גוי
טוב הוא מי שמוכן לקבל שוחד",
המילון הוא המקום היחיד שהצלחה מופיעה בו לפני
עבודה. תשלום מגיע תמיד בסוף.
יהודי צריך שיהיה לו שני שעונים, אחד לראות שכבר
מאוחר ואחד שיראה שעדיין לא איחר. (הרה''ק ר' מנחם מאנשנוב זי''ע)
יתן האדם על לבו שהוא מבקש כל שעה פרנסתו מהקדוש
ברוך הוא, וכמו שהוא מבקש שהקדוש ברוך הוא ישמע שוועתו - כך הוא ישמע שוועת
עניים (יו"ד רמ"ז ג').
הדשא של השני ירוק יותר )עפ"י "הגאון החסיד"(
סיפר הגאון החסיד רבי שמאי גינזבורג לנכדיו: "בצעירותי כילד , מאכל האורז הגיע לפולין,
תחליף לתפוחי האדמה המסורתיים. ההתלהבות מהאורז גרמה לכך שבביתי, כמו
בבתים רבים, בישלו אורז כל יום... לא אהבתי מאכל זה, אך חששתי מלומר זאת, כיוון
שהחינוך בבית היה שלא להתפנק, כל אוכל המוגש – צריך לאכול! ואם אומר פעם שאיני
אוהב מאכל מסויים, אזכה לקבל אותו מאכל חודש ברציפות עד שאתרגל...
פעם נאלצה אמי לנסוע למספר ימים לוורשה, לביקור חולים אצל סבתא. במשפחתי
לא התירו למשרתת הגויה לגשת למטבח כלל. אמי ביקשה מהשכנה שהיא תחמם ותגיש לנו את
ארוחת הצהריים. מה
שלא ידעתי כי אמי החרוצה בישלה כמות גדולה של אורז שתספיק לנו לכל תקופת העדרותה.
בכל אותם ימים אכלתי את הארוחה בתאבון רב. כששבה אמי ושמעה שאכלתי אורז ללא כל
בעיה, שאלה אותי: " מה קרה שהינך אוכל אורז לתאבון?" עניתי, שכדאי לה לשאול את
השכנה איך היא מבשלת את האורז, זה מבושל בצורה טעימה ביותר... לא העליתי כלל בדעתי
שזה מעשה הקדירה של אמי... סיים רבי שמאי, כמה
מוסר השכל ניתן להפיק מסיפור זה: כח המדמה שבאדם, בכל גיל, בכל מצב, המשכנעו כי
האורז, האוכל, הדירה
- החיים של השני טעימים יותר, נעימים יותר, יפים יותר!
חוויית השבוע שלי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה