‏הצגת רשומות עם תוויות מבורכים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מבורכים. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 7 בספטמבר 2017

נקודה שבועית פרשת "כי תבוא" ה'תשע"ז


בפרשתנו, פרשת "כי תבוא", עומדים בני ישראל רגע לפני כניסה לארץ ישראל ומקבלים רשימת ברכות ולעומתן גם רשימת קללות למי שלא ישמור ויקיים את דברי התורה.
ידוע הוא שבספרי החסידות ממתיקים את הקללות והן נהפכות לברכות וכך גם היו עושים צדיקי הדור.
התורה רואה בקללה תוצאה שבאה בעקבות חטא ומתוך כך כדי יש אפשרות לבטל את הקללה בעזרת תשובה
פרשת "כי תבוא" במקרה או שלא במקרה נקראת תמיד באמצעו של חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות, ימים בהם אנו עוסקים רבות בסליחה והרהורי תשובה רבים ומנסים להשיב את דרכנו לדרך הישר בכל תחום אפשרי.
בחגי הימים הנוראים, ראש השנה ויום כיפור, נאמר בתפילות "מפני חטאינו גלינו מארצנו" וקביעה זו היא למעשה שיקוף הקללה ומכאן ועד למציאת פיתרון המרחק קצר.
בדיוק כמו רופא שאומר לחולה אם תאכל מאכלים מסוימים תחלה, ברור לנו שבאמירת הרופא אין הוא מקלל אותו אלא כל רצונו למנוע מהאדם את המחלה ומודיע לו על התוצאות שיכולות להיות מאכילתן.
בדיוק על זה כותבת התורה בפרשתנו: "אם לא תשמור לעשות את כל דברי התורה הזאת, הכתובים בספר הזה" - זוהי למעשה ההמתקה של הקללות הקשות שבפרשה.
המתקה נוספת שיש לנו היא הקללה: "ובגויים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח", קללה זו מונעת אפשרות להיטמע בין הגויים ולהידמות להם, והיא שעמדה לנו בזמנים שונים בהיסטוריה לקיים את העם ולהחזיר אלינו גם עריקים שניסו לברוח מגורלם.
זו קללה שיש בתוכה ברכה גדולה, שהרי אילולא הקללה הזאת אחוזי ההתבוללות היו גבוהים עוד יותר מכפי שהם גבוהים גם ככה ולא היינו מגיעים לימנו כפי שאנו.
שנזכה להיות תמיד מבורכים ולא מקוללים!
שבת שלום ומבורך!
תודות : לצחי מיכאלי

החוויה היהודית



ע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם



יום שישי, 2 ביוני 2017

נקודה שבועית, פרשת "נשוא", ה'תשע"ז


בסיום פרשתנו נקרא את ברכת הכוהנים המפורסמת והמוכרת לנו מהתפילות ומברכת האב לילדיו בשבת.
כשהכוהנים מברכים את הציבור בבית הכנסת, הם מברכים לפני כן ברכה ובה אומרים שהם מצווים לברך "באהבה" (לברך את עמו ישראל באהבה), אך לא מצאנו היכן נאמר להם לברך באהבה.
המהרש"א במסכת סוטה אומר בעניין שאין נותנים כוס של ברכה לברך אלא ל"טוב עין" שנאמר: "טוב עין הוא יבורך". ברכת המברך חלה, לפי הרוח שמלבשתו בשעת ברכתו וזו היא כוונת הברכה פה לברך באהבה, כלומר ב "כוונה ובעין טובה".
ספר "אוזניים לתורה" מביא הקשר אחר של הרב וולקין שאומר שהכוהנים מקבלים מתנות כהונה מהציבור ולכן ברכתם וודאי בטוב עין.
מלבד זה, המילה "באהבה" במהותה היא עניין רגשי ומובנה רחב הרבה יותר מאשר "טוב עין", וזה מסביר את פירוש רש"י שאומר "אמור להם בכוונה ובלב שלם", שאסור לכוהנים לכוון בברכה לשם הנאה עצמית והרבות מתנות כהונה אלא שכוונתם תהיה חייבת לשם טובת עם ישראל לשמה.
הגר"י פערלא על ספר המצוות של רבנו סעדיה גאון מביא את דברי חז"ל ממסכת סוטה על המילה "באהבה": "כה תברכו פנים כנגד פנים". פנים נגד פנים הם סימן לאהבה וחיבה כמו שאומרים חז"ל במסכת בבא בתרא: "בזמן שישראל עושים רצונו של מקום היו הכרובים פניהם איש אל אחיו דוגמת זכר ונקבה".
המילה "באהבה" מורכבת משתי מילים: ב אהבה, כלומר פעמיים אהבה. פעמיים "אהבה" בגימטריה זה שם הו-יה הוא שמו של ה' שהוזכר במקדש. לכן גם בתפילת שמונה עשרה אנו מברכים "ומביא גואל לבני בניהם למען שמו ב- אהבה" כלומר אהבה היא שם של הקדוש ברוך הוא.
שנזכה להיות מבורכים באהבה מאהבה והפוך.

שבת שלום ומבורך!

תודות : לצחי מיכאלי

החוויה היהודית


לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם.