‏הצגת רשומות עם תוויות מבול. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מבול. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 2 בנובמבר 2016

אמרי שפר ב' חשון ה'תשע"ז

 


 אומר המדרש: "אדם ובהמה תושיע ה'!" – אדם בזכות בהמה, תושיע ה' ! מזעזע... אדם לא ראוי לישועה בפני עצמו, לא מגיע לו שהעץ יוציא פירות... למה? כי האדם הוא חוטא! כל הסיבה שיורד גשם בעולם זה משום שיש בהמות שצריכות לשתות, ורק בזכות אותן הבהמות שהן לא חוטאות, מגיע לנו, בני האדם, שפע מן השמיים.  נו, אז כשמחלקים עכשיו אוכל, למי צריך לתת ראשון?  בוודאי – לבהמות!
"     וישובו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים" (ח, ג(  כדי לזכות לתשובה היינו "וישובו", צריך את "המים" – צריך ללמוד תורה המשולה למים.
     חודש מר חשון נקרא כך כי עדיין שפתותיהם של ישראל מרחשות את תפילות הימים הנוראים ('ישמח ישראל' בשם המגיד מקוז'ניץ(
   חזן ניגש לתפלת גשם, ועוד לפני שסיים את התפלה – כבר ירד גשם ושטף את העולם.  לאחר התפלה נגש החזן לרב ואמר לו: "נו, כבוד הרב, האם ראית מה עשתה התפלה שלי?" נענה הרב ואמר: "תנוח דעתך, בגלל אנשים כמותך, ירד גם מבול לעולם, ולא רק גשם"... (ומתוק האור)
לאיזו מחלקה עדיף לתרום...  למחלקת פוריות או למחלקת עיניים?  (אפריון שלמה, עלון 172)
     שאלה: מעשה שהיה ביהודי עשיר מופלג, שזכה לחבוק בחיקו עולל רך, לאחר תקופה ארוכה בה היה חשוך בנים.  פנה הגביר המאושר אל מו"ר ר' יצחק זילברשטיין שליט"א בשאלה: " כאות הודיה וברכה ל-ה' יתברך, מעוניין אני לתרום חמישית מנכסיי להקמת מחלקה חדשה בבית חולים (והמדובר בסכומי עתק). מבית החולים אליו פניתי נמסר כי נצרכים הם להקים ב' מחלקות נוספות: מחלקת עיניים משוכללת, וכמו כן בכוונתם להקים מחלקה שתסייע בהבאת ילדי ישראל לעולם . ועתה נפשי בשאלתי: האם כדאי לי לתרום את הממון הרב למחלקת פוריות בבית החולים או למחלקת עיניים? הרי על שניהם, גם על עיוורים וגם על ערירים, נאמר שהם חשובים כמת...".
     תשובה: ראשית חכמה, הדגיש בעל ה 'משנה הלכות', כי כל שאלתנו מתייחסת לאדם שמעוניין לתרום עבור אחת משתי המחלקות: עיניים או פוריות, אלא שמתלבט איזו מהן עדיפה. אולם אם אומר סתם שרוצה ליתן סכום גדול לטיפול בחולים,  או-אז עלינו להשיב לו כי חולים שיש בהם סכנה קודמים לאלו שאין בהם סכנה.  ובכן, מורינו שליט"א העביר את השאלה למרן הגאון ר' חיים קנייבסקי שליט"א שהשיב כי מחלקת עיניים עדיפה. ונימוקו עמו: שכן בשולחן ערוך (תע"ג ס"ה) מבואר שכאשר המשנה בפסחים מונה את מיני הירק הראויים לקיום מצוות אכילת מרור בליל הסדר, הרי שראשון שברשימה קודם, ועדיף קודם לחזר אחרי המין הראשון, ואם אינו מוצא מין זה, עליו לטרוח ולבקש את המין השני וכן הלאה.  נמצינו למדים כי סדר הפרטים שבמשנה נקבע לפי דרגתם. וכן בנידון דנן, אמר הגר"ח. הברייתא במסכת נדרים מונה ארבעה אנשים החשובים כמת: 1 ) עני 2 ) מצורע 3 ) סומא 4 ) מי שאין לו בנים. והרי לנו שהקדימו רבותינו את הסומא למי שאין לו בנים. ואם כן, מן הראוי להקים בממון מחלקת עיניים המטפלת באנשים שאיבדו את ראייתם ומשיבה טעם לחייהם.

החוויה היהודית




יום חמישי, 18 ביוני 2015

אמרי שפר ב' תמוז ה'תשע"ה



לכן נקרא יצר הרע מסית ומדיח, שמלבד שמסית את האדם להטותו מדרך הישר, הוא מוסיף להדיחו באמרו: “ראה כמה התרחקת”. (הרה”ק רבי מרדכי מצ’רנוביל)



     לכל סיפור מעשה ישנם שלושה צדדים - שלי, שלך.. והאמת



     למד להביע את מחשבותיך בקול רם. הדיבור מהווה גשר בין המופשט למעשי, ובעזרתו תוכל לבדוק עד כמה אתה באמת מאמין במה שאתה אומר. (הרב נח וינברג זצ''ל)



     למה אין לאדם מה שהוא רוצה? כי הוא לא רוצה מה שיש לו... אילו רצה מה שיש לו, היה לו מה שהוא רוצה! (הסבא מקלן)



     למה נקרא מבול, שבלבל הכול, שבלה הכול, שהוביל הכול, כולם ננערו בבבל. חז"ל אומרים שמי שאוכל עפר בבל כאילו אוכל מבשר אבותיו.



     למות? זה הדבר האחרון שאעשה.



     למי שאין ציפיות אין אכזבות (שמואל אייזיקוביץ)



     למנצח – השלל (שמואל אייזיקוביץ



"הבאת בטעות את הילד הבריא"?! (ומתוק האור")

     סיפר הרב מנחם שטיין כי בפתח תקווה,  בסמיכות לבית החולים "בלינסון" ,הקימה אגודת "עזר מציון" בית מלון לחולים שנקרא "אורנית" ,המיועד לחולים מכל רחבי הארץ, שצריכים להגיע לטיפולים בבקרו של יום ומחפשים מקום שינה ללילה הקודם.

     באחד הימים הגיע למלון יהודי מסורתי מדימונה,  אב לתאומים,  אשר אחד מהם חלה ל"ע . הילד הספיק לעבור כבר שני טיפולים,  וכעת הוזמן לטיפול שלישי בשמונה בבוקר. בשבע בערב הגיע היהודי עם הבן,  השכיב אותו לישון,  והסתובב מעט בבנין.

     באחת הקומות הוא הבחין בבית כנסת,  ועל אף שהיה אדם לא דתי החליט להיכנס. בית הכנסת היה חשוך כמעט לגמרי,  רק נורות הזיכרון הבהבו מעט ...התיישב לו היהודי ופתח ספר תהלים. החושך שסביבו והיותו לבדו בצרתו פתחו את הלב.  הוא החל לקרוא מילה במילה,  וחש כאילו כל מילה של דוד המלך נכתבה במיוחד עבורו : "ה' א-לוקי, שוועתי אליך ותרפאני, ה' העלית מן שאול נפשי חייתני מיורדי בור...". עד מהרה הגיעו הדמעות.  הן הגיעו בשטף - אף אחד לא היה שם,  כדי
להתבייש ממנו.  איש לא ראה .השעות חלפו,  והיהודי שלנו יושב ובוכה ומנער את נפשו.  לבסוף חש הקלה מסוימת,  קם ויצא משם והלך לישון.

     בבוקר ניגש עם הילד לקבלת הטיפול.  ותחילה היה עליו לערוך בדיקה להערכת מצב, האורכת שעה. הוא ערך את הבדיקה וניגש עם  התוצאות לפרופסור. ''לא יצא טוב", מנענע הפרופסור בראשו, "צריך לעשות את הבדיקה יותר טוב, תאמר להם שיעשו את זה על הגב...". כעבור שעה, שוב הוא עם התוצאות אצל הפרופסור. " עוד פעם לא יצא טוב" , ממלמל הפרופסור. " כנראה הילד זז...  לכו שוב לבדיקה , הפעם תבקש צילום מן הצד...". אך גם בפעם השלישית הייתה בעיה. לבסוף קם הפרופסור והלך בעצמו אל הרופא שערך את הבדיקה.  בחוץ המתינו חסרי סבלנות האב והבן,  האם לעולם לא יצליחו לעשות את הבדיקה כמו שצריך?... פתאום נפתחה הדלת.  הפרופסור מסמן להם להיכנס: " יש לנובעיה מסוימת" - הוא אומר,  מעט נבוך - "אנחנו פשוט לא מאתרים את המחלה...
הסתכלנו בתיק הרפואי שלו וראינו שהוא תאום מתוך שניים...  אולי פשוט החלפת ביניהם , והבאת בטעות את הילד הבריא?"...

כזה הוא כוחה של תפילה שיוצאת מעומק הלב! "

חוויית השבוע שלי