האבן-עזרא נותן שני
פירושים לכפל הלשון "צדק". האחד- קריאה אל בעלי הדין הבאים בפני השופט:
לעולם רדפו אחר הצדק. בין אם תרוויחו מכך, בין אם תפסידו . וההסבר השני- הרדיפה
אחר הצדק צריכה להיות מתמדת, נמשכת,
רצופה. פעם אחר פעם, כל ימי חייך. האדמו"ר מפשיסחה פרש: אחר צדק- יש לרדוף רק
בצדק. רק באמצעים כשרים.
התורה העידה בנו שכך טיבו וטבעו של אדם: זה
שהפסדתי, זו חצי צרה. אבל שהאחר הרוויח, זו צרה צרורה.
חמד וקנאי הלכו יחדיו, פגש בהם מלך אחד. אמר
להם: ''אחד מכם יבקש ממני דבר, ואתן לו משאלתו. אך ידע, שלחברו אתן כפלים''. לא
הסכים הקנאי לבקש, כי אז יקבל חברו כפלים ויקנא בו. מוטב שהחומד יבקש כהשגות
חמדתו, והוא יקבל בכפלים. החומד גם הוא לא רצה לבקש. כי ככל שיבקש ויקבל הרי חברו
יקבל כפלים, ויתייסר בחמדתו. והמלך עומד ומחייך. מראש צפה זאת... טוב, אמר, אם איש
מכם אינו מבקש, אמשיך בדרכי. הבינו שבחמדתם ובקנאתם יפסידו הכול, דחק החומד בקנאי:
שאל כבר משאלתך. טוב, נענה בהשלמה, אבקש שינקרו לי עין אחת...
ידועים דבריו של הרמב"ם: 'ולזכות אלף
חוטאים יותר טוב ונכסף מהרוג זכאי אחד'"
הורים
(שמעתי מאת הגה"צ רבי בנימין רבינוביץ זצ"ל)
בטבריה היו שני אחים, ר' מרדכי ור'
וועלוויל. ר' מרדכי היה יהודי משכמו ומעלה,
הוא היה ישן כמה שעות ספורות בתחילת הלילה, ומיד בחצות היה מתגבר כארי נוטל ידיו ומתחיל
בעבודה שלימה, הוא היה מקונן על גלות
השכינה ועורך תיקון חצות, והיה יושב על התורה ועל העבודה כל היום וכל הלילה.
לעומת זה,
אחיו ר' וועלוויל היה יהודי פשוט הטרוד על המחיה ועל הכלכלה, וגם היה קצת קובע עתים לתורה. כשגדלו בניהם של האחים, ניכר שינוי מופלא בבניהם מן הקצה אל הקצה,
שבעוד שבניו של ר' מרדכי הצדיק והמתמיד,
גדלו לאנשים פשוטים, שעסקו במסחר
כל היום – הרי שלעומתם, בניו של ר'
וועלוויל גדלו לתפארת כשתילי זיתים,
תלמידי חכמים מופלגים ומרביצי תורה וכתר שם טוב עולה על גביהם.
פעם אחד – כשר' מרדכי חשב על מצבו העגום –
ניגש לאחיו ר' וועלוויל ושאלו לאמר – הגידה לי אחי יקירי, הלא כתוב בחז"ל) עפ"י מסכת אבות
פ"ו, מ"ו - ומסכת סנהדרין דף ל"ז ע"א( איזהו חכם המכיר את מקומו – אני יודע ומכיר את
מצבם הרוחני של ילדיי ואת מצבם הרוחני של ילדיך –ולכאורה, פליאה עצומה היא, בדרך הטבע היה צריך להיות בדיוק להיפך, שבניי יגדלו
לתלמידי חכמים מובהקים
עוסקים בתורה ובמצוות, ובניך יגדלו לבעלי
בתים פשוטים – אנשים הטרודים על מחייתם ועובדים כל היום וכו' – למה התהפכו היוצרות
, ודווקא בניך הם גדלו לתפארת, ולא בניי?
אמר לו ר' וועלוויל: בוא ונעביר לפנינו את סדר היום שלי ושלך. אני – הטרוד כל היום ועובד לכלכל לחם לפי הטף –
קם בבוקר, עוד לפני התפילה אני חושב לעצמי
"הרי כל היום אעבוד,
ותורה מה תהא עליה
?!" מיד אני לוקח ספר ומתיישב בנעימות ללמוד עד התפילה, אדהכי והכי מתעוררים בניי, ומה הם רואים
–את אביהם יושב ולומד! אח"כ
אני הולך אתם לביהכנ"ס שם אני
מתפלל בחמימות
והתלהבות – ואח"כ בניי הולכים לחיידר ללמוד תורה. אני חוזר לביתי, טועם משהו ורץ לעבודה, אני עובד קשה כל היום , ולפנות ערב אני חוזר
לביתי – מיד מתעורר בי התשוקה
– כל היום עבדתי ולא פתחתי ספר קודש, ותורה מה תהא עליה? על כן אני לוקח ספר ומתיישב
ללמוד. אדהכי והכי חוזרים בניי
מהחיידר, ומה הם רואים ? – הם רואים את
אביהם יושב ולומד!...
ועכשיו נעבור לסדר היום שלך – אומר ר'
וועלוויל לאחיו – אתה קם בחצות הלילה והוגה בתורה הקדושה עד עלות השחר, אח"כ
אתה הולך להתפלל בדחילו ורחימו כותיקין,
אחר התפילה יש לך שיעור אם בגמרא אם במוסר, אח"כ אתה חוזר לביתך , ואז נמצא אתה אחר
שבע או שמונה שעות לימוד ותפילה, והגוף
דורש את שלו, מה אתה עושה? – אתה הולך
לנוח קצת על משכבך, אדהכי והכי קמים בניך
משנתם , ומה הם רואים? – את אביהם ישן שנת
ישרים!... אח"כ הם הולכים
לחיידר. בינתיים הקצת משנתך – מתחזק – ורץ
לבית המדרש ולומד כל היום ברציפות עד הלילה, ואז אתה חוזר לביתך ומרגיש ברעב
קצת –כי הגוף דורש את שלו כאמור – ולכן
אתה ניגש למטבח, לוקח קצת אוכל ומתיישב לאכול!
אדהכי והכי חוזרים בניך מהחיידר, ומה הם רואים ? – הם רואים את אביהם במטבח
אוכל !...
זה סוד החילוק בין שנינו... בניי רואים אותי לומד ומתפלל, ובניך רואים אותך
ישן ואוכל...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה