‏הצגת רשומות עם תוויות נדיב לב. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות נדיב לב. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 15 באוגוסט 2017

אמרי שפר כ"ג אב ה'תשע"ז


אף נשים חייבות בתפילת הדרך, והטעם כעין מה שאמרו בגמ' "נשי לא בעי חיי", ומלבד זאת לא מצינו שפטרו נשים רק במצות שהזמן גרמא, אך תפילת הדרך אין זה מצווה שהזמן גרמא ופשוט שחייבות )שו"ת לבושי מרדכי תנינא יו"ד סי' לב(.


     בברכת המזון אין את אות 'ף'. הסיבה: "כל מי שבירך ברכת המזון בכוונה, אין שולט בו לא חרון אָ ף ולא שֶ צֶ ף, ולא קֶ צֶ ףומזוֹנוֹתיו מצוין לו ברווח ובכבוד כל ימיו". )עפ"י סידור וילנא וגם בשם התשב"ץ(.
    המהר"ל )נתיבות עולם) עדיף לתת צדקה בסכום קטן פעמים רבות מאשר לתת את כל הסכום יחדיו, מכיוון שכל נתינה ונתינה מחזקת את כוח הנתינה שבאדם ומרגלתו להיות נדיב לב. משל לטיפות המים שכל טיפה וטיפה משפיעה עוד ועוד עד ששוחקת את האבן, מה שלא היה יכול להיעשות על ידי אותה כמות של מים אילו הייתה באה בבת אחת. מכיוון שכך אין פלא כי דווקא בעבור מצוות שאדם דש בעקביו יזכה ל"ושמר ד' אלוקיך לך את הברית ואת החסד".


     העוסק בתורה אין לו לחשוש שמא יזיקו לו תענוגי עולם. ומצינו גם בגמ' בנדרים )י' ע"א(   שהמתנזר לחינם מהיין נקרא חוטא, שאין לאדם לצער את גופו בחנם.
המסתורין בירח (יהודה אייזיקוביץ)
     פעם השתתפתי במפגש של חרדים עם פרחי טייס, אותם חיילים נחשבים ליותר מוכשרים מהיתר ולכן השיח אתם היה מאתגר, אני מצאתי את עצמי יושב עם ארבעה-חמישה חיילים ודי מהר השיחה התגלגלה לשאלה האם העולם הוא נברא או שהוא מקרי, שניים מהחיילים התעקשו לומר שהעולם מקרי ואז סיפרתי להם את הסיפור הבא:
     אח שלי הוא עיתונאי שמקושר למקורות מידע מגוונים ברחבי העולם והוא נחשף בין היתר למידעים סודיים, בתקופה האחרונה לקראת ציון חמישים שנה לנחיתת האדם על הירח מתחילים לדלוף סיפורים שעד היום היו בגדר סוד כמוס, אחד הסיפורים הללו מתייחס לאירוע שהתרחש מספר דקות לאחר שהאסטרונאוט ניל אמסטרורנג הניח את רגלו השמאלית על קרקע הירח ולאחר מכן את רגלו הימנית ושחרר לעולם את ההצהרה הדרמטית והמפורסמת "צעד קטן לאדם, צעד ענק לאנושות" עד הנקודה הזאת כל העולם צפה ושמע אולם אף אחד לא יכל לצפות לאירוע המזעזע שהתרחש כמה שניות מאוחר, מתברר שניל אאמסטורנג המשיך לצעוד עוד מספר צעדים ואז הוא חש חפץ קשה מתחת לרגלו, הוא התכופף וסילק לצדדים את האבק ושם הוא גילה לתדהמתו שעון יד מונח על קרקעית הירח, חלפו מספר שניות עד שהוא התאושש ואז הוא נטל את השעון וחזר איתו לחללית, שם הוא נבדק מכל עבר אך לא נמצא עליו כל פרט מזהה, השעון הגיע לבסוף לבסיס של נאסא והוטמן שם בכספת סודית עד שהתברר מהיכן הוא הגיע, בשלב הזה עצרתי את סיפורי ופניתי אל החיילים וביקשתי מהם שיעלו הסברים משלהם איך לדעתם הגיע השעון לירח? האחד ענה שאולי היו אלו הרוסים שהקדימו את האמריקאים ונחתו על הירח והשאירו שם בכוונה את השעון, השני אמר שאולי אחד האסטרונאוטים האמריקאים חמד לצון וזרק את השעון וכך עלו תיאוריות שונות ומשונות ואז פניתי שוב אל החיילים ושאלתי תגידו מדוע לא עלה בדעתכם האפשרות שהשעון אולי נוצר באופן מקרי, הרי שעון יד הוא פשוט לאין ערוך מהמורכבות של הבריאה כולה, למה לא היה סביר בעיניכם שהוא נוצר מעצמו?!...
     ועל כך אמר קהלת "האלוקים עשה את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים"

החוויה היהודית




יום רביעי, 2 במרץ 2016

נקודה שבועית, פרשת השבוע "ויקהל" ה'תשע"ו


השבת נקרא בשתי פרשות שונות כיצד הביאו בני ישראל לידי ביטוי את יכולת הנתינה שלהם ואת החיבור שלהם כולם לעבודות המשכן והמקדש.
בפרשה הראשונה, פרשת "ויקהל", משה פונה לעם כולו בבקשה מיוחדת: "קחו מאיתכם תרומה לה' כל נדיב ליבו יביאה את תרומת ה' זהב וכסף ונחושת" - העם נקרא לתת ולתרום מהמיטב שלו לצורך הקמת המשכן והעם לא מהסס ונרתם למלאכה ולנדבה הזאת בכל המרץ.
והנה משה מפרט בפני העם את כל צורכי המשכן ומאיזה חומרים בדיוק ישתמשו לכל הדברים ואז נגלה בפנינו העם כולו בגדלותו: "ויבואו כל איש אשר נשאו ליבו וכל אשר נדבה רוחו אותו הביאו את תרומת ה' למלאכת אוהל מועד ולכל עבודתו ולבגדי הקודש" - אנו רואים התגייסות כללית של העם לצורך הקמת המשכן, וזהו רק הפסוק הפותח את התיאור של ההתנדבות הגדולה, מפני שמעתה התורה תתאר פסוק אחר פסוק תרומות מתרומות שונות שנידבו אנשים כאלה ואחרים מבני ישראל כאילו אנו נמצאים בכנס גדול בו מפארים את שמות התורמים.
סוף המהלך הזה מתואר על ידי התורה כרגע השיא: "ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמור אישה ואישה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקודש ויכלא העם מהביא, והמלאכה הייתה דים לכל המלאכה לעשות אותה והותר" - דווקא המילה האחרונה בפסוק, "הותר" , מראה את גדולת העם באותו הזמן. כל העם על כל חלקיו באו במהירות על ידי ריצה לתרום מרכושם לבניית המשכן וכל זאת בנדבה גמורה ומלב גדול.
הפרשה השנייה שנקרא השבת היא פרשת "שקלים" שלקוחה מהפרשה הקודמת, פרשת "כי תישא", ובה נקראים כל בני ישראל לתרום רק מחצית השקל באופן שווה לכולם לצורך עבודות וקורבנות הציבור במשכן.
זהו חיוב שמופעל על כל עם ישראל ללא יוצא מן הכלל כדי לאחד את כולם תחת קורת גג אחת של הקורבנות של כולם במקדש.
יוצא לנו אם כך השבת לחבר בין הנדבה הגדולה שבאה מתוך עם ישראל לבדם לאחר קריאת משה לתרום ומאידך החיבור של כולם על ידי מחצית השקל לצורכי הציבור כולו..

שבת שלום ומבורך

תודות : לצחי מיכאלי

חוויית השבוע שלי
לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם.