נקודה שבועית פרשת "חיי שרה" ה'תשע"ח

בתחילת מסכת אבות כתוב: "על שלושה דברים העולם עומד: על התורה, על העבודה ועל גמילות חסדים".

גמילות חסדים היא אחד מאדני היסוד שהעולם מושתת עליו. 

בפרשת השבוע אנו קוראים עד כמה היה יסוד החסד חלק בלתי נפרד מהאבות והאימהות של עמנו.

אברהם שהיה כידוע איש חסד עצום, כפי שראינו בפרשה הקודמת, שבשעת שרב חריג ישב מחוץ לאוהלו לחפש אורחים והוא עצמו אחרי ברית מילה בגיל 99, והוא ממשיך לטרוח ולרוץ ולמהר עבור אותם אורחים שהגיעו לאוהלו ודואג בלי סוף לכל צורכיהם.

איש חסד עצום שכזה שולח את עבדו, אליעזר, למצוא לבנו יצחק אישה.

אליעזר, שהיה בן בית אצל אברהם מודע לחשיבות החסד בבית הזה ומחליט על דעת עצמו לבחון את מי שימצא, ואף שרבקה שבאה למולו, וכפי שרש"י אומר שהייתה צדקת שהרי המים עלו לקראתה, הוא עדיין דבק בהחלטתו ובוחן את מידת החסד שלה והאם תתאים לבית החסד של אברהם.

רבקה עומדת במבחן בגדול: למרות גילה הצעיר כל כך היא משקה את אליעזר מכדה ואף עושה זאת במהירות "ותמהר... ותשקהו" ומיד לאחר מכן היא פונה להשקות את עשרת גמליו.

כידוע גמל היא בעל חיים ששותה פעם אחת ביום אך הוא שותה המון. כמויות אדירות. 

רבקה לא נרתעת מכך ולא מבקשת עזרה לא מאליעזר ולא מאף אחד מהנוכחים סביב הבאר ומשקה לבדה את כל עשרת הגמלים והכול בזריזות ובשמחה.

דווקא מי שיש בה מידת חסד בלתי הגיונית שכזאת היא הראויה להיות אישה ליצחק בן אברהם. 

אברהם ורבקה כאנשי חסד עצומים למדו דרכיהם מהתבוננות מדרכי ה' שידוע שברא את העולם כדי להיטיב לברואיו.

מסביר הרב נבנצאל בדרשותיו שלכאורה אם העולם לא היה נברא הרי שלברואים לא היה צורך לעזור לאיש, אם כך לשם מה נברא העולם?

אלא שזוהי מידתו של ה', שאיפה אינסופית לעשות חסד. שאין עם מי לגמול חסד בורא הקב"ה בני אדם, בהמות וצמחים כדי שיהיה עם מי לגמול חסד וכדי להיטיב איתם בגשמיות ורוחניות. 

השאיפה לעשות חסד נובעת מהרצון של הנותן לתת מעצמו. זוהי דרכו של ה' וממנה מדרכי אבותינו אנו צריכים ללמוד איך לחפש כדי לתת מעצמנו כל הזמן.

שבת שלום ומבורך!

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/

 http://dosanova.co.il/

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם

אמרי שפר כ' סיון ה'תשע"ו

 אדם עניו הוא אדם שחיי בהכרה מוחלטת את הידיעה ש'אין עוד מלבדו'!

     "אשאֵ עיַּני אלֶ ההִרים" –אל תקרא ההרים אלא ההורים. דהיינו האדם צריך להסתכל למעלה אל ההורים – האבות, וללכת בדרכיהם.

     האדם צריך בכל עת להכניס אל לבו: "אני לא לוקח לבד". אני סך הכל מקבל. אם משמים נותנים לי, אני לוקח, ואם לא נותנים לי, אני לא לוקח...

     המילה "מחלוקת" מורכבת מהאותיות "חולק מת", להודיעך שהמחלוקת מביאה על האדם בחינה של מוות והרס בלתי הפיך, ובכוחה לכלות לו הכל ולהפסידו בעולם הזה ובעולם הבא...

איך מזהים את החתן ?

     כשהייתי ילד הלכתי פעם אחת עם אבא שלי לחתונה, הכל היה כל כך נוצץ ועשיר...  ואז פניתי לאבא ושאלתי "את הכלה אני מזהה, כולם יודעים שזו הכלה יש לה שמלה מיוחדת, אבל את החתן איך אפשר לזהות, כולם נראים אותו הדבר, לכולם יש חליפות?"...  ואבא אמר לי בחיוך "תחכה לסוף האירוע ותראה מי שלוקח איתו את הכלה לביתו, הוא החתן האמתי"...

     בחג שבועות קיבלנו את התורה, היא הכלה... את הכלה כולם מזהים, כולם מכירים אותה, אבל איך תדע מי החתן האמתי?  חכה לסוף החג ותראה מי לוקח את התורה לביתו וממשיך לעסוק בה אז תדע שזה החתן האמתי. אז בחג השבועות תהיה אתה החתן, קח אותה אתך הביתה...  וכבר אמר מי שאמר, בבואי להשתתף בשמחת נישואין פעמים שיקשה עלי לדעת מי הוא ואיזהו 'המחותן' שהרי כל העם המשתתפים לבושים במלבושי כבוד זבח משפחה - בבגדי שבת ויו"ט, אמנם בראותי אחד מהמשתתפים פורש לצד ומפיל תחינה בדמע שיעלה הזיווג יפה ידוע אדע כי האי גברא הוא המחותן, כמו כן, מיהו 'מחותן' בנישואין הללו שבין בני ישראל עם התורה ונותן התורה – מי שעומד ומעתיר תחינה,  ומפיל דמעה 'והערב נא', 'אהבה רבה. והאר עינינו בתורתך , ודבק'. ועי"ז ניהפך ל'מחותנים' עם הבורא והתורה.

חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/

אדם,עניו,בהכרה,ידיעה,ההרים,ההורים,האבות,לוקח,מקבל,מחלוקת,הרס,להפסיד,עולם,