‏הצגת רשומות עם תוויות נושה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות נושה. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 26 באפריל 2018

אמרי שפר י"א אייר ה'תשע"ח


אומר המגלה עמוקות - אומר לנו הקב"ה: בשבת פרשת אמור,  כאשר תעלה לתורה ב 'פרשת המועדים' ותגיע למצות 'לקט שכחה ופאה' – תזכור היטב, שגם אני קיימתי ב 'שדה שלי' מצות פאה  הוא הכותל המערבי! – ואז תכוון " כן ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום " – אותם מועדים, שלעתיד לבוא, יהיו בי"ז בתמוז ותשעה באב ! )הגר"ב רוזנבלום(
      בהקדמת ר' איצל'ה מוולוז'ין, בנו של רבי חיים מוולוז'ין, לספר "נפש החיים" הוא כותב: "וכה היה דברו אלי תמיד שזה כל האדם לא לעצמו נברא. רק להועיל לאחרים ככל אשר ימצא בכוחו לעשות".
     ב"אור החיים" הקדוש כתוב דבר נפלא "אם כסף תלווה את עמי" – אם אתה רואה שיש לך כסף יותר מכדי סיפוקך "את העני עמך" – החלק המיותר שנמצא אצלך זהו חלק של העני שנמצא עמך ולכך "לא תהיה לו כנושה" אל תתנשא עליו כיון שמשלו אתה נותן לו . וה"כלי יקר" מוסיף שלכן התורה אוסרת על המלווה לקחת ריבית והעני סובל את העניות במקומך ואיך יעלה על דעתך לבקש עוד.
     בפסוק: "זקן" – לפני האות ז' באה האות ו', לפני ק' – צ' ולפני נ' – מ', יוצא צום. אומרת התורה: "לא יקרחו קרחה" – אל להם לכוהנים לכעס, כדי שלא יפסידו את חכמתם מחמת הכעס. "ופאת זקנם" – את צדו של הזקן, האותיות שלפני מלה זו,  היינו צום – "לא יגלחו".


'בצלאל' של עצי החיים ) שיחת השבוע, גליון 1627)
הבקשה שנתקבלה במעבדת ספרי התורה הצה"לית הייתה לא-שגרתית: לתקן ספר תורה שהגיע בדרך-לא-דרך ממדינה ערבית ולחדש את עצי החיים שבלו. ספר התורה היה אמור להיכנס כעבור חודש ימים לבסיס סודי, אי-שם.
"לא קיבלתי יותר מדיי פרטים על הספר אפוף המסתורין", משחזר יונה אילוז , ששימש אחד מעובדי המעבדה, "אבל עבדתי עליו כמעט בלי הפסקה. עברתי על כל האותיות ואז ניגשתי להכנת עצי החיים, שהעניקו פנים חדשות לספר שנגאל. עשינו עבודה מהירה ומקצועית, ובדיוק בתום החודש הוא הועבר ליעדו".
החוויה היהודית




יום חמישי, 4 בפברואר 2016

נקודה שבועית, פרשת השבוע "משפטים" ה'תשע"ו

נקודה שבועית, פרשת השבוע "משפטים" ה'תשע"ו


חלקו הראשון של חומש "שמות" הסתיים פחות או יותר בפרשה הקודמת, פרשת "יתרו". חלק זה של החומש היה מלא בסיפורים בעלי עלילה ותוכן "מעניינים" וכל פעם שאנו קוראים את הפרשות של החלק הראשון בחומש אנו מרגישים קריאה של סיפור ממש שמאוד נעים ונוח לקרוא.
והנה, פרשת השבוע שלנו, פרשת "משפטים", הפותחת את חלקו השני של החומש, חלק יותר טכני שמלא בפרטים אודות המשכן, בנייתו וכליו, היא פרשה המלאה במצוות, חוקים ודינים שכולם עוסקים בחיי היום יום ולכאורה זו פרשה מאוד "יבשה" בלי סיפורי ניסים ומסעות וכדו'.
אולם אותה מסכת חוקים שכתובה בפרשה באה לתת סדר ציבורי לעם שמתהווה זה עתה תוך כדי הליכתו במדבר לקראת ארץ ישראל וכל מטרתם לתת לכל השותפים בחברה מודעות מוסרית לסדר נכון וטבעי של החברה. 
אחת המצוות המוזכרות בפרשה היא מצוות ההלוואה לעני: "אם כסף תלווה את עמי, את העני עמך, לא תהיה לו כנושה" - על פניו יכלה התורה להסתפק רק בתחילת הפסוק ובסיומו, בלי המילים "את העני עמך" והיינו מבינים לבד שבהלוואה לעני לא להתנהג אליו כנושה ובעל חוב קשה, אולם בחרה התורה בכוונה לכתוב ולהוסיף את המילים האלה.
מדרש תנחומא על הפסוק אומר: "את העני עמך - הווה מסתכל בעצמך,כאילו אתה עני" - כאשר התורה כותבת לנו בפסוק את המילה "עמך" היא רוצה שתהיה הזדהות רגשית עם העני שפנה אלינו לעזרה. שלא רק נבוא לעזרתו אלא גם נחוש את הצורך שלו כעניים ממש. שנרגיש עצמנו לרגע עניים ונדע איך היינו רוצים שיתנהגו אלינו וכך אנו נתייחס אליו בהתאם..
שנזכה כולנו להיות תמיד בצד הנותן והמלווה.

שבת שלום ומבורך!
חוויית השבוע שלי  
תודות : לצחי מיכאלי

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם



סיפורים,עלילה,משפטים,ניסים ומסעות,סדר ציבורי,כסף תלווה,עני,נושה,מדרש תנחומא, הזדהות רגשית,