בשמחת תורה תרמ"ח, כשכיבדו את האדמו"ר
הרש"ב (רבי שלום-דובער) מליובאוויטש בספר התורה הראשון של ההקפה הראשונה,
ביקש הרבי מחסיד, שהיה סוכן סחורות, לספר על שיטת עבודתו. אמר החסיד: הסוכן לוקח
בהקפה (באשראי) סחורה מהעיר הגדולה ומחלק אותה גם כן בהקפה לסוחרים הקטנים. כשהם
משלמים בעד הסחורה שלקחו בפעם הקודמת, הוא נותן להם בהקפה סחורה חדשה. נענה
הרבי ואמר: "זהו עניין ה'הקפות'. אחרי ש'משלמים' בעבודה של חודש אלול, ימי
הסליחות, ראש השנה, עשרת ימי תשובה, יום הכיפורים, סוכות, שמחת בית השואבה ושמיני
עצרת – אפשר ללכת ל'הקפות' – לקחת ב'הקפה'"...
מצאתי ששאלו פעם את הגאון
רבי אליהו מוילנא מהי מידת הביטחון? השיב להם: מה שכתוב
בתהילים: "אם לא שוויתי ודוממתי נפשי, כגמול עלי אמו כגמל עלי נפשי" , והסביר: מה תינוק זה אוכל
ואינו חושב על ארוחה הבאה, כך האדם צריך לאכול ולחיות מבלי לדאוג
לעתיד, כי מה התינוק אמו דואגת לו, כן האדם אביו שבשמים דואג לו, וזהו הביטחון
השלם. ובהתבוננות ועבודה אפשר לזכות לכך.
''מצווה גדולה להיות בשמחה
תמיד'' (רבי נחמן מברסלב)
"מצוות אהבת-ישראל חלה אפילו על
יהודי שמעולם לא ראית אותו, וכל-שכן לאיש מישראל אשר במקום מגוריך, שהוא
בן-עדתך" (אדמו"ר הזקן בעל התניא)
אמר
פעם החכם: לא הזמן בורח ממך, אתה בורח ממנו.
אמר רבא בר רב הונא: כל אדם שיש בו תורה ואין בו
יראת שמים דומה לגזבר שמסרו לו את המפתחות הפנימיים, ואת המפתחות החיצוניים
לא מסרו לו. כיצד ייכנס? (שבת לא,ב)
אדם
חייב לעצב את אישיותו כבן תורה, מתוך הכרה שההלכה תלווה אותו גם בעיסוקים אחרים. (הרב
אהרן ליכטנשטיין שליט"א)
אומרים לנו חז''ל ''בן סורר לא היה ולא עתיד להיות
"!!! היינו - עדיין לא נברא ילד יהודי שאין לו סיכוי!!! גם אם מצבו הרוחני מדורדר, עדיין
יש לו סיכוי לחזור בתשובה.
אם בורא עולם לא התייאש ממך, אל תתייאש מעצמך.
אם אדם רוצה לחנך את עצמו / בניו / תלמידיו לקיום
מצות "השב תשיבם" מוטל עליו לחזק את התודעה והתחושה הפנימית ש"כל ישראל
אחים" בלב ובנפש. אם קשה לך להגיע לזה, אתה לא צריך את זה.
אאמו"ר זצ"ל (הרה"ק רבי מנחם מאמשינוב
זצ"ל) דיבר בקדשו בשם הרבי רבי בונם זי"ע
מפרשיסחא,
כי האיש שרוצה לשבור את תאוותיו, יביט ויראה את אלו שהשיגו כבר את התאוות, ויראה
איזה פנים יש להם, אזי בעל כורחו ימאס בעיניו התאוות. (בישישים חכמה)
אמר
רבי בנימין (מדרש רבה בראשית, פרשה נ"ג) "הכול בחזקת סומין - עד שהקב״ה מאיר
את עיניהם״.
מסופר על רב שנסע לארה״ב, והסיע אותו יהודי באוטובוס, והוא ראה שליד הכיסא של הנהג
יש עוד כיסא עם ברקס, קלאץ, הגה, הילוכים, גז וכו׳.. אז הרב שאל את היהודי: "אתה
מורה לנהיגה?"
- ענה לו הנהג "לא, הבן שלי תמיד מפריע לי באמצע נסיעה. נוגע לי בהילוכים ובהגה, ומסכן
את הנסיעות שלי, אז התקנתי עוד כיסא שלא מפעיל את האוטו באמת..." אנשים חושבים שהמנהיגים
של העולם מנהיגים את העולם, משפיעים עליו וכו', לא מבינים שהם יושבים בכיסא שליד הנהג.
מי שמפעיל את העולם זה הקב״ה, הם לא מבינים שמי שיושב לידם - הוא השולט בהגה... אף אחד
לא שולט בעולם הזה – אלא הקב״ה!.
אמר רבי חנינא: "הכול בידי שמים חוץ מיראת שמים"
(ברכות ל"ג). כל המידות הנדרשות מאדם אתה מוצאן אצל הקב"ה – אהבה, רחמנות,
סבלנות וכו'. רק מידת היראה – יראת שמים – היא מידה שאינה שייכת לו. זהו "הכול בידי שמים
חוץ מיראת שמים" – דבר זה אין אתה מוצא אצל הקב"ה.
(תולדות יעקב יוסף)
חוויית השבוע שלי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה