אמרי שפר כ"ה כסלו ה'תשע"ו

אמרי שפר כ"ה כסלו  ה'תשע"ו

אם אתם רוצים חיים מאושרים, היצמדו למטרות, לא לאנשים או חפצים.

     העבר – אין, העתיד – עדיין, ההווה – כהרף עין, דאגה מנין?

     הרה"ק רבי אליהו מוויסקוט אומר: מרובים הם המפשפשים במעשיהם לדעת, מדוע פקדום ייסורים. טרם ראיתי אדם שיפשפש במעשיו לדעת, מדוע הגיע לו העושר והרווחה. 

     הרה"ק רבי יעקב יוסף מפולנאה אומר: אל לעני לקנא בעשיר כי אין אדם נוגע במה שמוכן לחברו כלום.  

ומנותר קנקנים נעשה נס לשושנים (סיפורי צדיקים גיליון 181)

     פעם בא יהודי אל הרה"ק רבי מאיר מפרעמישלאן זיע"א לבקש רפואה לאשתו, שקיבלה "שושנה" ברגלה, שאל אותה הרבי אם נשאר להם שמן של נרות החנוכה משנה שעברה, שאל היהודי מה שייך השמן לשושנה, ענה לו הצדיק, כתוב בשיר "מעוז צור ישועתי" "ומנותר קנקנים נעשה נס לשושנים", לך הביתה ושים קצת שמן שנשאר מחנוכה על השושנה והרפואה תבוא מזה

חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/

חיים מאושרים,מטרות,חפצים,העבר – אין, העתיד – עדיין, ההווה – כהרף עין,מפשפשים,ייסורים,עושר,רווחה,

אמרי שפר כ"ד כסלו ה'תשע"ו

"עוד בילדותי הסביר לי אבא, שתרופות נוצרו כדי למכור ולא כדי להשתמש. לכן, אני משתדל לא לקחת תרופות. (מורי ארקין , מנכ"ל חברת התרופות "אגיס")

     עוד לא פגשתי אדם בור מספיק שלא יהיה לי מה ללמוד ממנו.

     עוד ממידת הביטחון כי על הבוטח שורה רוח הקודש ומתלווה עימו רוח עוז המבשרו כי אומנם יעזרהו השם. (החזון איש הקדוש)

     “עולם החינוך, וזה לא סוד, הוא שדה מוקשים. כבר אמרו חכמים ומנוסים שנגר עלול לשבור קרשים ושרברב עלול לעקם ברזים, אבל מחנך עלול לרסק נשמות.

חומרא

     המגיד מקלם היה ידוע במלחמתו נגד המשכילים, בשונה משאר המגידים היה לו סגנון ציני וארסי שהשתמש בהם היטב נגד הפורצים בגדרי הדת.

     פ"א היה ברכבת יחד עם שני "רבנים" רפורמים, קלי דעת ועזי מצח, והעיזו פניהם מולו להוכיחו על צדקת דרכם, ושהם מקפידים לקיים התורה וכו'.

     באמצע הנסיעה ראה המגיד לחרדתו ששני צדיקים אלו משוחחים עם אישה זרה מתוך קלות ראש וד"ל. או אז פנה אליהם ואמר להם: ניצחתני בני, צודקים הנכם בדרככם ולא עוד אלא שלפי מראית עיני גדולים אתם בדקדוק הדין ובגדרים וסייגים יותר מהחרדים לדבר ה', כי לפני החרם שתיקן רבנו גרשום מאור הגולה היה מותר לאדם לשאת יותר מאישה אחת, בא רבנו גרשום ותיקן שרק אישה אחת מותר לבעל א', באתם אתם והוספתם חומרא ע"ג חומרא ותיקנתם שאיש א' אסור באשה אחת, ויש להתיר רק אישה אחת לשני אנשים... ולבשו בושת וכלימה.

חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/

אמרי שפר כ"ב כסלו ה'תשע"ו

בריאת העולם מעולם לא נפסקה - ''המחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית "

     הלכות חנוכה לפי סדר א-ב, א-ח ח' נרות, ט-טפחים י-עשר כ-כשר ל- לכתחילה ל-מעלה מ-מעשרים נ-נר ס-סוכה ע-ערובין פ-פסול צ-צריך ק- קדושה ר-ראוי ש-שמש ת-תדליק.

     עדיף לאבד רגע בחיים - מאשר לאבד את החיים ברגע.

     "עדיף להאכיל חתול אחד מאשר הרבה עכברים" (פתגם נורווגי)

     עדיף להיות שמח מזויף מעצוב אמיתי.

     עדיף למנוע את המחלה מלרפא אותה.

     עדיף לקבל עצה עקומה מאדם ישר מאשר עצה ישרה מאדם עקום...

     עד שאתה דואג מה תעשה מחר – מוטב שתתקן מה שעשית אתמול (רבי זאב וולף מזיטומיר)

האופנוע (דברים טובים – פרשת וישב)

     היה מעשה בשני אחים בחורים, שמזלו של הצעיר שביניהם שפר עליו,  הלה היה בעל כשרון מופלג, מתמיד גדול, וכל מידה טובה הייתה בו, כל רואיו לא גמרו עליו את ההלל, ואילו הגדול לא נתברך בכשרונות, ואף היה מתקשה מעט בדיבורו וכו. ויהי היום והצעיר בא בברית אירוסיו עם משפחה חשובה ונכבדה, בעת שהגדול עדיין היה נראה רחוק מענין השידוכים. נכנס הגדול אל הרה"ק הפני מנחם זי"ע ותינה בפניו את מר נפשו - והוסיף לומר שהוא מרגיש את עצמו כמי שאינו שווה מאומה.  אמר לו הפני מנחם, אמש נסענו מירושלים לבני ברק ברכב חדש ויקר לאין ערוך. על אם הדרך נתקלנו בפקק (טרעפיק) ונתארכה נסיעתינו פי כמה וכמה, בסמוך אלינו היה רכב על שני גלגלים (אופנוע) אשר ברגע עקף את כל הפקק והתקדם בדרכו מבלי כל מונע בעדו , אמור נא יקירי, האם הצליח הלה להתקדם בדרכו מחמת שהוא שווה יותר מהרכב שנסענו בו, וודאי שלא, אלא דייקא מחמת שרכבו בעל שני גלגלים אינו שווה אפילו כשליש מהרכב שלנו, על כן יכול היה למהר בדרכו, אבל הגדול והשווה כהוגן נצרךלהמתין שיפנו מקום עבורו - מחמת חשיבותו וגדלו. כמו כן כשנוצר אצל יהודי מעצור בחייו וסדר יומו, חלילה לו להיכנס לייאוש בהרגשה שאינו שווה מאומה, כי אדרבה, עצם הדבר שהשי''ת עוצר בעדו, מוכיח שחשוב הוא עד מאד, הרבה יותר ממי שהקב''ה מנהלהו על מי מנוחות.

הגמ''ח (דברים טובים – פרשת וישב)

     סיפר אדם גדול מארה"ב על אברך מבני קהילתו, שלאיזה צורך לווה מגמ''ח סך חמישים אלף דאלער. על דעת שישלם בכל חודש סכום מסוים, ואף נתבקש להפקיד אצל בעל הגמ''ח טשעק'ס (צ'קים) כמספר התשלומים שיהא עליו לשלם, אלא שהתנה עם בעל הגמ''ח שלא ישתמש עם הטשעק'ס, והוא יפרע לו מידי חודש בחדשו את הסכום המגיע לו.

     באחד מימי הפרעון שכח בעל הגמ''ח מההסכם ופדה את הטשעק השייך לאותו חודש - מה שגרם שכל חשבון הבנק של האברך נחסם לאשראי (קרעדיט). באחד הלילות נסע האברך באישון ליל מחוץ לעיר, והוצרך למלא דלק (געז) ברכבו, אך בהגיעו לשם נזכר שאי אפשר לו לשלם עם כרטיס האשראי - באשמת אותו מנהל גמ''ח. ולא ידע להשית עצות בנפשו, וכי נגזר עליו לשהות כל הלילה בתחנת הדלק , בצר לו החל לפשפש בכיסיו, וכן ברכבו, עד שמצא עשרים ושלוש דאלער, מילא את הרכב עם דלק בסכום של עשרים דאלער, ובשלושה הנותרים הציע לו בעה "ב לרכוש כרטיס הגרלה (גירוד) של אחד ממפעלי הפיס בארה ''ב, וכן עשה, וזכה על אתר ב... 50,000$ ; כסכום ההלוואה. או אז הבין, שמה שהיה נראה לו כרעה - שבלבלו לו את כל סדרי בראשית, ובעל הגמ''ח סגר בעדו את ההשתמשות בחשבון הבנק,  ואדרבה כל זה היה לטובתו השלימה - שיהא בידו לפרוע את כל החוב לגמ"ח בפעם אחת...

חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/

חוויית השבוע שלי, פרשת השבוע,"וישב",ה'תשע"ו

אמרי שפר כ"א כסלו ה'תשע"ו

 אלה תולדות יעקב יוסף. אמר הצדיק ר' מנחם מנדל מרמינוב: כל אחד ואחד מישראל קרוי "יעקב", ומי הם תולדותיו? – "יוסף". על כל אחד ואחד להוסיף ביראת שמים ובעבודת השם יתברך בכל כוחו.

     אל תחנכו את הילדים שלכם הם ממילא יהיו דומים לכם, חנכו את עצמכם כדי להוות להם דוגמא אישית.

"     וזאת התורה אשר 'שׂם' משה"? - אם זכה האדם, נעשית לו התורה סם חיים. לא זכה האדם, נעשית לו התורה סם המות.

     חודש כסלו זה חודש שמחולק לשני מילים כיס... ולב... יהי רצון שהקב''ה ימלא לכם את הכיסים בשפע וברכה ואת הלב בשמחה ושפע של אהבה. שיהיה לנו חודש טוב ומבורך!!!

חובת ההודאה (פניני עין חמד, פרשת ויצא)

     לצערנו הרב, לעיתים רבות אין אנו מודים מספיק למי שאמר והיה העולם על כל השפע שהרעיף עלינו ולעיתים אנו רואים זאת כמובן מאליו.

     סיפר יהודי נכבד מטובי בני ירושלים, שזיכהו השם יתברך בבית מלא בנים ובנות טובים וישרים, זרע ברך ה'. והנה זה עידן הגיעה בתו לפרקה, פרק האישה נישאת, וכבר חצתה מזמן את גיל העשרים, ועדיין ישבה והמתינה לזיווגה, כשלאחריה מחכים שורה של אחים ואחיות.  הבת הזו הייתה מוכשרת ומוצלחת ביותר, שלמה ומצוינת בכל מידה נכונה, גם משפחתה מהמיוחסות שבירושלים, אשר לכאורה שידוך כזה היו צריכים 'לחטוף'... אך למרבה הפלא מזל השידוכים לא האיר להם פנים בלשון המעטה ... כל הצעה שעלתה על הפרק לא יצאה אל הפועל מסיבות שונות ומשונות.  גם הצעות , שכבר החלו להתקדם בפועל, והיה נראה שהנה מתקרבים לקראת סגירת שידוך, בסופו של דבר נפלו גם הן... החידה הייתה סתומה, מדוע ולמה 'תקועה' היא כך זה כמה שנים טובות   ?

     והנה הגיעה הצעה אחת , שהתקדמה יפה מאוד, הכול הלך למישרים, שני הצדדים רצו והסכימו בדבר. המדוברים עצמם כבר נפגשו שתי פגישות טובות ומוצלחות, ושניהם יצאו מרוצים מאוד, והתכוננו לקראת 'שבירת צלחת' בשעה טובה ומוצלחת.  אולם למרבה התדהמה, ביום האחרון ממש, שעות ספורות לפני 'סגירת ' השידוך, התקשר פתאום השדכן ובפיו בשורה שאינה טובה, ברגע שאחרי אחרון החליטו נציגי הצד השני , שהם יורדים מהצעה זו, והכול בטל ומבוטל!

    האכזבה הייתה קשה עד מאוד, זו הייתה עבורם סטירה מצלצלת וכואבת, לא ניתן לשער את גודל הצער והבכייה הגדולה , שהייתה בבית באותו יום, לאחר שכל המשפחה התכוננה כבר בהתרגשות לקראת השמחה.  באותו ערב בשעות הקטנות של הלילה, לאחר שכבר נרדמו סוף סוף כל בני הבית, נשארו האיש עם זוגתו ערים,  הם לא היו מסוגלים ללכת לישון מרוב צער ותדהמה.  הם שאלו את עצמם שוב ושוב " : על מה עשה לנו ה' זאת? ". הם שוחחו ביניהם , שנראה כאן כמעט בחוש שתובעים מהם משהו מן השמים! הרי באורח פלא נופלות להן ההצעות בזו אחר זו, והכישלון רודף אחריהם... ישבו בני הזוג חשבו וחשבו, מה יכולה להיות הסיבה 'למכות ' הרבות שהם חוטפים. והנה לאחר מחשבה מעמיקה פונה האישה לבעלה, פיה פתחה בחכמה, ובתבונה יתרה שחנן אותה אלוקים, אמרה: אולי הסיבה פשוטה – אולי איננו מודים מספיק לבורא יתברך?!  יודעים אנו יפה מאוד לבקש ולהתחנן, הורגלנו מאוד בתפילות ובקשות, ניסינו את כל הסגולות השונות... אבל להודות להשם , על מה שכן זכינו ב"ה , משום מה שכחנו ! כמה חלקים גדולים בתפילה תיקנו חכמינו ז"ל לשירות ותשבחות להשם יתברך, הן בפסוקי דזמרה, והן בתפילת שמונה עשרה עצמה, בשבח ובהודאה.  הבה נתבונן, כמה חסדים טובים עשה הבורא יתברך לעד ולעולמי עולמים עמנו, ברוך ה' משפחה עם ילדים טובים ונחמדים, כולם בריאים ושלמים . אנו נשואים באושר שנים מרובות, עם דירה יפה ופרנסה בריווח וכו', כמה צריכים אנו להודות על כל זאת! – בזמנינו הרי יודעים אנו היטב , שכל זה אינו כל כך טבעי ופשוט ואינו מובן מאליו כלל וכלל... זה לא בא מעצמו... ככה ישבו להם בני הזוג ושוחחו בשקט, כשבסיכומה של שיחה מעמיקה זו, קיבלו על עצמם שלא לגשת רק אל התחינות והבקשות, אלא להתחיל פשוט להודות לפני השם! לחוש הכרת טובה של אמת על כל הטוב אשר גמלם, ולהתעסק הרבה בדברי הודאה ושבח המקום.

     עודם יושבים ומשוחחים, והנה החל הנייד רוטט! על הקו השדכן הנמרץ... כולו מלא התנצלות ובקשת מחילה על השעה שאינה שעה... "איני יודע מה עשיתם שם בשעות האחרונות, פתח בשיחתו, אבל חל כאן לפתע מהפך אדיר, זה עתה התקשרו יאלי המשפחה המדוברת, ואומרים , שהבחור אינו מוכן לוותר בשום אופן! דווקא הוא חפץ בשידוך זה, ותשובתם הקודמת הייתה טעות! התברר , שהגיעה לשולחנם הצעה אחרת, אשר קסמה מאוד לאמו של הבחור, והיא שדחתה את שידוך זה לטובת ההצעה האחרת.  אבל במשך כל אותו הלילה עמד הבחור וטען לפני אביו ואימו בלהט, שהוא חש בבירור שזהו זיווגו, ואינו מסכים בשום אופן לשמוע משהו אחר!  תיכף למחרת נשברה שם הצלחת! ואת גודל השמחה שהייתה באותה מסיבת אירוסין – קשה לשער, ומאז ועד היום אין פיהם פוסק מלהלל ולשבח ולהודות לפני השם יתברך תמיד - ומספרים את סיפורם עד כמה חובת ההודאה על כל הטוב שבורא העולם מרעיף עלינו.

חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/

נקודה שבועית פרשת השבוע "וישב" ה'תשע"ו

לאורך המקרא אנו נחשפים לסיפורים מגוונים שדרכם אנו לומדים על אודות אבותינו במשך הדורות מאז בריאת העולם ובמקביל אנו לומדים דרך התנהגותם כיצד עלינו אנו לנהוג ולפעול בחיינו שלנו.

לא אחת אנו פוגשים בסיפורי המקרא "שחקני משנה" שלכאורה תפקדם שולי ביותר אך אם נעמיק לרגע בכל מקרה ומקרה נראה שלא סתם כך הדבר.

בתחילת פרשת השבוע שלנו, פרשת "וישב", שולח יעקב את בנו האהוב, יוסף, אל אחיו הנמצאים רחוק מהבית על מנת לשאול לשלומם. 

"וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמור מה תבקש, ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רועים,ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אומרים נלכה דותיינה".

יוסף נתקל ממש במקרה באיש בודד עם אם הדרך ונראה שכאילו המידע הזה שמופיע לפנינו ממש לא קשור לכל סיפור יוסף והאחים שאנו נמצאים בפתחו. מה היה חשוב כל כך לתורה לספר ולתת לנו את המידע הלכאורה שולי הזה?

כותב על כך הרמב"ן במקום: "כי זימן לו הקב"ה מורה דרך שלא מדעתו להביאו לידם (של האחים),ולזה נתכוונו רבותינו באמרם כי האישים האלה מלאכים. שלא לחינם היה כל הסיפור הזה,אלא להודיענו, כי 'עצת ה' היא תקום'" - יוסף פוגש בדרכו לאחים אדם שבשבילו הוא מלאך, אולם זהו מלאך בתפקיד של שליח, ואותו שליח מראה ומכוון אותו אל אחיו, ואותה הדרך שתוביל אותו לאחיו בסופו של דבר תוביל אותו למצרים ומשם להנהגת האימפריה המצרית ולסגירת המעגל עם האחים.

אותו אדם, שליח,מלאך, שלכאורה נראה בקריאה ראשונה, שתפקידו שולי בכל הסיפור הזה, הוא עוד חוט שמקשר בין גורמים שונים בסיפור גדול ורחב ברמה כלל אנושית שתפר הקדוש ברוך הוא. 

הוא לא "הוצב" שם במקרה כי אם היה לו חלק משמעותי בכל מהלך ירידת יוסף למצרים, שאילולי הוא יוסף לא היה  פוגש בסופו של דבר באחיו.

אותו האיש שפגש יוסף יכול להיות משול לכל אחד ואחד מאיתנו. יכול להיות שהוא כאדם הפשוט מהרחוב שעל פניו נראה כחסר משמעות מיוחדת, אולם, לכל אחד ואחד בעולם הזה ישנו תפקיד חשוב. איננו תמיד יודעים ומודעים לאותו תפקיד או מעמד. איננו יודעים לפעמים באיזה מעגלים אנו משפיעים על הסביבה, אבל בכל מציאות שבה אנו פועלים, ולא משנה היכן, יש לנו כוח השפעה, בין אם קטן ובין אם גדול. בדיוק כמו אותו איש תועה בשדה שפגש יוסף.

שבת שלום ומבורך!

תודות : לצחי מיכאלי

חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם

אמרי שפר כ' כסלו ה'תשע"ו

'     גוערים בבת והכלה שומעת".

     הפנים נקראים פנים כי הם מראים על הפנים.

     הקשב לאחרים, אבל אף פעם אל תאבד את קולך!

     הרבה מאלו שנכשלו בחייהם לא ידעו כמה קרובים להצלחה הם היו כשהפסיקו לנסות...

הגרעין שנעלם (פניני עין חמד – פרשת וישב)

     סוחר ממולח היה מר אברהם מנשה שעלה מפרס ופתח חנות מכולת רחבה בשוק 'מחנה יהודה' בירושלים . שמו הטוב הלך לפניו, יושרו וחריצותו הפכו לשם דבר. כדי לרצות את לקוחותיו היה מכתת רגליו בין המשקים והכפרים סביבות ירושלים וכל היכן שיכל לצרוך מוצרים טובים וזולים היה רוכש ומביאם לחנותו לרווחת הקונים ולהגדלת הכנסתו לטובת בני משפחתו.

     יום אחד שב מיריחו משם הביא עשרות רבות של קילוגרמים תמרים בשלים . שלשה ימים ארכה הדרך, לשמחתו הגיע עם כל הסחורה בשלום, הוא פרק את התמרים בחנותו שבשוק ולפני שהלך לביתו לראות בשלום משפחתו לקח עימו שקית תמרים עסיסיים להביא לבני ביתו.  בהגיעו לביתו רבתה השמחה . לאחר שנח מעמל וטורח הוציא את שקית התמרים. גם ראובן ילדו בן השמונה לקח חופן תמרים ואכלם להנאתו אך לפתע לא חש בגרעין שהיה בתוכו והגרעין נתקע ל"ע במורד הגרון. פניו הכחילו והוא נשם בקושי, מיד הפכוהו וחבטו על גבו, ואכן הטילטולים והחבטות הצילו את חייו בטווח המיידי, יצא הגרעין מדרכי הנשימה, אך למרבה הצער הוא לא נפלט החוצה אלא גלש עמוק ונכנס לריאות, צבע פניו חזר להיות כמו שהיה ונשימתו התייצבה , אך על כל נשימה ונשימה התלווה חרחור עז שנשמע עקב הגרעין שנבלע.  פנו ההורים אל ביתה של הרופאה הירושלמית המפורסמת ד"ר הלנה כגן. למומחיותה וכושר הבחנתה יצא שם עולמי, היא כמעט לא נזקקה לכלי עזר כלשהם, די היה לה לשאול מספר פרטים, להעיף מבט ולקבוע את מחלתו ודרכי הפעולה להחלמתו. לאחר שהאזינה לנשימותיו – חירחוריו,  קבעה חד משמעית כי מצבו קשה , ובמידה ולא ישלפו את הגרעין בהקדם, הוא עלול לגרום לתסבוכת שלמה, במקום יתפתח מורסה, אחר כך דלקת, יצטברו שם נוזלים וליחות והמצב עלול להתדרדר עד לשיתוק פעולת הריאה. " עליכם לפנות מיד למכון רנטגן ובשיקוף על הריאה נדע , היכן מקומו המדויק של הגרעין". במכון הרנטגן עשו צילום ואמרו: "הגרעין תקוע עמוק בתוך הריאה הימנית ולשם קשה להגיע אפילו עם איזמל של מנתחים . "

     בצר להם תרמו ממון רב לצדקה, נסעו לקברי צדיקים ואף שילמו כסף סכום לא מבוטל למספר אברכים בני תורה על מנת שיסעו לכותל המערבי ויעתירו בתפילה למען רפואתו של הילד המסכן והחולה.  אחד מתושבי השכונה , שהשתתף בתפילות לרפואת הילד , היה חסיד נלהב של האדמו"ר ר' ישראל מהוסיאטין והוא הפנם אל הרבי. כשהגיעו אל הגבאי ר' יעקב ישראל קנלר הבין הלה שזה מקרה דחוף ומיד כתב "קויטל" ומיהר להכניסם אל חדרו של הרבי. הצדיק הניח את ידו הקדושה על כתפו של הילד, הרגיעו, ואז החל ממשש בידו על צלעותיו, עבר מהגב לחזה מצד ימין לצד שמאל, והניח ידיו על שתי ראותיו. והנה הרים הרבי את עיניו לעבר הגבאי ואמר לו " : מה רוצים ממני, אני לא מרגיש שום גרעין בריאותיו, השי"ת יעזור שיהיה בריא ושלם ויהיה להם כל טוב". הגבאי חייך ופניו קרנו משמחה, הוא לחש להורים לצאת החוצה, הרבי אמר שאין לילד כלום. בני המשפחה שלא התנסו בדברים שכאלה לא קלטו את המסר. האב פרץ בבכי, וביקש מהגבאי שיסביר לרבי שיש צילומים שהראו בבירור את הגרעין ואת מיקומו בריאה. אך הגבאי שראה מעשים שכאלה בכל יום ויום אמר להורים בנחרצות " : אתם יכולים לזרוק את כל הצילומים לפח, אם הרב אמר , שאין גרעין אז אין גרעין! ". אך הנה ראה זה פלא! החרחורים פסקו לחלוטין והנשימה הפכה להיות רגילה כמאז. "בא נלך לד"ר כגן ונשמע ממנה חוות דעת נוספת" , אמר מנשה. הם הגיעו לרופאה, וביקשו , שתבדוק את הילד. היא לקחה את מכשיר הסטטוסקופ, הצמידה לאוזניה והקשיבה לקול נשימתו. הבעת תימהון התפשט על פניה. והיא קבעה חד משמעית "הנשימה חופשית ותקינה, הגרעין נעלם! ." "כיצד זה קרה?" שאלה. מנשה השיב: "לא עשינו כלום, רק היינו אצל הרבי מהוסיאטין". "רק "?! חזרה הרופאה בלגלוג, "הייתם אצל הצדיק הגדול מהוסיאטין?" . היא צחקה ואמרה " : מה שהוא מסוגל, אנחנו הרופאים כלל לא מסוגלים , הוצאת הגרעין בדרך שעשה הצדיק , אין מי שישווה לו, זהו כוחם של צדיקים, שכל הרופאים עם כל הידע והניסיון הרב , שיש בידם מתגמדים הם מול ברכתו ופועלו של הצדיק ".

חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/