אמרי שפר כ"ח אדר א' ה'תשע"ו

אם רוצים לאמץ את הקשר בין חברים, אם מבקשים לחשל את ההרמוניה במשפחה. הדרך הבטוחה ביותר, ואולי היחידה, היא: לתת, להעניק. להקל על השני, למלאות את משאלותיו. ובכך מקבלים יותר משנותנים. ומה שמקבלים הוא העמקת הקשר והגברת הזיקה! (ע"פ מעין השבוע)

     בקע לגלגלת. בקע אותיות עקב, מי שמחזיק עצמו לעקב, היינו בענווה, זוכה להיות גולגולת. דהיינו ראש.

     צריף בו צוחקים עדיף על ארמון בו בוכים

     קבלה בידי מאבות אבותיי, על שני דברים אסור לדאוג: על מה שאפשר לתקן, ועל מה שאי אפשר לתקן. מה שאפשר לתקן יש לתקן, והדאגה למה? מה שאי אפשר לתקן דאגה מה תועיל? (רבי יחיאל מיכל מזליטשוב)

אורה של תורה (אפריון שלמה, גיליון 159)

     מעשה שהיה בימי הגאון רבי מאיר ועקנין, שהיה רבה הראשי של טבריה, ביהודי שומר תורה ומצוות, וירא שמים מנעוריו. אמנם האיש לא למד תורה, אך חונך מנעוריו לקיים מצוות וגמילות חסדים. כל מצווה שידע, קיים במלא המרץ, והיה רודף אחרי קיום מצוות ומעשים טובים.  ראו בשמים את טוהר לבו ורצו לזכות אותו לעסוק גם בתורה הקדושה.

     ויהי היום, והאיש הגיע כדרכו לביתו, והיה יגע מעמל היום. אכל פיתו, קרא קריאת שמע, עלה על מיטתו ונרדם. וירא בחלומו שהגיע עת פטירתו מהעולם ומיד העלוהו לבית דין של מעלה. בדקו את מעשיו ומצאו שהוא מלא מצוות כרימון. מיד קראו לפניו: "פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים", והוליכוהו למקום מנוחתו בגן עדן. המחזה היה מרהיב עין, יפה נוף, משוש כל הארץ תענוגות. החל האיש להסתובב אנה ואנה, לתהות על חלקו כמוצא שלל רב. "עין לא ראתה", האיש משתאה למראה עיניו, שמח וטוב לב על אשר זכה ללכת בדרך טובים בהיותו בעולם הזה.  בין כך, פנה היום ונטו צלילי ערב, והוא מרוב אושר, לא שת ליבו שכבר חשך היום עד שמצא עצמו בעלטה גמורה.  החל האיש לחפש נקודת אור, או כפתור בו יוכל להאיר, אך לשווא. חשב האיש בלבו : מה שווה לי כל הכבוד והיקר הזה אם אין לי אור? אך ניחם את עצמו שכאשר יעלה השחר ישאל את המלאכים הממונים, על מקום הימצאו של האור . הבוקר אור. ושוב נתגלה לעיניו המחזה הנפלא של חלקו בגן עדן. הוא פגש את המלאכים הממונים ושאלם היכן האור? כי אין כל שווה לו אם אין לו אור בלילות.  ענו המלאכים: אנחנו מצטערים, אתה אינך זכאי לאור, יען שלא למדת תורה. אמנם סיגלת לעצמך מצוות לרוב, אך המצוות הם דוגמת הנרות והתורה היא האור.  כמו שנאמר "כי נר מצווה ותורה אור". נצטער האיש עד למאוד, והתחיל ממרר בבכי.  הלעולם אשאר בחשכה ולא אזכה לראות את כל הטוב אשר יועד לי ?!  והנה מתוך בכייתו הרבה הקיץ מחלומו. התברר לו במהרה שהכול אך חלום. שמח האיש שמחה גדולה, תיכף ומיד שכר תלמיד חכם שילמדהו תורה ונתן שכרו מושלם . והבין שמאת השם הייתה זאת לזכותו בתורה. וכך הפך לשקדן בתורה. לימים נפטר באחרית טובה, וזכה גם לאורה של תורה.

חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/