בשעה טובה אנו מתחילים השבת
את החומש הרביעי, חומש "במדבר".
חומש במדבר מתרחש היסטורית,
גיאוגראפית ומעשית כשמו, במדבר.
עם ישראל נמצא בהליכה במדבר
סיני מאז יציאת מצרים ומעמד הר סיני ופניו לכיוון ארץ ישראל.
ההליכה בדרך מציינת את
המהות של האדם. אם בתחילת חומש בראשית בבריאת האדם דיברנו על האדם כ"כוח
ממללא" - שהוא בריאה שמדברת, כאן בחומש במדבר נתאר את האדם כבריאה "מהלכת"
לעומת המלאך שהוא נקרא "עומד".
האדם הוא ייצור בהתהוות
ותמיד בתנועה מתמדת. אם מדרגת "הצדיק" שנחשבת גבוהה אולם היא
מדרגה סטטית, מדרגת ה"בעל תשובה" נחשבת למדרגה גבוהה יותר ועליה
נאמר: "במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים יכולים לעמוד" וזה
מפני שהבעל תשובה תמיד בתהליך של התקדמות והתעלות. הבעל תשובה תמיד בתהליך דינאמי.
אמנם ההליכה, ובטח הליכתם
של בני ישראל במדבר לאורך החומש מלווה במכשולים ומהמורות אולם יש מצבים בהם
ההתקדמות האמיתית באה דווקא מתוך אותם נפילות, מכשולים ומשברים.
המשברים שיעבור עם ישראל
לאורך המדבר אינם אלא הכשרה להתעלות שתבוא בעקבותיהם. דרך המשברים מתגבש עם ישראל
ונעשה מוכשר לחיות חיי עם בארצו כ"ממלכת כוהנים וגוי קדוש".
כמו עם ישראל שמהלך במדבר
ומתעלה ומתקדם כך האדם הפרטי נמצא במדרגת מהלך ופניו תמיד צריכות להיות להתעלות
והתקדמות.
שבת שלום ומבורך!
לע"נ יעקב בובר,
שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות
ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה