‏הצגת רשומות עם תוויות שחיטה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שחיטה. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 12 בינואר 2017

אמרי שפר י"ד טבת ה'תשע"ז



אדם שלא מתייעץ ושואל פשוט עושה הרבה טעויות בחייו.
     בנים ממשיכים -  על הפסוק (מלכים-א יא,כא) ״והדד שמע במצרים כי שכב דוד עם אבותיו״ אמרו חז״ל (בבא בתרא קטז): ״מפני מה בדוד נאמרה בו שכיבה, וביואב נאמרה בו מיתה? אלא דוד שהניח בן כמותו, נאמרה בו שכיבה״. כי מי שזוכה להניח אחריו בנים טובים, לא נקשר בו לשון 'מיתה', שכן חוט חייו לא נפסק, והוא קיים ונמשך בבניו. (המהר״ל מפראג)

      בצדק תשפוט עמיתך. פרש"י מסנהדרין הוי דן את חברך לכף זכות. דכשאדם רואה עבירה אצל חברו אזי סימן שהוא בעצמו צריך תיקון באותו דבר וכדי שיחזור הראו לו משמים, וכשידון האדם לכף זכות אזי מן השמים ידונו גם אותו לכף זכות כי כתוב "ה' צלך" כמו שהצל מחכה תנועות האדם כך ה'. (הבעש"ט)
     חסיד, תלמיד מבית מדרש הקוצקי, למד הלכות שחיטה,  כעבור זמן שאל אותו הרבי: " דומני שכבר כמה שנים הנך לומד הלכות שחיטה מדוע אם כן לא הוצאת עד הנה סמיכה ולא היית לשוחט ? השיב החסיד בתמימות: "בהלכות שחיטה הראשונות נאמר כי השוחט צריך להיות ירא שמים ואת הסעיף הזה אני לומד ולומד ועדיין לא הגעתי לקיומו.
אבא הטייס (אפריון שלמה, עלון 195)
     באחת הטיסות מישראל לניו יורק,  התיישב יהודי בן 40 ליד ילדה בת 8 . טוב, כמובן שחברות התעופה דואגות להעסיק את הילדים היטב במהלך הטיסה בכדי שלא יפריעו יותר מדי לשאר הנוסעים, והילדה הזו קיבלה ערכת יצירה.  
     לאחר כשעתיים במרומים, לפתע נדלקו נורות האזהרה שיש על הנוסעים לחגור חגורות בטיחות משום שהמטוס נכנס כרגע ל 'כיס-אויר'...  חלק מהנוסעים נלחצו, אך כמובן שהילדה לא שמה לב לנורות האזהרה, והמשיכה לצייר מבלי משים לב.  לפתע המטוס החל להיטלטל מצד אל צד, וכל כמה שניות נראה כאילו הוא צונח...  הנוסעים החלו להילחץ, וחלקם אף נבהלו עד מאוד, והילדה בשלה... כשהמצב החל להיות חמור יותר, ואנשים כבר הרגישו כמו בלונה-פארק, כבר החלו צווחות וצרחות במטוס, אך הילדה אפילו לא מנידה עפעף, היא ממשיכה לצייר כאילו כלום לא קרה, וכשהטושים עפו לה מצד לצד, היא החזיקה אותם בפיה...  תמה היהודי שישב לידה... "אולי היא שוטה, כיצד היא אינה מבחינה בכל המהומה המתרחשת פה סביבה, וכי אינה מודעת לסכנה...?!".  פנה אליה ושאל: "ילדה, את לא רואה שהמצב חמור, כיצד את יכולה להתנהג בכזו שאת-נפש, ולהישאר רגועה...?". ענתה לו הילדה: "אם היית יודע מי זה אבא שלי, אז כבר היית מבין...". " מי זה אבא שלך?", שאל היהודי... "אבא שלי הוא הטייס של המטוס הזה, לכן איני מפחדת, כי כל זמן שהוא מנהיג את המטוס, אין סיכוי שיארע לי שום דבר רע...".
     יהודי צריך לדעת, גם במצבים הקשים של החיים, שמי שמנהיג את ספינת החיים שלו הוא אבא שלו. ולכן אם אבא הוא הטייס, גם אם המצב נראה בכי-רע, הוא יכול להיות רגוע ושלו, אין מה להיבהל... כי כל זמן שאבא שלו הוא הטייס אין שום סיכוי שיארע לו שום דבר רע...

החוויה היהודית





יום רביעי, 11 במאי 2016

נקודה שבועית, פרשת השבוע "אמור" ה'תשע"ו



כידוע לנו התורה היא נר למוסר גבוה מאוד, ובנוסף אין אף מילה בתורה שכתובה בה סתם כך. לכל מילה ומשפט בתורה יש משמעות חשובה שעלינו ללמוד ממנה.
אחד האיסורים החשובים בתורה ביחס האדם אל החיה הוא "צער בעלי חיים",ובפרשת השבוע שלנו, פרשת "אמור" יש התייחסות לנושא דרך עניין השחיטה וההקרבה.
"שור או שה איתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד" - על פי ההלכה מפסוק זה ביום שאדם שוחט את הפר האב או האם אסור לו באותו יום לשחוט גם את העגל שנולד מהם. אותו איסור חל גם לכיוון ההפוך, וביום בו נשחט העגל אסור לשחוט את אביו או אימו.
מה מסתתר מאחורי איסור זה?
בני האדם נולדו רחמנים. באיסור זה באה לידי ביטוי הרחמנות של האדם. המודעות והרגישות של האדם לרגש הבהמה מוסיפה נופך חיובי לתכונת הרחמים הבסיסית שיש בליבנו.
הרמב"ם במורה נבוכים כותב: "אסור לשחוט אותו ואת בנו ביום אחד - להישמר ולהרחיק מלשחוט את שניהם, הבן לעיני האם, כי צער בעלי חיים בזה גדול מאוד. אין הפרש בין צער האדם וצער שאר בעלי חיים. כי אהבת האם ורחמיה על הוולד אינו נמשך אחר השכל, רק אחר כוח הפועל המדמה, הנמצא ברוב בעלי החיים, כמו שנמצא באדם".
דברים אלה של הרמב"ם מהווים בסיס לערך "צער בעלי חיים" - תחושת עליונות האדם בעולם יכולה להביאו לחשוב שהיקום על חלקיו הדוממים והחיים הם עפר לרגליו ויש לו הרשות לעשות בהם כרצונו.
באה התורה לומר לנו השקפה אחרת. המעמד של האדם בעולם נובע מהנשמה שיש בתוכנו, בדעת שיש לנו שה' חנן אותנו.
שני אלה נותנים לאדם יתרון מסוים אך עם גבול. המערכת הביולוגית והאינסטינקטיבית דומה בגוף האדם והבהמה כאחד. כפי שברור לנו שאסור לפגעו ברחמי האם האנושית מאותה סיבה אסור לנו לפגוע בחרמי בהמה על פרי בטנה.
שני סוגי הרחמים נובעים מאותו אינסטינקט. שחיטת האם ובנה באותו היום תהיה תוספת כאב מיותרת לתחושות הפנימיות שלהם ולכן עלינו לרחם לפחות בפן הזה. האדם שיתעלם מאיסור זה יביא לידי ביטוי את אכזריותו לעומת תכונת הרחמים שבו.
שנזכה להיות תמיד בעלי רחמים!

שבת שלום ומבורך!
חוויית השבוע שלי
תודות : לצחי מיכאלי

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר
לע"נ צביקה ודוד הרשקוביץ ז"ל
ולע"נ אייל קראוס ז"ל
ולרפואת מיטל מוריה בת גאולה סיגלית
ולרפואת כל חולי עם ישראל