אמונה
זה לעלות במדרגה הראשונה למרות שלא רואים את כל גרם המדרגות.
החזון איש הקדוש אומר: שורש תיקון המידות הוא סור מרע, ונוח לו לאדם
לקיים עשה טוב, אבל מין הקושי הוא לקיים סור מרע.
הרה"ק
רבי משה חיים לוצטו אומר: שלושה מפסידי הזהירות: א.
הטיפול והטרדה העולמיים. ב. השחוק והלצון. ג. החברה
הרעה.
"לא תמיד אתה הוא זה שמפספס את האוטובוס, לעתים האוטובוס הוא זה
שמפספס אותך.''
הבא ליטהר מסייעין אותו (השולחן היהודי)
גב'
בן שטרית, טסה עם תינוקה לארצות הברית לביקור משפחתי. בדרכה ארצה, הייתה היא אמורה
להמריא בטיסת "אל על"
מסיאטל דרך שיקגו ללונדון ומשם לישראל, אך בגלל קשיי מזג האוויר, שונה מסלול הטיסה
ובמקום לטוס דרך שיקגו ללונדון, היא עלתה על מטוס לסאן פרנסיסקו ומשם על מטוס אחר
ללונדון. הפרש של 20 דקות עמד לרשותה בין היציאה מהמטוס לעליה למטוס הבא.
מספר
ימים לפני הטיסה, הזמינה עריסה לתינוקת ואוכל כשר עבורה, אך עם השינוי שחל, כל
התכניות השתבשו, וכל ההסברים ששטחה בפני פקידי
הקבלה, נפלו על אוזניים ערלות "אנו מצטערים, אין לנו אוכל כשר
עבורך, אוכל כשר יש להזמין 24 שעות לפני הטיסה, וכעת מאוחר מידי". זה כמה ימים שהיא מיטלטלת בנסיעות ובטיסות והן התישו אותה
לחלוטין, וכששמעה כי אין אוכל כשר עבורה, נפלה רוחה. קשה היה לה להאמין, כי תצליח
להחזיק מעמד במשך למעלה מ-9 שעות לאחר כל הנדודים שעברה, ולמרות זאת , היא החליטה כי לא תכניס לפיה מאכל לא כשר, אלא אם כן תגיע למצב
של פיקוח נפש. על כן, נשאה תפילה לבורא עולם, שתצליח לעמוד בקושי בטיסה הארוכה ללא
אכילה, עם תינוקת קטנה שתלויה בה...
אי-שם
בארצות הברית, הזמינה אישה גויה כרטיס טיסה מסאן פרנסיסקו ללונדון. בעלה, סייע לה
בהכנות לקראת הטיסה והתקשר לחברת התעופה, כדי להזמין עבורה מקום ואוכל שיערב
לחיכה. כשעמד לסיים את השיחה, סימנה לו אשתו שימתין קמעא. היא נטלה את שפופרת
הטלפון וביקשה מהפקידה את רשימת האפשרויות העומדות לרשותה להזמנת מנות האוכל, הפקידה
החלה למנות: אוכל סיני, טבעוני, צמחוני, בשרי... כשר, דיאטטי, "תני לי כשר" ביקשה, "ממלא את האוכל המוגש במטוס, איני אוהבת, לפחות שיהיה כשר, היהודים מקפידים על היגיינה במאכלים, זה חשוב
מאוד עבורי" אמרה לעצמה.
גב'
בן שטרית עלתה למטוס כשהיא נושאת תפילה בליבה, שהטיסה תעבור מהר. אחרי כשעה, החלו הדיילות לחמם את האוכל
ולהגישו לנוסעים, ריח המאכלים החל להתפשט בחלל המטוס. האורות הודלקו והאנשים החלו
ליישר את כיסאותיהם ולפתוח את שולחנות האכילה, והחלו לאכול את מנתם בתאבון. ריח האוכל
המגרה אפף אותה והיא עסקה בגבורה, להרגיע את התינוקת הבוכה. כעבור כמה דקות, קמה
אחת הנוסעות מכיסאה ועברה ליד התינוקת הבוכה, והחלה לשעשע אותה תוך שהיא שואלת:
"מדוע לא ביקשת שיגישו לך אוכל"? " אנחנו אוכלים אוכל כשר בלבד, אמנם
אני צריכה לחזק את עצמי כדי לעמוד בניסיון, במיוחד שעוד שעות רבות
לפנינו והתינוקת תלויה בי, אך אני מקווה שהקב"ה ינסוך בי כוחות להמשך
הדרך...", השיבה גב' בן שטרית. "כנראה שאלוקים שומר עליך" לחשה לה
הנוסעת בתדהמה, "משום מה, איני יודעת מדוע החלטתי הפעם להזמין עבורי אוכל כשר
מהסוג שאתם היהודים מקפידים לאכול, אם כך, אתן לך את מנתי הכשרה ואוכל אני את מנתך"! שמחה גב' בן שטרית על שעמדה בניסיון קשה זה, וראתה את השגחת
הקב"ה באופן מוחשי וברור.
חוויית השבוע שלי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה