"אורי עוז הפקות": תחבולות

‏הצגת רשומות עם תוויות תחבולות. הצג את כל הרשומות

יום שני, 25 ביוני 2018

אמרי שפר י"ג תמוז ה'תשע"ח

אחת מתחבולות היצר הרע ועורמתו, להכביד עבודתו בתמידות על ליבות בני האדם עד שלא יישאר להם רוח להתבונן ולהסתכל באיזה דרך הם הולכים ) ”הרמח"ל בספרו מסילת ישרים )פ"ב((

בית טוב אינו מקום של פאר והדר המנקר לבאים אליו את העיניים, אלא להפך זהו בית שאנשיו אינם מסתכלים מה הולך אצל השני, וכל אחד מסתכל בצלחת שלו בלבד ושמח ומאושר בביתו שלו.

בתחילה ראה בלעם רק את 'קצה העם' וחשב שניתן לקללם. אך כאשר רואה את 'כולו' אזי וַתְהִּי עָלָיו רּוחַ אֱ-לקִּים , עלתה בליבו לברכם. המבט הכללי עם הפרטי, בהרמוניה מגבשת, מעניק הבנה אחרת, הבנה מבורכת.

הקירות של הבית שלנו מיוחדים - הם נמתחים לפי כמות האורחים שמגיעים " (הרבנית מרת צביה גריינימן)

התרעת הרבי (פניני עין חמד, עלון 689)

סנדר ומרדכי הרימו כוסיות 'לחיים' ואיחלו 'מזל וברכה', להצלחת העסקה החדשה. הנתונים שהציג מרדכי, הסוחר הנודע מבוקרסט שברומניה, לסנדר, יהודי אמיד מעאראד, היו מפתים. סנדר נתן את אמונו באיש, הגיש לידיו את הכסף, וציפה לרווחים. עברו שבועות וחודשים. סנדר המתין בקוצר-רוח לידיעה כלשהי. עם הזמן החלו הספקות לכרסם בלבו. הוא נתן את כל כספו, ומי יודע אם פעל נכון?

יום אחד נשמעו נקישות על דלת ביתו. האיש שבפתח הודיע לו: "מרדכי פשט את הרגל. כספך וכספם של כל לקוחותיו, ירדו לטמיון - והוא נעלם ". הזר יצא, מניח את סנדר המום. האיש פרץ בבכי: "מאדם אמיד, נעשיתי אביון". הוא התקשה להסתגל למצבו החדש והסתגר בביתו. ידידיו הציעו לו לצאת ולהיות רוכל בכפרים, שבהן אין מכירים אותו. כך תיחסך ממנו הבושה, והוא ישתכר לפרנסת ביתו. קיבל סנדר את העצה ויצא לדרך.

בעיירה גרוסוורדיין שכן באותה עת ר' ישראל מוויז'ניץ. הרב קיבל כל יהודי באהבה והרעיף שפע ברכות. סנדר החליט להיכנס לרבי ולקבל את ברכתו בדרכו החדשה. הרבי קיבלו בסבר פנים יפות ובירכו. לא עבר זמן רב, וסנדר ראה בהתממשות הברכות. הוא הצליח מאוד, קנה בזול ומכר ברווח נאה. במרוצת הזמן החל לסחור גם עם הגויים, מכר לרבים מהם בהקפה, ואחת לכמה חודשים בא אליהם לגבות חובות. דבקותו ברבנו התחזקה. אחת לחודש שב לביתו, משאיר לאשתו סכום נאה לפרנסת הבית, ושוב יוצא למסע. בכל נסיעה היה הולך לגרוסוורדיין ונכנס לצדיק. ביקורו האחרון התנהל בדרך שונה מן הרגיל. הרבי קרא את הפתקה, שהגיש לו, ובה בקשותיו, אך לא מיהר להשיב. בעיניים חודרות הביט בסנדר זמן-מה, ולבסוף אמר: "שתינצלַ מידיַ הגויים". סתם ולא פירש. לא היה לסנדר קצה חוט להבין את כוונת הצדיק. לא עברו ימים ודברי הרבי נשכחו.

באחד מסיבובי גביית החובות בא לפלוטניצ'ה. לעת ערב ניגש לאחרון שבבעלי החוב, אנטוני האיכר. האיש קיבל את פניו בחיוך ואמר: "כבר חשיכה, ואתה תשוש ועייף. שכב לישון כאן ומחר בבוקר אשלם חובך". סנדר לא רצה ללון בבית, שיש בו פולחן והתחמק בתירוץ, שהבית קטן, ולא יהיה להם נוח להלינו שם. אנטוני דחק בו והציע לו לישון באסם שבחצרו, שם בחר גם בנו, תאודור, מצע נוח על הקש. עייפותו של סנדר גברה עליו, והוא הסכים. סנדר ניסה לישון, אבל השינה נדדה ממנו. לבסוף סבר, כי אולי המקום שבו שכב לישון, אינו נוח לו. הוא שאל את בן האיכר האם יסכים להחליף איתו מקום. הצעיר נענה, וחיש שקע בשינה עמוקה. אך לסנדר ההחלפה לא הועילה כלל. כשנוכח, כי לא יצליח לישון, החליט לקום ולצעוד לעיירה הסמוכה, שבה היה אמור לפגוש עוד לקוחות. את חובו של אנטוני יגבה בדרך חזרה. גם לאנטוני היו 'נדודי שינה'. באותה שעה החל להסיק את התנור בביתו. לשאלת אשתו ענה, כי הואַ מתכווןַ להרוגַ אתַ היהודיַ ולהשליךַ אתַ גופתוַ לתנור. האישה נבהלה, אך אנטוני הסביר לה, כי יש כסף רב ברשות היהודי, וכך ייטלו את הכסף וגם ייפטרו מהחוב.

הלה יצא בחושך וחרבו בידו אל האסם. הוא ידע בדיוק היכן שכב סנדר לישון, ובהינףַ ידַ הטילַ אתַ החרבַ עלַ הישןַ והרגו. הואַ גררַ אתַ הגופהַ לתוךַ הביתַ ואזַ פתאוםַ ראהַ אתַ פניַ ההרוג: בנו, תאודור! "מה עשית?! רצחת את הבן שלנו!", צעקה אשתו. הוא התגונן וטען, כי הדבר נעשה בשגגה. ריב קולני פרץ ביניהם. באותו זמן צעד סנדר לעבר העיירה השנייה. שוטרים שראו אותו חשדו, שהוא גנב. הוא סיפר להם, מי הוא, והיכן לן בלילה, והשוטרים לקחוהו עמהם לבית האיכר, כדי לאמת את דבריו. בהגיעם אל הבית שמעו מאחורי הדלת את קולות הריב . האיכרַ זעק, כיַכוונתוַ הייתהַ להרוג אתַ היהודיַ והבןַ נהרגַ בטעות, ולכןַ עכשיוַ עליהםַ לטעון, שהיהודיַ האורחַ הרגַ אתַ בנם...

לא עברו דקות אחדות ואנטוני נלקח כבול באזיקים בידי השוטרים. הם אמרו לסנדר, כי 'שיחק לו מזלו' שתפסוהו. אלמלא כן הם היו מאמינים לאנטוני, וסנדר היה יושב במאסר על רצח הבן. סנדר נשא עיניו לשמים והודה לה'. או-אז נזכר פתאום במילים שאמר לו הצדיק: "שתינצלַ מידיַ הגויים

בעיירה גרוסוורדיין שכן באותה עת ר' ישראל מוויז'ניץ. הרב קיבל כל יהודי באהבה והרעיף שפע ברכות. סנדר החליט להיכנס לרבי ולקבל את ברכתו בדרכו החדשה. הרבי קיבלו בסבר פנים יפות ובירכו. לא עבר זמן רב, וסנדר ראה בהתממשות הברכות. הוא הצליח מאוד, קנה בזול ומכר ברווח נאה. במרוצת הזמן החל לסחור גם עם הגויים, מכר לרבים מהם בהקפה, ואחת לכמה חודשים בא אליהם לגבות חובות. דבקותו ברבינו התחזקה. אחת לחודש שב לביתו, משאיר לאשתו סכום נאה לפרנסת הבית, ושוב יוצא למסע. בכל נסיעה היה הולך לגרוסוורדיין ונכנס לצדיק. ביקורו האחרון התנהל בדרך שונה מן הרגיל. הרבי קרא את הפתקה, שהגיש לו, ובה בקשותיו, אך לא מיהר להשיב. בעיניים חודרות הביט בסנדר זמן-מה, ולבסוף אמר: "שתינצלַ מידיַ הגויים". סתם ולא פירש. לא היה לסנדר קצה חוט להבין את כוונת הצדיק. לא עברו ימים ודברי הרבי נשכחו.

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/

http://dosanova.co.il/

יום רביעי, 20 באפריל 2016

אמרי שפר י"ב ניסן ה'תשע"ו

''אור לארבעה עשר בודקין את החמץ” שואל רבי יהושע מבעלזא זצ"ל: "בודקין את החמץ" הן היה ראוי לומר "בודקין את הבית מן החמץ"! אלא תירץ, שהחמץ רומז כידוע ליצר הרע והשמיעונו שאין די לבקר ולמצוא ולאתר את העבירות, אלא לאחר שמצאנום יש "לבדוק את החמץ" לעצמו לראות מהיכן נובע, מה הן נקודות התורפה דרכן מתגנב היצר הרע - וכיצד ניתן לחסמן, מה הם שורשיו - וכיצד לעקרן ולהוציאן מן השורש ... (מתוך ‘שערי ארמון’(

אחרי 120 שנה ישאלו את האדם: "חמץ או ַמצה"? האם הְּחמְּצת את החיים? או מיצית את החיים? המתנה הכי גדולה שיש לאדם זה הזמן, אך עלינו לזכור 'ימיו כצל עובר...' הזמן טס ויום שעובר אינו חוזר. האם מיצינו או החמצנו?!

אמר האדמו"ר רבי ישראל מבלזוב: ממה שהצריכו לספר לבן דווקא בדרך שאלה ותשובה, ולעשות כל מיני תחבולות כדי שישאלו הילדים 'מה זאת', אנו למדים יסוד גדול בדרכי ההוראה והחינוך: אם רוצים שהילד יקלוט במוחו מה שלומדים עמו, חייבים לעשות זאת באופן שזה יעניין אותו, וללא זה לא יועיל מאומה ברוב הלימוד! ("שופרא דישראל" הגש"פ(

אין שאלות

מסופר על יהודי שאיבד את ילדיו ומשפחתו בשואה וזכה לשרוד ולהגיע לארץ ישראל והקים מחדש את ביתו משפחה גדולה דור ישרים יבורך. פעם אחת בהיותו מיסב בליל הסדר עם נכדיו בעת שאלה מה נשתנה לפתע שאל את הסבא אחד מהנכדים: ״סבא יקר, אנחנו יודעים שאתה לבד מכל המשפחה זכית לעבור את מלחמת העולם ומאורעות השואה, וראית את מה שעוללו לכם ואת הסבל הנורא. ואחרי ככלות הכל הגעת לארץ ישראל... סבא, איך ומהיכן שאבת את כל הכוחות ולא איבדת את שפיות דעתך, כלום לא היו לך הרבה שאלות?? והנה זכית ובנית הכל מחדש והיום אתה שש ושמח וזוכה שוב למשפחה גדולה!! מהו הסוד שלא התייאשת ועלית ונתעלית כל כך סבא יקר??"

הס הושלך בשולחן, ולתדהמת כל הנוכחים ענה לו הסבא: "דע לך בני שבאמת לא היה לי קל ונותרתי עם המון המון שאלות... עד שפעם אחת הוזמנתי לליל הסדר אצל הרבי הקדוש רבי ישכר דב מבעלזא זי"ע וכאשר הגיע לשאלת מה נשתנה, הבן של הרבי (לימים ממשיך דרכו - כ"ק מרן רבי אהרן מבעלזא זי"ע) לא שאל כלל מה נשתנה, מה עשה הרב הזיז הצלחות ממקום למקום והבן לא שואל, המשיך והזיז את השולחן והבן לא שואל... הפך את השולחן ועדיין הבן לא שואל... אז שאל הרבי: מיין זיס קינד, ילדי המתוק, למה אינך שואל כלום? אין אתה רואה פה הרבה שינויים? שימו לב מה השיב הבן לרבי: ״על אבא לא שואלים שאלות״ ושוב חזר ״על אבא לא שואלים שאלות!!!"

הבנתם, נכדיי היקרים, היו לי הרבה שאלות אחרי השואה, אבל מאותו ליל הסדר ועד היום מלווה אותי שנים רבות שכל מה שאבא עושה הכל לטובה, ולכן מאז ועד היום לא שאלתי מאומה ובזכות זה היום זוכים אנחנו להיות ביחד ששים ושמחים!!"

חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/

יום חמישי, 4 ביוני 2015

אמרי שפר י"ז סיון ה'תשע"ה

גם כשחייך עוצרים, החיים של אלה מסביבך לא עוצרים. (שמואל אייזיקוביץ)

הישג ענק הוא להגיב באותה צורה גם כאשר מנצחים וגם כאשר מפסידים.

"ואם באחת יתקעו, ונועדו אליך הנשיאים" (במדבר י,ד). רצונכם שתהיה בעם אחדות? התאחדו תחילה הנשיאים, המנהיגים העומדים בראש. כשיחדל הריב בתוככם תהיה אחדות גם בעם. (עוללות אפרים)

" יצר הרע הוא לפעמים שועל, פיקח שבחיות, ודרושה חכמה מרובה כדי להבין את תחבולותיו. פעמים הוא מתחזה לאדם תמים, עניו ובעל מידות טובות" (המהר"ש מליובאוויטש(

זהירות סכנה (אפריון שלמה גיליון 122)

פעם אחת העכבר הציץ מהחור, וקיבל חום. הוא ראה את בעל הבית מכין לו מלכודת עכברים מן המשוכללות ביותר שאפשר למצוא בשוק היום . מיד רץ העכבר אל התרנגול ואמר לו: אדוני התרנגול, אנא ממך עזור לי, הטמינו לי מלכודת מוות מסוכנת, תושיע אותי! אמר לו לו התרנגול: תראה, אני לא כל כך חזק, מה כבר אני יכול לעשות? מי יודע אולי אפילו היא יכולה להזיק גם לי... זה כבר ממש להשתטות.

התאכזב העכבר, אך לא אמר נואש. פנה אל הכבש ואמר לו: אדוני הכבש, בעל הבית מבקש את נפשי ורוצה לראות אותי גוסס במלכודת שהטמין לי, אנא ממך עזור לי! אמר לו הכבש: עכברו'ש, אין לי זמן בשבילך, אתה לא רואה שאני עסוק בלחפש עשב ירוק, הרי אתה יודע שהרופא לא מרשה לי לאכול עשב צהוב – זה מייבש לי את הקיבה. יש לי מספיק בעיות משל עצמי, לך תעניין מישהו אחר בבעיות שלך. "

אח!", האתנח העכבר, אך בכל זאת לא איבד תקוותו וניסה אצל הפרה את מזלו: גברתי הפרה, איני יכול לישון בלילה, ואני מדיר שינה מעיני, בעל הבית מחפש את ראשי, וכבר מכמונת פרש כדי לראות בסופי, אנא רחמי עלי! אמרה הפרה: עכברון קטנטון, אם ארצה, אני רק דורכת על המלכודת והיא כבר נשברת, 4 טון על מלכודת קרטון זה לא האישיו, אך בשביל לעזור לעכברון מסכן, למה לי להסתכסך עם בעל הבית, ואת שלוותי לסכן?! הפרד נא מעלי, מכיוון שאין לי שום אינטרס, לכן זה לא כדאי. חזר העכבר אל חורו החשוך, כשדמעות זולגות מעיניו, ובלי החיוך. "מה יהיה עלי?!", הרהר בלבו, עד שנרדם על מיטתו .

באמצע הלילה, נשמעה טריקה חזקה "טראח!", מישהו נתפס במלכודת... קפץ העכבר בבהלה ממיטתו וראה שנתפס שם נחש. בבוקר הגיעה אשתו של בעל הבית ומצאה את הנחש כשהוא תפוס בראשו, הרימה את המלכודת, "ודאי כבר מת הוא", חשבה לעצמה, אך לפתע הכיש אותה הנחש בפניה . הזמינו רופא, ומיד קבע: האשה חייבת לשתות כל יום תרופה מרה, אך לערבב אותה במרק עוף יועיל עוד יותר, ואף במהרה. לא היתה ברירה, שחטו את התרנגול והכינו ממנו את מרק העוף בשביל שתחלים האשה. כל הכפר שמעו על האשה שהוכשה, וחיש מהרה הגיעו רבים מהמכרים לבקרה. אך מה יגישו לאורחים לאכול ?כמובן, את הכבש לשחוט, ואת בשרו יעלו למנגל לצלות. ברוך השם, היא הבריאה, שתהיה לה רפואה שלימה, אך עתה זה הזמן לסעודת הודיה. ניחשתם נכון, גם הפרה לשחיטה!

העכבר הוא רק משל, הוא היחיד שניצל. אם אדם מבקש, ולעתים אף מתחנן.. אם תפנה לו גב, עלול אתה בעצמך להסתכן.

חוויית השבוע שלי

www.h-y.xwx.co.il