אמרי שפר ח' אייר ה' תשע"ה
גם כאשר הדברים לא הולכים כפי שתכננו
– עלינו לדעת כי כך בדיוק הוא רצונו של הבורא יתברך.
הוכח תוכיח את
עמיתך, מאחר שנזדמן הדבר שאתה הוא שראית את חבריך בקלקלתו, הרי זה אות שאף אתה
נכשלת בדומה לכך, אחרת לא היו מזמנים לך לראות את
מעשה האינו הגון של חבריך, לפיכך עליך להוכיח לא רק אותו, אלא גם את
עצמך תוכיח "את "עמיתך" את, לרבות אותך. (בני יששכר)
ואהבת לרעך כמוך אני ה'. כי מטבע בנ"א כשאוהב את חבריו אזי
גם אוהב את בניו ולכן אמרה תורה "ואהבת לרעך כמוך" כי "אני ה'" והם בני וא"א שתאהבו אותי ואת בני תשנאו. (פרדס יוסף)
ואהבת לרעך כמוך. פי' כמו שאתה אוהב עצמך אף שיש בך חסרונות במדה זו
תאהב רעך בלי להסתכל על חסרונותיו. (הבעש"ט)
אהבת ישראל ("דברים טובים" שליט"א)
רבי
אריה לוין זצ"ל היה ידוע באהבת הבריות המיוחדות שהייתה טבועה בו. מצווה זו של
"ואהבת לרעך כמוך" הייתה חרוטה בנימי נפשו. סיפור נפלא על מסירות נפשו
למען הזולת סיפר בנו הגאון רח"י לוין זצ"ל, רבה של פרס חנה:
בהיותי
ילד זכור לי שכל ראש חודש היה אבא נוהג לקנות ממתקים ולאורזם בחבילה קטנה ולהביאם
לחולה נפש מסויים המאושפז בבית החולים "עזרת נשים" בפאתי העיר. פעם אחת
הפצרתי באבא שיקחני עמו. בדרך פגשנו באחד מיקירי ירושלים ששאל את אבא לשלום קרובו
חולה הנפש. אבא משיב: "ברוך השם, הנני בדרך לבקרו" . התפלאתי מאוד כי הרי לא ידעתי על קיומו של חולה כזה במשפחתנו
אך לא הרהבתי עוז לשאול לפשר הדבר. הגענו לביה"ח, אבא נכנס פנימה ואני המתנתי
לו בחוץ ליד השער. לא עברו רגעי מועטים ואבי חזר בהותירו את הממתקים בידי החולה "הקרוב". בדרכנו אחזני אבא בידי ואמר שהיה: "בוודאי
תתפלא על הקרוב הלא מוכר שביקרנו זה עתה, בוא ואספר לך מעשה שהיה:
באחד
הערבים עשיתי דרכי ליד ביה"ח הזה ובעוברי קרוב לחומת ביה"ח הגיעו
לאוזניי צווחות אימים, שמעתי צעקות גבר הנאנק בייסורים. אמרתי בלבי: ‘אמנם
בי"ח לחולי נפש המקום, אך בכל זאת אין זה נשמע רגיל‘. סרתי
וראיתי אדם חבול מוכה בכל חלקי גופו מתהלך במסדרון אנה ואנה צועק, זועק, נאנח
וגונח מתוך ייסורים. שאלתי את דיירי הבית לפשר הדבר והם השיבוני שמכיוון שהאיש
השתולל קשרוהו והיכוהו עד שהפסיק להשתולל, שאלתי ‘וכך עושים גם לכל היתר?‘
וענו לי ‘אמנם עד לפני תקופת מה זו הייתה השיטה. אך לא מכבר מטפלים בנו בתרופות
שהגיעו מחו"ל ומאז הפסיקו להכותנו‘. ‘ובמה שונה חולה זה מאחרים?‘ ‘הוא גלמוד,
אין לו קרובי משפחה שיגנו עליו, ולכן הוא עדיין ממשיך להיות מטופל בשיטה הישנה‘.
נזעקתי ‘היתכן? הרי אני קרובו!‘ ניגשתי אליו והתוודעתי אליו כקרובו, וכדי להמחיש
קרבתנו, נכנסתי לחנות הסמוכה ורכשתי עבורו ממתקים וכל החולים ראו וידעו שהגיב
קרובו, השמועה עשתה לה כנפיים ומאז ידעו הכל שלחולה זה יש קרוב ואין להכותו עוד.
אכן
השגתי את המטרה אך מכיוון שהכרזתי שאני קרוב והריני קרובו, ומאז הנני נוהג בכל ראש
חודש לבוא ולבקרו‘. ולכך התכוונה התורה ב"ואהבת לרעך כמוך", שנאהב כל
אחד מישראל אפילו אין לו כל קירבת נפש בינו לבינינו, שהרי אותה מצווה מתעלמת
לחלוטין מאישיותו של האדם שאותו צריך לאהוב. אלא טעמה: "אני ה‘" בשם ה‘ היא מוטלת עלינו ביחס לכל הבריות. לא רק
למבוגרים ונשים ולא רק לזקנים ולילדים
חוויית השבוע שלי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה