‏הצגת רשומות עם תוויות בלעם. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בלעם. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 5 ביולי 2017

נקודה שבועית פרשת "בלק" ה'תשע"ז


בלעם נקרא על ידי בלק לקלל את עם ישראל. 
אחרי משא ומתן עם שליחי בלק שבאו והלכו ושוב חזרו הלך איתם בלעם.
הוא השקיף על ישראל ממקום גבוה מאוד. אם נדייק על פי הכתוב בלעם השקיף "מראש צורים". 
האבן עזרא מפרש שאכן מדובר על מקום גבוה אך לעומתו חז"ל ורש"י מפרשים שבלעם צופה לשורשים ולמקור של עם ישראל, האבות והאימהות, שהם המקור שממנו שופעת החיות הנצחית של עם ישראל.
בלעם רואה את כל שרשרת הדורות של עם ישראל ואומר: "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב".
האבן עזרא מפרש שכפי שעם ישראל בודד בשעה זו כך יהיה בודד במשך כל הדורות.
עמים רבים לאורך ההיסטוריה יתמזגו עם עמים ודתות אחרות אך לעומתם עם ישראל יישאר תמיד בדד ויחיד בתורתו ובחוקיו ואין אף אומה בעולם שתגבר עליו.
גם הרמב"ן והאברבנאל מדגישים את העובדה ההיסטורית שכל הדתות האחרות כינסו תחת חסותן עמים רבים ששמרו למרות זאת על לאומיות נפרדת. אבל האומה היחידה בעולם היא ישראל שדתה ולאומיותה הן אחת ואי אפשר להפריד ביניהן.
"העמק דבר" מציין שכוונת בלעם לתקופות הגלות שלעומת ישראל כל עם אחר בנסיבות דומות היה מושמד מהזירה העולמית אך עם ישראל חי וקיים עד היום ולעולמי עד.
דווקא בימים אלה שיש "התנגשות" וויכוח עם זרמים שונים ביהדות  שלא מתנגדים ופועלים כנגד התבוללות ראוי לזכור את אמירתו של בלעם על ישראל שתמיד לאורך כל הדורות ידעו להישמר ולשמור על עצמם משאר אומות העולם ולהתמיד בייחודם.

שבת שלום ומבורך!
תודות : לצחי מיכאלי

החוויה היהודית



לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם




יום שלישי, 4 ביולי 2017

אמרי שפר י' תמוז ה'תשע"ז


 א-לוקים טבע בעולמו חוק מחוקי הבריאה: אין מושג של ”לא מאמין“. לנו ניתנה הבחירה במה להאמין.


     בלק  פחד וביקש דרך להביס את ישראל. הוא לא פנה למומחי צבא כי אם אל בלעם. וכי מה כוח יש בו בבלעם להילחם בישראל? אכן, יש בו כוח וכוחו בפיו – "כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר" (כב,ו) לפעמים כוח הדיבור גדול יותר מהכוח שבמעשה.
     ''ויפתח ה' את פי האתון" (כב,כח )אמרי כהן( - שמעו אומות העולם שאין כוחו של משה אלא בפה, ולא ידעו שהכוונה בתפילה, וחשבו שכוחו בנאומיו, שדברן גדול הוא לכך הלכו ושכרו את בלעם שהיה פה ממלל רברבן, דברן גדול מחרף ומגדף, כדי להכניע את כוחו של משה, זה לעומת זה. לכן "ויפתח ה' את פי האתון" – הראה להם הקב"ה לדעת שגם אתון יכולה להיות נואמת טובה


     "חטאתי כי לא ידעתי" (כב,לד) (מאוצר החסידות) - ר' חיים מצאנז שאל רב אחד ממעריציו, מדוע אין הוא מתעניין בגורלו המר של פלוני אלמוני מתושבי עירו. ענה לו הרב ואמר: לא ידעתי כלל על מצבו הרע. נזף בו ר' חיים ואמר לו: אצל בלעם נאמר "חטאתי, כי לא ידעתי". לכאורה קשה, אם לא ידע במה חטא? משמע, שאי הידיעה היא עצמה חטא, רב או אחד מבני עלייה צריך לדעת על כל עוול וקיפוח, על כל מר ומצוק: הוא צריך להרגיש דברים מעין אלה, ואם אין הוא יודע וגם אינו מרגיש הרי זה פגם וחטא.


 המתנה הטובה
אימא והבת שלה נכנסו לחנות קטנה בעיר של "הכול בשקל" האימא אמרה לילדה שמותר לה
לבחור רק פרס אחד. הילדה מסתובבת בחנות
  שום דבר לא מעניין אותה עד שהיא נתקלת
בשרשרת פנינים שמונחת ליד המוכר
.  הילדה ניגשת לאימא שלה ומבקשת את זה.
האימא מבקשת מהילדה לבחור פריט אחר כי מחירה של השרשרת הוא לא כפי שסיכמו

ויחסית לשאר המוצרים היא קצת יותר יקרה (שניים וחצי שקלים)

 
אך הילדה מתעקשת ומבטיחה לאימא שלה שהיא תהיה ילדה טובה ולבסוף האם משתכנעת
.
הילדה מאושרת, נקשרת לשרשרת ומסתובבת איתה מבוקר ועד לילה.  יום אחד אביה של הילדה מקריא לה סיפור לפני השינה ולפני שהוא יוצא הוא אומר לה
"ילדתי את אוהבת אותי
?" אז הילדה אומרת לו שכן שהיא אוהבת אותו מאוד .אז האב אומר לה "אם כך אולי תביאי לי את שרשרת הפנינים שלך"
 
הילדה מסתכלת עליו קצת המומה ומציעה לו במקום זאת את בובת הברבית החדשה שלה
.
 
האב עונה לה בחזרה שהוא לא צריך בובת ברבית אבל זה בסדר אם היא לא רוצה להביא לו היא לא חייבת
.
לאחר שבוע האב שוב מקריא לילדה סיפור ולבסוף שואל אותה
."ילדתי את אוהבת אותי?"
הילדה עונה לו שבוודאי
.אז האב מבקש ממנה שאם כך שתעניק לו את שרשרת הפנינים שלה.
הילדה שוב מביטה בו ומציעה לו במקום זאת את בובת סוס הפוני שלה
. האב עונה לה בחזרה שאין לו צורך בסוס פוני אבל זה בסדר, אם היא לא רוצה זה בסדר.
 
יומיים לאחר מכן הילדה ניגשת לאביה ומבקשת ממנו להושיט את ידו והיא מניחה בידו את שרשת הפנינים ואומרת לו "קח אבא.אני אוהבת אותך
"
האבא מכניס את השרשת לכיס ובמקום זאת מוציא מהכיס השני קופסת תכשיטים מהודרת

 
פותח אותה בפני בתו ובתוכה יש שרשרת פנינים אמיתית!! הילדה מופתעת ומאושרת מודה לאביה ואז הוא אומר לה "רואה בתי אם אבא רוצה לקחת ממך משהו זה רק כי יש לו משהו טוב יותר לתת לך
.
 
אבא לעולם לא ייקח ממך משהו אם אין לו משהו יותר טוב להעניק לך
" וזהו חבריי זה אומר לגבי כל עניין בחיים . אם זה עבודה, זוגיות, מערכת יחסים וכו'
 
אם פיטרו אתכם מהעבודה או אם נפרדתם מבן הזוג או להפך אז השתדלו לא להרגיש רע עם עצמכם. זה רק אומר שבורא עולם רוצה להעניק לכם מתנה טובה יותר. כי מגיע לכם
.
 
אז אל תתייאשו רק הסתכלו על הדברים בצורה הנכונה
.

החוויה היהודית






יום ראשון, 22 בינואר 2017

אמרי שפר כ"ד טבת ה'תשע"ז


אדם השותה כוס אחת של יין - מרגיש טוב. שתי כוסות - מתחיל להסתחרר. שלוש כוסות – נהיה שיכור, מקיא באמצע הרחוב עד שכולם צוחקים עליו כך עם ישראל: אם לוקחים מהם מעט מיסים - הכול בסדר, מעט יותר מן הרגיל - עדיין לא נורא, אבל אם סוחטים מהם ונוטלים מהם יותר מידי מיסים - מקבלים עונש כזה, כמו פרעה שלקח מהם מיסים ובסופו של דבר כל העולם כולו צוחק עליו עד היום הזה... )מתוך 'ומתוק האור' על הגדה של פסח הר' שלמה לוינשטיין שליט"א(
      אין מתפקיד האישה לדחוף את בעלה ללמוד: תפקידה הוא לעשות הכול כדי שיהיו לו התנאים הדרושים ללמוד ולהתעלות, ורק כך יצליח ויעשה חיל בלימודו.
      הבה נתחכמה לו )א, י(. ה"בית הלוי" זצ"ל אומר, אמרו חכמינו ז"ל )סוטה יא.( שלושה היו באותה עצה, בלעם שיעץ להשליכם ביאור נהרג, יתרו שברח זכה שמבני בניו ישבו בלשכת הגזית. איוב ששתק נידון בייסורים. כאשר שאלו לאיוב מדוע שתקת, ענה, וכי יכולתי להועיל אם הייתי צועק. אולם כאשר באו עליו ייסורים החל לצעוק.  שאלוהו, למה תצעק, זה בין כה לא יעזור. אך, כאשר כואב צועקים. אם כן מדוע לא צעקת על השלכת ילדי היהודים ליאור.
     וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבניםיצר הרע מנסה להכשיל את האדם בשתי דרכים: " בחומר ובלבנים" – לעיתים הוא לעבר החומרנות )'בחומר'(,ולעיתים הוא מתחזה )'ובלבנים'(, כאילו כוונותיו טהורות ונקיות.
האמונה שהצמיחה ישועה (מתוק מדבש, הרב ברוך בוקרה שליט"א, גיליון 108)
     הרב חיים זאיד שליט"א היה צריך לנסוע למסור דרשה בבית ספר תיכון בנתניה, הוא יצא מביתו בבני ברק והמתין בתחנה לקו 613 . תוך כדי ההמתנה הוא מקבל טלפון מאדם שגר בבניין הסמוך לבניין שבו גרה אמו של הרב. 'הרב זאיד,  אתה חייב להגיע דחוף לבית של אמך, יש כאן אמבולנסים רבים מתחת לבניין וכולם צועקים זאיד, זאיד' מיד התקשרתי והזמנתי מונית, הנהג הגיע ובקשתי ממנו לנסוע לכתובתה של אמי. ליבי דפק וחשבתי על הגרוע מכל, בעודי דוהר עם המונית מתקשרת אלי אחותי ואומרת 'חיים, הגברת רבקה זיאת שגרה בשכנות לאימא נפטרה הבוקר וכעת ישנם הרבה אמבולנסים מתחת לבניין . ואז הבנתי כי הייתה טעות ואימא שלי ברוך ה' בסדר גמור,  מאידך כאב לי מאוד על השכנה, בחורה בת 25 בסך הכול שנפטרה בחטף באותו הבוקר.  כששמעתי זאת פניתי לנהג המונית ואמרתי לו 'תראה יקירי, אתה חייב לתפוס את קו 613 שיצא מבני ברק לנתניה' הנהג אכן נסע, הגענו לתחנה הבאה ושאלנו אנשים 'סליחה קו 613 עבר כבר?' 'כן, ממש לפני כמה שניות' אמרו האנשים. המשכנו בדהרה לתחנה הבאה וגם שם קיבלנו את אותה התשובה. הנהג החליט לנסוע בדרך עוקפת והגיע לתחנה האחרונה בבני ברק.  איך שהגענו ראינו איך האוטובוס יוצא מהתחנה ועולה על כביש 4 בדרך לנתניה. פניתי לנהג המונית ואמרתי לו 'תקשיב יקירי, אם כך אין ברירה תיקח אותי לנתניה בנסיעת 'ספיישל'... צא לדרך' הנהג, שלא היה נראה כיהודי שומר תורה ומצוות, מיד כששמע את שאמרתי זעק בהתרגשות 'יש א-לוקים, יש א-לוקים!'
'מה קרה?' נבהלתי 'מה כבר אמרתי?' 'תקשיב כבוד הרב, אני ממחר מתחיל להניח תפילין' 'מה כבר קרה?' שאלתי והנהג סיפר:
     'כבוד הרב, לא תאמין מה קרה... היום בבוקר הגעתי לתחנת המוניות המרכזית בבני ברק, כל הנהגים נעמדו בתור אחד אחרי השני, כשאני הייתי השלישי בתור, והסדרן החל לחלק לכל נהג לפי התור את הנסיעות שהתקבלו. נהג 1 לכתובת בצפון בני ברק, נהג 2 לרחוב רבי עקיבא...  ואז לפתע הסדרן מדלג על התור שלי ופונה לנהג מספר 4 'צא לפתח תקווה' 'מה קרה?' זעקתי 'סליחה, למה דילגת עלי? הרי הגיע תורי' התרגזתי מאוד, במיוחד כשמדובר בנסיעה לפתח תקווה שמכניסה יותר מאשר נסיעה עירונית, גם נהג 4 בעצמו לא הבין מה קרה. ואז אומר הסדרן 'סליחה, ככה החלטתי וזהו... אתה נהג 3 סע לכתובת פלונית בבני ברק שם מחכה לך הרב חיים זאיד...' ' באותו הרגע הרגשתי זעם עצום, רציתי לזעוק, להשתולל ולדבר לא יפה כלפי הסדרן, אבל לא יודע למה החלטתי שאני מבליג, כי הרי הכול כתוב מלמעלה ופרנסה כך תמיד אומרים זה משמים. ואכן העברתי על מידותיי ושתקתי למרות שבדרך כלל אני ממש לא כזה' '
     בדרכי אליך מודיע לי הסדרן בקשר, כי לאחר שאסיים את הנסיעה של הרב זאיד, הוא רוצה לפצות אותי בהזמנה של נסיעה שנתקבלה להחזיר קבוצת נוסעים מנתניה לבני ברק ב 'מחיר שמן '. 'נסעתי אליך, ואז הבנתי שאתה מבקש לנסוע נסיעה עירונית קטנה כאן בתוך בני ברק. והנה כעת אתה מודיע לי כי אני צריך להסיע אותך בנסיעת 'ספיישל' לנתניה...  נו תגיד לי זה לא מראה שיש א-לוקים?'  אני בטוח כי הקב"ה פשוט משלם לי במזומן על זה שהעברתי הבוקר על מידותיי והאמנתי שמה שעשה לי הסדרן - שדילג עלי ללא סיבה - זה בהשגחה פרטית מאת הא-לוקים.  ויתרתי ולא עשיתי בלאגן, האמנתי בקב"ה, והוא זיכה אותי בשתי נסיעות שיכניסו לי יומית יפה במיוחד. ' נו... תגיד אתה כבוד הרב, אם זה לא מראה שיש א-לוקים אז מה כן? אני ממחר מתחיל להניח תפילין ולחזור בתשובה...'
     אחים יקרים! אנחנו צריכים לדעת שכל מה שקורה לנו הן לטוב והן להיפך הכול מגיע אלינו בהשגחה פרטית מדויקת, ואילו שמסביבנו הם רק שליחים של הקב"ה. עלינו לומר תמיד בפינו כמו יוסף הצדיק בפרשה: ' ועתה, לא אתם שלחתם אותי הנה' – למצב שקרה לי – 'כי הא-לוקים' וכך נזכה לישועות אנו ובני ביתנו.

החוויה היהודית




יום רביעי, 13 ביולי 2016

נקודה שבועית, פרשת השבוע "בלק" ה'תשע"ו




השבת נקרא על אחד המקרים המוזרים והמיוחדים שמסופרים בתורה. אתון שמדברת.
בלעם נקרא על ידי מלך מואב לקלל את עם ישראל. בלעם שיודע ומכיר את ה' שאל אותו אם אכן ללכת ולקלל אך נתקל בסירוב ולמרות זאת בחר  לצאת לדרך על האתון שלו וללכת לבצע את המשימה.
בלעם ממהר, הדרך רצה לו. בלעם הוא מסוג האנשים האנטישמים שמצפים בכיליון עיניים לרגע שאפשר לקלל.
אבל האתון שלו לא משתפת פעולה ועושה לו בעיות וקשיים.: "ויחר אף אלוקים כי הולך הוא ויתייצב מלאך ה' בדרך לשטן לו...ותרא האתון את מלאך ה' ניצב בדרך וחרבו שלופה בידו".
דווקא האתון היא שרואה את מלאך ה' ומפחדת ממנו ועוצרת מלכת. 
בהמשך: "ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה" וזו תקלה שמכעיסה את בלעם וגורמת לו: "ויך בלעם את האתון להטותה הדרך".
במדרש מתארים היטב את מה שארע פה: "הרשע הזה הולך לקלל אומה שלימה, שלא חטאה לו, ומכה אתונו, שלא תלך בשדה".
מדוע בלעם מכה את אתונו? מפני שהיא לא צייתה לו. האתון התחצפה אליו והרגיזה אותו ופעלה בניגוד לרצונו שלו. בלעם הוא האדון שלה וכעת שלא עושה כדבריו היא ראויה מבחינתו למכות והכעס שלו עליה מוצדק.
אך אם נשים לב בלעם נוהג בדיוק כמו אתונו. גם הוא פועל בניגוד לרצון של אדונו הוא אלוקים. הוא מכיר ויודע במלכותו של ה' שציווה עליו בפירוש לא ללכת לקלל: "לא תאר את העם כי ברוך הוא".
לבלעם יש חוש צדק מאוד סלקטיבי . מה שהוא דורש מהזולת, במקרה הזה מהאתון (ואף מעמיד פני נעלב), מעצמו הוא פוטר.
זוהי סלקטיביות ואנוכיות מכוערת שלפעמים מוכרת לנו מחיי היום יום בהם אנחנו באים בדרישות מסוימות לזולת (בן/בת זוג, ילדים, משפחה, חברים, שכנים, סביבה) אבל אנו בעצמנו לא עומדים בנורמות האלה.
דווקא לאור התנהגותו של בלעם עלינו להפנים וללמוד להיות אמתיים עם עצמנו ועם דרכנו ולהשתדל לעשות הכול בדרך הישר והטוב.
שבת שלום ומבורך!
 חוויית השבוע שלי

תודות : לצחי מיכאלי


לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם







יום שני, 11 ביולי 2016

אמרי שפר ו' תמוז ה'תשע"ו


בלעם נתן עצה לבלק להחטיא את ישראל ע"י בנות מואב, ואיתא בגמרא (סנהדרין קו) שחז"ל גזרו שלא לאכול פת, יין, שמן, של גויים בכדי שלא יהיו קרובים מדאי וירצו להתחתן עימם, וזה יעץ להם בלעם, 'וילך שפ"י' ר"ת ש'מן פ'ת י'ין שיתנו לישראל, ועי"ז יימשכו אחריהם.


     התבונן בילדינו הַשְּלֵמִים, וגלה מעלותיהם. אל תביט על הקצה המוקצה שקיים בכל אחד. אם רק תְּשַּנֶה את זָוִית רְּאִייָתְָּך ו'כתם לידה' יֵהָפְֵך ל'נקודת חן'. נזכה, גם אנו, למצוא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם.!  


     "וירא את ישראל שוכן לשבטיו" (במדבר כד,ב). אומרת הגמרא (בבא בתרא פ): "ראה שאין פתחי אוהליהם מכוּונים זה כנגד זה". גם בדירת ארעי חייבים להקפיד על גדרי הצניעות, שלא כמי שמקילים בקיץ בענייני צניעות בהימצאם בדירת ארעי, מחוץ לעיר, ואומרים "אחטא ואשוב" – כשאשוב בחזרה לעיר.(הרבי מליובאוויטש(



     חסיד אחד בא לפני רבי יהושע מבעלזא וביקש ממנו ברכה שיזכה למות כיהודי. אמר לו הרבי: למות כיהודי גם הגויים רוצים, שהרי כך ביקש בלעם: תמות נפשי מות ישרים, אבל העיקר הוא לחיות כיהודי. 


התרומה (קול ברמה, ניסן ע"ו(

"לפַּלֵא נֶדֶר אֹו בִנדָבָה" (במדבר ט"ו ג'(

     סיפור מופלא עד מאוד, המוכיח על השגחה פרטית מיוחדת במינה. את הסיפור שמעתי מפי עדים נאמנים, והוא מופיע גם בספר 'אמונה שלמה'.

     ראש ישיבה חשוב, שבישיבתו לומדים תלמידים רבים, נסע לאסוף כספים בחו"ל, ונכנס אל אחד הגבירים הידועים וסיפר לו באריכות על צרכי הישיבה שבראשה הוא עומד. ראש הישיבה דיבר ודיבר, והאריך בפרטים על מנת להיכנס לליבו של הגביר.  בסיומם של הדברים, הוציא הגביר את ארנקו, הוציא משם 25 דולרים,  ומסרם לראש הישיבה. משראה את עינו הלא טובה של הגביר, החליט ראש הישיבה לא להגיע אליו יותר. אם זה הסכום שהוא מוכן להוזיל מכיסו לאחר שסיפרתי לו כל כך הרבה על הישיבה שלנו, וצרכיה, בוודאי שלא משתלם להגיע אליו יותר.

     לאחר כמה שנים צעד ראש הישיבה ברחובה של אחת הערים באמריקה, על מנת להתרים שוב את הגבירים למען ישיבתו. והנה הוא רואה לפתע את הגביר ההוא, שתרם 25 דולרים, הולך לעומתו. הגביר, שזכר את ראש הישיבה, ניגש אליו, ואמר לו: לאחר שתרמתי לך את הסכום הקטן ההוא, אני מבין שכבודו החליט לא להגיע אליי יותר.  ברצוני להודיעך, שהשי"ת לימד אותי לקח על מה שעשיתי, וכיום הזה לא אנהג יותר כפי שנהגתי אתכם. אתה מוזמן להגיע לביתי, ושם אתן לך תרומה גדולה. ראש הישיבה הופתע למשמע הדברים, וכמובן שהגיע לביתו של הגביר, וזה סיפר לו דברים כהווייתם.  כמה ימים לאחר שהייתם אצלי אז, ונתתי לכם תרומה של 25 דולרים בלבד, הייתי צריך להגיע למקום פלוני, וכיון שהמכונית לא הייתה אצלי,  נאלצתי לקחת מונית.  אירע מזלי, והנהג שהסיעני היה שיכור כלוט. הוא נהג כמו מופרע,  עשה זיגזגים רבים, ואני כבר ראיתי את המוות מול עיניי. כשביקשתי ממנו לרדת, סירב לאפשר לי לעשות זאת, בטענה ש 'עדיין לא הגענו ליעד המבוקש '. הסוף הלא-טוב היה שהנהג השיכור נתקע בקיר, והמכונית התהפכה ונשרפה. הנהג נהרג, ואני יצאתי בנס, אבל פינו אותי לבית החולים כשאני מחוסר הכרה . והנה, כיון שחלק גדול מגופי נשרף כתוצאה משריפת הרכב, לא הצליחו לזהותני בבית החולים. בלבול נוסף היה שם, כשהמשטרה העלתה השערה, שהפכה ל 'ודאית', שאני 'נהרגתי' בתאונה, ולאחר מכן 'חטפו' את גופתי מזירת התאונה )בשל היותי גביר מפורסם, וה 'חוטפים' רצו לקחת כופר גדול (. בשל כך, נקבע שהפצוע המאושפז בבית החולים הוא אדם אחר, שנפגע אף הוא בתאונה דומה שאירעה באותו זמן, ואילו ממני התייאשו לגמרי. ההודעה זו הועברה גם לילדיי.

     במשך 6 חודשים הייתי מחוסר הכרה, וכאשר התעוררתי, והחילותי להיזכר מה עבר עליי, נדהמו הרופאים לשמוע שאני עונה על שם אחר לגמרי,  ואינני מזוהה עם השם ש 'הדביקו' לי בטעות. למותר לתאר שאם ההלם של הרופאים היה כה גדול, לאיזה שיאים הגיעה התדהמה ופיק הברכיים שאחזו בילדיי 'היתומים'. הם לא האמינו שאבא שלהם נשלח אליהם מחדש מן השמים, ולקח להם זמן רב עד שהאמינו שהדבר הוא נכון...  לאחר שהתרגלו אליי קמעה קמעה,  הודיעו לי הילדים שלאחר ההודעה המרה שקיבלו על 'פטירתי', הם מכרו את כל הנכסים שלי... את הבית והרהיטים, את המכוניות ויתר חפצי הרכוש, ולא נותר מהם דבר.  ברם, כיון שהכסף נשמר אצלם, הייתה אפשרות לרכוש מחדש בית מגורים, וכך חזרתי לאט לאט לחיי השגרה. ברם, הוסיף האיש לספר לראש הישיבה,  הדבר שהוציא אותי מהכלים, וגרם לי להתעוררות מרובה בכל העניין הזה של התרומות, היא אותה 'קבלה' שהייתה תלויה בבית הכנסת.  כאשר הגעתי להתפלל בפעם הראשונה בבית הכנסת, הבחנתי בקבלה על כסף שנתרם על ידי הילדים שלי 'לעילוי נשמתי'... הקבלה נכתבה על ידי וועד בית הכנסת, וכאשר ראיתי את סכום הכסף שהילדים תרמו למטרה זו, הזדעזעתי עד עמקי נשמתי. הילדים, שהיו כמובן גם הם עשירי עולם, ומיליוני דולרים מצויים בחשבונות הבנק שלהם, תרמו 25 דולר לעילוי נשמת אביהם - - - והנה, אומר הגביר, מלבד הזעזוע שאפף אותי על הסכום הזעיר כל כך שהילדים היו מוכנים לתרום למעני, הסכום של 25 דולר 'הקפיץ' אותי בכך שהזכיר לי את הסכום שתרמתי לך, ראש הישיבה, בבואך אליי לפני כמה שנים.  הקב"ה הוכיח לי בצורה הברורה ביותר שאם אני לא אדאג לעצמי,  ולעולם הבא שלי, אף אחד לא ידאג לי, גם לא הילדים שלי. ולכן החלטתי לקחת את עצמי בידיים, ולהעלות את התרומות שלי לישיבות ולמוסדות-קודש. בתוך כדי דיבור הושיט הגביר לראש הישיבה צ'ק על סך אלפי דולרים . 'סכום זה הוא על ביקורך הנוכחי, והנה לך צ'ק נוסף על הביקור הקודם שבו נתתי לך רק 25 דולרים', אמר הגביר, ומסר לראש הישיבה אלפי דולרים נוספים.

חוויית השבוע שלי


יום רביעי, 1 ביולי 2015

נקודה שבועית פרשת "בלק" ה'תשע"ה



המדרש בבמדבר רבא כותב: "מכאן אתה למד שבדרך שאדם רוצה לילך, מוליכין אותו" - אלוקים אינו מתערב במעשיו של האדם. הוא נותן לו בחירה חופשית להכריע בין הטוב לרע. בפרשת השבוע שלנו, פרשת "בלק", אפשר לראות כיצד בא הדבר לידי ביטוי במעשיו של בלעם.
לפני למעלה משלושת אלפי שנים היה הניסיון הראשון לנאום אנטישמי הגדול בעולם.  בלק מלך מואב ביקש מהנביא בלעם שיבוא לקלל את עם ישראל מתוך פחד  שיתקפו גם אותו.
בלעם, שהיה נביא וידע שהכול מאת ה', ידע שעליו לקבל את רשותו והסכמתו של אלוקים כדי ללכת אל בלק ולמלא רצונו, וכאשר באים שליחיו של בלק אליו לראשונה הוא מבקש מהם לחכות כדי שישאל את ה'.
לאחר שה' מסרב לבקשתו חוזרים שליחי בלק חזרה למלכם ולאחריהם מגיעים שליחים חדשים ששוב מבקשים מבלעם לבוא.
גם כאן, למרות שהוא יודע שדעת ה' שלילית, אומר להם בלעם שישאל את רשותו של ה' במחשבה שאולי ישנה דעתו, והנה ה' מפתיע אותו ואומר לו: "אם לקרוא לך באו האנשים קום לך איתם", אך מוסיף ה' הערה שהכוח שלו מוגבל: "אך את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה".
לכאורה, חוזר בו ה' מההוראה הראשונה בה אמר לבלעם שלא ילך כלל אל בלק.
בלעם קם בבוקר וחובש את אתונו כדי לצאת למסע, ושוב משתנה דעת ה': "וייחר אף אלוקים כי הולך הוא".
בכעסו של ה' נשלח מלאך אלוקים כדי שיעמוד על אם הדרך אל מול האתון. לאחר ניסיונות האתון להתחמק מהמלאך ולבסוף מהפחד ממנו, רובצת האתון במקום. בלעם מכה אותה ואז מתרחש נס פי האתון בו היא מדברת אליו בשאלה "מה עשיתי לך כי הכיתני".
רק לאחר דו שיח של בלעם עם האתון מתגלה בפני המלאך שמודיע לו שהוא ניצב לשטן על אם הדרך,ותשובתו של בלעם מביעה את החרטה שלו: "ויאמר בלעם אל מלאך ה' חטאתי... ועתה רע בעיניך אשובה לי" - כעת נודע לבלעם שהליכתו רעה בעיני ה'.
עכשיו חוזר לו הגלגל להתחלת הסיפור בו ה' סירב לבקשה הראשונה להליכת בלעם לקלל את ישראל, ואכן, בזמן שירצה בלעם לקלל את ישראל שלוש פעמים הוא יוציא מפיו ברכות במקום קללות.
שנזכה תמיד לברכה ולא לקללה!

שבת שלום ומבורך! 


חוויית השבוע שלי




תודות : לצחי מיכאלי



לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם




יום רביעי, 2 ביולי 2014

נקודה שבועית - פרשת השבוע "בלק " ה'תשע"ד

עם ישראל נמצא רגעים ספורים לפני כניסה לארץ ישראל. הוא יושב בערבות מואב, מול העיר יריחו, ומכין את עצמו לקראת הכניסה. לאחר שישראל נחשפו לעמים שונים ולמלכים שונים ומגווניםו לקרבות ומלחמות מסוגים רבים במהלך הדרך הם נתקלים במלך שפונה למאבק מסוג אחר. בלק, מלך מואב, שמע אודות מה שאירע לישראל עד כה ומעשיו של ה' כלפי עמו, ומחליט שהוא יילחם בישראל בדרך אחרת: בעזרת קללה. במשך כמעט פרשה שלימה מתואר על נסיונות של בלק לקלל את עם ישראל בעזרת הנביא בלעם, כדי שאולי בדרך זו יקבל העם המואבי דחיפה בקרב ויחליש במקביל את ישראל. בלק עושה הכל כדי לשכנע את בלעם לקחת על עצמו את המשימה. הוא שולח אליו פעמיים שליחים ורואה בכך ערך רב. בלק והקוסמים שלו האמינו שגם האלילים עצמם כפופים לכוחו של הקסם ולכן בלק מתקשה להאמין כשבלעם מודיע לו שיוכל לומר רק מה שה' יצווה אותו. הוא משתכנע לאט לאט ומבין שאין ברירה, ורק צו ה' ייעשה בסופו של דבר, ולכן מבקש שבלעם ינסה להשיג הסכמה מה' לקללה. ככל שבלעם חוזר ומנסה לקלל אך לא מצליח, בלק יותר ויותר מביע אי שביעות רצון מכך. לעומת בלק, בלעם, יותר מורכב: הוא נביא שכפוף למרות ה' ואינו עושה דבר נגד רצונו, אך דרגתו נמוכה משל נביא. אם היה יכול, היה מקיים את בקשת בלק ומקלל. לצורך העמדת מקומות בעולם ה' משפיל אותו בדרכו אל בלק כדי להראות לו שהוא מוגבל בכוחות: הוא סופג עלבון מהאתון ואף מוכרח להודות שראייתו פחותה משל האתון. למרות כל זאת, הוא מנסה לרצות בכל הזדמנות את בלק ומקים איתו מזבחות ומקריב בהם קורבנות כדי למלא את רצונו. כאן באה לידי ביטוי יד ה' ופועלת למעשה לשמירה על ישראל ובמקום קללות יוצאות מפיו רק ברכות. למרות כתר הנבואה שלו הוא נמנה עם ההדיוטות שאין להם חלק לעולם הבא. רק לאחר שהוא "יורד מהבמה" והא לובש בגדי רשע ומושל משלים בהם הוא רואה את ישראל כשאר העמים ולא כעם קדוש. מניעת קללת בלעם על ידי ה' מונעת פרסום עניין מבעל פעור שבסוף הפרשה מלהתפרסם בהדים חזקים בעולם האלילי שאילולי כן, היו מייחסים זאת לקללת בלעם. ה' מונע מבלעם להוציא מפיו דבר רע על ישראל, ואנו נקראים וצריכים ללמוד ממעשה זה ולהמנע מלומר או לכתוב כל דבר רע על חברנו ועל עמנו ותמיד שנדע להשתדל לראות הכל בעין טובה. כל דבר. שבת שלום ומבורך! תודות לצחי מכאלי אתר "חוויית השבוע שלי" http://2all.co.il/web/Sites13/hy3/ לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם ולע"נ אייל יפרח, גיל-עד שאער ונפתלי פרנקל שנרצחו והובאו לקבורה אתמול