אדם גדול - אומר הפתגם - מורכב ממעשים קטנים.
בברכת המזון מבקשים אנו: "הרחמן הוא ישלח לנו ברכה מרובה בבית
הזה ועל שלחן זה שאכלנו עליו", ומיד אחרי כן מוסיפים לבקש: "הרחמן הוא
ישלח לנו את אליהו הנביא זכור לטוב". מדוע הבקשה על הברכה בבית נאמרת לפני
הבקשה לביאת אליהו הנביא לבשרנו על הגאולה השלמה? אלא, שישנם אנשים המצפים למשיח
רק כדי שיפתור את כל בעיותיהם הכלכליות, שימחק את המינוס בבנק וישפיע שפע של חיי
רווחה חומריים... זו איננה צפייה אמתית ונכונה למשיח! לכן, קדם מבקשים
ש"הרחמן ישלח לנו ברכה מרובה בבית הזה" - שנזכה לשפע גשמי, ועם כל זאת
מבקשים שגם אז "הרחמן הוא ישלח לנו את אליהו הנביא זכור לטוב ויבשר לנו
בשורות טובות ישועות ונחמות"
בשם
המגיד מישרים רבי מרדכי דרוק זי"ע מובא, כשרצה להסביר מהו קנאות אמתית
היה אומר בצחות: כי הנה אצל פינחס (ברש"י סוף פרשת בלק) כתוב: "ראה מעשה
וכו' ומיד וייקח רומח בידו", והנה היום לדאבוננו רואים הרבה פעמים שקודם
"לוקחים רומח ורק אחר כך מחפשים את המעשה"...
בתהילים "אשא
עיני אל ההרים", אל תיקרי אל ההרים אלא "אל ההורים".
השועל
והיעל (דברים טובים – שלח)
מעשה
בשועל ערמומי שנפל לתוך באר עמוקה ולא הצליח לטפס ולעלות בחזרה. ישב השועל בתוך
המים וניסה למצוא דרך לצאת החוצה מתוך הבאר. והנה למזלו עבר במקום יעל גדול, ולו שתי
קרניים גדולות וארוכות. היעל היה צמא מאוד, והצימאון הציק לו. הוא עצר ליד הבאר
מביט בערגה אל המים הרחוקים ממנו ולשונו משתרבבת בצמא. והנה הוא מבחין בשועל היושב
למטה ולוגם בהנאה ממי הבאר. 'איך המים?' שאל היעל, 'האם הם ראויים לשתייה?'. 'לא
תמצא עוד מים כאלו בשום מקום '. אמר השועל, 'אלו
המים הטובים ביותר ששתיתי אי פעם, מי באר צלולים וזכים. אתה מוזמן ידידי!'. היעל
הצמא לא חשב פעמיים, הוא ניתר פנימה וקפץ אל תוך המים הזכים. הם היו קרירים
וטעימים להפליא והוא שתה עד שרווה. 'תגיד', פנה היעל אל השועל אחרי ששתה, 'יש לך
מושג איך יוצאים מכאן? יש אולי יציאה חלופית?'. 'יש לי דרך מצוינת ליציאה!' אמר
השועל, 'אם רק תסכים, נצליח לצאת מכאן בקלות'. 'אני מקשיב!', אמר היעל. 'פשוט מאוד,
אתה תרים את רגליך הקדמיות, תישען על הקיר ותזקוף קרניים הכי גבוה שאתה יכול. ואני
אטפס עליך ואצא החוצה'. 'ומה איתי?' מיהר היעל לשאול. 'פשוט מאוד', הסביר השועל
לאט ובקול ברור, 'כשאהיה למעלה אחזיק בקרניים שלך ואמשוך אותך החוצה'. היעל הסכים,
זקף את קרניו, הרים
את רגליו הקדמיות והשעין אותם על קיר הבאר, והשועל מיהר לטפס ולקפץ על קרניו של
היעל, ובן רגע הוא היה בחוץ, מביט מלמעלה אל תוך הבאר וצוחק. 'מה אתה צוחק',
התמרמר היעל. ' תמשוך
כבר!' 'נראה לך?!' התגלגל השועל מצחוק, ' נראה לך שאני מסוגל למשוך יעל במשקל
מאתיים קילו. 'אז למה אמרת לי לרדת?! רשע ערמומי שכמותך!' פרץ היעל בבכי. גנח
השועל ונאנח בהזדהות מאולצת, 'מסכן שכמוך, אני ממש מרחם עליך. אבל אילו היה לך שכל
בראש לפחות כמספר השערות שיש לך בזקן לא היית יורד אל הבאר לפני שהיית בודק איך
יוצאים ממנה.
כשהיצר מנסה לפתות אותך להיכנס לתוך הבור ולהפיל אותך בפח, תבדוק בבקשה איפה
היציאה הקרובה. ובדיוק על זה אמרו חכמינו: 'איזהו חכם הרואה את הנולד'. כשאתה
עושה משהו, תבדוק תמיד את התוצאה שלו. אל תהיה תמים, אל תתפתה להאמין שאפשר ליהנות
כאן ועכשיו בלי לחשוב על המחר. לחיות את הרגע בלי לקחת בחשבון את הרגע שאחר כך. לכל
מעשה יש תוצאה, כל דבר מוביל אותך למשהו. תבדוק לפני שעשית משהו האם לקחת בחשבון
את התוצאה שלו, את כל ההשלכות שלו, את המחיר שיהיה עליך לשלם. רק אם ראית את
הנולד, אם לקחת את הכול בחשבון אתה יכול להיות שלם עם ההחלטה שלך, עם הבחירה שלך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה