יום שלישי, 20 באוקטובר 2015

אמרי שפר ח' חשון ה'תשע"ו




במדרש מובא שכל הנפש אשר עשו בחרן , כל אותם גרים חזרו לסורן. והנה אעפ"כ הם נזכרים, משמע שלא צריך להצטער על העמל אפילו שאחר כך חזרו לסורן , לא יאמר אדם לשווא עמלתי , כי הוא עשה מה שצריך – כדברי רבי ישראל סלנטר שעל האדם מוטלת הפעולה ולא התוצאה! ("אילת השחר'')

     גדולה מצוות יישוב ארץ ישראל שניתנה מיד, כמצוות המילה, ליהודי הראשון, אברהם אבינו, לו ולזרעו אחריו. (רבי מאיר-יחיאל מאוסטרובצה)

     ''ונברכו בך כל משפחות האדמה" )יב, ג אדם אומר לבנו תהא כאברהם )רש"י ( ולמה דווקא לבנו? ומדוע דווקא כאברהם? אלא, אומר האבא לבנו רוצה אני לראותך ת"ח גדול וצדיק. שואל הבן, אבא, אבל אתה גם יהודי טוב, מתפלל קצת לומד קצת, אני רוצה להיות כמוך... עונה לו האבא, אני מברך אותך שתהא כאברהם, שהיה לו אבא תרח ועם כל זאת יצא ממנו אברהם אבינו...

   יהודי עשיר מרוז'ין נסע לבקר בארץ ישראל. בשובו, נכנס אל רבי ישראל מרוז'ין והביע את אכזבתו שלא חש את ייחודה של הארץ. אמר לו הצדיק: "יהודי עשיר חיפש חתן מעולה בעבור בתו, ולבסוף לא מצא חתן כלבבו ושידך אותה עם חייט פשוט. לפני החתונה אמר לבתו להתקשט, כדי שתמצא חן בעיני בעלה. אמרה לו בתו: בשביל החייט שלי אני יפה למדיי כמות שאני... "אף ארץ ישראל כך", סיים הצדיק. "היא מתקשטת ומתגלה במלוא הדרה לפני מי שיודע להעריך את רום ערכה, אבל לפני אנשים חומריים – היא נראית ארץ ככל הארצות"
"אם מחוט ועד שרוך נעל" (יד, כג(  (סיפורים נפלאים – לך לך)
     מובא בספר "אוצר אפרים": סיפר רבינו בעל דרכי תשובה זי"ע הגה"ק בעל אוהב ישראל מאפטא זי"ע היה רב בעיר קאלבסוףיאס, מעז'יבוז', אפטא, ואחר כך חזר למעז'יבוז'. בשעה שבישר הגה"ק מאפטא זי"ע לתושבי עיר אפטא שברצונו לחזור לעיר מעז'יבוז' לא הבינו טעמו. שהרי כשבא לשמש כרב לעירם הסכים לבוא רק בסיפוק סכום גדול קצוב לשבוע, ונתנו לו סכום גדול זה ועשו הכל לכבודו, ולא חסר לו כלום אצלם. לכן הרהיבו בנפשם עוז ושאלו אותו וביקשו ממנו שיסביר להם פשר הדברוהשיב הרב הקדוש מאפטא זי"ע: אספר לכם על מה ראיתי לבוא בתחילה אליכם ולבקש מכם סכום גדול, וממילא תתורץ קושייתכם.
     הנה אבי ז"ל היה מלמד בעיר קטנה, ואחיו היה דר באפטא והיה עשיר מופלג. אבי ואחיו נפרדו זה מזה כשהיו כבן ח' שנים, ומאז לא ידעו זה מזה. שניהם, אבי ואחיו, לא זכו לבנים לאחרי הרבה שנים, חלה אחי אבי ונפל למשכב, וסיפר אז לאשתו אודות אחיו, כדי שתוכל לקבל ממנו חליצה. וכשמת ונשארה אשתו זקוקה ליבום, לא ידעה איפה למצוא את אבייעץ לה הרב שהיה אז בעיר, שתשלח איגרת לכל הרבנים במדינות, וכן תפרסם מודעה בכתבי עת, שיש אלמנה שצריכה חליצה מאחי בעלה, וכך וכך שמו, ואלו סימניו, וכשיבוא וייתן לה חליצה יקבל חצי עזבון הנשאר מבעלה השווה הון רב. וכאשר קיבל רב העיר אשר דר בה אבי ז"ל את האיגרת, וקרא לאבי מורי וסיפר לו המאורע, ואמר לו, שמכיון שעתיד הוא לרשת הון רב מאחיו, לכן מסכים להלוותו מעות להוצאת הדרך, וכשיחזור לביתו ישלם לו המעות. והלך אבי לביתו ויספר לאשתו כל העניין. ענתה לו אשתו –אמי מורתי: הנה לפניך מצוה אשר ציונו הבורא יתברך שמו לעשות, ומצוה זו אינה באה לרוב בני אדם לקיימה, ואתה שבאה לידך מצוה זו לדעתי תעשה אותו רק לכבודו ית"ש ולא תקבל בעבורה שום שכר ותשלום. אבי ז"ל הסכים לדבריה והבטיח לה שלא יקבל שום ממון מאשת אחיו אבל אמי מורתי ע"ה הוסיפה בבקשתה ואמרה לו: אני יודעת כי יצרהרע של ממון גדול הוא, ובשעה שתראה ממון הון רב לפניך בקושי תוכל לכבשו, על כן קח נא את סידור קרבן מנחה שלי בידך, ותישבע בו שלא תיקחאפילו פרוטהאחת. וכן עשה, וייקח בידו הסידור ויישבע בו.
     אבי ז"ל לא רצה עוד לקבל דמי הלוואה מרב העיר מכיון שלא יהיה לו ממה לשלם החוב, לכן הלך ברגליו כל אורך הדרך, עד שבא לעיר אפטא. האלמנה אשת אחיו שמחה מאוד בבואו, וציותה תיכף להלבישו בגדי כבוד, וייחדו לו אכסניה מכובדת. לאחר מעשה החליצה לקחה האלמנה כיס מלא מטבעות, ונתנה לאבי ז"ל באמרה כי מעות אלו הן חצי העיזבון של בעלי, השיב להאבי ז"ל: קיימתי את המצוה אך לשם שמים, ואיני רוצה לקחת אפילו פרוטה אחת, וכך נשבעתי לאשתי בסידור קרבן מנחה שלה. אבל האלמנה אמרה שהיא איננה רוצה לקחת המעות שאינם שלה, והממון יישאר ביד הקהל, אבי ז"ל לקח חפציו הישנים שלו שהיו מונחים בפינה ולבשם. ואילו את הבגדים החדשים הפשיט מעליו והניחם שם והלך ברגליו לדרכו חזרה לביתו.
     בשמים נעשה אז רעש גדול מגודל הניסיון שעמד בו אבי ז"ל, ונשתנה עליהם סדרי בראשיתונולדתי להם לעת זקנתם סיים הרב הקדוש מאפטא זי"ע: עתה תבינו הכל, שמה שלא רציתי לבוא רק בהקצבת סכום גדול לשבוע, כיאת שלי לקחתי ממה שנשאר בידכם מעות של אבי ז"ל. ועתה כי נשלם הסכום אני חוזר לעירי מעז'יבוז'. רק זאת הבטיח להם, שיקרא שמו עליהם. שנקרא בפי העולם הרב מאפטא.

חוויית השבוע שלי


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה