ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת" נסוב "על החזן שאינו
מקים ספר תורה להראות פני כתיבתו לכל". (הרמב"ן)
דברים שהתקשה בהם משה,
ר"ת "משה": מ'נורה, ש'קל (וי"א ש'רצים(, ה'חודש = המולד.
"
האוהב את שכיניו
וכו' עליו הכתוב אומר אז תקרא וה' יענה תשווע ויאמר הנני"] יבמות ס"ג[
ויהי העם כמתאוננים רע באזני
ה'. האיש אשר יש לו טענות ולא שמח בחלקו, הוא רע בעיני ה'.
וְלָקַחְתָּ
חֲמֵשֶׁת חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים לַגֻּלְגֹּלֶת (במדבר ג,מז( (המגיד
מדובנא זי"ע)
משל נפלא המשיל המגיד מדובנא זי"ע
בדרכי האמונה והביטחון, מעשה בקבוצת אנשים עיוורים שהיו מהלכים יחדיו
ברחובה של עיר, היה שם 'לץ' גדול שפנה אל העיוור הראשון שעמד בשורה ואמר לו בקול
גדול (שישמעו כל בני לווייתו), הא לך מאה דינרים, ותן לכל אחד מחבריך ההולכים עמך
כמה דינרים, ולא הניח ה'לץ' בידו אפילו דינר אחד, והנה כל העיוורים אשר אינם רואים
מאומה ורק באוזניהם שמעו איך שהלץ אומר כן ל 'מנהיגם' תבעו מאתו את הממון המגיע להם, אך הלה הכחיש ואמר שלא הניח אותו אדם בידו אפילו
דינר אחד, פנו נא אל השני ההולך לאחורי – אולי הוא קיבל את האוצר הגדול בידו, אך גם הלה טען לאמור שלא הגיע לידיו שום ממון כלל
וכלל, לא האמינו להם כל בני הקבוצה, והחלו מריבים באלו השניים – החזירו מהר את ה 'גזלה'
אשר בידכם, והללו בשלהם – לא בא מאומה לידינו, וכך נעשית שם מהומה ומריבה גדולה.
והנמשל, כל באי עולם
עיוורים הם בעיני שכלם, וחושבים ומדמים בנפשם שפלוני ופלוני ממון יש להם, ותצא
נפשם מרוב קנאת איש מרעהו, ולא עוד אלא שעומד ומחשב עד כמה עושרו של רעהו נלקח
ממנו ועל חשבון שלו – בהשיגו את גבולו וכיו"ב. ובאמת – לא דובים ולא יער, אף
לזה אין מאומה בידו וגם להלה אין ממון, ואף אם יש לו, יש לו כמה וכמה דאגות
וטרדות, אלא שנראה לך כך מחמת... וכו'. וכי אילו היו יודעים היו חוסכים מעצמם כל
קנאה ויגון.
חוויית
השבוע שלי
ארור,חזן,מקים,משה,מנורה,שרצים,המולד,אוהב,מתאוננים,שמח
בחלקו,גולגולת,
