אמרי
שפר י"א אייר ה'תשע"ה
הרה"ק
רבי אברהם חסדאי אומר: המוות - חוף החיים, והזקנה - ספינה המקרבת לחוף.
הרה"ק רבי מנחם מנדל
מקוצק אומר: המוות - אינו ולא כלום, משל לאדם העובר מדירה לדירה. אלא שהפיקח בוחר
לו דירה יותר נאה מן הראשונה.
רבי מנחם מנדל מקוצק זצ''ל מאמרותיו :רק סוסים
הולכים באמצע הרחוב, בני אדם הולכים בקצוות.
רבי מנחם מנדל מקוצק זצ''ל מאמרותיו : מעולם לא התחרטתי על האמת.
אל תחפש את האחור ("דברים טובים" שליט"א)
והנה יצא אדם אחד לדרכו כשהוא רוכב על
חמורו. ותכנן לקנות עז מגזע
משובח שתדור בחצרו ותספק חלב לבני משפחתו. והנה רכש את העז, ולצווארה תלה פעמון
שהכין מבעוד מועד. בעזרת חבל קשר את העז אל זנב החמור ויצא לדרך. כל עוד הפעמון
מקשקש מאחוריו, הוא ידע שהעז בעקבותיו. שלושה נערים משועממים הבחינו בו הרוכב על
החמור, מזמזם באושר, כשהעז צועדת מאחור ופעמונה מקשקש. החליטו
להפיג את שעמומם. אמר הראשון: "יש לי רעיון נפלא כיצד לגנוב ממנו
את העז בלי שירגיש!" אמר
השני: "אני אצליח לגנוב את החמור שהוא רוכב בלי שיתנגד!" התרברב השלישי: "אני מסוגל לגנוב גם את
הבגדים שעליו. ראה תראו שהוא יפשוט אותם מרצונו הטוב!".
התגנב הראשון חרש, הסיר מצווארה של העז את
הפעמון המקשקש, הוסיף לנענע קלות , ובתוך כדי כך קשר את הפעמון לזנב החמור. את החבל
חתך ונטל עמו את העז המשוחררת. והוא באמת לא חש מאומה. משוכנע שהעז עדיין צועדת
מאחור, הן הפעמון משמיע קול... בהמשך הדרך המתין הנער השני, זה שהבטיח לגנוב את
חמורו. " אמור לי", פנה
הבחור לרוכב בהתעניינות, "כולם אצלכם בכפר קושרים פעמון מקשקש
בזנב החמור? זה דווקא רעיון נחמד, לא רע". הסתובב הרכוב מיד לאחור וראה שהעז
שרכש נעלמה. "אבוי, גנבו לי את העז... את הפעמון קשרו הרמאים לזנב... אבוי לי..."
"אל תדאג", הרגיעו
הבחור, "אני מאמין שהם לא הספיקו להתרחק הרבה, רוץ ונסה לרדוף אחר
העקבות". "והחמור מה יהיה איתו", שאל בחששנות. " הסר
דאגה מלבך", גילה הבחור נדיבות, "אתה רוץ, ובינתיים אשמור על החמור". התחיל לרוץ, כילה
את כל כוחותיו, אך לשווא, הוא לא מצא את העז. כשחזר,
לתדהמתו, לא מצא גם את חמורו.
אובד עצות שירך את רגליו בשמש הקופחת, מחפש
אחר מקור מים להרוות את צימאונו. הגיע לבאר הסמוכה. שם,
על שפת הבאר, עמד לו בחור צעיר ודמעות זולגות מעיניו. "למה תבכה, בחור
צעיר?!" התעניין, שוכח לרגע מצרתו שלו.
"איך לא אבכה, וארנקי שבו סכום כסף גדול נפל לבאר בעת שהתכופפתי לשתות . איך אחזור הביתה, אבא יכה אותי קשות ויגרש אותי
מביתו... אבוי לי..." "יום בלי מזל", הפטיר בתום ,
"מעניין, גם לי נגנבו היום
עז וחמור". "אם תעזור לי להוציא את הארנק", אמר הצעיר, "אתן
לך די כסף לקנות את שניהם יחד. יש לי שם סכום שניתן לרכוש בו עדר שלם של
עזים". מיד קפץ על ההזדמנות, חיש מהר פשט את בגדיו וקפץ למים. צלל אל עמקי
הבאר וחיפש... כמובן, הוא לא מצא דבר. כשכלה האוויר בריאותיו, שב ועלה אל פני
הבאר, ולמגינת לבו, גילה כי נעלם הצעיר ועמו גם בגדיו... בחיינו מביטים קדימה,
מתכננים תכניות ומפליגים במחשבות. ובינתיים, מפסידים את הדברים החשובים והיקרים לנו
באמת. היצר הרע עושה זאת כדי שנפסיד את העיקר.
חוויית השבוע שלי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה