביום הכיפורים בקודש הקודשים מסמלת את הקשר והסליחה והמחילה וההתקרבות בין ה' לעם ישראל.

הייחוד של הארון לעומת כלים אחרים, שהוא מסמל בעצמו את התורה. לצערנו בסערת חורבן הבית נעלם הארון ובו הלוחות אך נותר בידנו עד היום ספר התורה.

אולם דבר נוסף מייחד את הארון: הציווי לבנייתו: "ועשו ארון עצי שיטים".

בשאר כל הכלים נאמר "ועשית", וכאן בבניית הארון נכתב "ועשו",בלשון רבים. מה מיוחד שדווקא בו נכתב ברבים?

על כך כותב המדרש: "אמר לו הקדוש ברוך הוא: יבואו הכול ויעסקו בארון,כדי שיזכו כולם לתורה", ובמדרש אחר נאמר: "שציווה הקדוש ברוך הוא לעשותו לכל ישראל, שלא יהא לאחד פתחון פה על חברו לומר: "אני נתתי הרבה בארון, לפיכך אני לומד הרבה,ואני יש לי יותר ממך

התורה היא מהות עם ישראל. אין בה מעמדות, אין בה מישהו טוב יותר או יפה יותר. התורה נותנת לעם ישראל את המעמד הרוחני שלו ולכן היא נגישה לכלל ישראל ולא למישהו ספציפי.

תרי"ג המצוות בנויות כך שרק שיתוף של כל החלקים מהעם יביאו לקיום מלא שלהם. אין ישראל יכול לקיים מצוות של כהן, ואין גבר יכול לקיים מצוות של אישה וכן הלאה.

התורה אינה תורת יחיד אלא תורה של הכלל. היא תורה של אומה, וכבר בבנייה של הארון, המסמל את התורה הצטוו כל ישראל להיות חלק בבנייתו וכולם בשווה היו חייבים לתרום לבנייתו כי ידעו שזו דרישה אלוקים לשיתוף של כלל העם בארון עצמו.

זהו הארון, זוהי התורה שלכלל ישראל יש חלק בה.

 

שבת שלום ומבורך!

 

 

תודות : לצחי מיכאלי

 

 

חוויית השבוע שלי


 

 

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם

יום רביעי, 29 ביולי 2015

אמרי שפר י"ג מנחם אב ה'תשע"ה



אדם מישראל צריך לנהוג בדרך הממוצעת, כדברי הרמב"ם בהלכות דעות. אסור להפריז בנטייה לצד כלשהו. כשם שהרשע עלול מצד טבעו לעבור על 'לא תגרעו', כך הצדיק עלול לעבור על 'לא תוסיפו' ולהחריב את העולם בצדקותו. (עיטורי תורה)

     ביאר בפניני התורה רב לך אל תוסף דבר אלי. מובא בזוהר שלכל אדם הוקצב לו כמה מילים לדבר במשך כל ימי חייו וכשהוא מרבה לדבר מקרב מיתתו, חוץ מדברי תורה שמרבה חיים לכן אמר קוהלת אל תהי כסיל, למה תמות בלא עתך? כי הכסיל מרבה דברים ויצטרך למות קודם זמנו.

     בפרשת ראה (דברים יג,ד) נשנה הציווי "לא תוסף... ולא תגרע". אלא שכאן הציווי נאמר בלשון רבים ושם בלשון יחיד. כי כאן הכוונה שלא יוסיפו על תרי"ג מצוות בכלל, ושם הכוונה שבאותה מצווה עצמה לא יוסיפו ולא יגרעו. (הגר"א)
      
     התורה היא סם חיים, תרופה שבאה לטהר את האדם מכל הרע שבו. לפיכך "לא תוסיפו... ולא תגרעו" – תרופה יש לקחת לפי מידה בדוקה ומדודה. מידה קטנה יותר אינה מועילה, ומידה גדולה יותר מזיקה. (רבי יהונתן אייבשיץ)

בדרום קורֵאה לומדים תלמוד (שיחת השבוע,1491)
     שיחת הטלפון שקיבל עו"ד קובי סגל לפני כמה חודשים הצליחה להפתיע אותו. על הקו היה נציג ממשלת דרום קורֵאה, שביקש להזמינו לביקור רשמי, בעקבות סיוע חשוב שהעניק לכמה מאזרחי המדינה. "הייתי בהלם", מספר סגל (51), תושב כרמי יוסף. "אחרי שנעניתי, העביר לי הנציג הקורֵאני את מועדי הפגישות, וגיליתי שהטיסה בחזרה לארץ חלה בשבת. הסברתי שזה בלתי-אפשרי, בשל היותי יהודי דתי. האיש הציע להאריך את הכרטיס בעוד שלושה ימים. הוא גם הבטיח לעזור לי בסוגיית הכשרות".
שגריר למען היהודים
     סגל מספר על הביקור בדרום קורֵאה כשהוא עדיין נתון לרושם החוויה. "הביקור נערך ביזמת קרן קורֵאנית, שמזמינה אנשים מהעולם שסייעו לאזרחיה", הוא מסביר. "בעיצומו של הביקור הציעו לנו לשאול משהו על העם הקורֵאני. שאלתי אם נכונה הידיעה שבתיכון הקורֵאני לומדים תלמוד". התברר לו שאכן כן. "הפגישו אותי עם הפרופ' יו, קורֵאני בן יותר משמונים, העומד בראש קרן ידידות בין ישראל לקורֵאה". בילדותו היה הפרופסור נער חסר כול, במשפחה בת עשרה ילדים. הוא נחשף לתנ"ך, וכתב מכתב לנשיא שזר. כעבור זמן קיבל הזמנה משזר לבוא לארץ. כאן למד באוניברסיטה והשלים דוקטורט. לימים חזר לקורֵאה כשגריר שמרבה לדבר בשבחם של היהודים וארץ ישראל.
הסוד טמון בתלמוד
     הפגישה עם הפרופסור הזקן פתחה לפני סגל צוהר לתופעה המרתקת: "הוא הסביר לי שהעם הקורֵאני מעריך מאוד את החכמה היהודית, ובעבורם יהודי הוא שם נרדף להצלחה ולחכמה. חכמי קורֵאה הגיעו למסקנה שהסוד טמון בלימוד התלמוד. מאז תורגמו קטעי תלמוד לקורֵאנית – בעיקר סיפורים, חלקים מפרקי אבות וכדומה, והם נלמדים בקרב הצעירים.
     "שאלתי את הפרופ' יו: מה צעיר קורֵאני אמור לעשות בסוגיית 'שור שנגח'?... והוא השיב כי נוסף על כל המחלוקות המרתקות שבתלמוד עובר בו מסר ברור – יש בעל בית לעולם וצריך לציית לחוקיו. עוד אמר שכאשר מעמיקים בתלמוד מגלים בו מאגר חכמה אין-סופי. התרגשתי מאוד לשמוע את התובנות הללו דווקא מקורֵאני גוי".
קורֵאנים בבית חב"ד
     בקורֵאה חיים כחמישים מיליון בני-אדם. "בשיחה עם הפרופ' יו ראיתי את התממשות הפסוק שנקרא בשבת ואתחנן – 'כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים'. זו הייתה חוויה מרגשת להיחשף להערכת העם היהודי דווקא בקורֵאה", אומר סגל.
     הקורֵאנים הבטיחו לדאוג לכשרות, וקיימו: "הכירו לי את בית חב"ד במדינה, בניהולו של השליח הרב אשר ליצמן . התפללתי שם מדי יום ונהניתי מארוחה כשרה. התברר לי שבבית חב"ד, נוסף על הפעילות הענֵפה עם היהודים, מתקיים מדי פעם בפעם שיעור בתלמוד לקורֵאנים. השליח מנצל את השיעורים להפצת שבע מצוות בני נח. התפעלתי מאוד. למעשה חב"ד הוא הגוף היחיד שיש לו תקשורת עם לא-יהודים והוא מפיץ בקרבם את שבע מצוות בני נח".

חוויית השבוע שלי