הרה"ק רבי וולף מזיטומיר אומר: מידת ענוה ניתן ללמוד
אפילו ממידת הגאוה עצמה: אין לך ענותנית כגאוה, שכן מצויה היא אפילו אצל שפל
שבשפלים.
הרה"ק רבי יעקב יוסף מפולנאה
אומר: ענוה לא אמיתית קשה מגאוה
הרה"ק רבי נח מלכוביץ אומר: האדם
הוא, כידוע, "עולם קטן", כלומר: אם "עולם" הוא בעיניו - הרי
הוא קטן, ואם קטן הוא בעיניו - הרי הוא
"עולם".
הרה"ק
רבי נחמן מברסלב אומר: ענוה שלא במקומה - חנופה לשמה
זכות שמירת השבת (פניני עין חמד
– בראשית)
רעייתי ואני גדלנו באחד הקיבוצים בצפון הארץ ומילדותנו לצערנו לא לימדונו ולא
ידענו מהי תורה ומהי מצווה. שמענו על המסורת , אך מעולם לא קיימנוה, אין זה המקום
להרחיב על עיוות המסורת שהנחילו לנו, אם בכלל . לפני כשלושים שנה זכינו להתחתן
, וכבר שנתיים לאחר מכן נולדה בתנו הבכורה והמקסימה, אך לצערנו הרב היא נולדה עם
פגיעה מוחית קשה מאד, אשר בסיבתה לא שוחררה מבית-הרפואה במשך תקופה ארוכה. באחד הימים
הודיעו הרופאים , שהבת צריכה לעבור ניתוח דחוף ביותר ועם זאת אמרו שאינם רואים
סיכויים גדולים להצלחת הניתוח, ועם הניתוח או בלעדיו חייה בסכנה. כזוג צעיר חששנו
מאד וביקשנו להתייעץ עם רופא מומחה ותוך כדי שיחה עמו התמוטטה אשתי מדבריו הקשים. בן דודי אדם
אדוק במצוות הגיע אלינו לבית הרפואה ונחרד ממצבנו הקשה, ועל אף יודעו שבאותם ימים
היינו רחוקים מאד מהדת ורבניה, בכל זאת אמר הוא נחרצות: "אני הולך לשאול
בעצתו של הרבי האדמו"ר ר' אברהם חיים ראטה זצ"ל מ"שומרי
אמונים" וככל אשר יאמר לנו כך נעשה!"
. בהבחינו
במבטי התמוה כאומר: "מה פתאום? מה לי ולרבי?" ניגש הוא אלי ולפת
בזרועותיי בחוזקה ואמר: " אתה חייב להסכים! אני מבקש ממך אל תסרב לדבר! אתה
תראה שיצא מזה רק טוב!". הוא אמר זאת בעיניים אוהבות ובהחלטיות נמרצת,
וכשרעייתי שאלה: "מה יש לנו להפסיד? הלא הרופאים אומרים, שבכל מקרה חייה
בסכנה!" הסכמתי לדבריהם והוא אץ לבית הרבי.
כשבן דודי סיפר לרבי אודות הילדה ענה לו הרבי: " הילדה כבר נמצאת בעיצומו של
המעבר לעולם הבא! קשה מאד להצילה! רק אם יתפללו הוריה שתשרוד היא עד השבת הקרובה
וישמרו הם את השבת ולא יחללוה כלל, אזי תבוטל הגזירה הנוראה מעל הילדה ותחלים ממחלתה לחלוטין
ללא שום ניתוח " . כשאמר לנו בן דודי את תשובת הרבי , עניתי לו מיד: "אין
שום סיכוי שנעשה זאת, אני הולך לחתום על ניתוח". ואז נקט גיסי בצעד שהמיס את
לבבי. הוא פשוט ניגש אליי ופרץ בבכי סוער , תוך כדי שחיבקני בכל כוחו ואמר:
"אני מתחנן לפניך! אנא עשה זאת! מדובר באיש א-לוקים שזכה לחולל ניסים
ונפלאות", וכאן החל מספר לי בעודו בוכה מקצת מהניסים , שמכיר הוא אישית שנעשו
על ידי הרבי. כשרעייתי
הצטרפה והחלה גם היא לבכות הבנתי , שזה גם רצונה ומיד שאלתיה: "את מסוגלת
להתפלל ולשמור שבת?" - "כן" ענתה היא והוסיפה: "אעשה הכל
להצלת הילדה!" הסכמתי. כך מצאתי את עצמי בפעם הראשונה בחיי מתפלל לבורא העולם
, שהילדה תשרוד עד שבת והבטחתי לו שלא אחלל כלל ואשמור שבת.
שמרנו שבת בפיקוחו המלא של בן דודי ובהדרכתו המלאה, ואז קרה הנס, הילדה שרדה. מיד במוצאי שבת שמחנו לראות שהילדה
ממקדת את מבטה, ובביקור הרופאים ביום ראשון בבוקר התבשרנו , שחל שיפור מהותי במצבה
. מצב בריאותה הלך והשתפר , עד שביום חמישי שוחררנו לבית. הרופאים הגדירו זאת כ"נס רפואי ." לצערי הרב, יצרי גבר עליי
והפסקתי לשמור שבת. לא ארכו הימים ובתנו נפלה ל"ע מקומה שניה ואיבדה את הכרתה
בשבת בה התארחנו בבית חברים. מצבה הלך והחמיר וביום שני אמרו הרופאים נואש לחייה,
כששאלה אותי אשתי אם להתקשר לבן דודי הנהנתי בראשי 'כן' והתביישתי מאד. בן דודי שמע
והזדעזע וביקש לשוחח איתי, ומיד כשנטלתי את הטלפון אמר בקולו הסמכותי: "הפעם
אתה חייב לבוא איתי לרבי! אל תתמהמה! עלה לרכב ובוא אלי !" . הרבי קיבלני
במאור פנים, התרגשתי מאד, לא מצאתי את המילים, וכשבן דודי ניסה לעזור לי , אמר לו
הרבי: "תן לו לדבר , אני רוצה לשמוע אותו". סיפרתי על נפילתה ומצבה הקשה של
בתי, לפתע שאלני הרבי: " איך אתה מסוגל לחלל ולא לשמור את השבת ששמרה והצילה
את בתך -?" "אתה צודק" עניתי, ואיני יודע איך הוספתי: "מהיום
ואילך אשמור שבת" . "אם כך" אמר לי הרבי ", אל תדאג! גם השבת
תציל שוב את בתך , ומרגע זה מצבה ילך וישתפר בעזרת ה' ".נפעמתי. כל הדרך חזרה לא הצלחתי
להוציא מילה מפי, מיד בהיכנסי למחלקה פגשתי את אשתי שמחה
וצוהלת על שהילדה חזרה להכרה מלאה ואף יצאה מכלל סכנה . באותו רגע אמרתי לאשתי:
" ברוך ה' לעולמי עד". מאז אנחנו התחזקנו מאד ומדקדקים בקיום המצוות ,
וכן בעקבות מקרה מופלא זה עוד מספר משפחות חזרו לכור מחצבתם!"
חוויית השבוע שלי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה