לעולם אל תתנו לאכזבות של אתמול להאפיל על החלומות של
מחר
''לעולם יראה האדם את העולם כאילו
חציו זכאי וחציו חייב, עשה מצוה אחת והכריע את העולם כולו לכף זכות'' (הרמב"ם)
לעולם לא נוכל ליהנות מן המותר אם לא
נדע את גבולותיו של האסור.
''לעיתים האושר מגיע דרך דלתות שלא
ידעת כלל שהשארת פתוחים''
הכתבה שנתנה סימן משמים (שיחת
השבוע, גליון 1455)
שיחת הטלפון הייתה מפתיעה: "כאן
ישעיהו הבר. חצי שנה חיכיתי להתקשר אליך. עכשיו הגיע הזמן". השעה הייתה 6:40
בערב, ביום שלישי שעבר. קולו של הרב הבר הסגיר את התרגשותו הגדולה: "אני יוצא
עכשיו מהמרכז הרפואי בילינסון בפתח-תקווה, לאחר שהסתיים בהצלחה הליך של השתלת
כִליה לאדם שהיה בסכנת חיים. חשתי צורך להתקשר ראשית כול ל'שיחת השבוע', ומיד תבין
מדוע".
את הרב הבר, יו"ר עמותת 'מתנת
חיים', אנחנו מכירים בעקבות כתבה שפרסמנו עליו לפני קצת יותר מחצי שנה. בכתבה סיפר
על תרומת הכליה שהצילה את חייו ועל העמותה שהקים בשאיפה לעודד בני-אדם לתרום אחת
מכליותיהם בעבור חולי כליות.
בין חיים למוות
מספר הרב הבר: "לפני כשנתיים פנה
אלינו דוד, גבר בן 51 (השמות המלאים שמורים במערכת), שסבל מאי-ספיקת כליות. הוא
היה צריך להתחיל טיפולי דיאליזה, אך חשש מאוד. הרופאים הזהירו אותו שהוא שוגה, אבל
פחדו גבר על הסיכונים. זמן מה לאחר מכן אושפז האיש במחלקת טיפול נמרץ, לאחר
הסתבכות של מים בריאות. כמה שבועות היטלטל בין חיים למוות. הוא החל לקבל טיפולי
דיאליזה סדירים, ואט-אט התאושש ונעשה כשיר להשתלה.
"לפני יותר מחצי שנה",
מוסיף הרב הבר ומספר, "בעיצומו של מסע חיפושים אחר תורם כליה בעבור האיש, פנה
אלינו ישראל, איש צבא קבע, בן 29, והביע את נכונותו לתרום כליה. נמצאה התאמה לדוד,
ומובן ששמחנו מאוד".
אות בשבת
רשות הדיבור לישראל:
"אחרי שהודעתי להם על רצוני לתרום, נתקפתי לפתע הרהורי חרטה. יום שישי אחד
הודעתי לאשתי שהחלטתי לסגת ושאני מתכוון במוצאי השבת להודיע לרב הבר שאני חוזר בי.
בליל שבת, בכניסתי לבית הכנסת, ניגשתי לערֵמת עלוני השבת ושלפתי את העלון שאני
מאוד אוהב לקרוא, 'שיחת השבוע'. "אני הופך את הגיליון ומביט
במדור 'חיים יהודיים'. ומי מופיע שם? הרב הבר! הרגשתי ממש את יד ההשגחה, ידעתי
שהקב"ה נותן לי ברגע זה את הדחיפה להחלטה הקשה. באותו רגע החלטתי שזהו, אתרום
אחת מכליותיי בעבור אדם שנזקק לה".
התרגשות במחלקה
ביום שלישי השבוע עברו השניים את
הניתוח בהצלחה. "בורא עולם נותן כוחות מיוחדים למי שתורמים כליה", מסביר
ישראל את משמעות החלטתו. "אחרי ההשתלה פגשתי את המושתל, עם כל בני משפחתו,
שלא הפסיקו להודות. אלה רגעים מרגשים ומקסימים".
מספר הרב הבר: "עיני הנוכחים
בחדר דמעו. המושתל, שהיה נרגש מאוד מהעובדה שהכליה מתפקדת, אמר לתורם: 'יש לי בן
חדש, נהיית בן שלי', ואילו התורם אמר: 'נהיית אבא שלי'...".
הרב הבר מציין כי זו תרומת הכליה
ה-157 שנעשתה באמצעותו ואומר: "האושר של התורמים מלווה אותם כל חייהם. הם
יודעים שהגוף שלהם מחיה כעת אדם נוסף. ברגע זה נוצר ביניהם קשר דם שלעולם לא
יינתק". וישראל אומר: "נכון, נתתי את הכליה שלי, אבל קיבלתי במתנה משפחה
חדשה. אילו הייתה לי עוד כליה, הייתי תורם שוב בשמחה".
חוויית השבוע שלי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה