השבת יגיעו לסיומם שני
עניינים הקשורים זה בזה: סיום בניית משכן העדות וסיומו של חומש "שמות".
בסוף פרשת "פקודי"
המסיימת את חומש "שמות" כותבת התורה: "ויכס הענן את אוהל מועד
וכבוד ה' מלא את המשכן, ולא יכול משה לבוא אל אוהל מועד כי שכן עליו הענן, וכבוד
ה' מלא את המשכן".
הרמב"ן בפירושו על
התורה מכנה את חומש "שמות" ספר הגאולה מפני שהחומש פותח בסיפור
הירידה למצרים ושנאת פרעה לישראל ומסתיים בהקמת המשכן, וברגע ששרתה השכינה בו חזרו
ישראל למעלת אבותם לפני הגלות.
אך לאור הפסוקים האלה
המסיימים כמעט את החומש עולה שאלה, אם השראת השכינה היא השיא של החומש למה דווקא
משה, מנהיגם של ישראל, שעשה הכול כדי להביאם לתוצאה הזאת, והביא להם את התורה מאת
ה', אינו יכול להיכנס למשכן והמשכן מלא עד אפס מקום?!
אלא שהתורה בחרה כך לסיים
את החומש בנקודה שמשה הגדול לא יכול להיכנס למשכן בזה היא מדגישה את הגאולה
המושלמת של ישראל. כך שבו ישראל למעלת אבותם.
אם אדם גדול כמשה לא יכול
להיכנס למשכן, שגם הוא מוגבל בעניין הזה, דווקא כך מתבטאת השראת השכינה בישראל.
זאת העדות הנאמנה שהשכינה שורה בכל כוחה.
ולמה? היכן יש גילוי מרבי
לגמרי של השכינה? במקום שאי אפשר להיכנס אליו, ואפילו לא משה רבנו. כך למעשה
מתקיים "ושכנתי בתוכם" שאמר ה' בפרשת "תרומה"
בה פתחנו את ענייני המשכן.
זוהי ההוכחה הטובה ביותר
ש"אלוקים ניצב בעדת א-ל" ושישראל שבו למעלת אבותם. לכן נקרא
החומש ספר הגאולה.
(על פי הרב נבנצאל).
שבת שלום ומבורך!
החוויה היהודית
לע"נ יעקב בובר,
שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל
והיו נצר אחרון למשפחתם
