‏הצגת רשומות עם תוויות שליחים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שליחים. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 4 בנובמבר 2015

נקודה שבועית פרשת השבוע, פרשת "חיי שרה" ה'תשע"ו

כל חיינו אנו פועלים על פי אינטרס מסוים. לא מעטות הפעמים שאנו מחפשים בעשייתנו גם להיטיב עם עצמנו אנו למרות שאנו שליחים ופועלים עבור מישהו אחר.
רבות דובר אודות אליעזר עבדו של אברהם, ובפרשת השבוע שלנו, פרשת "חיי שרה", אנו לומדים היטב על אופיו ואישיותו המיוחדים, ומגלים שגם הוא כעבד אברהם ניסה לפעול למען טובתו.
אברהם שולח את אליעזר לשליחות על מנת למצוא אישה לבנו יצחק. לאחר קריאתו של אברהם לשליחות, אומר לו אליעזר: "אולי לא תאבה האישה ללכת אחרי אל הארץ הזאת?" - אליעזר מביע את החשש שמע לא תרצה אותה אישה להצטרף אליו ולבוא לבית אברהם, אולם חז"ל שמעו קול נסתר מאחורי אותה שאלה, וגילו רצון נסתר שאליעזר קיווה שיקרה, כפי שכותב רש"י בשם המדרש: "בת הייתה לו לאליעזר, והיה מחזר למצוא עילה, שיאמר לו אברהם לפנות אליו להשיאו ביתו" - אליעזר הסתיר בשאלה שלו רצון שנמצא בתת מודע שלו שהוא רצה שדווקא ביתו תהיה האישה של יצחק, ולכן החליט לשאול את אברהם את השאלה הזאת.
על ידי השימוש במילה "אולי" הוא הביע חשש וספק אולם בצד הספק שלו הוא, אליעזר, היה רוצה שיתגשם אותו הספק.
אך למרות הכול אליעזר יצא לשליחות החשובה, ולמרות שליבו היה כבד לאור הרצון הפנימי הזה, הוא ביצע את השליחות על הצד הטוב ביותר. 
התורה החליטה להאריך רבות בסיפור המפגש של אליעזר עם רבקה ולאחר מכן עם לבן, ודווקא אריכות הדברים הללו באה לפאר את אישיותו של אליעזר: הוא מתפלל מעומק הלב לאלוקי אברהם שיצליח בשליחותו, הוא בודק את רבקה "במבחן החסד", הוא משתאה ושמח כאשר רואה את פעולתה של רבקה ומודה לה' על כך.
אנו שותפים מלאים למשא ומתן אותו הוא מנהל עם לבן סביב השולחן בכישרון ובמסירות נפש ורואים את המאמצים הכנים שהוא משקיע על מנת להשיג את מבוקשו, שנערה זו תבוא איתו לבית אברהם.
לאליעזר הייתה מסירות נפש. הוא ידע שהסיכוי שביתו תהיה אשת יצחק אפסי והבין שטובת ביתו של אברהם מחייב אישה אחרת ליצחק ועשה את שליחותו נאמנה כאילו מדובר בבנו שלו.
בסיומה של השליחות, אחרי שהשתחרר מרצונו הפרטי, אמר אליעזר ללבן משפט מיוחד: "ואמר אל אדני אלי (אולי) לא תלך האישה אחרי" - המילה אלי נכתבה בכתיב חסר בכוונה. 
בתחילת השליחות ליבו היה סוער ולא הבחין בעובדה שרצונו הפנימי מכתיב לו את השאלות לאברהם, אבל כעת הוא יכול לומר שהוא אמר לאברהם "אלי לא תלך האישה, כי רציתי שאלי תבוא אל ביתי שלי".כך הכתיב במילים האלו מראה את תנודות הנפש של אליעזר עבד אברהם. 

שבת שלום ומבורך!


תודות : לצחי מיכאלי

חוויית השבוע שלי



יום רביעי, 24 ביוני 2015

נקודה שבועית - פרשת השבוע "חוקת" ה'תשע"ה





פרשת השבוע שלנו, פרשת "חוקת", מסיימת תקופה ארוכה של בני ישראל במדבר  - 39 שנים של הליכה.
ההליכה במדבר לאחר קריעת ים סוף התחילה במשבר בו העם התלונן על מחסור במים וכאן בפרשתנו, בתחילת השנה הארבעים להליכתם במדבר מתלונן העם שוב על מחסור במים: "ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרן".
דור שלהם שבא אחרי דור יוצאי מצרים, הולך שנים רבות במדבר החם ולמעש דרישתו די ברורה שהרי קשה לסבול את הצמא הגדול שקיים במדבר, והדרישות שלהם תמיד מופנות נגד משה אהרן וגם נגד ה' על כך שהוציא אותם ממצרים, אלא שהטענה הזאת שלהם נראית אחרי 39 שנים כמעין שגרה ששגורה בפיהם והם לא ממש זוכרים את מצרים אלא הם פשוט חוזרים על טענת דור הוריהם שיצאו ממצרים.
אולם הפעם הם לא נענשים על כפיות טובה אלא מי שסופג את העונש במקרה הזה הם המנהיגים על שינוי מסוים בהפעלת הנס שנועד לחנך את העם בשעת קבלת המים.
משה ואהרון שהיו אמורים לדבר אל הסלע הכו אותו במקל על מנת שיוציא מים ולכן נענשו בכך שלא יזכו להכניס את בני ישראל אל ארץ ישראל.
זהו גזר דין שהוא סופי בהחלט ולא ניתן לשינוי ולכאורה היינו יכולים להבין אם משה ואהרן היו כועסים על כך ומשנים את דרך התנהגותם כמנהיגים שמסיימים את השלטון שלהם בקרוב, אך להיפך, הם ממשיכים לעמוד בראש העם עד שתגיע השעה שלהם להחליף את ההנהגה, הם יחפשו בעצמם וימצאו מחליפים ראויים שימשיכו את ההנהגה הראויה לעם ישראל.
משה ואהרן מלמדים אותנו שהם מעולם לא ראו עצמם כשליטי העם וגאוותם לא עלתה לרגע, אלא הם תמיד שימשו כשליחים של ה' שמבצעים את תפקידם בעולם הזה.
הם בעלי תפקיד שזה עתה הגיע העת להודיע להם שסיימו את דרכם ובקרוב יתבקשו להחליף אותם, אולם העם עצמו, שהוא "הפרויקט" המיוחד של ה' ימשיך לפעול ולעשות גם עם שליחים הבאים של ה'.

שבת שלום ומבורך!

תודות : לצחי מיכאלי

חוויית השבוע שלי



לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם


יום רביעי, 2 ביולי 2014

נקודה שבועית - פרשת השבוע "בלק " ה'תשע"ד

עם ישראל נמצא רגעים ספורים לפני כניסה לארץ ישראל. הוא יושב בערבות מואב, מול העיר יריחו, ומכין את עצמו לקראת הכניסה. לאחר שישראל נחשפו לעמים שונים ולמלכים שונים ומגווניםו לקרבות ומלחמות מסוגים רבים במהלך הדרך הם נתקלים במלך שפונה למאבק מסוג אחר. בלק, מלך מואב, שמע אודות מה שאירע לישראל עד כה ומעשיו של ה' כלפי עמו, ומחליט שהוא יילחם בישראל בדרך אחרת: בעזרת קללה. במשך כמעט פרשה שלימה מתואר על נסיונות של בלק לקלל את עם ישראל בעזרת הנביא בלעם, כדי שאולי בדרך זו יקבל העם המואבי דחיפה בקרב ויחליש במקביל את ישראל. בלק עושה הכל כדי לשכנע את בלעם לקחת על עצמו את המשימה. הוא שולח אליו פעמיים שליחים ורואה בכך ערך רב. בלק והקוסמים שלו האמינו שגם האלילים עצמם כפופים לכוחו של הקסם ולכן בלק מתקשה להאמין כשבלעם מודיע לו שיוכל לומר רק מה שה' יצווה אותו. הוא משתכנע לאט לאט ומבין שאין ברירה, ורק צו ה' ייעשה בסופו של דבר, ולכן מבקש שבלעם ינסה להשיג הסכמה מה' לקללה. ככל שבלעם חוזר ומנסה לקלל אך לא מצליח, בלק יותר ויותר מביע אי שביעות רצון מכך. לעומת בלק, בלעם, יותר מורכב: הוא נביא שכפוף למרות ה' ואינו עושה דבר נגד רצונו, אך דרגתו נמוכה משל נביא. אם היה יכול, היה מקיים את בקשת בלק ומקלל. לצורך העמדת מקומות בעולם ה' משפיל אותו בדרכו אל בלק כדי להראות לו שהוא מוגבל בכוחות: הוא סופג עלבון מהאתון ואף מוכרח להודות שראייתו פחותה משל האתון. למרות כל זאת, הוא מנסה לרצות בכל הזדמנות את בלק ומקים איתו מזבחות ומקריב בהם קורבנות כדי למלא את רצונו. כאן באה לידי ביטוי יד ה' ופועלת למעשה לשמירה על ישראל ובמקום קללות יוצאות מפיו רק ברכות. למרות כתר הנבואה שלו הוא נמנה עם ההדיוטות שאין להם חלק לעולם הבא. רק לאחר שהוא "יורד מהבמה" והא לובש בגדי רשע ומושל משלים בהם הוא רואה את ישראל כשאר העמים ולא כעם קדוש. מניעת קללת בלעם על ידי ה' מונעת פרסום עניין מבעל פעור שבסוף הפרשה מלהתפרסם בהדים חזקים בעולם האלילי שאילולי כן, היו מייחסים זאת לקללת בלעם. ה' מונע מבלעם להוציא מפיו דבר רע על ישראל, ואנו נקראים וצריכים ללמוד ממעשה זה ולהמנע מלומר או לכתוב כל דבר רע על חברנו ועל עמנו ותמיד שנדע להשתדל לראות הכל בעין טובה. כל דבר. שבת שלום ומבורך! תודות לצחי מכאלי אתר "חוויית השבוע שלי" http://2all.co.il/web/Sites13/hy3/ לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם ולע"נ אייל יפרח, גיל-עד שאער ונפתלי פרנקל שנרצחו והובאו לקבורה אתמול