‏הצגת רשומות עם תוויות חיה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חיה. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 24 בפברואר 2018

אמרי שפר י' אדר ה'תשע"ח




אחד מהמעלות שיש לנו, היהודים, שלא זכו לכך המלאכים. וכמו שמובא הרבה בחז"ל, שישנם מלאכים שאומרים שירה לפני השי"ת רק פעם אחת בשבעים שנה וכדו', ואילו אנו יכולים לומר שירה לפני ה' ולהודות לפניו בכל רגע ורגע.
     אמרו חז"ל (ברכות ס"ג) 'שאין התורה נקנית אלא בחבורה', כי אדם הלומד לבד אינו מבין היטב את לימודו ולפעמים אף מתנמנם, משא"כ כאשר לומד עם חבר אזי "איש את רעהו יעזרו" ומבררים היטב את העניין שלומדים, כמובא (תענית ז')'מה ברזל זה אחד מחדד את חברו אף שני ת"ח מחדדין זה את זה בהלכה'...' מה אש אינו דולק יחידי אף ד"ת אין מתקיימין ביחידי'.
     'אף אחד מאיתנו לא קיים בלי סיבה, לכל צמח, חיה ואדם  קיים בשביל מטרה כלשהי.  
     ''בפורים העשיר מקלל את המן, על שגרם לו להוציא כספים, ואילו העני מברך את מרדכי, שבזכותו הוא מקבל מעות פורים. שניהם צריכים לשתות 'עד דלא ידע' מי עשיר ומי עני" (רבי מנחם-מענדל מווישווה)
הכל תלוי במדרגתו (יחי ראובן(
     הגאון הקדוש רבי מרדכי בנעט זצוק"ל . היה לו בביתו חדר ששימש כבית מדרש. שם למד עם התלמידים וענה תשובות.  כל יום שישי, לפני שבת, הייתה הרעבעצין מכינה בחדר של בית המדרש נרות גדולים שיאירו שם בחדר כל הלילה. הנרות עליהם בירכה דלקו בחדר בו אכלו, ובבית המדרש היו נרות נוספים, אותם הדליק השמש.
     פעם בליל שבת ישב רבי ברוך עם משפחתו לסעודת שבת. כשנגמרה הסעודה נכנס לחדר ללמוד. כעבור מספר שניות יצא משם וקרא: "רעבעצין, שכחנו להדליק נרות בבית המדרש!" צרה שכזו! חושך! " כיצד יתכן הדבר", תמהה הרבנית, "והלא אני במיוחד נכנסתי לפני שבת לחדר וראיתי שיש בו נרות מוכנים להדלקה והכול בסדר. איך יכול להיות שחשוך?"  היא נכנסת פנימה ורואה שהחדר מואר. בכל ארבעת הצדדים יש נר ! נבהלה הרבנית: "מה קורה פה? למה הרב אומר שאין אור? הלא החדר מואר כולו!" " היכן יש אור?" שאל הרב, והרבנית משיבה לעומתו: "בא תראה".  הוא נכנס שוב לחדר ושואל: "היכן האור? הרי חושך מצרים כאן, לא רואים כלום !"... פחד גדול אחז ברבנית: שמא בעלה התעוור. אבל הרי הוא ישב בשולחן והכול היה בסדר ... נכנסה להיסטריה.  ראה הרב שהיא כל כך מבוהלת, פנה אליה ואמר: "רעבעצין הרגעי, תכף נברר את העניין".  שאל את השמש: "מתי הדלקת את הנרות, בזמן או אחרי הזמן?"  השמש הודה על האמת: " באמת איחרתי, אבל היה זה זמן שמותר עדיין להדליק. בטוח שעוד היה יום".  אמר הרב בנעט: "דע לך שכשהדלקת את הנרות היה זה מאוחר מידי, וצריך הנך כפרה על חילול השבת. וזו הסיבה שאיני רואה את האור, כי כל דבר שנעשה שלא על פי דין – אינני רואה!

החוויה היהודית




יום שישי, 4 בנובמבר 2016

נקודה שבועית, פרשת השבוע "נח" ה'תשע"ז


בשבוע שעבר, בפרשת "בראשית", ברא ה' את העולם שלנו ממצב של תהו ובוהו. אלוקים יצר וברא עולם חדש המלא בכל טוב הארץ וברא בו חיות וכמובן את בני האדם: אדם וחוה שתפקידם לשמר ולהפרות את הקיים בעולם החדש שיצר ה'.
והנה, כעבור עשרה דורות מאדם הראשון קם דור שהגיע להתדרדרות מוסרית קשה ביותר. זהו דור שנוהג על פי עצתו של הנחש מפרשת "בראשית": "והייתם כאלוקים יודעי טוב ורע", הם קראו לעצמם בני אלוקים אך היו כולם פרוצים בעריות, מלאי חמס ואף כתבה עליהם התורה: "וכל יצר מחשבות ליבו רק רע כל היום".
כך הייתה מורכבת האנושות כולה באותו הדור ומעליה בלטה צדקתו של נח שהיה פשוט אחד ויחיד בדורותיו, הן בדורות שהוא חי בטרם המבול והן בדורות עד לימי אברהם.
על נח נאמר לראשונה שמצא חן בעיני ה' ועיקרה של מציאת חן זו היא הנבואה שזכה בה ובכך נעשה נח לאיש הסוד של ה'. 
בזכות יחודו זה של נח אל מול כל הדורות הללו שחי בהם בחר בו ה' להיות השריד היחיד והאחרון של האנושות והעולם כולו בטרם יהפכו שוב כדי לנקות את כל תחלואי אותם דורות.
וכבר נכתב בגמרא שחז"ל שאלו מדוע נענשו גם החיות הרי לא חטאו, אלא שהחיה נבראה בשביל האדם ואם הוא חוטא אין צורך בחיה ובבהמה, ובמדרש הוסיפו: "מת אדם - ימותו כולם, חיה אדם - יחיו כולם".
דאגת ה' הייתה נתונה לא רק לאדם ובמקרה שלנו לנח ומשפחתו אלא גם לבעלי החיים.
נח הצטווה על ידי ה' להציל יחד איתו את החיות ועל אף שלא ידע מה יהיה משך המבול הוא עמד בניסיון ודאג להם לאורך כל הזמן הזה בדיוק כפי שהצטווה. בדאגה זו לבעלי החיים היה משום דבקות במידותיו של ה' ובכך נעשה נח שותף מלא לבורא עולם בהצלת ובבניין העולם מחדש.
נח היה ניצוץ יחיד אבל מיוחד בדורו. הוא מסמל עבורנו שגם אם סביבנו הכול חשוך ורע אפשר וצריך להמשיך ולהישאר טובים. לדבוק באור ובטוב ותוך כך להרים חזרה ובהרבה סבלנות, כפי שפעל נח בעצמו במשך שנה שלימה, את כל הסביבה הרעה ולהסיר את החושך. 
יכול ונח לא היה נחשב לדמות כה מיוחדת אם היה בדורו של אברהם למשל, אולם יכולתו המיוחדת להאיר את העולם באור טוב ובהיר דווקא בתקופה כה קשה הביאה את ה למצוא את החן שבו ולבחור בו כבורא עולם חדש.
שבת שלום ומבורך!

תודות : לצחי מיכאלי

החוויה היהודית




לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם