‏הצגת רשומות עם תוויות בנים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בנים. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 24 באוקטובר 2017

אמרי שפר ד' חשון ה'תשע"ח


  אצל הגר כתוב שאמר לה המלאך שובי אל גברתך והתעני תחת ידיה. מה בא הכתוב להוסיף "תחת ידיה", והרי די במה שכתוב שובי אל גברתך והתעני, רק הכוונה שאמר לה המלאך אם נגזר לאדם סבל לא יעזור שום דבר ואיפה שרק יברח יקבל אותם, זה שאמר המלאך להגר שובי אל גברתך והתעני תחת ידיה, כדאי ויותר טוב לך שתסבלי תחת ידיה של שרה ממה שתסבלי במקום אחר.    


     בחזרתו פרע הקפותיו, כשלומד אדם פעם ראשונה יש לו קושיות ולא מבין, וכשחוזר נתברר לו יותר, זה שמרמז בחזרותיו כשחוזר עוד הפעם פורע הקפותיו מתורץ לו הקושיות.
      ה' הגביה את אברהם למעלה מהכוכבים, (רש''י) רמז לו כמו שאתה למעלה מדרך הטבע שאתה תוליד בנים לעת זקנה כך יהיו זרעך חיים שלא כדרך הטבע, כפי שאנו רואים היום.
     חיים ויטאל זצ''ל תלמידו הגדול של האר''י הקדוש כותב כי מידותיו של האדם נמדדות כפי יחסו של אשתו. אדם שעוסק בצרכי ציבור ובביתו נוהג בכעס ובהקפדה איננו איש חסד. אדם נמדד כאיש חסד קודם כל ביחס שלו אל אשתו ובני ביתו. החסד מתחיל בבית.


המגיד דורש לאוזניים אטומות  (להגיד(
     המגיד מקולמאיי רבי הלל זצ"ל, נסע ברכבת וראה חייל יהודי שמוציא מתיקו כריך (סנדויץ) ומתחיל לנגוס ובתוכו בשר לבן רח"ל )על פניו הכיר כי הוא יהודי), המגיד ניגש ושאל: "מה אתה אוכל?". " כן, כן, אני אוכל מה שאתה רואה...". " אתה יהודי?". " כן, נכון". "יהודי אוכל דבר אחר?!" תמה. "כן".  המגיד החל לומר לו מוסר, לדרוש דרשה, הסביר לו מה זה עבירה בכלל ? ומה חומרתן של מאכלות אסורות. דיבר ודיבר. דרשה ארוכה. ובעודו דורש החייל לועס ולועס... המגיד המשיך בדבריו כיד ה' הטובה עליו שפך את ליבו. ההוא סיים סנדוויץ אחד והוציא כריך שני, והמגיד המשיך לדבר על ליבו...  לפתע החייל הפסיק מלעיסתו ושאל: "תגיד לי אתה שפוי?". " למה לא?!". "אתה רואה כי אני אוכל וממשיך ואיני שת ליבי לכל המוסר שאתה אומר מה אתה ממשיך לדבר, וכי אינך מבין שדבריך לא יועיל מאומה, מדוע אתה ממשיך?!". " אני אדבר ואמשיך. ואם אתה שואל מה התועלת, רצוני לומר לך משהו . אתה עכשיו חייל צעיר עם כל ה כוח והעוצמה, אתה חושב כי כל העולם שלך אך לא תמיד אדם נשאר הגיבור הכי גדול, מגיעים זמנים שלא הולך כל כך טוב, כל בן אדם יש לו זמנים שונים, ובפרט לעת הזקנה הכוחות אוזלים ויכול להיות כי אז ה כוחי ועוצם ידי ירד קצת, הדיבורים של עכשיו יעלו בזיכרון, כי הנה ישב על ידי יהודי ונדנד לי: מה זו מצווה, מהי עבירהואז יועיל לך משהו. ואפילו אם כל החיים ממש יהודי חי לו כפורק עול אבל בשעת מיתה שכבר וי וי, אולי תיזכר משהו ויעלה בליבך הרהור תשובה, גם כדאי לי!...".  כללו של דבר, אדם לא יכול לדעת כלל, מה יועילו הפעולות שלו, ולהיכן יגיעו מעשיו. על קרח ודתן ואבירם לא השפיע, אבל השפיע על אחרים להצילם מדינה של גיהינום, ויש בכך הרבה עובדות מידי דור ודור. נמצינו עוד מחז"ל כי מעשה טוב שלהם, כבישת היצר, ממשיך ועושה בשבילם הלאה שאח"כ יצליחו להרהר בתשובה.
     לפני תקיעת שופר אנו אומרים בהתעוררות "למנצח לבני קרח מזמור", מה אנחנו בדיוק אומרים? בפשטות מטרת האמירה היא "מלכויות!" אך יכול להיות שיש סיבה ורמז נוסף לעורר את הלבבותבני קרח, אוי בני קרח!, מתי זכו לתשובה? רגע לפני האחרון!. אדם יכול לתפוס את עצמו גם ברגע האחרון. אומרים לך לפני תקיעות שופר, ברגע אחרון, תפוס את עצמך. ספרי חיים וספרי מתים פתוחים, תיזכר נא בבני קרח ותתפוס את הרגעים הללו להרהר בתשובה שלימה. וה' יעזרנו לשוב לפניו באמת

החוויה היהודית




יום רביעי, 15 בפברואר 2017

אמרי שפר כ' שבט ה'תשע"ז


 אמר משה: במה שחטאתי לפניך, בו אני מקלסך. חטאתי לפניך ב'אז', שנאמר (שמות ה,כג) ״ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה״. לכן אני משבחך ב'אז', ״אז ישיר משה״. וכן הקב״ה, בדבר שהוא מכה, בו הוא מרפא. (שמות רבה)
     במסכת סוטה (יא) נאמר שבשעה שהקב״ה התגלה לבני ישראל בים סוף, הילדים שנולדו במצרים וגדלו בדרך ניסית הכירוהו תחילה, ופתחו ואמרו ״זה א-לי – שכבר ראיתי – ואנווהו״. קריאה זו של הבנים השפיעה על הוריהם, וגם הם ענו ואמרו ״אלוקי אבי וארוממנהו״. כך יהיה גם בגאולה העתידה, ככתוב (מלאכי ג) ״והשיב לב אבות על בנים״, ומפרש רש״י: על-ידי בנים. (הרבי מליובאוויטש)


     ״והר סיני עשן כולו״ (שמות יט,יח). 'עשן' ראשי תיבות ע ולם, ש נה, נ פש. 'עולם' זה גדר המקום; 'שנה' – זמן; 'נפש' – חיוּת. ה'עשן' שהיה במתן תורה נועד לתת את הכוח והיכולת לברר ולהעלות את המקום והזמן ולהכניס בהם אור וחיות א-לוקיים. (אדמו״ר הזקן)


    'ויחן שם ישראל', הכוונה שמצאו חן אחד אצל השני, ולכן התורה ניתנה בחודש סיון שהוא 'מזל תאומים' לומר כמו תאומים שאחד מפרגן לשני, )אבני נזר(
הכלבים מאומנים להריח בני אדם אך הם אינם מריחים תורה (פניני – מנהג)
     בבית הכלא הסובייטי כתב הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ״ל את חיבורו על ה׳תוספתא׳, כאשר לקחוהו הרשעים לבית הכלא התירו לו לקחת שני ספרים והרב נטל עמו תיק ותוספתא. על מה כתב את ספרו? ניר לא היה לו על כן הוא כתב על ניר דקיק ששימש את האסירים ליצירת סיגריות, רבי יחזקאל חסך מזון מפיו וקנה את ריבועי הניר ועליהן כתב את הערותיו בלי כל ספרי עזר.
     חלפו שנים רבי יחזקאל השתחרר בחסדי ה׳ והשלים את הספר. עתה רצה להדפיסו אך ברוסיה של פעם הדבר היה מסוכן מאד ורבי יחזקאל היה עלול למצוא את עצמו מושלך לכלא פעם נוספת. יום אחד הגיעה לביתו של הרב אחייניתו של הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ זצ״ל מקמניץ. היא סיפרה לו, כי היא מתכוננת לברוח אל מעבר לגבול דבר שהיה כרוך בסכנה רבה והיא ביקשה את ברכתו של הרב. ענה הרב אברמסקי ״מוכן אני לברכך, אך מבקש אני כי תיקחי את כתבי היד שלי ותוציאי אותם אל מחוץ לרוסיה״. האישה הסכימה ולאחר כמה שבועות נודע לרב לגודל שמחתו כי בחסדי ה׳ יצא כתב ידו מרוסיה.
     חלפו עשרות שנים הרב אברמסקי זכה לצאת מרוסיה ועבר לעיר לונדון. גם כתב ידו הודפס לשמחתם של לומדי התורה. יום אחד נכנסה לביתו אישה ואמרה: ״אני אחייניתו של הרב ברוך בער ליבוביץ״. הרב הודה לה על עזרתה הרבה בהצלת כתב היד והאישה החלה לספר ספור מדהים״נלוויתי לקבוצה של כשלשים איש שניסו לעבור בחשאי את הגבול את כתבי היד תפרתי לגליל ארוך וכרכתי סביב גופי, צעדנו בשדות שוממים עד שהגענו לגבול לפתע צעק מורה הדרך: ״ברחו, אני רואה חיילים רוסים עם כלבי ציד, מיד נכנסתי לתוך ערימת שחת וראיתי כיצד כלב מטיל אימה מתקרב לערימה שהסתתרתי בה הוא רחרח ממש לידי אך מיד פנה לערימה אחרת והחל לנבוח כשהוא מגלה את הנמלטים, רוב הבורחים התגלו ואני הצלחתי לחצות את הגבול. כשהגעתי לוילנא באתי לביתו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז׳ינסקי זצ״ל וסיפרתי לו את סיפורי. אמר לי רבי חיים עוזר: ״הכלבים מאומנים להריח בני אדם אך הם אינם מריחים תורה. ואני ידעתי שאת חיי אני חייבת לכתב ידו של הרב על התוספתא״.

החוויה היהודית





יום שלישי, 30 באוגוסט 2016

אמרי שפר כ"ו אב ה'תשע"ו

 


"אמר ר' יוחנן, מאי דכתיב עשר תעשר? עשר בשביל שתתעשר. (תענית ט.)

     את הברכה אשר תשמעון. עצם אשר תשמעון זאת הברכה הכי טובה.

     ''בנים את לה' א-לקיכם'' ועם כל זה "לא תתגודדו" בבית הכנסת, וכדרשת חז"ל על זה, לא תעשו אגודות אגודות (יבמות י ג" :).

     האם מותר לעשות נרתיק מברזל? מובא בפוסקים לא לעשות הנרתיק מברזל, שמזוזה מאריכה ימיו של אדם, וברזל מקצר

החמין של שבת II (דברים טובים – פרשת דברים)
     סיפר הרב ברוך רוזנבלום שליט"א, שסיפר הרב שמחה וסרמן שליט"א [זצ"ל] בנו של הגאון ר' אלחנן וסרמן זצ"ל, הי"ד, אשר שימש כרב בלוס אנג'לס: הייתה שם משפחה של בעלי תשובה שהתקרבה ליהדות דרכו, ובנם הגדול הגיע ב"ה לגיל בר מצווה. לאותה משפחה היו הרבה ידידים וקרובי משפחה, והם החליטו לערוך את שבת העלייה לתורה בבית מלון, ומאחר ובית המלון היה מחוץ לעיר, בהזמנות ששלחו הם ציינו שמי שאינו יכול לבוא ולשהות שם כל השבת, יוכל לחלופין להשתתף בסעודת המצווה שתיערך באמצע השבוע, והדגישו שהם מבקשים לא לנסוע בשבת.
     הרב וסרמן, מסיבה כלשהי לא היה יכול להגיע לשם לשבת, וביום ששי בבוקר הוא התקשר לבעלת השמחה, איחל לה מזל טוב, והתנצל שלא יוכל להשתתף בפועל בשמחתם. בהמשך שאל אותה הרב אם הכינה חמין [טשולנט] לשבת, והיא ענתה שלא. "כבוד הרב", כך היא אמרה, "הידידים שלנו אינם יודעים מה זה חמין. כל המאכלים שהכנו לסעודת היום יהיו קרים. כולל הבשרים והתוספות". אמר לה הרב: "אני מבקש ממך שבכל אופן תכיני חמין" , וכמובן שבקשתו של הרב התקבלה.
     בבוקר יום השבת, נעצרה ליד המלון מכונית, ומתוכה יצאו זוג אנשים מבוגרים. הם נכנסו לבית המלון,  ולפתע נעצרה האישה ואמרה לבעלה: "אינני יכולה, בוא נצא מכאן מיד!" ועוד בטרם הספיקו בעלי השמחה לגשת אליהם, הם כבר נעלמו מן האופק. במוצאי שבת התקשרו בעלי השמחה לברר מה ארע בדיוק, ואז שמעו מהם את המעשה המופלא הבא:
     אישה זו הייתה ניצולת שואה. היא נלקחה מביתה בגיל שש, שהתה שנים מספר במחנות, ובתום המלחמה היגרה לאמריקה, שם בנתה את ביתה. היא לא זכרה שום דבר מתקופת הילדות שלה בפולנייה, לא אבא ולא אימא, לא שבת ולא כל סממן יהודי אחר, ועובדה זו ממש הרסה לה את החיים. היא ניסתה אפילו להיוועץ בפסיכולוגים ופסיכיאטרים שיסייעו לה לשחזר את עברה, ולא עלתה בידם. והנה באותה שבת גורלית, כשנכנסה לבית המלון והריחה את ריח החמין - לפתע הכול צף ועלה לנגד עיניה כאילו קרה היום ! מה קרה ? כאשר חטפו אותה מהבית בפולנייה, היה זה בשבת קודש, ובבית היה ריח של חמין. ועתה, כשהריחה את ריח החמין, הכול חזר לה, כל זיכרונות הילדות מהבית החם והאהוב. היא הייתה בהלם! לכן לא הייתה יכולה להמשיך, והחליטה לשוב לביתה.  ושמעתי, שהזוג הזה נעשו בעלי תשובה אמתיים - הרי לנו כמה גדול כוח ריח החמין של שבת.


חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/





יום חמישי, 26 במאי 2016

אמרי שפר י"ט אייר ה'תשע"ו


  בסיום קריאת הפרשה האחרונה בספר 'ויקרא'. נאמר: "חזק חזק ונתחזק". שלוש פעמים "חזק"=משה=345 בגימט'. רמז שאין חיזוק, אלא בתורת משה. כל הצלחותינו, קיומנו ונצחיותינו תלויים רק בדבקות שלנו בתורת משה.
     שובו בנים שובבים. שובו על התשובה שלכם שאינה אמיתית כי על פי רוב גם התשובה היא למראית עין. (ספרים)
     שובה ישראל. התשובה נבראה לפני העולם וכשאדם רוצה לשוב הוא צריך לצאת מן העולם. (הרה"ק מקאצק זצוק"ל)
     שומר פיו ולשונו שומר נפשו מצרות (משלי)
     שימוש בכלים נכונים תקל עליך את המלאכה (שמואל אייזיקוביץ)
     שינה מוגזמת מזיקה לא פחות מחוסר שינה.
     "שיפוט טוב רוכשים מניסיון. ניסיון טוב רוכשים משיפוט גרוע"
     שיר אחד יכול להאיר כל רגע
כחו של דיבור (פניני עין חמד, עלון 536)
     אין אנו מודעים, עד כמה גדולה כוחה של מלה ובמיוחד היוצאת מפי צדיק! הגאון רבי מרדכי לייב הכהן קמינצקי זצ"ל שזכה לאריכות ימים ושנים ב-93 שנותיו גולל את סיפורו המופלא מדוע זכה לכך:
     מטבע הדברים הצדיק בשנותיו האחרונים נזקק לנער מלווה , שיעזור לו בדרכו לבית - הכנסת וחזרה. במוצ"ש , לאחר שאותו נער ליווה את הרב לביתו, בסיום ברכו בברכת "שבוע טוב ומבורך". להפתעתו המרובה השיב לו הישיש: "אכן אותך אברך בשבוע טוב ומבורך, אולם את ברכתך לא אוכל לקבל, שכן בשבוע זה אתבקש לבית עולמי". בשמוע הנער תשובה זו לא ענה דבר, שכן מה יוכל להשיב.
      ביום חמישי של אותו השבוע התקשר הצדיק לבנו , שהתגורר באותו הבניין בקומה מתחתיו ואמר לו: "דע לך, בשעות הקרובות הנני מתבקש לבית-עולמי. חש אני , כי שעותיי קצובות. דע לך, כי על אף היותך כהן - מותר לך להיטמא לאביך". הבן המופתע לא ידע במה מדובר ומדוע אביו דובר נחרצות בעניין עתידו. לא חולפות שעות אחדות , והבן עתה התבקש להגיע לדירת אביו. שם ביקש ממנו לומר איתו את וה וידוי מלה במלה. בתום הווידוי הצדיק התבקש מן העולם לגנזי מרומים כאשר דעתו הייתה צלולה כל השנים ועל אף גילו המופלג , בריאותו הייתה טובה עד מאוד.
     סוד אריכות ימיו ובריאותו התגלה ע"י הגאון הצדיק ר' משה זייבלד שליט"א ששמע את דבר המעשה מר' מרדכי לייב בעצמו: הגאון עצמו התגורר בשכונת 'שערי חסד'. מדי יום ביומו קבע עיתים לתורה. גם ביום וגם בלילה. שכן ביקש הוא לקיים את הציווי: " וְהָגַיתָ יומָם וָליְלָה (יהושע א, ח)". באותם ימים רבינו היה כבן 88 שנים וכאשר הבחין בו אחד מהלומדים (שבאותם זמים היה בחור, הגאון ר' משה זייבלד שליט"א), ניגש אליו והעיז לשאלו: "ילמדנו רבינו, במה הארכתם ימים?". והסביר , שלא חלילה תוהה על אריכות ימיו , מפני שרוצה חלילה שיסתיימו חייו, אלא מבקש הוא ללמוד מפני מה זכה לכך , שכן תורה היא... לשמע דברים אלו התרצה ר' מרדכי לייב וכך סיפר:
     "אגלה לך את סיפורי, שחוויתי , בזמן שהייתי צעיר לימים ומשם סוד אריכות ימיי ושנותיי. באותה תקופה, שמו של הגאון ר' ישראל מאיר הכהן מראדין, הרי הוא ה'חפץ חיים' שהתפרסם בעולם. מידותיו המופלאות, אהבת ישראל המוטבעת בו, גאוניותו, קדושתו וכו'. אין ספק שמפעל חייו של הצדיק היה כתיבת ספרו 'משנה ברורה'. (לשם כך צריכים אנו לדעת שזמן כתיבת ששת הספרים של ה'משנה ברורה' ארכה כשלושים שנים! וחלק ג' לבדו ארך כעשר שנים! ) "ה'חפץ חיים' שכשמו כן הוא, ביקש לזכות כמה שאפשר את עם ישראל. הוא בכבודו ובעצמו, לא חס על כבודו, היה יוצא וסוחב על גבו חבילות של ספרים. כשהיה מגיע לעיירה מסוימת, היה מגיע לבתי-הכנסת ולאחר תפילת הערבית היה מציע את ספריו למתפללים. באחת העיירות אליה הגיע הצדיק, ניגשתי אל ה'חפץ חיים', נטלתי לידיי את אחד הספרים, ולאחר דפדוף בספר שאלתי למחירו, הרב נקב במחיר, הוצאתי את הכסף הדרוש והגשתי לרב" .
     חלפו מספר שנים, סיימתי את תפילת הערבית והנה הבחנתי שוב בדמותו של הכהן מראדין. הפעם שב אלינו , כשבידו חלק נוסף של ה'משנה ברורה'. הכרתי את תוכנו מהכרך הקודם , ושוב ניגשתי לרב ושאלתי למחיר הספר. הכנסתי את ידי לכיס והגשתי לרב את הדרוש. הצדיק הביט בפניי ושאל לשמי . 'מרדכי לייב הכהן שמי', השבתי" . "הרב הביט בפניי ואמר: 'כמדומני שרכשת ממני את החלק הראשון'. 'אכן כן', השבתי. הצדיק הביט בפניי ולאחר מבט קט בפנקסו אמר: 'כמדומני שנותר בידכם חוב', ואף הראה לי את אותה שורה כתובה בפנקס עם סכום החוב. השתוממתי: ' מחילה רבינו, רכשתי את החלק הראשון ושילמתי עליו במיטב כספי עד תום!" . "הצדיק לא התווכח עמי. 'אם יהודי אומר ששילם ואינו חייב מאומה - אני מאמין לו, כי חלה טעות ברישומיי'. נטלתי את הספר החדש לביתי ללמוד בו. לאחר יום-יומיים המשיך ה'חפץ חיים' בדרכו לעיירה סמוכה, שכן ביקש גם אותם לזכותו בספר החדש. שוב העמיד ספסל בבית-הכנסת ולאחר תפילת ערבית הכריז על החלק החדש. והנה ניגש אליו יהודי, פונה לצדיק ואומר לו: "ברוכים הבאים! ב"ה, הגעתם שוב אלינו, שמי מרדכי לייב הכהן ואני מבקש לרכוש את החלק החדש ולשלם את חובי מפעם הקודמת שכן חייב אני לכם סכום כסף!" . "באותו רגע הבין ה'חפץ חיים' - ובכן, ישנם שני ר' מרדכי לייב הכהן, ואני לצערי הרב, חשדתי חינם בראשון, שכן התברר למפרע , שאכן הלה לא היה חייב לי מאומה... לבו של הצדיק החל נוקפו. על אתר החליט שלא ישוב לביתו מראדין אלא יחזור אל העיירה הקודמת. כדי לפייס את ר' מרדכי לייב הכהן שכן מאמר חז"ל - 'מי שחשדו בו לחינם, על החושד לפייס את הנחשד ולברכו!'. וממחשבה למעשה, ה'חפץ חיים' חזר לאותה עיירה בה התגוררתי, שאל למקום מגוריי והגיע לביתי!" . "למשמע הדברים , השבתי לצדיק כי כלל וכלל לא הקפדתי על כך. אולם הרב , שחפץ לפייסני שאל: 'במה אברכך לפייסך ?'. 'איני זקוק למאומה', השבתי. אולם הצדיק לא ויתר. 'ושמא תחפוץ באריכות ימים?'. על כך הקשתי - 'מה הטעם בכך, שכן כאשר אדם מזקין, גופו נחלש ודעתו מטשטשת'. 'כהן אני ואברכך בשלמות ' - יהי רצון שתזכה לאריכות ימים ושנים בבריאות הנפש והגוף וצלילות דעת'. זהו סוד אריכות ימיי ושנותיי". כך סיפר לר' משה. אשרי מי שחשדו ה'חפץ חיים', ועלינו ללמוד מכך כמה עצום כוח הדיבור!".
כחו של דיבור II (הרב זמיר כהן שליט''א)
     עד כמה גדול כוחו של הדיבור היוצא מהפה - זאת לא ניתן לתאר ולשער. בכוחו של הדיבור להשפיע אף על עצמים דוממים כפי שהוכיח חוקר יפני, בשם ד''ר מסרו אמוטו, הלה פרסם סידרת מחקרים , שערך בעניין השפעת הדיבור על המים, כלומר על המולקולות של המים.  בין הניסויים שאותם ערך החוקר כדי להוכיח את דבריו: החוקר הציב בחדר ספל מים וביקש מהנוכחים להשמיע בסמוך למים סוג מסוים של מילים - או מילים חיוביות, הכוללות דברי שבח ומחמאות וכדומה, או מילים שליליות, הכוללות גידופים וצעקות וכדומה (כמובן כל אחד מהנוכחים דיבר כראות עיניו) . לאחר מכן הוא טפטף מהמים באמצעות מזרק חצי סמ"ק לצלחת מבחנה, 'צלחת פטרי', והקפיא את הטיפות בטמפרטורה של מינוס 25 מעלות למעלה משלוש שעות. כשמתבוננים בטיפות המים הקפואות מבעד לעדשת מיקרוסקופ, התגלה הממצא המדהים הבא : כאשר מדברים בסמוך למים דיבורים חיוביים, המולקולות של המים מצטרפות ומתחברות יחד ויוצרות צורה מרשימה של גבישים קריסטליים, הנראים לעין כמו פתיתי שלג נאים בעלי ששה קצוות. לעומת זאת, כאשר דיברו בסמוך למים דיבורים שליליים - הללו יצרו צורות מכוערות ובלתי סימטריות.
     בספרו 'מסרים מן המים', שתורגם אף לשפה העברית, ד"ר מסרו טוען שכיום, בעזרת הכלים המתקדמים הטכנולוגיים של המדע, ניתן להוכיח באופן חד משמעי , שהמציאות הפיזית מושפעת מן הדיבור. אמנם חוקרים רבים יצאו כנגדו וטענו , כי מדובר בתרמית ובאחיזת עיניים, שכן מדובר לכאורה בדומם!  אולם בעקבות פרסום דבריו ניסו יהודים רבים לערוך מחקר דומה, באמצעות הנחת זרעי קטניות בשני מצעי גידול שהונחו במקומות בעלי תנאים זהים. ההבדל היחיד היה , שמצע אחד הושקה במים שבירכו עליהם, ואילו המצע השני הושקה במים , שנחשפו לדיבורים שליליים.  התוצאה מדהימה כל עין ומוכיחה באופן חד משמעי את הניסוי. הזרעים הראשונים שהושקו באמצעות מים שבירכו עליהם - צמחו ושגשגו באופן מרשים ביותר, ואילו האחרים, אותם זרעים שהונחו במקומות בעלי תנאים זהים של הראשונים, אולם הושקו במים שנחשפו לדיבורים שליליים - דעכו .
תמונות וסרטונים למחקרים אלו הוצגו לנגד עיני הגאון הרב זמיר כהן שליט''א (יו"ר ארגון הידברות, מייסד ומקים מוסדות "נתיבות שלום" וראש ישיבת "היכל מאיר" בביתר עלית). על ידי מגוון אנשים, ביניהם ד"ר יצחק איזקוב, המשמש כמנתח עיניים בכיר , והנהלת בית הספר 'מדע ויהדות ' טבריה, שאף הם ערכו ניסוי כזה לעיני התלמידים ובהשתתפותם הפעילה של התלמידים,  וזאת כדי להשיג מטרה אחת מרכזית - חיזוק שמירת הפה בבית הספר.
חוויית השבוע שלי