‏הצגת רשומות עם תוויות חומש ויקרא. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חומש ויקרא. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 30 במרץ 2017

נקודה שבועית פרשת "ויקרא" ה'תשע"ז



בשעה טובה נתחיל השבת את החומש השלישי, חומש "ויקרא".

בחומש "ויקרא" המשופע במצוות, נמצאים כ 40 אחוז ממצוות התורה, ואם נדייק 247 מצוות, מהן 95 עשה ו 152 לא תעשה.

הפרשה הפותחת את החומש, כמו למעשה רוב החצי הראשון שלו, עוסקת בקורבנות.
המילה "קורבן" מבהירה את משמעות הקורבן ומטרתה לקרב את ישראל לאביהם שבשמים.

לאחר שחרב בית המקדש תקנו את התפילות שבאו להחליף את הקורבנות אולם הקורבן היה יותר רצוי בזמן שהיה אפשר להקריבו כי הוא היה מקרב את האדם על ידי מעשה לעומת התפילה שמקרבת אותו רק על ידי כוונה, ולפי תורתנו יש צורך בעשיית מצוות מעשיות ולא רק עיוניות.

עיקר הקרבת הקורבן היא הסמיכה והווידוי שמעוררים את האדם לחרטה ולתשובה על חטאיו. ישנם טעמים רבים בספרות הפשט והמחקר על עניין הקורבנות. בעל העקידת יצחק רואה בקורבן עניין של הבעת תודה מצד האדם לאלוקיו. לעומתו המהר"ל מפראג רואה בקורבנות התבטלות מציאותו של האדם מול כבוד אלוקים. האדם על ידי הקרבת הקורבן משתחרר מכבלי חטאיו ועל ידי כך הוא יכול להתחיל בדרך חדשה ללא ייסורי מצפון. בעלי ופרשני הסוד רואים בו מתת למידת הדין ולעומתם בעלי הפשט רואים בו עניין של "נפש תחת נפש".  הכוזרי מאריך על כך ומסביר שתכלית הקורבן לקשר בין העולם של מעלה ועולם של מטה אך מסיים שם: "...אבל מה שהוא יותר נפלא ונעלה שהיא תורה מאת אלוקים יתברך..."

שנזכה לקיים את מה שאנו מתפללים: "והשב כוהנים לעבודתם ולווים לשירם ולזמרם".


שבת שלום ומבורך

החוויה היהודית




תודות : לצחי מיכאלי



לע"נ יעקב בובר,שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם



יום רביעי, 13 במאי 2015

נקודה שבועית פרשת השבוע בחוקותי




השבת בעזרת ה' נסיים את חומש "ויקרא" כאשר נקרא את הפרשה החותמת את החומש השלישי, היא פרשת "בחוקותי".
בחציה הראשון של הפרשה אנו קוראים את החלק המפורסם שלה בו נאמר לעם ישראל אלו ברכות יחולו עליהם אם וכאשר יעמדו בתנאי הברית עם ה' ויקיימו את מה שציווה אותם ה' ומצד שני הם שומעים שאותן ברכות יהפכו לקללות אם לא יעמדו באותם הצווים.
ה' ממש מפרט להם את הברכות והטובות שהם יכולים לזכות בהם: פוריות הארץ, שלום עם האויבים, ריבוי הצאצאים והשראת השכינה בעם כולו.
לאחר מכן מפרט להם ה' את הקללות שהם עלולים לקבל, אולם סדר הקללות נאמר מהקל אל הכבד: בריאות, בצורת, חיות רעות, מלחמה מלווה במגפות ורעב וגלות.
המיוחד בכל מה שכתוב בחלק זה של הפרשה שהוא תלוי בכל עם ישראל כולו. 
חייבת להתקיים ערבות שלימה בין כל חלקי העם כדי ליצור את התנאים לזכות בברכות מה'.
כתוב במסכת סנהדרין "כל ישראל ערבין זה לזה"  ואותה ערבות באה  לידי ביטוי בקיום כל המצוות והחוקים שיש לעם ישראל ומצד שני כשהתורה מלמדת את המצוות אחת אחרי השניה היא מזכירה את העונש האישי של כל אחד ואחד מישראל.
מכאן אנו לומדים שכאשר התורה מפרטת לנו איסורים היא מטילה באופן אישי אחריות אישית על כל אחד ואחד ואת העונש על כך, אולם בפרשת הברכות והקללות שיש בפרשה שלנו, התורה פונה לכלל עם ישראל,באחריות קבוצתית של כולם ביחד. אין בפרשה הזאת איזכור  לגמול בצורת עולם הבא.
זוהי אחריות כלל ישראלית!
לאדם מעגלים רחבים סביבו ותמיד מוטלת עליו אחריות. כלפי משפחתו הקרובה והרחוקה, כלפי חבריו הקרובים והרחוקים, כלפי שכניו, כלפי עמיתיו לעבודה, כלפי קהילתו, כלפי החברה והסביבה שברחוב וכלפי כל העולם כולו.
על כולנו מוטלת אחריות לקיום תקין,ראוי ובריא של העולם. שנזכה אכן להיות כלי לשליחותנו בעולם הזה.

שבת שלום ומבורך!

תודות : לצחי מיכאלי


חוויית השבוע שלי





לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם



יום רביעי, 22 באפריל 2015

נקודה שבועית פרשות :"אחרי קדושים"



נקודה שבועית פרשות :"אחרי קדושים"


אנו נמצאים כמעט בחציו של חומש ויקרא ובפרשות שקראנו עד כה למדנו על הקרבת הקורבנות, מאכלות אסורות וענייני טומאה וטהרה. בפרשת השבוע הראשונה השבת, פרשת "אחרי מות", אנו קוראים על עבודת הכהן בבית המקדש ביום הכיפורים, ובתחילת הפרשה השניה שנקרא השבת, פרשת "קדושים", נקרא על ציווי מיוחד מאוד: "קדושים תהיו כי קדוש אני".
היינו חושבים שלאור מה שעבר ולמד האדם עד כה בפרשות הקודמות כפי שפירטנו קודם, הקדושה שלו היא תוצאה של מעשים ולא דרישה וציווי, אולם פה האדם נקרא להביא עצמו לקדושה. 
המושג "קדושה" המוכר אצל ההמון מוכר ונחשב למשהו עילאי, גבוה, מעל טבע והתנהלות האדם בחיי היום יום, משהו מבודד ולא מקושר לחיי האדם, אך מעיון קצר בתחילת הפרשה מיד לאחר הציווי לקדושה אנו רואים שלא כך הדבר. 
הדרישה לאדם להיות קדוש מלווה לצד ציווים שכולם מהווים חלק בלתי נפרד מחיי המעשה של כולנו. זו אינה בריחה למציאות רחוקה אלא החיים ממש. 
החובה של האדם לממש את הקדושה שלו באה בכל מישורי החיים שיש:
בחקלאות: "ובקצרכם את קציר ארצכם, לא תכלה פאת שדך ...לעני ולגר תעזב אותם", במסחר: "לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו", ביחסי עובד ומעביד: "לא תעשוק את רעך...לא תלין פעלת שכיר איתך עד בוקר", בפוליטיקה ובחברה: "לא תלך רכיל", ביחסי אנוש: "לפני עיוור לא תתן מכשול" , במשפט: "בצדק תשפט עמיתך" , והפסוק המסכם את כל עינייני האדם: "ואהבת לרעך כמוך אני ה'".
בעולם דמיוני בו האדם חי לבד, אינו מדבר ואינו נמצא ביחסי גומלין עם אנשים קל לשמור על כללי הזהירות ולא ליפול בכלל, אולם פיו וגופו לא עמדו למעשה במבחן אמיתי. 
בפסוקים האלה האדם מתבקש להתמודד אישית בכל תחומי החיים שלו. התורה מאמינה ביכולתו של האדם לבנות לעצמו מציאות אישית בעלת מוסר וקדושה.
הציווים האלה מביאים את האדם להוכחה עצמית לקדושה אמיתית בחיים האמיתיים שלו.
זה בידי כל אחד ואחד מאיתנו.
שנזכה כולנו לקדושה אמיתית

שבת שלום ומבורך!

תודות : לצחי מיכאלי


חוויית השבוע שלי
לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם
לע"נ כל חללי צה"ל ופעולות האיבה.