אמרי שפר י"ח טבת ה'תשע"ז

אומרים בעלי המוסר שכשירדה בת פרעה ליאור בוודאי חשבה אחותו והתפללה שבת פרעה לא תראה אותו והייתה במתח גדול מה יהיה, ואח"כ כשלקחה את התיבה בוודאי הייתה כבר מיואשת לגמרי ובחרדה גדולה, ובסוף היא עצמה הצילה אותו ומזה הייתה הישועה, רואים מזה שאי אפשר לדעת מהיכן תבוא הישועה.

    אימהות טובות מעמידות בנים טובים...

     "וימת מלך מצרים וייאנחו בני ישראל..." (ב,כ"ג) - ולפני מותו הרגישו שטוב להם תחת שבט הנוגש ולא נאנחו? אלא בחייו של המלך חשבו שרק הוא אכזר והיה להם זיק של תקווה, שכשימות ויבוא אחר תחתיו, ירווח להם ולכן קיוו לשינוי. אבל אחרי "וימת מלך מצרים" שהמצב לא השתנה כלל לטובה, ראו שתקוותם הייתה תקוות שווא, שכל מלכי מצרים שווים ורק השם יתברך יכול להושיעם, "וייאנחו ויזעקו". (ר' איצ'לה מוולוז'ין)

     חז''ל אמרו שבת פרעה שלחה את ידה אל התיבה הרחוקה. ויש לתמוה, מה ראתה בת פרעה לשלוח יד אל התיבה הלא רחוקה היא? וכי אם יראה אדם חפץ המונח על גג בניין, ויחפוץ בו, כלום יושיט את ידו? ומכאן שכאשר נדרש מאדם לעשות מעשה – אל לו לחשב חשבונות! האם אצליח לעשות או שמע לא? עליו לעשות ומן השמים יסייעו לו. (המהר''ם שפירא זצ''ל)

ה' ברצונך (אלעד גרין)

     בקהילה גדולה בחוץ לארץ התגורר יהודי אמיד, איש עסקים שעמד לפתוח קניון גדול. כל מכריו כבר 'תפרו לעצמם חליפות' – האחד תכנן לפתוח חנות בקניון החדש, אחר חשב להיות רואה חשבון. ואז, בבת אחת קרסו כל העסקים והאיש איבד את כל רכושו והוכרז כפושט רגל.

     סיפר לי חבר שהלך לבקר אותו, ופגש אותו בחנות קטנה ליד הים. בערך היכן שעגנה היאכטה שלו, שם הוא פתח חנות ממתקים. כל חבריו העשירים שמגיעים לחוף עוצרים וקונים אצלו שתייה ושוקולדים.. "ראיתי אותו עומד עם אשתו ובתו ומוכרים חטיפים לכל עובר ושב. ציפיתי לראות פושט רגל שבור ומדוכא אבל במקום זה פגשתי אדם מלא אופטימיות וכך הוא אומר לי: הקדוש ברוך הוא לקח לי את הכסף, לקח את הביזנס ולקח את המעמד אבל ה' לא השאיר אותי בלי כלום – נשאר הניסיון והידע. כעת אנחנו מתחילים מחדש."

     דוד המלך אומר: "ואני אמרתי בשלווי בל אמוט לעולם. ה' ברצונך העמדת להררי עוז הסתרת פניך הייתי נבהל" . כאשר אדם חושב שההצלחה בידיים שלו, 'אני מרוויח, אני מצליח – ואני, בל אמוט לעולם', אז כאשר מגיעה הנפילה, רגע אחד של הסתרת פנים וכבר "הייתי נבהל", המכה תופסת אותו לא מוכן. אבל אם נזכור תמיד שהכול מאת ה', שרק "ברצונך העמדת להררי עוז" אזי גם כאשר דברים לא מסתדרים, תוכניות משתבשות, עדיין אפשר למצוא נקודת אור – 'כעת אנחנו מתחילים מחדש'.

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/

נקודה שבועית פרשת השבוע פרשת "מקץ" ה'תשע"ו

פרשת "מקץ" שנקרא השבת מתרחשת למעשה כשנתיים לאחר המפגש של יוסף עם שר המשקים ושר האופים בכלא המצרי: "ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם והנה עומד על היאור". 

יוסף, בשעה שפתר לשר המשקים את חלומו בכלא, קיווה שבעזרתו יוכל להשתחרר מהר ולצאת לחופשי. הוא ממש ביקש ממנו שיזכור אותו כשיהיה הוא, שר המשקים, בחוץ: "כי אם זכרתני איתך כאשר ייטב לך ועשית נא עימדי חסד והזכרתני אל פרעה והוצאתני מן הבית הזה" - הוא ביקש ממנו פעמיים שיזכור אותו ולא ישכח ויעזור לו לצאת לחופשי, אך זה "דווקא" שכח אותו וכך נוספו ליוסף עוד שנתיים בכלא.

יוסף תלה תקוותו באדם שממנו תבוא לו הישועה וזה מצביע על פגם מסוים באמונה בה' שהוא זה שיציל אותו. על שתי הפעמים שביקש יוסף משר המשקים שיזכור אותו הוא נענש בעוד שנתיים של ישיבה בכלא.

שנתיים אלו הקנו לו שנות חינוך ותיקון על איבוד האמונה בה', כשפנה אליו פרעה בבקשה לפתירת החלומות שלו הוא מיד ענה: "בלעדי, אלוקים יענה את שלום פרעה".

ודבר נוסף שקרה בזכות אותן שנתיים בכלא, כלכלת מצרים התדרדרה ועקב כך נדרש יוסף לפתרון הכלכלי הזה למצרים כולה, ואילולי היה משתחרר מוקדם יותר על ידי שר המשקים, לא היה מגיע יוסף לגדולה שכזאת במצרים.

הנה אנו רואים כמה היא מחשבתו של האדם בתחילה: יוסף רצה ששר המשקים יזכור אותו וימליץ על שחרורו, זה האחרון שכח, ובעקבות זאת ישב יוסף עוד שנתיים שבדיעבד הביאו אותו אל כיסא המלכות.

כך הפכו הבור שאליו נזרק על ידי האחים, והכלא, לבתי הגידול האמתיים של יוסף.

פרשת מקץ, שמזכירה בתחילתה דווקא את השכחה של שר המשקים, נקראת תמיד בחנוכה.

זהו חג שבכל יום ויום אנו נדרשים להראות ממש לכל הסובבים אותנו כמה אנו כן זוכרים את מה שארע לפני כאלפיים שנה. אנו מדליקים את נרות החנוכה בכל מקום הפונה אל הציבור כדי לומר בקול רם וברור שאנו לא שוכחים! אנו זוכרים היטב ומזכירים לכל העולם שנס נעשה פה על ידי ה' יתברך.

איננו זקוקים לשכחה של מאן דהוא על מנת שאנו נזכור בעצמנו את מה שעבר על אבותינו בימי שלטון היוונים.

אנו מאירים באור גדול דווקא בשעה שחשוך בחוץ כי אנו רגילים לכל הדברים הטובים שיש לנו,משפחה, בריאות ועוד, ועל זה אמרו חז"ל שתדליק נרות עד שתכלה רגל מהשוק, עד שתכלה את מה שאנחנו כל כך רגילים ופשוט לא מודים על זה!

שבת שלום ומבורך וחנוכה שמח

תודות : לצחי מיכאלי

חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם