‏הצגת רשומות עם תוויות חומש "דברים". הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חומש "דברים". הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 26 ביולי 2017

נקודה שבועית פרשת "דברים" ה'תשע"ז


הנה בשעה טובה הגענו אל החומש החמישי, חומש "דברים" והפרשה הפותחת אותו, פרשת "דברים". 
חומש "דברים" נקרא בפי חז"ל גם משנה תורה מפני שיש בחומש מעין חזרה אחת ארוכה על מה שעברו בני ישראל מאז שהיו במצרים ועד לנקודת הזמן בה הם נמצאים היום, למעשה רגע לפני כניסה לארץ ישראל.
חומש דברים הוא בפועל נאום אחד ארוך שמוסר משה לכל העם
פרשנים רבים עוסקים בזהות ובמשמעות של חומש זה.
האברבנאל בפירושו לחומש מסביר שספר משנה תורה אינו ספר תוכחות לעם ולא ספר הוראה שהרי כבר קיבלו צווים והוראות בספרים הקודמים, אלא זהו ספר שבא לבאר עניינים ולימודים שנפל בהם ספק בראשם של ישראל וכעת זקוקים להסבר נוסף.
זה ספר שבא לחזק אצלם את האמונה והביטחון בה', השגחת ה' בבריאה שנתערערה אצלם בעקבות עונשים חמורים שנענשו במדבר שיכלו להחדיר בהם ייאוש
כך למשל אפשר להסביר את הפסוק בפרשתנו: "ובמדבר אשר ראית אשר נשאך ה' אלוקיך כאשר יישא איש את בנו בכל הדרך אשר הלכתם עד בואכם עד המקום הזה".
ה' לרגע לא זנח את עם ישראל אף לא במדבר, וממשיל זאת משה לעם ישראל כמו אבא שנושא את בנו על כתפיו כדי להקל על הליכת בנו בדרך הקשה.
כך ה' לאורך כל הדרך, דאג ונשא את העם על כתפיו כדי להביאו לארץ ישראל, גם אם לעיתים זה לא נראה ממש לעיני העם אך כעת מרגיש משה את הצורך לחזק בהם את האמונה בו.
גם אנחנו לעיתים, שעוברים משברים או תקופות קשות לא תמיד מרגישים או מצליחים להרגיש שה' איתנו בכל רגע, אולם דווקא כשיש רוגע ושלווה עלינו להיזכר שבסופו של דבר ה' היה איתנו ואילולא הוא לא היינו עוברים את התקופות הקשות. הוא נותן לנו את הכוח. הוא מלווה אותנו, והוא זה שנושא אותנו על כתפיו כאב הנושא את בנו.

שבת שלום ומבורך!

החוויה היהודית



תודות : לצחי מיכאלי

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם


יום רביעי, 10 באוגוסט 2016

נקודה שבועית, פרשת השבוע "דברים" ה'תשע"ו



השבת נתחיל את החומש החמישי, הוא חומש "דברים", המונולוג הארוך של משה לעם ישראל שנאמר למעשה כצוואתו האחרונה של משה אליהם.
כבר בתחילת הנאום הארוך שיהיה לאורך כל החומש אומר להם משה משפט חשוב מאוד שמהווה את הבסיס העיקרי עבורם רגע לפני שיכנסו לארץ ישראל ויהפכו לעם ככל העמים בעל ארץ משלו: "שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק".
עוד מעט, אומר להם משה, תיכנסו לארץ ישראל ואני לא אהיה עימכם, אך שתדעו שהיסוד להצלחתכם החברתית טמון במילים: "שמוע בין אחיכם" - תרגילו את עצמכם כבר מתחילת הדרך לשמוע מה יש בפי חברכם לומר. תנו אוזנכם אל הזולת. זהו בסיס הקיום שלכם.
משה נגע בכוונה בנקודה זו כי ידע שהיא נקודת תורפה בעם. שאדם שומע ומאזין הוא למעשה מתחשב בזולת. הוא שם את ליבו אל האחר. בלי האזנה נכונה וראויה לשמה אין איזון בתוככי ליבו של האדם ולכן לכולנו יש שתי אוזניים לעומת פה אחד כדי שנאזין לפחות פי שתיים ממה שנדבר.
השורש האמיתי של האדם, אומר משה לעם ישראל, שאם אתה תבין שאחיך הוא עצמך מבשרך אז למרות כל המחלוקות ביניכם, ולמרות כל ההבדלים שקיימים ביניכם היית מבין שיש משהו עמוק שמקשר בין שניכם והיה לך יותר קל לשמוע אותו. שיש אחדות ואחווה בסיסית בין חלקי העם, בין הפרטים השונים, או אז אפשר לגשר ולפשר ולחתור לדו קיום של פשרה והבנה בסיסית ובטח ובטח להקשבה.
במקור הפסוק נאמר ופונה דווקא אל השופטים: "ואצווה את שופטיכם שמוע בין אחיכם" - ולכן נלמדו מכאן הלכות חשובות יותר, כלומר ש "שמוע בין אחיכם" זה למשל כדי למנוע דעות קדומות של שופטים, אולם אם נרחיב את העניין אז הוא פונה לכל העם, כפי שלימדו אותנו גדולי הוגי המוסר שכל אדם הוא שופט שחייב הוא להחזיק במאזני הצדק בכל דרכיו וענייניו ובכל רגע, ולכן מצווה משה את כולם: "שמוע בין אחיכם - ושפטתם צדק".
כולנו, ללא יוצא מן הכלל, נמצאים לא אחת בויכוח עם מישהו. בן/בת זוג, ילדים, שכנים, עבודה, חברים ועוד. חובה עלינו לשים ליבנו ולא פחות את אוזננו אל זולתנו. להקשיב. להאזין. לנסות ולרצות להתקרב אליו על מנת להבין ולהגיע איתו את עמק השווה. גם אם לא תהיה הסכמה על עניין זה או אחר לפחות שתהיה הקשבה שתוביל להבנה ובעיקר אחווה. 
שבת שלום ומבורך!


תודות : לצחי מיכאלי


חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/


לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם