אמרי שפר כ"ח ניסן ה'תשע"ה
אמר
רבי יהושע בן לוי: חמש תורות כתובות במצורע (פירוש: חמש פעמים מופיע המושג
"תורה" בפרשה בהקשר להלכות הצרעת והמצורע). "זאת תורת נגע
הצרעת"; "זאת תהיה תורת המצורע" וכו'. ללמדך, שכל האומר לשון הרע,
עובר על חמשה
חומשי תורה (.מדרש רבה ויקרא טז, ו)
אסור לוותר על התקווה
"
במי סודה רואים בועות הנראות,
לכאורה, מים רותחים,
אך כאשר ייגעו בהם, ניתן להיווכח כי הם קרים . והנמשל-לפעמים רואים אדם שמתלהב, כאילו כולו
אומר קדוש, אך כשתוהים על קנקנו, הוא קר לגמרי..."
האדמו''ר מפינסק קרלין היה
אומר לרמי''ם ''עליכם להתייחס אל התלמיד לא כמו בן אלא כמו נכד, כי על בן לפעמים
כועסים אך מנכדים שואבים רק נחת רוח ומעודדים אותם תמיד במילה טובה''.
הרה"ק בעל התפארת
שלמה זי"ע הסביר: "דע מה למעלה ממך –" דע, שכל מה שנעשה
"למעלה –" בשמים – הריהו "ממך", הוא תוצאה של פעלותיך אתה, האדם .
"
זאת התורה לכל נגע הצרעת" זאת
התורה רפואה שלמה היא "לכל נגע הצרעת" – לכל
המחלות ולכל המיחושים, כדברי חז''ל " חש
בראשו יעסוק בתורה, חש בכל גופו יעסוק בתורה".
כמה נזהרים אנו מטיפת חמאה
שנפלה לתבשיל עוף , וכבר רצים לרב , ואוסרים את התבשיל . ומגעילים
את הקדרה איסור אחד מדרבנן . לשון
הרע ,שבעה עשר איסורים מדאורייתא
כשבנה הרב בערל ויין (שעלה מאז ארצה) את ישיבת
שערי תורה במונסי, ניו-יורק, הציע לו הקבלן להשתמש בקורות עץ פיניות מיוחדות
שמחזיקות מעמד 150 שנה, במקום בעץ רגיל שמתחיל להתבלות לאחר 90. "לא
תודה," אמר הרב ויין, "אנחנו לא רוצים להפוך את החיים שלנו מחוץ לישראל
לדבר קבוע כל כך."
הניצול מהמנזר הרוסי (שיחות השבוע גליון 1476)
על-אף גילו (86), לאורך ימים ושנים
טובות, ר' נפתלי בורנשטיין אינו שוכח שום פרט, ולו הקטן ביותר,
מהשבי הירדני בימי מלחמת השחרור. התיאורים צבעוניים, התאריכים מדוייקים, הזיכרונות
מלאי רגש, משל התרחשו אך אמש. בורנשטיין, או בכינויו בפי מכריו 'רֶבּ נפתלי', מוכר
לתושבי שכונת בית ישראל כסנדלר פשוט, אולם מאחורי החזות הצנועה מסתתר סיפור חיים
מסעיר.
אפשר לשבת עם ר' נפתלי שעות רבות
ולשמוע על ירושלים של פעם, זו שהייתה בלי חיבור מסודר למים ולחשמל, זו שעדיין אינה
מעכלת את שפע השכלולים בני ימינו. "יש דברים שאספר ואנשים לא יאמינו",
הוא אומר בקולו הצלול. במשך 62 (!) שנה שימש בעל קורא, בעיקר בבית כנסת חב"ד
בשכונתו.
היד התרסקה
בורנשטיין ירושלמי בנשמתו, ותמיד מזכה
את מבקריו בסיפור עסיסי מהשנים ההן. הוא נולד בשכונת בית ישראל ולמד ב'חדר'
המקומי. לקראת מלחמת השחרור התגייס ל'הגנה' והשתתף בקרבות הקשים בגוש עציון.
"לחמתי במנזר הרוסי נגד הירדנים
והכנופיות הערביות שנעו לירושלים", הוא מספר. "ב-12 במאי הערבים התקרבו
אל המנזר. הם חשבו שמולם ניצב כוח גדול, ולמעשה מנינו כשלושים חיילים. הירי גבר.
לפתע נורה פגז אל העמדה שלי. ידי התרסקה. חשבתי שעולמי חרב עליי".
בריחה ניסית
בורנשטיין נמלט מהמנזר בדרך נס.
"אמרתי למפקד שלא אוכל לגונן על עצמי בשל הפציעה הקשה, והוא אישר לי
לסגת", משחזר בורנשטיין. הוא זחל רוב הדרך, וסביבו שורקים כדורים.
"כשיצאתי מהמנזר, צעקו לי חיילים: 'נפתלי, יורים! הורד את הראש'".הוא
הצליח להגיע למשואות יצחק, מתייסר מכאבי תופת. שם בישרו לו כי כמעט איש מהלוחמים
במנזר לא נשאר חי. הפציעה הצילה למעשה את חייו.
ירי ותהילים
אבל כאן הסיפור רק התחיל. לאחר נפילת
הגוש נלקח בורנשטיין, עם עוד פצועים, למעצר במשטרת חברון. בהמשך הועברו לבית לחם
ומשם לירדן. כל תחנה לוּותה בניסים רבים מספור. בורנשטיין מספר כי בחברון ראה שוטר
גרמני: "השוטר נראה לי גרמני. החברים לא האמינו, אך כששמעו אותו מדבר גרמנית,
אמרו לי שצדקתי. הוא דיבר בכעס, ואמר איך אנחנו, קומץ יהודים, מעזים להילחם נגד
הערבים. 'הם יכולים לכסות אתכם ביריקות', התבטא הגרמני".
בשבי הירדני הוחזק תשעה חודשים,
בתנאים קשים, שעליהם הוא מעדיף שלא להרחיב. בעסקת שבויים שוחרר עם עוד מאות
שבויים. "כל שנה אני חושב על הנס שלי", הוא אומר. "אני נזכר ברגעים
שבהם עמדתי ליד מכונת הירייה במנזר הרוסי ויריתי לעבר הקמים עלינו לכלותנו, בעודי
אומר תהילים וחושב על הצדיקים. אני מברך על הנס הגדול שעשה עמי הקב"ה. הוא
'דאג' שאפצע ביד, אבל בזכות זה ניצלו חיי. לפעמים אדם חושב שעולמו חרב עליו, ורק
מאוחר יותר הוא מגלה כי ניצל מדבר הרבה יותר גרוע".
הילד העשיר והחווה
יום אחד, אביה
של משפחה עשירה מאוד, לקח את בנו לטיול באזור הכפר במטרה להראות לו מה ההבדל בין
חייו לאלו של אנשים אחרים כדי שילמד להעריך אותם. הם שהו מספר ימים ולילות בחוה
אצל משפחה ענייה מאוד... כשחזרו מהטיול שאל האב את בנו: "איך היה
הטיול? נהנית?... 'אבא, נהניתי ולמדתי המון', ענה הבן... 'האם ראית עד כמה עניים
יכולים להיות'? המשיך האב...'כן' ענה הבן... 'אז מה למדת מהטיול בן'? ענה לו הבן:
'ראיתי שלנו יש כלב אחד ולהם יש ארבעה'...'לנו יש בריכה שמגיעה עד אמצע החצר ולהם
יש אפיק נחל שאין לו סוף'... לנו יש גופי תאורה מיובאים מחו"ל, להם יש את
הכוכבים המנצנצים כיהלומים בשמי הלילה'.. 'מרפסת הפטיו שלנו מגיעה עד לחצר השכנים,
להם יש את כל האופק'... לנו יש חלקת אדמה לחיות בה, להם יש שטחים עצומים שמגיעים מעבר
למה שניתן לראות'... אנחנו קונים את האוכל שלנו, והם מגדלים את שלהם'... 'לנו יש
חומות מסביב לרכושנו, ולהם יש חברים שמגנים עליהם'...
חוויית השבוע שלי
