אמרי שפר ח' אב ה'תשע"ז

 האמת - מעשה שסיפר לי הרב שמואל אליהו שליט"א רבה של צפת, שביקש המוכתר של הצפון להיפגש איתו ושוחחו יחד מדוע המוסלמים נלחמים ביהודים על ארץ ישראל, הרי כתוב בתורה שהקב"ה נתן את הארץ ליהודים וכיון שהם מאמינים בשם מדוע עושים נגד רצון השי"ת?  והשיבו המוכתר, אתה צודק אם היהודים היו עושים ומקיימים מה שכתוב בתורה אף אחד לא היה נוגע בהם כיון שזה הזכות שלהם, אבל כיון שלא שומרים את התורה הרי התורה אומרת שאין להם את הזכות על הארץ ולכן נלחמים בכם . שומו שמים זו השקפת מוסלמי לצערנו מה שאחינו היהודים מתוכנו לא מבינים.

התורה מלמדת שעיקר זכויות אברהם אבינו היו בחינוך הבנים: "כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט למען הביא ה' על אברהם את אשר דיבר עליו")בראשית ח"י, י"ט(.  אם נבדוק, נגלה שבסך הכול 8 מילים (מפורשות בתורה) דיבר אברהם לבנו יצחק: "הנני בני. א-לוקים יראה לו השה לעולה בני". זהו!  מסקנה: להיות מחנך טוב, אין הכוונה להרבות במילים. אלא דוגמא אישית.  ועל כוחה של דוגמא אישית למדים מציווי המלאך לאם שמשון שהיא לא תאכל טמא ולא תשתה יין ושכר.  אם היא צריכה לדאוג שבנה יהיה נזיר לה' שתשמור עליו מכל אלו הדברים, אבל למה היא צריכה להישמר מכך?  דוגמא אישית! כדי שהילד יחקה אותה. (הגרי"ש אלישיב זצ"ל)

 "          ושמרתם ועשיתם" - הצורך בעשייה אין מספיק לבוא לשיעור לשמוע וליהנות מהפרפראות של הרב, יש הרבה ששומעים אבל מההלכה למעשה רחוקים הם כמטחווי קשת... לא זו בלבד הם אף מנחמים את עצמם: "לא נורא - העיקר העיקרון..." אבל הכתוב מדגיש: "ושמרתם ועשיתם". (מעין השבוע)

חרבן הבית (מעובד מתוך 'שלום לעם)

     האם אנו חשים באובדן ובשיממון הנוצר בעקבות חורבן בית המקדש? אם נתבונן נגלה, כי תפילת העמידה מכילה תזכורות רבות לכך: " וְתֶחֱזֶינָה עינינו בשובך לציון ְברחמים". ''אֶת צֶמח דוד עבדך מְהרָה תצְמיח". " כי לישועתך  קיוינו כל היום". האין אנו,חלילה, אומרים זאת מהשפה ולחוץ ? כשאנו עושים תיקון חצות, וכשאנו קוראים את אותם פרקי תהלים ואותם הפסוקים הלקוחים מן התנ"ך, המדברים על חורבן בית- המקדש ועל צערה של השכינה, האם אנחנו בוכים בדמעות שליש ? הסיבה לכך תובן לאחר קריאת הסיפור הבא:

     מסופר על הגנרל הנרי ד'אוטְֹיֶיה, ששימש כ אסטְרטֶג בכיר בצבאו של נפוליאון, וכמובן, מתוקף תפקידו ותוכניותיו המבריקות זכה לכבוד ולהערכה.  פעמים רבות נפוליאון התייעץ איתו וביקש ממנו תוכניות. פעמים לצורך התקפה ולעיתים לצורך הגנה. הלה התהלך בראש מורם במדיו המפוארים ובמדליות הרבות שעטרו אותם אולם מתחת לפני השטח הגנרל שימש כסוכן אויב. חמדנותו לכסף העבירה אותו על דעתו והלה נפגש עם האויב ומכר את תוכניותיו, שהוא עצמו תכנן עבור הצבא הצרפתי .

     כשראה נפוליאון, כי מהלכיו להפתיע את האויב לא צלחו וחיילי האויב היו מוכנים לפיכך חשד שמישהו העביר את התוכניות אליהם. חשדו נפל על מיודענו. אך מאחר שלא היו בידו הוכחות חד משמעיות, לפיכך, לא נקט לפי שעה בפעולה כלשהי.  באחד הקרבות נחלה צרפת מפלה מוחצת. הפעם לא ניתן היה להבליג ולאחר חקירה מאומצת הובילה לעובדה המרה: הגנרל ד'אוטייה מסר לאויב מראש את תכניות הקרב. נפוליאון זעם וחשב, מהי הדרך המתאימה ביותר להעניש את ד'אוטייה ולבסוף החליט: הגנרל יישלח לאי נידח ושומם, שם יחיה עד סוף ימיו בבדידות ויוכל להרהר במעשיו הרעים.

     הגנרל הורד מדרגותיו ובלבוש אסירים הועלה לאונייה והושלך בחוף אי נידח. שעות רבות שכב על החוף ובכה על מר גור לו.  כשהחל הרעב להציק לו, טעם מפירות של עץ שגדל בסמוך.  לאחר מכן אסף עלים יבשים והכין לעצמו מצע. כך עבר עליו הלילה הראשון באי הבודד.  הימים חלפו . מיודענו בנה בית מגזעי עצים, מצא עיזים שנתנו חלב ואכל מפירות העץ. חודשים חלפו והנרי התרגל לחיים על האי השומם, אך כשהגיע התאריך בו הושלך לשם, לבש את בגדי האסיר אותם לבש באותו יום, והחל לבכות. הוא נזכר במעמד הרם, שהיה לו, חש חרטה עמוקה על מעשיו, וייסר עצמו על כך כל אותו היום.

     יום אחד נטרפה אונייה בסמוך לאי. רוב נוסעיה טבעו והניצולים הגיעו לחוף. הנרי נשא לאישה את אחת מהניצולים. יום אחד הופתעה אשתו לגלות את בעלה יושב בחוף בבגדים מוזרים ובוכה בכי מר. 'מה קרה?' נחרדה. 'ביום זה לפני שנתיים הוגליתי מצרפת,שבה הייתי חשוב ומקורב למלכות. בכל שנה ביום זה , נזכר אני מה הייתי , והיכן אני היום, ובוכה על כך" . לאחר שנה נולד להם בן. כשגדל מעט הבחין הילד , כי מדי שנה,  ביום מסוים, יושב אביו על החוף בבגד מוזר ובוכה מהבוקר עד הערב. 'אבא, למה אתה בוכה?' שאל הילד. והאב סיפר לו על אותו יום מר ונמהר.  בנו של הנרי גדל, נשא אישה ונולדו לו ילדים. בכל שנה, ישב הסבא עם בנו ונכדיו, וקונן על מר גורלם ועל גלותם באי הבודד,  הרחק מצרפת.

     היישוב באי התרחב, משפחות נוספו וילדים נולדו, ובכל שנה, באותו תאריך, היו מתאספים ובוכים על מר גורלם.  שנה אחת קם אחד הנכדים והכריז: 'די! בכל שנה מכריחים אותנו לבכות בתאריך הזה, אבל אני לא מבין , מה רע פה?!  הרי יש לנו הכל! יש פירות טעימים, עיזים שנותנות חלב, עצים לבנות קורת גג ועלים להכין מהם מצעים. טוב לי פה, ואינני מעוניין בארץ אחרת '. שמע זאת הנרי, שכבר היה ישיש וחלש, קרא לנכדו הצעיר ואמר לו: 'אינך מבין מדוע אנו בוכים, משום שנולדת באי הפרימיטיבי הזה ולא יצאת מפה אף פעם. אתה פשוט לא ראית את העולם האמיתי והמפותח, ולכן אינך יודע , מה אתה מפסיד! אני ראיתי עולם מופלא ובו גשרים עצומים, מגדלי ענק, ארמונות נהדרים, חנויות. יכולתי להיות היום חלק מאומה גדולה, שבה מדענים וחכמים, אמנים ואצילים. אכן, מי שגדל כל ימיו , כשהוא מתרוצץ יחף על החול, לא מבין מה חסר לו. אך דע לך, שכל 'החיים הטובים' שלך פה, הם כאין וכאפס לעומת החיים הגרועים ביותר בצרפת. לכן יש לך הרבה מה לבכות – ובעיקר על כך שאין לך אפילו מושג מה הפסדת...

     אין אנו יכולים להבין מה הפסדנו. כיצד נראו החיים כשבית- המקדש היה קיים, ולכן אין אנו מסוגלים לקונן, כפי שצריך. רק מי שחווה את אובדן הבית - יכול להבין זאת. 

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/

אמרי שפר כ"א כסלו ה'תשע"ו

 אלה תולדות יעקב יוסף. אמר הצדיק ר' מנחם מנדל מרמינוב: כל אחד ואחד מישראל קרוי "יעקב", ומי הם תולדותיו? – "יוסף". על כל אחד ואחד להוסיף ביראת שמים ובעבודת השם יתברך בכל כוחו.

     אל תחנכו את הילדים שלכם הם ממילא יהיו דומים לכם, חנכו את עצמכם כדי להוות להם דוגמא אישית.

"     וזאת התורה אשר 'שׂם' משה"? - אם זכה האדם, נעשית לו התורה סם חיים. לא זכה האדם, נעשית לו התורה סם המות.

     חודש כסלו זה חודש שמחולק לשני מילים כיס... ולב... יהי רצון שהקב''ה ימלא לכם את הכיסים בשפע וברכה ואת הלב בשמחה ושפע של אהבה. שיהיה לנו חודש טוב ומבורך!!!

חובת ההודאה (פניני עין חמד, פרשת ויצא)

     לצערנו הרב, לעיתים רבות אין אנו מודים מספיק למי שאמר והיה העולם על כל השפע שהרעיף עלינו ולעיתים אנו רואים זאת כמובן מאליו.

     סיפר יהודי נכבד מטובי בני ירושלים, שזיכהו השם יתברך בבית מלא בנים ובנות טובים וישרים, זרע ברך ה'. והנה זה עידן הגיעה בתו לפרקה, פרק האישה נישאת, וכבר חצתה מזמן את גיל העשרים, ועדיין ישבה והמתינה לזיווגה, כשלאחריה מחכים שורה של אחים ואחיות.  הבת הזו הייתה מוכשרת ומוצלחת ביותר, שלמה ומצוינת בכל מידה נכונה, גם משפחתה מהמיוחסות שבירושלים, אשר לכאורה שידוך כזה היו צריכים 'לחטוף'... אך למרבה הפלא מזל השידוכים לא האיר להם פנים בלשון המעטה ... כל הצעה שעלתה על הפרק לא יצאה אל הפועל מסיבות שונות ומשונות.  גם הצעות , שכבר החלו להתקדם בפועל, והיה נראה שהנה מתקרבים לקראת סגירת שידוך, בסופו של דבר נפלו גם הן... החידה הייתה סתומה, מדוע ולמה 'תקועה' היא כך זה כמה שנים טובות   ?

     והנה הגיעה הצעה אחת , שהתקדמה יפה מאוד, הכול הלך למישרים, שני הצדדים רצו והסכימו בדבר. המדוברים עצמם כבר נפגשו שתי פגישות טובות ומוצלחות, ושניהם יצאו מרוצים מאוד, והתכוננו לקראת 'שבירת צלחת' בשעה טובה ומוצלחת.  אולם למרבה התדהמה, ביום האחרון ממש, שעות ספורות לפני 'סגירת ' השידוך, התקשר פתאום השדכן ובפיו בשורה שאינה טובה, ברגע שאחרי אחרון החליטו נציגי הצד השני , שהם יורדים מהצעה זו, והכול בטל ומבוטל!

    האכזבה הייתה קשה עד מאוד, זו הייתה עבורם סטירה מצלצלת וכואבת, לא ניתן לשער את גודל הצער והבכייה הגדולה , שהייתה בבית באותו יום, לאחר שכל המשפחה התכוננה כבר בהתרגשות לקראת השמחה.  באותו ערב בשעות הקטנות של הלילה, לאחר שכבר נרדמו סוף סוף כל בני הבית, נשארו האיש עם זוגתו ערים,  הם לא היו מסוגלים ללכת לישון מרוב צער ותדהמה.  הם שאלו את עצמם שוב ושוב " : על מה עשה לנו ה' זאת? ". הם שוחחו ביניהם , שנראה כאן כמעט בחוש שתובעים מהם משהו מן השמים! הרי באורח פלא נופלות להן ההצעות בזו אחר זו, והכישלון רודף אחריהם... ישבו בני הזוג חשבו וחשבו, מה יכולה להיות הסיבה 'למכות ' הרבות שהם חוטפים. והנה לאחר מחשבה מעמיקה פונה האישה לבעלה, פיה פתחה בחכמה, ובתבונה יתרה שחנן אותה אלוקים, אמרה: אולי הסיבה פשוטה – אולי איננו מודים מספיק לבורא יתברך?!  יודעים אנו יפה מאוד לבקש ולהתחנן, הורגלנו מאוד בתפילות ובקשות, ניסינו את כל הסגולות השונות... אבל להודות להשם , על מה שכן זכינו ב"ה , משום מה שכחנו ! כמה חלקים גדולים בתפילה תיקנו חכמינו ז"ל לשירות ותשבחות להשם יתברך, הן בפסוקי דזמרה, והן בתפילת שמונה עשרה עצמה, בשבח ובהודאה.  הבה נתבונן, כמה חסדים טובים עשה הבורא יתברך לעד ולעולמי עולמים עמנו, ברוך ה' משפחה עם ילדים טובים ונחמדים, כולם בריאים ושלמים . אנו נשואים באושר שנים מרובות, עם דירה יפה ופרנסה בריווח וכו', כמה צריכים אנו להודות על כל זאת! – בזמנינו הרי יודעים אנו היטב , שכל זה אינו כל כך טבעי ופשוט ואינו מובן מאליו כלל וכלל... זה לא בא מעצמו... ככה ישבו להם בני הזוג ושוחחו בשקט, כשבסיכומה של שיחה מעמיקה זו, קיבלו על עצמם שלא לגשת רק אל התחינות והבקשות, אלא להתחיל פשוט להודות לפני השם! לחוש הכרת טובה של אמת על כל הטוב אשר גמלם, ולהתעסק הרבה בדברי הודאה ושבח המקום.

     עודם יושבים ומשוחחים, והנה החל הנייד רוטט! על הקו השדכן הנמרץ... כולו מלא התנצלות ובקשת מחילה על השעה שאינה שעה... "איני יודע מה עשיתם שם בשעות האחרונות, פתח בשיחתו, אבל חל כאן לפתע מהפך אדיר, זה עתה התקשרו יאלי המשפחה המדוברת, ואומרים , שהבחור אינו מוכן לוותר בשום אופן! דווקא הוא חפץ בשידוך זה, ותשובתם הקודמת הייתה טעות! התברר , שהגיעה לשולחנם הצעה אחרת, אשר קסמה מאוד לאמו של הבחור, והיא שדחתה את שידוך זה לטובת ההצעה האחרת.  אבל במשך כל אותו הלילה עמד הבחור וטען לפני אביו ואימו בלהט, שהוא חש בבירור שזהו זיווגו, ואינו מסכים בשום אופן לשמוע משהו אחר!  תיכף למחרת נשברה שם הצלחת! ואת גודל השמחה שהייתה באותה מסיבת אירוסין – קשה לשער, ומאז ועד היום אין פיהם פוסק מלהלל ולשבח ולהודות לפני השם יתברך תמיד - ומספרים את סיפורם עד כמה חובת ההודאה על כל הטוב שבורא העולם מרעיף עלינו.

חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/