‏הצגת רשומות עם תוויות לכה דודי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות לכה דודי. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 1 ביוני 2016

אמרי שפר כ"ה אייר ה'תשע"ו


 ב'לכה דודי' אנו אומרים " לא תבושי ולא תיכלמי ". המילים 'שבת מלכה' מורכבות מאותן אותיות של המילים 'בשת כלמה . ' לכן אומרים "לא תבושי ולא תיכלמי , " כי בזכות השבת תתהפך 'ה בשת 'ל' שבת ', 'וה כלמה 'ל –' מלכה


     החיד"א כותב שדרך העולם לא להזכיר את שם שונאו רק בכינוי, וכמו שמצינו שכינה שאול את דוד "בן ישי" ולא הזכירו בשמו, וזהו שנאמר "במספר שמות" דהיינו מחמת שחביבים ישראל אצל הקב"ה על כן ציווה למנותם בשמותם דווקא.


     העת הביאה את הסיבה ולא הסיבה הביאה את העת.


     שכר לולב ואתרוג מי שקונה לולב עם אתרוג זוכה לחיי העולם הזה ועולם הבא ובנים צדיקים שיש להם לב בתורה (מהרי"ל)


וילונות (אפריון שלמה, גליון 169)
     אבות: איזהו עשיר? השמח בחלקו. למה יש וילונות בבית ? כל אחד יודע, בשביל שלא יראו מבחוץ מה שיש בפנים...
     פעם אחת היה עשיר גדול שהיה לו ה-כ-ל ! היה לו הכל, אבל הוא לא היה מאושר.  הוא החליט שהוא הולך לחפש משהו שאין לו.  נסע להרים, חיפש בכפרים, עד שהגיע לעיר גדולה, שם היתה שדרת חנויות ענקית... הוא הסתובב בין כל החנויות לחפש אם יש משהו שאין לו, אבל יש לו כבר הכל...  בסוף הוא הגיע לאיזו חנות של יהודי, ששם באמת היה פריט שעדיין אין לו לעשיר הזה. היתה זו תמונה גדולה של שתי עיניים, ומעל מתנוססת כותרת: "העיניים הגדולות" . פונה העשיר ליהודי ואומר לו: את העיניים האלה אין לי,  אני רוצה עיניים כאלה, אפשר לקנות את התמונה? " בבקשה, אך דע לך שלתמונה הזו אין מחיר". "אין מחיר?! אז למה היא עומדת למכירה?", שאל העשיר.  אמר לו היהודי: "אני אסביר לך איך מחשבים את המחיר שלה. יש פה מאזניים, נשים את התמונה בכף אחת של המאזניים, ובכף השנייה תשים כמה כסף שאתה רוצה בשביל לקנות את התמונה, אתה יכול להוסיף כסף כמה שתרצה... ברגע שיהיה איזון – התמונה שלך!".
     העשיר התחיל להעמיס מטבעות, אבל כלום לא זז.  הוא שם דולרים, אבל המאזניים לא זזים.  הוא הוציא את היהלומים והמרגליות שהיו לו, שם על המאזניים, אבל כלום לא עוזר, התמונה לא זזה. עבר שם אדם חכם, ושאל אותו: "מה אתה עושה?".  אמר לו העשיר: אני רוצה את התמונה עם העיניים, כמה שאני שם זה לא עוזר, אני לא יודע מה לשים...".  אמר לו החכם: "שים שם רק 10 דולר" . העשיר שם 10 דולר. הלך החכם, לקח וילון וכיסה את העיניים... איך שהוא כיסה את העיניים – מיד כף המאזניים נפלה, והכריעה את הכף שעליה היתה התמונה.
     עין של בן אדם, ככל שאתה מראה לה יותר – כך היא רוצה יותר, היא רוצה לבלוע את כל העולם! אם אתה רוצה להשביע את העין, אל תראה לה כלום.  וילונות צריך לשים כדי שלא יראו מבפנים מה שיש בחוץ... 
חוויית השבוע שלי


יום שני, 28 בדצמבר 2015

אמרי שפר י"ז טבת ה'תשע"ו



 

בפיוט 'לכה דודי' נאמר: 'שמור וזכור בדיבור אחד'. יש לפרש זאת כך בכל דיבור ודיבור שהאדם מוציא מפיו, עליו לזכור ולשמור את ה'אחד', את הקב"ה" (בעל התניא)

 

     גודל הצלחתך נמדדת בעוצמה של רצונך, בגודל חלומותיך, וכיצד אתה מתמודד עם אכזבות לאורך הדרך...

 

     "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד" (דברים ד,לט). כאשר תדע כי "ה' הוא האלוקים", מכאן ואילך "אין עוד" – אין לך עוד צורך לדעת שום דבר בעולם. (רבי אהרון מקרלין)

 

     עולם הפוך: הגר''י גלינסקי זצ''ל היה אומר: אם תביט על חותמת מלמטה, הכל נראה הפוך, אולם אם תחתום תראה שזה ישר, כך מבטינו על החיים מלמטה הכל נראה הפוך אולם אם נשכיל להבין שהכל מלמעלה, הכל יראה ישר. ועל אותו ענין על שמאל שהוא ימין ועל ימין שהוא שמאל זהו משום שאתה מעמיד את עצמך מול הרב, אם תעמוד לצידו תבין שהימין ימין.

 

חלון בית החולים (אברהם אבינו גיליון 320)

     שני אנשים חלקו חדר בבית החולים. אחד האנשים הורשה לשבת במיטתו במשך שעה בכל יום, כדי לנקז את הנוזלים מריאותיו. מיטתו הייתה מוצבת ליד החלון היחידי בחדר. האדם השני נאלץ לשכב במיטתו במשך כל היום, ללא יכולת לקום. שני הגברים דיברו ביניהם שעות על גבי שעות. הם דיברו על המשפחות שלהם, על העבודה שלהם, על בית הכנסת בו התפללו, מה עשו בצבא. בכל פעם כאשר האדם שליד החלון הורשה לשבת, הוא העביר את הזמן על ידי תיאור של כל המראות הנראים מהחלון לחברו לחדר.

     האדם במיטה השנייה חיכה בכל יום, לשעה בה עולמו הורחב ונמלא בצבעים ובחיים המתוארים על ידי חברו שליד החלון. החלון השקיף על פארק ירוק עם אגם יפהפה, ברווזים וברבורים שטים במים בשעה שילדים משחקים בתופסת ומחבואים. האדם שליד החלון תיאר את שראה והאדם במיטה השנייה עצם את עיניו והפליג בדמיונו אל הפארק שטוף השמש.

     בוקר אחד האחות הגיעה לחדרם של החברים ומצאה את גופתו של החבר במיטה שליד החלון. הוא נפטר בשלווה בשנתו. האחות קראה לעובדי בית החולים כדי שיפנו את גופת הנפטר. לאחר זמן מה, ביקש החבר שנשאר לבדו לעבור למיטה שליד החלון. האחות הסכימה, והעבירה אותו אל המיטה הנכספת. האיש התרומם אט אט והביט לראשונה מחלון החדר. המראה היחידי אותו ראה, היה של קיר לבנים ריק. החולה קרא לאחות ושאל אותה מה לדעתה גרם לחברו לתאר דברים נפלאים כל כך. האחות ענתה לו כי ידידו היה עיוור, וכלל לא יכל לראות את שמחוץ לחלון. ואז הוסיפה ואמרה אולי הוא רק רצה לעודד אותך. מוסר השכל: יש אושר בלתי נדלה בגרימת אושר לאחרים, למרות המצב בו אנו נמצאים. צרת רבים חצי נחמה, אך שמחת רבים מוכפלת פי כמה.

חוויית השבוע שלי