אמרי שפר כ"ז סיון ה'תשע"ז

 אומרים, שחנה ביקשה שיהיה לה בן, שלא יהיה כמו הסבא קרח, אלא לא חכם ולא טיפש, כי לא צריך להיות חכם יותר-מדי.

     איתא (אבות פ"ה מ"ו) 'עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות, ואלו הן: פי הארץ, ופי הבאר, ופי האתון, והקשת, והמן, והמטה, והשמיר, והכתב,  והמכתב, והלוחות. ויש אומרים, אף המזיקין, וקבורתו של משה, ואילו של אברהם אבינו. ויש אומרים, אף צבת בצבת עשויה, ע"כ, שלשת 'פי' אלו מסודרים לפי פרשיות ק'רח, חק'ת,  בלק', 'פי הארץ' זה פרשת קרח, 'פי הבאר' זה פרשת חקת, 'פי האתון', זה פרשת בלק,

     הרב דסלר כותב: שהוא מתפלל לקב"ה , שייתן לו משקפיים שבהם יוכל לראות את הזולת, ולא את עצמו.

     ידוע שהדיבור משפיע, דיבור טוב משפיע טוב, וח"ו דיבור לא טוב משפיע לא טוב. הנה העולם נברא בעשרה מאמרות, הכל בדיבור, "בדבר ד' שמים נעשו ". מהבל פיהם של תשב"ר מתקיים העולם. והנה נוסיף שידוע ש"האמנתי כי אדבר" האמונה באה ע"י הדיבור,  וכל קיומינו של כלל ישראל הוא על האמונה, וגם הפרנסה שייך לאמונה, כנאמר במדרש אין ישראל אוכלים אלא בזכות האמונה, וא"כ הדיבור בטוח משפיע.

אחלק שלל (על-פי 'רשפי אש')

הוא התרוצץ בחוסר מנוחה בבית המדרש שבעיירה לשנוב, באוסטריה. הכסף, הכסף, היכן יפקיד אותו עד צאת החג? עיניו תרו אחר מקום מסתור שבו ישמור את ארנקו התפוח, שכמו בער בכיסו, עד אחרי חג השבועות. זה סכום גדול, שחסך בדי עמל כדי להשקיעו במסחר אחרי החג, אך בינתיים הוא זקוק למשמורת נאמנה.

פתאום צץ רעיון במוחו. תחילה נרתע מן המחשבה, אולם משנקפו השעות והחג התקרב ובא – החליט להעז. הוא ניגש אל רבו, רבי מרדכי מנשכיז, ובדחילו ורחימו ביקש להפקיד ברשותו את הכסף. הלוא אין שומר הגון מהרבי. יופקד הכסף בידיו הנאמנות, והחסיד ייפטר מהדאגה לממונו.

הצדיק ניאות בשמחה לבקשה. הוא לקח את הכסף ולעיני חסידו טמן אותו במעמקי ארון הכלים שבמטבח ביתו, בין שתי קערות שהיו מונחות זו על זו. "הסר דאגה מלבך", הרגיעו הצדיק, "הכסף שמור במקום מבטחים, ואתה לך להתכונן ולהיטהר לקראת זמן מתן תורתנו".

בלב צוהל נפרד הסוחר מן הרבי והצטרף אל החסידים שכבר גדשו את בית המדרש. הסוחר תפס את מקומו בין חבריו החסידים ושקע בלימוד תורה, מתנתק ממחשבות החולין ונכנס לאווירת הקדושה החגיגית.

תפילת ערבית של חג התנהלה מתוך התרוממות הרוח, שנמשכה גם בסעודה והגיעה לשיאה בשולחנו הטהור של הרבי, שבמהלכו הרעיף אמרי שפר כהכנה למתן תורה. המשך הלילה היה באמירת 'תיקון ליל שבועות', כנהוג, ועם שחר, שבו החסידים והגו במשנה התלהבות בתורה כהכנה לתפילת החג.

לפני אמירת 'אקדמות' וקריאת התורה פרש הרבי לחדרו לזמן ממושך. כמה מהחסידים שחשו חולשה פנו למטבח ביתו של הרבי, לטעום דברי מאפה ולהתחזק. אחר-כך שבו לבית המדרש. הרבי ניגש אל בימת הקריאה, פניו משולהבות, ובקול ערב החל לקרוא את האקדמות בהשתפכות הנפש. בקריאת התורה חשו כולם כאילו הם עומדים לרגלי הר סיני.

חלפו ימי החג, מתוך התעלות וניתוק מכל עולם החולין. בצאת החג התקשו האורחים להיפרד מחצר הרבי. גם הסוחר חש שקשה עליו הנחיתה מן הפסגות הרוחניות אל עסקיו הממתינים לו, וברגשות אלו פנה אל הרבי לבקש את כספו בחזרה.

הצדיק מיהר לגשת אל מקום המחבוא בארון המטבח, והזיז את הקערה שכיסתה את הכסף. למרבה תדהמתו, הכסף לא היה שם. פשפש הצדיק בירכתי הארון – אולי נשמט הכסף – אך לא היה לו זכר.

במהרה הובהלו כל בני הבית לסייע בחיפושים, בעוד הסוחר עומד בצד ופניו חיוורים. החקירות והדרישות לא העלו דבר. הצדיק ניגש אל הסוחר ההמום וניסה להניח את דעתו: "אתן לך את כל הכסף שיש כעת ברשותי, ובעזרת ה' אשיב לך את האבֵדה בתשלומים", אמר.

"חלילה לי!", נזעק החסיד, שחסכונותיו ירדו לטמיון, "לא אקח פרוטה מהרבי".

דבר הגנֵבה ציער מאוד את הרבי, שכאב על שגרם צרה גדולה כל-כך לחסידו. בינתיים נשאר החסיד בעיירה, להמתין ולקוות להתפתחות כלשהי.

בעיר ברודי הסמוכה התגורר רבי פינחס מקוריץ. רבי מרדכי מנשכיז החליט לנסוע אליו, אף שמעולם לא ביקר אצלו קודם לכן, ולבקש את עצתו. הוא בא אל בית המדרש וראה שם יהודי המתהלך מצד אל צד וקורא תהילים. "אמור נא לי", פנה אליו, "מתי אפשר להיכנס אל הצדיק?".

להפתעתו נענה בהתעלמות. סבר רבי מרדכי ששאלתו לא הגיעה לאוזני האיש, וחזר עליה בקול רם יותר, ועדיין לא זכה למענה. "מה פשר היחס הזה?", תהה בקול, "האם אי-אפשר לומר לאורח מה הן שעות הקבלה של הרבי?!".

באותו רגע עצר האיש את הילוכו ופסק מאמירת התהילים. הוא הישיר מבט אל רבי מרדכי ואמר לו: "ומה פשר הבטלנות של אברך שאינו יודע לשמור כראוי על כספי הזולת?". הבין רבי מרדכי שהאיש אינו אלא רבי פינחס מקוריץ, ושטח לפניו את העניין.

"שמע לי", השיב הצדיק. "מחר בתפילת שחרית גש ועבור לפני התיבה, ובשירת הים, אמור בקול רם את המילים 'אמר אויב ארדוף אשיג אחלק שלל'. באותה עת מנה את המתפללים העומדים בצד הצפוני של בית המדרש. בהגיעך למילת 'שלל' – דע שזה הגנב".

רבי מרדכי עשה בדיוק כדברי רבי פינחס. כשאמר את המילה 'שלל', הישיר מבט חד לעבר המתפלל השישי שבצפון ההיכל. האיש החוויר באחת והתעלף. מהומה קמה בבית הכנסת. כששבה נפשו, נכנס אל הצדיק ובקול שבור ביקש להתוודות.

האיש סיפר כי נכנס אל המטבח אחרי תפילת שחרית כדי לטעום דבר מה, ואז הבחין בכסף. מאבק פנימי עז ניטש בו, ולבסוף הכריעה אותו תאוות הממון והוא העלים את הכסף בכיסו. "אנא, רבי", פרץ הלה בבכי, "הורה לי דרך תשובה".

לאחר שהכסף הושב לבעליו הכין רבי מרדכי לגנב סדר תשובה. האיש מילא את הוראותיו בדקדקנות, וברבות הימים היה לאחד מחסידיו הנכבדים של רבי מרדכי.

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/

אמרי שפר כ"ד אדר א' ה'תשע"ו

צבע הדברים תלוי בצבע המשקפיים.

     צדיק אינו רק מי שהוא בעל ייחוס, שאבותיו היו צדיקים, אלא שהוא עצמו מצטיין במעשים טובים.

     "צדק צדק תרדוף"  רדוף תרדוף אחרי הצדק בצדק. האמצעים שבהם תבקש להשיג מטרה צודקת, יהיו גם הם צודקים.

     צחוק אחד יכבוש את העצב.

     "צוחק - מי שצוחק אחרון"

     צירוף מקרים הוא הדרך של א-לוקים להישאר אנונימי.

      צעד אחד מתחיל כל מסע.

     צפור אחת יכולה לבשר על האביב.

הטלית של מרן הסטייפלר )עלינו לשבח(

     רבי אברהם הורביץ שזכה ללמוד במשך שנים בחברותא עם גאון ישראל, מרן הסטייפלער זצ"ל, סיפר פעם מעשה שהיה לו בעת הלימוד,  ומכך אפשר ללמוד על השגחה פרטית מופלאה.  באמצע הלימוד, סיפר הגר"א הורביץ, נקרעה פעם ציצית מהטלית של הסטייפלער ואני שהחזקתי בכיסי חוטי ציצית חדשים, למקרה שייקרעו לי החוטים, מסרתי למרן זצ"ל את החוטים והוא הוציא את החוטים הקרועים והכניס את החדשים בכנף הבגד והכול על מקומו בא בשלום.

     מיד לאחר אותו מעשה, חלה הסטייפלער את חוליו האחרון וממנו נפטר לבסוף לבית עולמו, ולא הספיק להשיב את החוטים. הרב הורביץ מצידו מחל כמובן על כל העניין, והוציא את הדבר מליבו לגמרי . והנה, לאחר שעברו ימי ה'שלושים', כינס גיסי, הגר"ח קניבסקי, את המקורבים וחילק את 'רכושו' של אביו זצ"ל. לזה נתן את ה'קיטל' , לאחר נתן גביע, לעצמו הותיר כמדומה את ה'ספודיק', וכן הלאה. ומה קיבל הגר"א הורביץ ? את הטלית של מרן זצ"ל...  הטלית שבא התפלל, הטלית שבה השתמש לכל אלפי הסנדקאויות שקיבל, טלית שהייתה ספוגה בקדושה ובטהרה.  הייתה זו אותה טלית שבה הכניס את החוטים, והרב הורביץ ראה בכך 'השבה' כפולה ומכופלת. מן השמיים דאגו שתהיה השבה גמורה , ללא פקפוק, מצד רבן של כל בני הגולה.

 טירחה דציבורא (סיפורי צדקים, עלון 143)

     בסוף ימיו בעת שהותו בעונות הקיץ בתל אביב היה רגיל הגה"צ רבי נתן צבי פינקל זיע"א לשאת שיחות מוסר בבית מלונו בלילי שבתות בין השמשות לפני אנשי תורה ותלמידיו לשעבר.  פעם נמשכה השיחה יותר מן הרגיל עד שהגיע זמן תפילת מעריב והנה פתחה אשתו הרבנית שהיתה ספוגה מרוחו של רנ"צ ובקיאה בטירחותיו מקצת הדלת ולחשה: יש להם נשים. רנ"צ הפסיק מיד את שיחתו תוך שיא התלהבותה וציווה להתפלל מעריב.

     אחד הנוכחים העיז ואמר: הנשים שלנו אינן מקפידות, והשיב לו רנ"צ: ראשית כל אינני מאמין לכם, ואין לכם רשות לוותר על חשבונן, שנית הרי אשתו בוודאי רעבה ואין לי רשות לעכבה,  ולא הועילו כל ההפצרות של הנוכחים שהשתוקקו לשמוע את סוף הרעיון והוא האיץ להתפלל בחפזון ומיד אחר התפילה מיהר לברך לכל אחד בברכת שבת שלום ושלחם לביתם.

חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/

אמרי שפר ז' תשרי ה'תשע"ו

אנחנו בוראים לנו עולם, ודרך המשקפיים שבהם נעים לנו להביט , אוספים עוד ועוד הוכחות לצדקתנו המדומה.

     אפילו קולו של האדם העומד בתפילה אינו בידו! ("לקט רשימות ) "

     הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך היה מאחל בימים אלו לבאים להתברך 'גוטע געזונטע יאהרן ' וכן ,' שנה טובה ומתוקה . ' והוסיף מרן שכל מה שנגזר מן השמים הוא , טוב אלא שאנו מאחלים שנרגיש את טובם ומתיקותם בפועל . ("הליכות שלמה )61' א"

     וכל אדם יעשה תשובה וילך לבית הכנסת באימה וביראה אע"פ  שאין לבו כל כך בחרטה... ("לקט יושר'')

ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם (לא, יט(  )חיים שיש בהם(

     בענין לימוד תורה לאחרים וזכותם של "מזכי הרבים", מובא בספר "בדרך עץ החיים" ח"ב:  רבי יצחק רוזנטל מנהל כולל "מדרש בני ציון" בא פעם אל הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל וסיפר לו שלאחרונה הוטב במקצת מצבו הכספי, ולכן הינו שואל את דעתו אולי כדאי שיתפטר מניהול הכולל כדי שיוכל להקדיש את רוב מרצו וזמנו להתעלות בתורה, הקשיב רבי איסר זלמן לדבריו בתשומת לב כדרכו תמיד, והשיב לו: עשה כפי הבנתך, אבל לפני שתחליט ברצוני לספר לך מעשה שהיה . מעשה ביהודי תלמיד חכם שהיה שד"ר )שלוחא דרבנן, משולח(  של ישיבת סלוצק במשך שנים אחדות. הוא החליט להפסיק את עבודתו זו, ולקבל עליו משרת רבנות, לא היה נעים לו לשד"ר לשוחח אתי על כך, המשיך רא"ז וסיפר, ולכן נסע לדבר בעניין עם ה"חפץ חיים" , הוא הסביר לו שבעבודתו כשד"ר הוא מתעייף מהליכתו במשך כל היום, קשה לו להתרכז בשעת התפילה, ולעתים אף קורה שבאמצע התפילה הוא חושב על נדיב פלוני או אלמוני, ואף אין באפשרותו ללמוד כפי שצריך, לכן ברצונו לכהן כרב באחד הכפרים כדי שיוכל להתפלל וללמוד כבשנים שעברו, לפני שקיבל עליו את התפקיד הקשה והמייגע של שד"ר..  ה"חפץ חיים" שמע את דבריו, והשיב לו "שיהיה בהצלחה". הודה לו השד"ר ופנה אל עבר הפתח.

     כאשר השד"ר הגיע לדלת קרא לו ה"חפץ חיים", ושאל אותו, אולי ידוע לך כמה עולה זוג נעלים? - אינני יודע מה הוא בדיוק מחיר זוג נעלים היום, שכן עבר זמן רב מאז קניתי נעלים חדשות, אבל דומני שהמחיר הינו בערך כך וכך.  לאחר שענה על שאלתו זו, נפרד ממנו לשלום , ופנה פעם נוספת לעבר דלת היציאה.

     משהגיע לדלת, חזר ה"חפץ חיים" וקרא לו ושאל:  איזו הוצאות יש לסנדלר על זוג נעלים ומה הרווח שנשאר בידו על כל זוג שהינו מייצר ? אין לי כל מושג, השיב השד"ר, הרי מעולם לא הייתי סנדלר.  בכל זאת, אמר לו ה"חפץ חיים", אולי נאמוד ביחד, ננסה לשער כמה מרוויח הסנדלר על כל זוג נעלים שהוא מייצר, ומה הן ההוצאות.  עמדו שניהם וחישבו במשוער את חשבון ההוצאה והרווח של הסנדלר על כל זוג נעלים. ולאחר מכן פנה השד"ר אל הדלת על מנת ללכת לדרכו.

     משהגיע לדלת, חזר ה"חפץ חיים" קרא לו ושאל אותו:  אמור נא לי בבקשה האם יש רק נעלים אשר מייצר הסנדלר או שישנן כאלה שמיוצרות אף ע"י אחרים?  אכן יש שמיוצרות על ידי סנדלרים ויש שמייצרים בבתי החרושת,  השיב השד"ר.  ואיזה יקרות יותר? הוסיף ה"חפץ חיים" ושאל.  הנעלים שמיוצרות על ידי הסנדלר יקרות יותר מאלה אשר מיוצרות בבית החרושת. השיב השד"ר. אם זוג נעלים שמייצר הסנדלר יקרות יותר מאלה המיוצרות בבית החרושת, הרי שהסנדלר צריך להיות עשיר יותר מבעל בית החרושת.  האם אכן כך הוא המציאות? הוסיף ה"חפץ חיים" ושאל.  לא. השיב השד"ר, בעל בית החרושת עשיר יותר, הואיל ובבית החרושת מייצרים כמות נעלים גדולה פי כמה וכמה מאשר מייצר הסנדלר, ולכן בסופו של חשבון מרוויח הסנדלר פחות.  אם כך הוא הדבר, הסכת ושמע, אמר לו הסבא קדישא רבן של ישראל לשד"ר, אם הינך רוצה לעשות לעצמך - להפסיק את עבודתך כשד"ר ולחיות חיי שלוה, הרי אמת ונכון הדבר שראשך יהיה פנוי יותר והמחשבות הזרות המטרידות בזמן התפילה יפחתו, תפילותיך תעמודנה בדרגה גבוהה יותר, ואף במעלות לימוד התורה תוכל לעלות יותר, אבל, אם תסתכל על עבודתך בגיוס כספים עבור הישיבה במבט רחב יותר, ותחשוב כמה בחורי ישיבה יכולים ללמוד ולהתפלל כהוגן בזכות עבודתך כשד"ר, אז תבין שבעבודתך הנוכחית הינך עושה הרבה יותר לתורה ויראת שמים מאשר בזמן שלימודך ותפילותיך יהיו בשקט ובשלוה, אמנם כל תפילה לעצמה תהא גדולה יותר, אבל היום בתפילת הרבים ובלימוד התורה של הרבים זכותך גדולה ביותר, על כן מן הראוי והרצוי שתמשיך בתפקידך כשד"ר, זכות הרבים תלויה בך, ושכרך מן השמים גדול . וזה מה שאמרו חז"ל והוי מחשב הפסד מצווה כנגד שכרה (אבות ב' א'( 

חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/ 

אמרי שפר כ"ט אייר ה'תשע"ה

אין לך מחלה קשה יותר מהיאוש.

     אסור לך לדון את הזולת במשקפיך שלך , רק אם תראה את הדברים מנקודת ראותו , תוכל לעזור לו ולהשיבו אל הדרך הנכונה .

     בקריאת התורה בכל שבתות השנה לא עשו הוספות, רק עלו שבעה, חוץ משבת במדבר לפני שבועות, עשו הרבה הוספות בקריאת התורה והעלו אנשים רבים , וההכנסות היו לתלמוד תורה לתינוקות של בית רבן. לוח ( "בהכנ ס כמנהגי הגר תשס''א")

·     חייב אדם להקדים פרנסתו לכל אדם, ואינו חייב לתת צדקה עד שתהיה לו פרנסתו - חייך קודמים לחיי אחיך. (ב"ן ב"רמב ספר הליקוטים)

50 חרדים גילו כי אינם יהודים כלל (נעמה גרין)

·         

·         בחורה חרדית בת 20 פנתה לאחרונה לבית הדין הרבני בנתניה, כחלק מהליך רשמי לפני נישואין. הבחורה, בת לאם גיורת, התבקשה להגיש את מסמכי הוריה, אך כאשר ראו הרבנים את מסמכי האם - נתקלו בדבר מה שאינו ברור להם. הם החליטו לפנות עם המסמכים לרבנות הראשית לישראל, על מנת להבין את תוקפם.

     הרב אלון ארביב, המזכיר הראשי של בית הדין, פנה לרבנות הראשית על מנת שיבדקו את מסמכיה של הנערה. הרב ארביב נדהם מתשובתה של הרבנות הראשית: "בית הדין שגייר אינו מוסמך לגייר. האישור שהוגש אינו בר תוקף ואינו מוכר על ידי הרבנות הראשית לישראל". על פי תשובתה של הרבנות הראשית, הנערה אינה יהודיה כיוון שאימה גוירה בבית דין שאינו מוסמך לגייר.

     בית הדין נוכח לתדהמתו כי משפחה חרדית שלמה אינה יהודיה, כיוון שהיהדות נקבעת על פי האם, וכיוון שגיורה של האם לא נעשה כהלכה, היא וכל צאצאיה אינם נחשבים יהודיים. זהו אסון משפחתי של 50 איש שחשך עליהם עולמם.

     הידיעה המסעירה הועברה למשפחה, שהגיעה נסערת לבית הדין. הטרגדיה גדולה יותר כיוון שלמשפחה ילדים נשואים, אשר ילדיהם גם הם הינם בחזקת גויים. בית הדין ערך בירור מעמיק נוסף על מנת להתיר את אם המשפחה, וכל בני המשפחה טבלו ביום מרוכז, במסגרת גיור מזורז. 

מקרה מצמרר זה מעיד כאלף עדים עד כמה חשובה השמירה על כללי ההלכה היהודית על כל פרטיהם.

חוויית השבוע שלי

www.h-y.xwx.co.il