חוויית השבוע - פרשת שמות

ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך-פרשת שמות

בס"ד

פרשת "שמות"

מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"

אתר:   www.h-y1.coi.co.il

"ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך" (שמות א'/יג').

בברית בין הבתרים מבשר ה' לאברהם את אשר יקרה לצאצאיו בעתיד. "ויאמר לאברהם: ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם...ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" (בראשית ט"ו/יד'). גורלם להיות בשיעבוד פיזי קשה ביותר ולעבוד עבודת פרך במצרים ובנוסף להיות במצב שפל בהיבט הרוחני - שקיעה ב"מט' שערי טומאה".

נשאלת השאלה: אם רצה ה' להגלות את בני ישראל מארץ כנען, מדוע בחר דווקא בארץ מצרים כמקום הגלות? האם לא יכול היה להגלותם למקום בו לא יגיעו לשפל רוחני כה עמוק?

כדי להסביר זאת נשתמש במשל הבא: לעשיר היה בן סורר והוא היה אובד עצות - מה לעשות בבנו, איזה עונש יטיל עליו. הוא החליט להביא את בנו ל"שוק העבדים" ולהציע את בנו למכירה למרבה במחיר. הגיעו שני עשירים שהציעו לקנותו במחיר גבוה, האחד היה איש טוב ורחום ואילו השני היה ידוע כאיש קשה ואכזר. האיש החליט למכור א בנו דווקא לאיש האכזר, לתדהמת בני משפחתו. כאשר נשאל מדוע הוא כה מתאכזר לבנו הסביר: גם לי היתה מכירה זו קשה ביותר והדבר מכביד מאוד על לבי. אך כל רצוני הוא לגרום לבני לחזור למוטב ולקן את התנהגותו. לו הייתי חפץ להתפטר ממנו לחלוטין, הייתי מעדיף למכור אותו לאיש הנוח והרחום והייתי משקיט את מצפוני בכך שהוא מקבל שם יחס טוב ולא חסר לו דבר. אך רצוני לגרום לו לפשפש במעשיו, להתחרט ולשפר את התנהגותו. לכן, מכרתי אותו לעשיר האכזר - על מנת שיחיה חיי בד, יושפל עד עפר וממקום זה ידע להעריך את הבית בו גדל ויתחנן לחזור אליו. רק זה יביא אותו לחזור למוטב.

כך גם לגבי בני ישראל, אם היה ה' מוציאם לגלות בארץ רווחה, ללא קשיים מיוחדים, לא היו מעריכים את ארץ כנען שהובטחה להם עוד בימי אברהם, אבי האומה, ולא היו מתגעגעים לשוב אליה. אך משחוו את הקושי והשיעבוד בגשמיות וברוחניות במצרים ואת אכזריותו של פרעה הרשע, זעקו אל ה' שיצילם ויוציאם משם "מן המיצר קראתי י-ה, ענני במרחב י-ה". ה' הגלה אותם דווקא למצרים, מקום המבטא צרות וגבולות על מנת להוציאם מן המיצר, מחיי עבדות קשים למרחב וחיי חופש.

                                                                                                                    דוד דרומר

www.h-y1.coi.co.il

עלון חוויית השבוע פרשת ויחי ה'תשע"ג

שירות חינם בהתאמה אישית!

איתור מסלולי ומגמות הלימוד בכל מוסדות הלימוד הדתיים הרלוונטיים בארץ והפנייה למידע מורחב בעלונים,דפי הסבר ואצל נציגי המוסדות

יועץ לימודים אישית המתמחה בחיפוש מסלולים ומגמות יאתר עבורך את המידע על מסלולי הלימוד בהתאם לצרכיך:

1. חשמל ואלקטרוניקה – מחשוב ובקרה

2. מכונות – מערכות ממוחשבות ברכב, מערכות סיב"ם תיב"ם

3. תקשוב – טכנאי מחשבים

4. פיסיקה, מתמטיקה ואנגלית ברמה של 4-5 יח"ל

5. פרוייקט "קדם עתידים" לתלמידים מצטיינים

6. חינוך יהודי מעמיק ועשיר

7. מערכת שעות לתגבור וליווי פרטני

8. חוגי העשרה לבילוי שעות הפנאי

9. בריכת שחיה – מתקני ספורט

10. סיורים וטיולים ברחבי הארץ

11. מסגרת לימודים אינטרנית ואקסטרנית

12. תנאי פנימיה בסטנדרטים אירופאיים גבוהים

13. כיתות י"ג – י"ד

לפרטים נא לפנות לדוד בטלפונים הבאים: 052-5990060, 04-8450235

או בדוא"ל: drudavid@walla.com

הסבר: מודעה זו היא לכלל האוכלוסיה הדתית – נערים שלא מוצאים את עצמם רכונים על דפי הגמרא כל היום ומחפשים שילוב של מדע וטכנולוגיה עם מקצועות הקודש.

בקשרים הטובים שיש לי עם מוסדות רבים יש באפשרותי לבנות קבוצות הומוגניות ולאפשר לנוער הנ"ל ליוי פרטני לאורך זמן עד להשלמת כל החסכים בכל המקצועות הרלוונטים.

אני רואה בפעילות זו נדבח חשוב מאוד אשר יכול לתת מענה לאלפי משפחות ששוברים את הראש מה לעשות עם ילדיהם בהיבט החינוכי העתידני בכדי לא לאפשר להם לזלוג ח"ו למקומות לא ראויים.

היעד והצפי המקווה להגיע לקראת תשע"ג הבעל"ט להרשמה של כ-100 תלמידים בחתך גיל 14-16 שנה

עלון חוויית השבוע פרשת בחוקותי

המורה שכובשת את אולמות האירועים

עינב דרומר, מורה דתיה מהיישוב שערי תקוה, מנהיגה את ההרכב המוזיקלי "דוסה נובה", להקה שמורכבת, מלבדה, משישה גברים חילונים ובימים אלה כובשת את המגזר הדתי. בקרוב הם נכנסים לאולפן להקליט תקליט מקורי
מורה דתייה ביום, ונשפנית בשעות הפנאי. אלו הם חייה של עינב דרומר בת ה־28 מהיישוב שערי תקווה שמוכרת לתלמידיה כמורה אהובה למוזיקה, אך בלילות עוטה על עצמה את תחביבה והופכת לחצוצרנית וחלילנית בלהקת 'דוסה נובה', המופיעה בחתונות בעיקר במגזר הדתי. היותה דתייה לא מפריע לה לנגן בחברת שישה גברים חילוניים, אולם היא מקפידה לשמור על הגבולות ואינה שרה, משום שהדבר אסור על אישה מתוקף ההלכה.
דרומר תמיד אהבה מוזיקה, בעיקר לנגן בחצוצרה. משחר ימיה היא חיצרצה בשצף קצף, ובמקביל למדה הוראה. מזה ארבע שנים היא עובדת כמורה בבית החינוך "ירקון". השייך למועצה האזורית דרום השרון, שממוקם בסמוך למחלף ירקונים.
לפני שלוש שנים היא סייעה להקים את להקת 'דוסה נובה', שהפכה ללהיט גדול במגזר הדתי־לאומי ואף החילוני. הלהקה, שמנגנת את הרפרטואר הישראלי מכל התקופות, זוכה להצלחה כבירה.
דרומר מבהירה כי הייחוד של להקת 'דוסה נובה' לעומת הרכבים אחרים טמון בכך שלנגניה היסטוריה עשירה של הופעות בפסטיבלים שונים בארץ ובחו"ל. "בין היתר, הופענו בפסטיבל הכליזמרים בצפת, בפסטיבלים בירושלים ועוד", היא אומרת.
"חברי הלהקה הם בוגרי בתי ספר למוזיקה בארץ, כולל 'רימון', האקדמיה למוזיקה בירושלים והמחלקה למוזיקה באוניברסיטת בר אילן".
לדבריה, כיוון שהלהקה מופיעה, הן מול המגזר הדתי והן מול המגזר החילוני, יש לה רפרטואר עשיר ומגוון של מוזיקה חסידית עכשווית, ישראלית ולועזית. "מגוון הסגנונות כולל רוק, פאנק, מוזיקה עממית, קלטית, רגאיי ונגיעות ג'אז", היא מציינת. "יש גם חומרים מקוריים, שמוקלטים בימים אלה ועתידים לצאת כאלבום"
נסחפתי עם זה
החיבור של דרומר למוזיקה החל בגיל צעיר מאוד, בעיקר כיוון שהוריה דחפו אותה להישגים בתחום. "הייתי שומעת מוזיקה וישר מתחילה להקיש את המקצבים. גם שרתי הרבה", היא משחזרת. "בכיתה א' ההורים שלי די לחצו עליי ללמוד נגינה באורגן, למרות שלא רציתי. ספגתי בבית הרבה מאוד תכנים מוזיקלים. אבא שלי התחנך במוסדות חב"ד, כשהיה צעיר, וכל ערב שבת הוא לא הפסיק לשיר. עם השנים זה חלחל, ומשם נסחפתי עם זה". לדבריה, מגיל קטן היא חשה כי הדבר בנפשה. "זה חדר לנקודות העמוקות ביותר פנימה", היא אומרת.
אפשר לומר שלחצוצרה היא הגיעה די במקרה. "בכיתה ח' עברתי לאולפנית, שלמדו בה רק בנות", היא נזכרת. "החליטו להקים שם תזמורת מיוחדת של כלי נשיפה. היה לי ברור שאני הולכת להיבחן, למרות שלא ניגנתי לפני כן על כלי נשיפה. מאוד רציתי ללמוד על סקסופון כי הוא נראה לי אז כלי מאוד מגניב. בסופו של דבר המורה שלי בחמש השנים שלאחר מכן הסתכל עליי ואמר לי בהחלטיות: 'לך יש שפתיים של חצוצרנית'. אמרתי 'יאללה, נלך על זה'".
הבנת אז את המשמעות?
"הבנתי שאני נכנסת לתוך עולם שמאוד מרגש אותי, עולם שדתיים בדרך כלל לא נחשפים אליו. בנקודה זו כבר לא הייתי זקוקה לדחיפה מההורים כדי להמשיך לנגן. שיגעתי אותם בעצמי שייתנו לי לנגן. עם זאת, כשהתחלתי לנגן על החצוצרה, הצלילים שלה היו מאוד לא נעימים בלשון המעטה. תרגלתי כל יום במשך שעות, והמשפחה קיבלה זאת בהבנה. ככה המשכתי עד שעשיתי בגרות במוזיקה".
הלכה למעשה
דרומר מספרת כי תלמידיה לא מפסיקים לפרגן לה. "זה די הגיוני שהמורה שלהם למוזיקה תנגן", היא מוסיפה. "זה מגניב אותם שיש לי להקה משלי. אני מנגנת בחצוצרה, שהיא כלי יחסית נדיר לבנות. בפרט שאני מגיעה ממגזר שהוא די זר להם כי מדובר בבית ספר חילוני".
סיפרו לנו שאת גם אוהבת לשיר.
"אני מנסה להתמקד בעיקר במה שאני יודעת לעשות טוב, שזה לנגן בחצוצרה. בגדול אני לא זמרת, מה גם שזה אסור מבחינה הלכתית. יש בעיה במגזר הדתי עם בנות ששרות, ולכן אני מעדיפה שלא לעורר פרובוקציות מיותרות".
מה באשר לנגינה בחצוצרה בלהקה, שרובה מורכבת מגברים? הרי גם זה אסור הלכתית.
"כעקרון אין בעיה עם זה שאישה דתייה תנגן. יש חברות מסוימות במגזר הדתי שלא רואות בעין יפה חברה מעורבת. לפני 'דוסה נובה' היתה לי בעיה עם הנושא בלהקה אחרת שניגנתי בה. האבא של החתן ראה אותי לפני שהאירוע החל, וביקש שארד מהבמה כי היו אמורים להגיע שני רבנים חשובים. הוא מאוד התבייש שהייתי שם. האבסורד הוא שאחרי שהרבנים הלכו, הקהל החל לרקוד מעורב, וזה נתן לי תחושה לא נעימה".
איפה הכרת את חברי הלהקה?
"דרך מוזיקאים וחברים משותפים, וגם באמצעות האינטרנט. שאלנו אנשים מי מהם מעוניין להשתתף".
גם חילוניים מזמינים אתכם להופיע בחתונות?
"ניגנו בכמה חתונות חילוניות את הרפרטואר הישראלי שלנו. עם זאת, הציבור החילוני נוטה יותר לקחת דיג'יי, לעומת הדתיים שמעדיפים להקה. זה קצת מפתיע כי הסצינה המוזיקלית יותר חזקה אצל החילונים, ופחות אצל הדתיים".
כיצד את מסתדרת עם העובדה שכל חברי הלהקה חילוניים?
"מוזיקה זה תחום שחוצה מגזרים. רוב המוזיקאים שאני מכירה אינם דתיים. אני מסתדרת עם כולם".
מה ההורים שלך חושבים על כך?
"הם מאוד תומכים. בהתחלה אבא שלי לא ראה זאת בעין יפה, אבל בהמשך הוא מאוד התחבר".
מה את מעדיפה להיות: מורה או נגנית?
"אני אוהבת לשלב הרבה דברים בחיים שלי, ותמיד אעשה דברים מגוונים. אני חושבת שאמשיך בתחום ההוראה, ובמקביל אנגן. מוזיקה זה החיים שלי".
נכתב ע"י ניצן ינקו, "ידיעות" פתח תקוה.
http://www.dosanova.co.il/
http://www.103.fm/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=FFEKHM&c41t4nzVQ=EF

לגעת בזהות ובתרבות

המרכזים להעמקת הזהות היהודית - "החוויה היהודית" פועלים בבתי ספר ממלכתיים, יסודיים ועל יסודיים, בפיקוח האגף לתרבות תורנית במשרד החינוך ובאישור "ועדת שנהר".
בנוסף , מתמקדת הפעילות בקרב אוכלוסיית העולים מאתיופיה ומרוסיה, קליטת עולים בקהילה, פעולות גישור ופיוס בין עולים חדשים וילידי הארץ, פעילות במועדוניות לילדים ולנוער לקבלת העשרה ערכית/חברתית לא פורמאלית ולהעמקת הקשר עם התרבות היהודית והציונית.
מטרתנו להעמיק את הקשר של בני הנוער ומשפחותיהם למורשת ישראל ולערכי היהדות, בזיקה לאהבת העם והארץ ואחדות ישראל. לפרוש בפניהם יריעה רחבת היקף על מורשתו היהודית של עם ישראל בא"י בכל התקופות ולהעניק לבני הנוער הישראלי את החוליות החסרות במרקם הידע הקיים אצלם ולהעלות את המוטיבציה להתנדב בקהילה ולהתגייס לצה"ל לשירות העם והמדינה.
כל זאת, בדרך חווייתית, יצירתית, מרתקת ומעניינת, המותאמת לשכבות הגיל השונות ולצרכים החינוכיים, החברתיים והערכיים. פעילויותינו ייחודיות – הן בנושאים שפיתחנו והן בדרך העברתם המגוונת תוך שימוש באמצעים אורקוליים ומשחקים מעניינים ומרתקים.
פעילות במועדוניות לילדים ונוער בסיכון, במועדוניות של הרווחה והחינוך לילדים ממשפחות מצוקה ועולים חדשים בקרית אתא, קרית ים, קרית מוצקין, קרית ביאליק, קרית שמואל, קרית טבעון, חיפה, רמלה, לוד, ע"י העברת תכנים מגוונים והעשרה חברתית ערכית וחינוכית. הפעילות תורמת רבות להעלאת הביטחון העצמי והמוטיבציה לתרום לחברה.
צוות המרכזים, הוגה, מתכנן, בונה ומפתח בעצמו את הנושאים השונים ומייצר את כל האמצעים האומנותיים והתפאורה הנדרשים לפעילויות השונות:
·         פעולות גישור ופיוס בין אוכלוסיות שונות במדינה - לאחדות בעם.
·         עלון "חוויית השבוע" - "החוויה היהודית" מפיקה עלון חינוכי ערכי בנושא "פרשת השבוע" והאקטואליה שלה בימינו. העלון משמש כחומר עיוני והפעלתי בבתיה"ס ובמועדוניות, תוך דיון ומתן ביטוי לביקורת . (ניתן לצפות בעלון באתר "החוויה היהודית" - http://www.h-y1.fav.co.il/ (
·         "חגים וחוגגים" - אירועים וערבי הווי לפני חגים לכל המשפחה.
·         "בית כנסת סדנאי"- הפעלה סדנאית לגיבוש הקהילה סביב ביקור חווייתי בבית הכנס הקהילתי, קהילה שרה (שירה ופיוט יהודיים בעדות השונות), הניגון היהודי, סיפור ושיר, תצוגת כלי נגינה ייחודיים.
·         אירועי "בר/בת מצוה" ופולקלור יהודי - תוכנית "לגעת בשורשים" הכוללת מפגשי הכנה בשילוב משימות התנדבותיות למען הקהילה וסיכום הנושא בטקס רשמי ב"ימי שיא" באתרי מורשת הציונות בארץ.
·         מצגות חינוכיות, חידונים, פעולות גיבוש לפיתוח מנהיגות צעירה למען הקהילה.
·         "סדר פסח" לדוגמא - לעולים חדשים וותיקים.
·         חיזיון אורקולי: "ירושלים - עבר, הווה ועתיד" - המשלב שחקנים ואפקטים מיוחדים באומר, צליל, תנועה ותמונה ומוביל את הצופה על משק כנפי ההיסטוריה של ירושלים מימי האבות ועד ימינו.
·         "החומש הראשון שלי" - הפעלות הורים וילדים לקראת קבלת החומש - "מסע מבריאת העולם עד קבלת התורה".