אומר
הגאון הרב סולבייציק בסוף תפילת נעילה אנו אומרים "למען נחדל מעושק
ידינו", ולכאורה הדבר תמוה שהרי במשך כל יום כפור הזכרנו אשמנו, בגדנו,
גזלנו, ודווקא את העניין הזה של "עושק ידינו", של גזילה מזכירים בסוף
היום . הסיבה לכך, שאדם צריך לדעת
שכל מה שיש בידו, אם זה רכוש, כישרונות, בעצם הקב"ה נתן לו את זה כדי להשתמש
בזה לצורך הכלל, לעבודת ה' ולא רק לצורכו הפרטי, ואם אדם משתמש בשכלו למטרות
שליליות זה עושק.
בספר קהלת עוסק שלמה המלך בהתבוננות מעמיקה בייעודו של האדם ומכריז:
"וְהַחַי יִתֵּן אֶל
לִּבוֹ" (ז, ב). במה באים
לידי ביטוי חייו של האדם? בכך שהוא נותן אל ליבו - מתבונן, שואל, חוקר ומנסה לרדת
לשורשם של דברים. ובניסוח הפוך: אם האדם (החי) לא נותן אל ליבו - לא מתבונן ולא
חושב על ייעודו ותכליתו, הרי שהוא אינו בבחינת חי - אין לו חיות רוחנית.
הגאון הצדיק רבי ישראל אליהו וינטרוב זצ”ל: “שתי גישות לאלול יש”, כותב הרב
וינטרוב. “ יש
מי ששש ושמח לקראת ימים אלו ויש מי שהם מעיקים עליו. תחושת המועקה היא סימן שמקוננת אצלו
תחושה של שרירות בלב. כי הוא מרגיש שהוא נכנס לבית האסורים. אלו ששמחים מרגישים
שהגיעו לגן עדן התחתון, ימים בהם אפשר לצאת מהרפש, נכנסים למרחץ ולא רק שוטפים את
הרפש אלא נותנים בשמים יוצאים עם ריחות טובים. אלו ימי ניקוי”.
''הדבר היקר ביותר בעולם, הוא העוני; שכן זהו הדבר היחיד בעולם שאי אפשר
לקנותו בממון..."
'בכייה של חינם' (בעל המעשה:א.י.ב)
פצע קטן באצבע הצליח לשבש את היום יום שלי,
פעולה קטנה כמו לכתוב לא הצלחתי, כל מכה ולו הקלה ביותר באצבעי שלחה תדר של כאב חד
עד למוח. פניתי
לרופא המשפחה שחבש את האצבע בתוספת טיפול שבועי. כעבור שבועיים הפצע שוב חזר לאותו מקום
והחל לגדול שוב, בפעם השלישית הפנה אותי הרופא לרופא אחר מחשש כי מדובר בגידול
חלילה. הרופא
הבכיר אכן אישר כי מדובר בגידול ועלי לערוך סידרת בדיקות מקיפות, לשם כך הפנה אותי
לגורמים המתאימים. אלא שהתורות הקרובים ביותר ניתנו לחודשיי לחודשיים ושלושה קדימה.
חבר המליץ לי על רופא בכיר בבית חולים אחר,
התקשרתי וקיבלתי וקיבלתי זימון ליום המחרת, הרופא הסביר כי
מדובר בהליך פשוט ואם ארצה התפנה לו מקום כבר למחרת . לשאלתי אם אפשר
לעשות את ההליך דרך הקופה השיב: שאם אביא הפנייה ייעשה הטיפול חינם אין כסף. ולא,
עלי לשלם 4,000₪ באופן פרטי. כמובן שמיהרתי לקופה לקבל את ההפניה
המיוחלת והמזכיר והמזכירה מיאנה לתת לי בתואנה שאינם עובדים עם בתי חולים מחוץ
לעיר מגוריי. הפעלתי את כל קשריי והפרוטקציות האפשריות אך לשווא. כיוון
שאין בידי סכום שכזה, לא נותרה בידי ברירה כי אם להמתין בסבלנות לתור הבא בעירי.
במקום להתרוצץ בין הרופאים החלטתי לנצל את
הזמן בתפילות בפני בורא כל עולמים שבידו נפש כל חי. כעבור חודשיים הגעתי לפרופסור לצורך
ביצוע הניתוח ובדיקת מקור הגידול, הגשתי את האצבע החבושה לרופא. הרופא התבונן
וביקש את ידי השנייה, מאחר והסתכל שוב ושוב נלחצתי ושאלתי אם המצב כה גרוע?! הרופא
הביט בי ושאל: "באת לצחוק עלי? איפה הפצע?!" הסתבר שהגידול נעלם לגמרי ללא כל התערבות
חיצונית חיצונית על ידי רופא כל בשר באופן פילאי! הרופא קרא לרופא
נוסף להתבונן להתבונן במקרה ושניהם אמרו פה אחד: "בשפה הרפואית קוראים לזה נס!" שכן על פי הבדיקות המקדימות
ראו בפירוש שמדובר בגידול... בתודה לה' הרופא כל בשר ששלח לי רפואה של
חינם. אבקש
להדגיש נקודה אחת שהרגשתי רע עם עצמי על הבכייה של חינם בתחילת התהליך. כה
כעסתי ורתחתי על המערך הרפואי ובכלל שכחתי שיש מנהיג לבירה שמסובב את כל הסיבות
ורק אחרי שכוחי ועוצם ידי הכניעוני וראיתי שאין בכוחי לעשות דבר דבקתי בדרכי
האמונה, אז סליחה להקב"ה ושוב תודה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה