אנחנו רוצים להעביר את הזמן בהנאה אך כעת עבורנו זה נמדד בדגש
על ה ''ההנאה'' במקום על ה ''זמן''.
הדבר היחיד בחיים שמגיע אלינו בלי מאמץ ותמיד בזמן הכי פחות טוב, זה הזקנה.
הורים על תזלזלו במורים! לילדכם יהיה קשה ללמוד
מאדם שהם אינם מכבדים.
''והכוהן הגדול מאחיו״ (ויקרא כא,י). אומרת הגמרא (יומא יח):
"גדלהו משל אחיו". גדולת הכוהן הגדול צריכה להיות משל אחיו, שהם יעשוהו
גדול, ולא שיקבל את הכהונה מידי זרים. )רבי יהונתן
אייבשיץ(
איתותים מן
השמים
להלן סיפור מופלא, שעובד מתוך הספר "ברכי נפשי"
, דברים
הנאמרים בשם הרב הגאון יצחק זילברשטיין רבה של רמת-אלחנן בבני-ברק וקובצו ב"ה
באמצעות הרב מיכאל צורן הי"ו, ויש בדברים אלו ללמדנו רבות על לשון הרע ועל
העובדה, כי לעיתים משמים שולחים איתותים לאדם, כדי שיעשה חשבון נפש וימצא אלו
דברים דורשים תיקון ועליו לתקנם. וכך סיפר הגאון שליט"א:
הגיעי אלי אברך מבוהל עד עמקי נשמתו, כשהוא מספר על תופעה מוזרה עד מאוד המתרחשת
בביתו מזה מספר ימים. תופעה זו גורמת לחרדה לו ולבני ביתו ואינם מוצאים לה פתרון.
וכך סיפר האברך: "ציפור גדולה נכנסת אלינו לסלון הבית, וכשאנחנו מסלקים אותה היא
יוצאת, אבל בתוך דקה או שתים, היא חוזרת בשנית. שוב אנחנו מגרשים אותה ושוב היא
חוזרת. כך יום, יומיים, שלושה ימים ויותר ."
"הציפור
עצמה אינה מפחידה אותנו , " מספר האברך, "אבל ברור לנו, שהיא נשלחה מן
השמים, כדי לרמוז לנו דבר מה. ואין אנחנו יודעים, ולו קצה חוט, מהו הרמז והסימן
שהיא מביאה עמה בכנפיה. והראיה, שציפור מטבעה פחדנית ומתרחקת מבני- אדם, מחשש
שיתפסוה. ואילו אצלנו - היא חוזרת שוב ושוב" .
"בשלב
מסוים", הוא ממשיך ומספר ברטט, "חשבנו שאולי כדאי להפטר ממנה לעולמים
ובכך להירגע מן המתח שהיא גורמת לנו בבית". כששמעתי את הדברים האלו יוצאים
מפי האברך, אמרתי לו: "הרי אתה עצמך אומר שיש לך הרגשה שהציפור הזו נשלחה מן
השמים, ואם כן , כיצד הנך מעלה בדעתך פתרון שכזה להרוג את הציפור? וכי אם תהרגנה ,
תתפטר ממנה ומהרמזים , שהיא מביאה עמה בכנפיה?!". והמשכתי והסברתי לו: "למה הדבר
דומה? אדם הנוסע ברכבו , ולפתע נדלקת לו נורה אדומה בלוח המחוונים שלו. כיוון שרק
לפני פרק זמן קצר, הוא רכש את הרכב, עדיין הוא אינו בקי בכל סימני הנורות,
ואינו יודע אל נכון , מהו הרכיב במכונית
העומד לפני קלקול כל שהוא, שבעטיו נדלקת המנורה. הוא
ממשיך לנסוע ומתעלם במפגיע מהבעיה, והנורה הזו כבה ונדלקת מולו שוב ושוב ו . הפעם
ביתר תכיפות. מה שמשתמע, כי התקלה שיש ברכב רק מחמירה והולכת. הדבר הזה מרגיז את הנהג, ומפריע לו לנהוג
בשלו וה ומטריד את מנוחתו . עכשיו נעצור לרגע
ונחשוב: אם הנהג ייגש למוסך ויבקש, כי ינתקו את הנורה מלוח- המכוונים. וכי
הבעיה , שהתעוררה ברכב שלו תיפטר?
הרי ללא ספק , שהמצב רק ילך ויחמיר! ואדרבא, ייתכן בשל כך שהנזק אף ישפיע על
רכיבים נוספים ברכב. המנוע עלול להתחמם חלילה, למשל, עד שהרכב ייתקע לגמרי ולא ימשיך יותר
בנסיעתו, ומלבד זאת גם נוסעי הרכב ייכנסו לסכנה רבתי, כאשר מתעלמים במפגיע מן
הבעיה . כל מציאותה של נורה זו, היא
כדי להתריע בפני הנהג על תקלה שיש למנוע הרכב, והפתרון האחד והיחיד העומד בפני
הנהג הוא – להעמיד את הרכב בצידי הדרך, ולבדוק את תקינות המערכות שברכב. ואם הוא
עצמו אינו יודע לעשות זאת, עליו להזעיק איש מקצוע או לחילופין לקרוא לרכב גרר,
שיגרור את הרכב אל המוסך ושם יטפלו בתקלה ."
הציפור משמשת כתזכורת, גם במקרה של אותו אברך. הרי עושה רושם, שהציפור הזו נשלחה
מן השמים כדי להצביע על תקלה רוחנית כל שהיא הקיימת בביתם. ואם ובכן ודאי ,
שהריגתה של הציפור, ברור, שלא תסייע להם במאומה בתיקון הבעיה.
"אם
כן מה עליי לעשות?" - שאל האברך , כשענן דאגה מכסה את פניו. פתרון לתעלומה
המסתתרת מאחורי ביקור הציפור שחודרת שוב ושוב לבית, ניתן למצוא בתרגום "יונתן
בן עוזיאל", לקמן בפסוק יג. התנא הקדוש יונתן בן עוזיאל זיע"א, מתקשה
בעניין מסוים: מדוע מצווה התורה בעניין המצורע לשלוח את הציפור השנייה ולא לשוחטה,
כפי שעושים לציפור הראשונה? והוא מתרץ ומסביר
מיכוון שהמצורע נענש בגין לשון הרע , שהוא דיבר, שילוחה
של הציפור השנייה נועד להזכיר לו את חטאו, שאם הוא ישוב לכסלו , חלילה , וימשיך
לדבר לשון הרע – תחזור אליו הציפור בשנית ותזכיר לו את הטראומה הגדולה , שהייתה
מנת חלקו בתקופת היותו מצורע . לכשייזכר האדם בכך,
שהוא ישב מחוץ למחנה לבד וכולם התרחקו ממנו - יש סיכוי רב , שהוא ישפר את דרכיו
ויפסיק לדבר לשון הרע. הציפור החיה משמשת , אפוא , כתזכורת , שאם ישוב וידבר
לשון הרע - היא תחזור לביתו ותזכיר לו את הדבר.
האברך שמע את
הדברים, ולאחר שעשה חשבון נפש מעמיק בביתו, הסכים, שאכן בביתו מדברים לשון הרע.
הוא קיבל על עצמו להתחזק בדבר ולא לדבר לשון הרע, והפלא שבדבר הציפור עזבה את ביתו
ולא שבה אליו עוד.
