יום ראשון, 11 באוקטובר 2015

אמרי שפר כ"ט תשרי ה'תשע"ו





 אלה תולדות נח, נח. אמרו חז"ל 'אם תעזבני יוםיומיים אעזבך’, שהעוזב את התורה ליום נמשך מזה עוד יום. וזה אלה תולדות נח - התולדה והתוצאה של המנוחה מדברי תורה שזה מביא עוד נֹחַ . (רב ייבי(

     את הא-לוקים התהלך נֹחַ רומז לשבת יום המנוחה, על כל פנים ביום השבת ישתדל אדם ללכת אֶּת הא-לוקים, שידבק מחשבתו בהקב"ה לעשות מעשיו לשם שמים. (תולדות יעקב יוסף(

     החידושי הרי״ם היה אומר בדרך רמז, שמכאן לומדים שהאדם צריך לשוב בתשובה ולעקור את ה׳גוי׳אישקייט מקרבו לפני שבת, כדי שלא יהיה בבחינת ׳גוי ששבת׳...

     ויהי בנוסעם מקדם כאשר נוסעים ומתרחקים מקדם - מקדמונו של עולם, וימצאו בקעה, תועים ונופלים לבור עמוק וחשוך. )דגל מחנה אפרים(

האדמו''ר רבי ישראל שפירא זצ"ל מבלז'וב (פניני עין חמד, עלון 504)
     כשנשאל פעם על ידי אמריקאי מקומי: "אם אין לכם שום 'מוסדות' על מה אתם נקראים רבי? – " ענה הצדיק על אתר: בשביל לעזור לאנשים, ולא בשביל להקשות עליהם!...
     בהגיעו פעם להשתתף בשמחת 'ברית מילה' שהוזמן אליה, שמח לפגוש שם את רעהו האדמו"ר מרדכי שלמה פרידמן מבויאן זצוק"ל, שהוזמן אף הוא להשתתף באותה שמחה. בעל הברית שראה לפניו את שני הצדיקים מגדולי הדור, לא ידע להשית עצות בנפשו, למי יכבד בסנדקאות הוא ניגש אפוא בדחילו ורחימו אל שני הצדיקים שישבו יחדיו ושוחחו באהבה ורעות כדרכם של צדיקים, ואמר שהיות ושניהם חשובים מאוד לפניו, אין הוא יודע להכריע למי לתת הסנדקאות, ולכן יחליטו הצדיקים בעצמם מי ביניהם יהיה הסנדק הצדיקים הסתודדו ביניהם דקות אחדות, כשכל אחד מהם מתעקש לכבד את רעהו, כל אחד טען שחברו חשוב יותר ממנו ולו יאה כיבוד זה! – לפתע קם הרבי מבלוז'וב ואמר אל הרבי מבויאן, הרי הכל מודים ש'סידור קידושין' גם הוא כיבוד חשוב... אם כן קחו אתם אפוא את הסנדקאות, ואני אקח את הסידור קידושין הכל נענו בבת שחוק לשמע דברי קדשו, כי כבר היה זקן ושבע ימים, ואילו הרך הנימול זה עתה נולד... אך הרבי מבויאן קיבל את דבריו ברצינות ושימש בסנדקות באותה ברית. והנה למרבה הפלא האריך הרבי הקדוש מבלוז'וב ימים רבים כנודע, שנפטר בהיותו קרוב לגיל מאה שנים ובהגיע עת חופתו של אותו הבן היה הבלוז'ובער המסדר קידושין בחופתו, לשמחת לב כל המשפחה שזכרו היטב את דברו בברית המילה! בהיותו כבר למעלה מגיל שמונים, אמר פעם לאדם שהזמינו לברית מילה, ונבצר ממנו להשתתף בשמחתו: " לא יכולתי להגיע אל הבריתאבוא בלי נדר לבר המצווה! ". ואכן כעבור שלוש עשרה שנים, השתתף בשמחת הבר- מצווה, כפי שהבטיח! הוא חי תמיד עם אמונה פשוטה ותמימה, ולא האמין בטבעיות העולם ובהסתכלות אנושית שאדם זקן הוא קרוב נוטה למות... רק הכל בידי שמים!


 חוויית השבוע שלי



























אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה