יום ראשון, 22 במאי 2016

אמרי שפר ט"ו אייר ה'תשע"ו


"אם בחוקתי תלכו". בעלי המוסר אומרים, שיש ללמוד מאופניים, שאם
עומדים נופלים, ואם עובדים אז מתקדמים , וזהו הפי' "תלכו" שצריך כל הזמן
לעבוד ולהתקדם בתורה ובעבודת ה.'

אם לא תזלזלו בפרטים הקטנים – תגיעו להצלחתכם הגדולה.

ואכלתם לחמכם לשובע. הפירוש של לחמכם לשובע הוא שכשהאיש שבע אינו
יכול לאכול עוד, אבל אם נותנים לו מיני מתיקה יכול לאכול עוד ועוד, כמו
שאמרו חז"ל רווחא לבסומי שכיחא (ריוח מצוי לדבר המתוק בתוך המעיים), וזה
שאמר הכתוב שהלחם יהיה כל כך טוב וטעים שאפילו כשהאדם יהיה שבע גם כן
יוכל לאכול את הלחם.

והפקדתי עליכם בהלה. התחיל בתוכחה את הלשון בהלה מפני שזה תחילת
הפורעניות מפני שאם אין בהלה אז הפורענות הרבה יותר קלה, מפני שיש ישוב
הדעת.

בעל 'המגלה עמוקות' נשאר [ופריו מתוק]

מסופר על בעל 'המגלה עמוקות', שרצה לעזוב את העיר קרקא וכל בקשות
תלמידיו שישאר בעיר לא הועילו. עד שבאחד הימים, לאחר שהשלים את כל ההכנות
לעזיבתו , הודיע שהוא נשאר בעיר ואינו עוזבה . שאלו תלמידיו, מעיקרא מאי
קסבר ולבסוף מאי קסבר , מדוע חפץ היה לעזוב ומה עומד מאחורי החלטתו
להישאר לבסוף? השיב להם: רציתי לעזוב את העיר מהטעם הכמוס עמי. אלא
שאתמול, הגיע אלי דין תורה, שגרם לי להישאר בעיר... ו

כך סיפר: אחד מתלמידי החכמים בעיר, הינו עני מרוד, ומתפרנס בקושי רב
ממכירת כעכים (בייגלה), שהוא אופה בעצמו בכל לילה . יום אחד, פגש אותו
עשיר אחד וראה את התלמיד חכם כל כך מתענה מחמת פרנסה . אמר לו: אני רוצה
לחתום איתך על הסכם 'יששכר וזבולון , 'רק אמור לי, מהו הרווח הגדול ביותר
שהרווחת במשך שבוע? השיב לו: חמישה דינרים. אמר לו העשיר, אני אתן לך בכל
שבוע ששה דינרים, ותלך ללמוד כל היום בבית המדרש... לאחר כשלושה חודשים,
ראה אותו העשיר שוב מוכר כעכים בשוק. תמה למולו: מה זה!? מדוע אתה מפר את
ההסכם? השיב לו העני: אני חוזר בי מההסכם. טען העשיר , הרי יש חוזה חתום,
ואיך אתה יכול לחזור בך! משכך - המשיך בעל ה'מגלה עמוקות' - החליטו
השניים לבוא אלי לדין תורה . העשיר תבע: חתמתי עמו חוזה ובו הסכם "יששכר
וזבולון "לכל החיים, והוא חוזר בו. והעני השיבו: אמת, חתמנו, אך אני חוזר
בי! כי בהיותי אופה כעכים, הייתי מתעסק באפייתם בלילה, והייתי מבקש
מהקב"ה שהעיסה תצליח . לאחר שהעיסה הצליחה, ביקשתי מהקב"ה שהאפייה תצליח
. לאחר שגם האפייה הצליחה, ויצאו הכעכים פריכים וטעימים, לא שרופים, לא
קשים מדיי ולא רכים מדיי , ביקשתי מהקב"ה, שיזמין לי קונים לכעכיי
הטעימים. וכך הרגשתי קירבה להשי"ת בכל יום ובכל עת, אבל עתה, שאני מקבל
משכורת קבועה מידי שבוע, חסרה לי השייכות הקבועה עם הקב"ה, ולכן אני רוצה
לחזור בי ! סיים ה'מגלה עמוקות' ואמר: בעיר בה יש כזה דין תורה, אני חפץ
להישאר!


חוויית השבוע שלי


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה