אומר
המגלה עמוקות - אומר לנו הקב"ה: בשבת פרשת אמור, כאשר
תעלה לתורה ב 'פרשת המועדים' ותגיע למצות 'לקט שכחה ופאה' – תזכור היטב, שגם אני
קיימתי ב 'שדה שלי' מצות פאה – הוא הכותל המערבי! – ואז תכוון " כן ה' אלוקינו
ואלוקי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום " – אותם
מועדים, שלעתיד לבוא, יהיו בי"ז בתמוז ותשעה באב ! )הגר"ב רוזנבלום(
בהקדמת ר' איצל'ה מוולוז'ין, בנו של רבי חיים
מוולוז'ין, לספר "נפש החיים" הוא כותב: "וכה היה דברו אלי תמיד שזה
כל האדם לא לעצמו נברא. רק להועיל לאחרים ככל אשר ימצא בכוחו לעשות".
ב"אור החיים" הקדוש כתוב דבר נפלא "אם כסף תלווה את עמי" – אם אתה רואה שיש לך כסף יותר מכדי סיפוקך "את
העני עמך" – החלק המיותר שנמצא אצלך זהו חלק של העני שנמצא עמך
ולכך "לא תהיה לו כנושה" אל תתנשא עליו כיון שמשלו
אתה נותן לו . וה"כלי יקר" מוסיף שלכן התורה אוסרת על
המלווה לקחת ריבית והעני סובל את העניות במקומך ואיך יעלה על דעתך לבקש עוד.
בפסוק:
"זקן" – לפני האות ז' באה האות ו', לפני ק' – צ' ולפני נ' – מ', יוצא
צום. אומרת התורה: "לא יקרחו קרחה" – אל להם לכוהנים לכעס, כדי שלא יפסידו את חכמתם
מחמת הכעס. "ופאת זקנם" – את צדו של הזקן, האותיות שלפני מלה זו, היינו
צום – "לא יגלחו".
'בצלאל' של
עצי החיים ) שיחת
השבוע, גליון 1627)
הבקשה שנתקבלה במעבדת ספרי
התורה הצה"לית הייתה לא-שגרתית: לתקן ספר תורה שהגיע בדרך-לא-דרך ממדינה
ערבית ולחדש את עצי החיים שבלו. ספר התורה היה אמור להיכנס כעבור חודש ימים לבסיס
סודי, אי-שם.
"לא קיבלתי יותר מדיי
פרטים על הספר אפוף המסתורין", משחזר יונה
אילוז , ששימש אחד מעובדי המעבדה, "אבל עבדתי עליו כמעט בלי הפסקה.
עברתי על כל האותיות ואז ניגשתי להכנת עצי החיים, שהעניקו פנים חדשות לספר שנגאל.
עשינו עבודה מהירה ומקצועית, ובדיוק בתום החודש הוא הועבר ליעדו".
החוויה היהודית
