אמרי שפר י"ח כסלו ה'תשע"ח

ובאמת מביא בבן איש חי בפרשת וישב "רמז יפה לחנוכה" מהתורה. כשנעיין בפסוקים הראשונים של חומש בראשית, נגלה כי המילה הכ"ה מהמילה בראשית היא המילה אור, וזהו רמז לחג האור = חנוכה, החל בכ"ה בכסלו. התורה היא מקור האנרגיה של עם ישראל לעמידה מול כל העומדים עלינו לכלותינו... וממילא בכוח כזה לא יתבטל חנוכה לעולם!

      והבור ריק אין בו מים. אומר רש"י אבל נחשים ועקרבים יש בו. "אין בו" ר"ת א'בל י'ש ב'ו נ'חשים ו'עקרבים .

      בחנוכה מדליקים 44 נרות עם השמש, וזה מרומז במלה "נחמד" נר חנוכה מ"ד נרות, ונחמד מרמז על כלל ישראל שהם נחמדים למעלה ונחמדים למטה .

      בעלי המוסר מפרשים שמים נמשלו לתורה, וזה הפירוש אין בו מים פירוש אם אין תורה באדם אלא ריק הוא, אז מיד באות המידות הרעות שנחשבות כנחשים ועקרבים .

זאלסט יא האבן -  הצדיק הרה"ח ר' דוד לייב שוורץ זצ"ל   ) מתוך "בחוזק יד "(

      המראה דלהלן לא היה חריג בנוף ליד בתי הכנסת בעיר :   כשיצא מבית הכנסת לאוויר הרחוב, פגש בשני יהודים ששוחחו ביניהם .   הושיט למולם יד זריזה ועיניים מבקשות. השניים השיבו בקרירות: "אין לי." "זאלסט יא האבן! שכן יהיה לך!" קרא בפסקנות לעומת הראשון, הוא לא הסתפק בכך, במקביל פנה לחברו, הרי גם לו מגיעה ברכה מכל הלב : "  זאלסט יא האבן!" – שכן יהיה לך  !"  לימים, יכלו לשמוע את אותו משפט "זאלסט יא האבן" מפיו של אוסף צדקות אחר, ולא היה לזה את אותו צליל. המילים היו זהות. המנגינה היתה שונה. זו הייתה מנגינת הלב של ר' דוד לייב שנעדרה מהמילים. לב, אי אפשר להעתיק. לב אי אפשר לחקות. זר לא יבין... את ה"כוונתי רק שליהודים יהיה טוב" אי אפשר לקנות בזול. ה'טוב לב' שהתבטא באמרה זו "זאלסט יא האבן" רוכשים רק בעמל רב .

      פעם כשאמר ליהו די שפטרו בלא כלום "זאלסט יא האבן", הגיב האיש כמתריס ב"צדקות": "אני רוצה שיהיה לי, אבל גם אז לא אתן לך ..."  ר' דוד לייב חייך, אהבת ישראל שבו הוסיפה נדבך נוסף, וזו השתלבה בפקחותו. "אני אמשיך להפציר, לנדנד, ואני מאחל לך שהשי"ת יעזור שיהיה לך הרבה כל כך, עד שכאשר תרצה להפטר ממני, תאמר לי – קח לך כמה שתרצה ולך לך ממני!"  ) מפי י'מ .(

      ישבנו סביב שולחן עגול באולמי 'אור יהושע'", סיפר בעל המעשה הרב י' מ' ק', "ר' דוד לייב התקרב לשולחן והושיט יד של שנורר.  ראשון הנוכחים הגיב "איך האב נישט – אין לי." ר' דוד לייב השיב,  כדרכו: "זאלסט יא האבן! שכן יהיה לך!" גם השני הפטיר: "אין לי." אף הוא זכה מר' דוד לייב לאותה ברכה – "שיהיה לך!" כך השלישי, הרביעי, החמישי, השישי והשביעי. כל יושבי השולחן השיבו "אין לנו" או שהגיבו בתנועת התנצלות שמתפרשת כך (והכוונה היא, בדרך כלל, אין לי בשבילך, אין לי למטרה זו). והוא העניק להם בחום את הברכה "שכן יהיה לך". כשהגיע אלי, הוצאתי ונתתי לו סכום הגון. הוא הזדרז להמטיר עלי ברכות לתורה,  ליראת שמים, ל חסידשקייט, לנחת וכו'. ר' דוד לייב המשיך לשולחן הסמוך,  בחריצות השמורה לאוספי מצוות, לאו דווקא לאוספי מטבעות. פסעתי אחריו, קרבתי אליו ושאלתי בנימה של טרוניה: ' ר' דוד לייב, כל יושבי השולחן לא נתנו לך כסף, דחו אותך בקש, ולהם הענקת ברכה לכסף – "זאלסט יא האבן". ואילו אני, שנתתי לך כסף, אותי לא בירכת בכסף, אלא ברוחניות... מה פשר הדבר?'  ר' דוד לD7יב חייך. והחיוך שלו, מי שזוכר, היה מלא וגדוש בחיוך זך, אך הפעם היה זה חיוך רווי רצינות במבט שופע טוב. לרגע שתק ואח"כ אמר: ' כשהתחלתי לאסוף כסף, אמר לי אחד מגדולי אוספי הצדקה בירושלים )הוא נקב בשמו): לכל 'בעל צדקה' שהולך לקבץ ממון מתלווה מלאך , וכשהנתבע לתת מגיב במילים "אין לי", המלאך עונה אחריו א-מ-ן... הבנת ? לכן אני מזדרז לברך 'זאלסט יא האבן'. זאת כדי שה 'אמן' יחול על ברכתי )או לפחות – גם על ברכתי(. אבל אתה לא היית זקוק לכך. הרי אתה נתת'..." )ראה מדרש רבה רות פ"ה: "אמר ר' אבון, העני הזה העומד על פתחך,  והקב"ה עומד על ימינו, אם נתת לו, זה שעומד על ימינו מברכך, ואם לאו הוא עתיד להיפרע מאותו האיש, שנאמר כי יעמוד לימין אביון" ציטוט המדרש ע"י הרב ב' לב(.  בעל המעשה ששמע את הדברים החל להסתפק האם מתלווה אליו מלאך או שמא זה הוא עצמו... 

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/

 http://dosanova.co.il/

נקודה שבועית פרשת "מקץ" ה'תשע"ז

בפרשה הקודמת, פרשת "וישב", חולם יוסף חלומות בהם הוא מולך. הוא מולך בהם על הוריו ואחיו ואפילו מולך על השמש הירח והכוכבים.

והנה בפרשתנו, פרשת "מקץ", לאחר שפותר את חלומות פרעה ונותן לו עצה כלכלית חשובה לניהול המדינה, הוא מתמנה לשליט על כל ארץ מצרים ולמעשה הוא סוגר מעגל עם חלומותיו המלכותיים מלפני שבוע.

החלומות שלו נעשים מציאותיים.

מי שהפך את חלומותיו למציאות הוא פרעה שממש על ידי מעשים מינה אותו לשליט: "ויסר טבעתו... וייתן אותה... וילבש אותו בגדי שש... וישם רביד הזהב על צווארו... וירכב אותו... ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח...".

כשם שפרעה שלא במודע הפך את החלומות למציאות כך יוסף עשה במודע והפך את חלומות פרעה לברכה לו ולעמו ולממלכתו.

יוסף בפתרון החלומות מעיד שאין הוא פותר לבד אלא הוא שליח של ה' והדבר מגיע להכרה ברורה בזה על ידי פרעה שאומר: "הנמצא כזה איש אשר רוח אלוקים בו".

אולם הייתה ליוסף מטרה נוספת מעבר לגילוי ה' בעולם והיא לעלות לפסגת המלכות על מנת להביא את אביו ואחיו למצרים בדבר ה'. מטרה זו מושגת על ידי אותן פתרונות שנתן יוסף לפרעה לחלומותיו ותוכנית ההצלה שלו להציל את מצרים מרעב.

כאן ננעל המעגל שהתחיל בעשיית כתונת הפסים של יעקב ליוסף שהאחים הפשיטו אותה ממנו בקנאתם וסיומו בהחלפת בגדי האסיר של יוסף בכלא המצרי והלבשתו בבגדי מלכות על מצרים.

שבת שלום ומבורך!

תודות : לצחי מכאלי

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם

אמרי שפר י"ח כסלו ה'תשע"ז

  במסכת שבת דף כ"א נאמר: "מאי חנוכה דתנו רבנן בכ"ה בכסלו יומי דחנוכה..." את דברי הגמרא הללו – מסביר ר' מאיר שפירא מלובלין כך: מאי חנוכה? - מהו סודם של ימי החנוכה? דתנו רבנן! - את הכוח לעמוד איתנים אל מול הקמים עלינו, אנו מקבלים מ"תנו רבנן", לימוד התורה ושמירת המצוות, רק כך נוכל להם!

     הקשר בין אותיות האל"ף בי"ת לחג החנוכה? החיד"א מביא בספרו "מדבר קדמות" כי עניין נס חנוכה, מרומז גם בכל כ"ב אותיות הא"ב בצורה הבאה:

     א ב ג ד ה ו ז ח - עולה מניינם לשלושים ושש, כמניין הנרות שמדליקים בחנוכה, ללא השמש.

     ט - נר חנוכה מצווה להניחו למטה מעשרה טפחים, היינו בטפח ה "ט".

     י כ ל מ נ ס ע פ - ר"ת: יוד כשר, למעלה מעשרים: נר, סוכה, ערוב, פסול.

     צ ק ר ש ת - ר"ת: צורך קדושה, ראוי שמש תוסיף.

     "ויהי נעם ה' אלוקינו עלינו" כי נע"ם ראשי תיבות נר עני מזוזה". וכל זה מדובר בנתינת צדקה, כפי שהסברנו לעיל שיוכל העני לקיים מצוות נרות חנוכה ולפרסם הנס. וכן נפסק להלכה: "מרבים בצדקה בימי חנוכה כי הם מסוגלים לתקן בהם פגמי נפשו על ידי הצדקה ובייחוד ללומדי תורה העניים להחזיקם" (קיצור שולחן ערוך קלט, א).

     ידוע שנר חנוכה רומז על אור התורה כדכתיב: "נר מצווה ותורה אור". וזוהי המצווה להדליקם בחנוכה לזכר הניצחון על היוונים שמטרת גזרותיהם הייתה 'להשכיחם תורתך'. והנה, חכמת התורה אינה כשאר החכמות, שבשאר החכמות כששומﬠ אדם איזה מושכל מחכם אחד ונתפס הדבר בשכלו, שוב אין מן הצורך לו לחזור עליו כי לא יתווסף לו שום חידוש בדבר יותר ממה שלמד. מה שאין כן דברי תורה, אם שמﬠ איזה מושכל מרבו, אם יחזור על לימודו ויתבונן בו שוב, אזי יתווסף באותו לימוד אור חדש והשכלה נוספת (ﬠיין זוהר בראשית קצב), כי דברי תורה 'חיות הנה' ומולידות בכל פעם אותיות וטעמים חדשים מתוקים מדבש ונופת צופים. וזהו שאמרו חז"ל: "מצות חנוכה" - אור התורה.

הגידול שנעלם...  (להתעדן באהבתך, גליון 140)

רחל היא ילדת חמד בת תשע, עד מאה ועשרים. אביה, הרב אהרן שילה, מחנך ידוע בבני ברק, בן תורה נעים הליכות. 

רחל נתקפה בכאבי ראש איומים. לא הועילו הכדורים והסירופים לשיכוך כאבים, והיא הופנתה לבית החולים תל השומר, למחלקה הנירולוגית לילדים. כאבי הראש הסבו לה ייסורים נוראים, שלא שככו אלא במתן מורפיום. הוריה מציינים את הטיפול המסור שקיבלה, כאשר רופאיה מנסים לעמוד על סוד המחלה. האם זה חיידק שתקף או וירוס אלים, אולי אוטם בדרכי הדם, אולי גידול ממאיר רחמנא לצלן. ערכו בדיקת אמ.אר.איי יקרה שהצביעה על גידול ענק, המכסה רבע משטח המוח. ערכו בדיקת ביופסיה פולשנית, ולא מצאו סימוכין לגידול. כאבי הראש התאימו לתקיפת חיידק, בדיקות אחרות אוששו את הנחת הווירוס .''אנו יורים באפלה", הודו הרופאים לנוכח הממצאים הסותרים. יעצו להורים לפנות אל פרופסור גומרי, מהדסה עין כרם, שהוא גדול המומחים בארץ לקריאת ופענוח בדיקת אמ.אר.איי. בהנחיית הרבנים פנו להיוועץ ברב פירר, בעל הידע המקיף והמדהים בכל תחומי הרפואה. סקר את כל הנתונים, ואמר: "גשו אל פרופסור גומרי, ואשר יאמר אליכם תעשו!" האב, הרב שילה, ביקש תור בהול להתייעצות ועלה ירושלימה עם כל הבדיקות. הפרופסור סקר הכול בתשומת לב, את כל התוצאות הסותרות והמבלבלות, ובאבחנה קולעת פיזר את הערפלים, גם אם פיזור זה החשיך את עיני האב: זהו גידול ממאיר מזן פלוני שכל התוצאות מאפיינות אותו. גידול זה מתפשט במהירות. לאור התוצאות הנוכחיות מכסה הוא עשרים וחמשה אחוזים מהצד השמאלי במוח, וניתן לחיות – אוי לכאלו חיים – עם כריתתו. אבל אם יתמהמהו עלול הוא להתפשט על כל החלק השמאלי ולפלוש לימני. יש לערוך את הניתוח בהקדם, ויפה שעה אחת קודם! מיד התקשרו עם תל השומר, וקבעו את הניתוח ליום שני הקרוב. מהירות שיא, מחמת דוחק השעה.שב הרב שילה לביתו, ואשתו ראתה בפניו את התשובה. "מתי הניתוח", שאלה. "בעוד חמישה ימים", אמר. "אם כך, לפנינו חמישה ימים לפעולה!" אמרה. ומיד ישבה ליד הטלפון, התקשרה לכל ידידותיה ומכרותיה, והן רבות. ביקשה: "תתקשר כל אחת לחברותיה, ערכו נא "טלפון שרשרת", תאמר כל אחת מזמור כ' בתהלים, "יענך ה' ביום צרה", לרפואת רחל בת תמר!" הבקשה הופצה בתמסורת גלגלי שיניים מתואמים, עברה מעיר לעיר, מקהילה לקהילה, שותפו בה דתיים וחילוניים, חרדים ומסורתיים. אף מעבר לים, בצפון אמריקה ובדרומה, עד ליהודים מתבוללים הגיעה, שהתבקשו לפתוח את התנ"ך ולומר את הקפיטל העשרים בתהלים. יום הניתוח הגיע. נערכה בדיקת אמ.אר.איי אחרונה, ונשלחה לפענוח. לראות בכמה התפשט הגידול בינתיים, ולוודא שאכן יכרתו את כולו. ועד שהבדיקה תפוענח יתחילו בניתוח. ינסרו את הגולגולת, יתחילו בכריתה. האם עצרה את מיטת הילדה לפני חדר הניתוח: "לא!" אמרה בתוקף, "קודם תפענחו את הבדיקה!" "גברת", אמרו לה, "אינך מבינה את המצב, כל רגע יקר. הגידול הולך ומתפשט, יש לפעול במהירות האפשרית. צריך להתחיל בניתוח מיד!" והיא בשלה: "קודם תפענחו, אולי חל שינוי, הלא אמרו תהלים!" צחקו, נדו ואף כעסו, אבל נאלצו להמתין דקות יקרות, לעכב הכול. כעבור שעה וחצי הגיעו התוצאות: הגידול הצטמק בשבעים וחמישה אחוזים! בו במקום חתם מנהל המחלקה על תעודת השחרור: גידול שמצטמק אינו גידול ממאיר. האם מצטמררת למחשבה, מה היה קורה אילו פתחו את הגולגולת והיו מתחילים לכרות רבע מוח, ורק בסוף מסתכלים בבדיקה, לראות האם כרתו הכל... האסון נמנע ברגע האחרון. מנהל המחלקה הושיט את תעודת השחרור, וביקש: "תגלי לי, גברת שילה, איזה מזמור בתהלים מחולל נס כזה!"

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/