אמרי שפר י"ט כסלו ה'תשע"זאמרי שפר י"ט כסלו ה'תשע"ז

אמרי שפר י"ט כסלו ה'תשע"ז

 אי אפשר להיות מטאטא ,ולהישאר נקי.

     אם אדם מרגיש שהכול מגיע לו, אזי כל דבר קטן אשר קורה עמו שלא כפי רצונו,  מעציבו וטורדו, וגם הטובות שהוא מקבל, אינם עושים אצלו שום חידוש.  אך כשהאדם חי בתחושה ששום דבר לא מגיע לו, או אז כל מה שייעשה עימו לא יעכיר את רוחו, ובוודאי כשתבוא לו איזה טובה, ולו הקטנה ביותר, ירגיש היטב את חסדי השי"ת עמו, ויתמלא ברגשי אהבה ל ד' והשמחה תפרוץ מליבו ! (רבי זלמן בריזל זצ״ל)

     בנימין לא השתחווה לעשיו, ידועים דברי המדרש (אסתר רבה ז, ח(,  שהמן טען למרדכי: "מדוע אינך משתחווה לי, הרי יעקב זקנך השתחווה לעשיו זקני ?!" והחזיר לו מרדכי: "אני בן אחר בן עד בנימין, ובנימין עוד לא נולד כאשר השתחוו לעשיו, לכן אני לא משתחווה!"

    הרה"ק ר' משה לייב מסאסוב זצ"ל מבאר איפה ראינו עוד שיעור מעניין כזה שתכלה רגל מן השוק, ורק בחנוכה כתיב שיעור כזה אלא ההסבר הוא, האם זה הגיוני שי"ג בחורים מנצחים ארבעים אלף ראשי גייסות. אלא, הגיע הזמן שנפסיק להסתובב בשווקים וברחובות עבור הפרנסה, כי ממילא רואים שכל הסברות לא עובדות אז נתחיל לבטוח בד' וזה לומדים מחנוכה, וזהו השיעור עד שתכלה רגל מן השוק.

כי בשמחה תצאו (ש. פכטר)

     כל בוקר במשך שנה ראיתי אותה, בשבע בבוקר כשהורדתי את הילד שלי במעון,  היא עמדה שם בקצה השביל, כולה מרוגשת. שביס יוקרתי, וחיוך על הפנים.  היא עמדה וחיכתה בסבלנות, בזמן שהכנסתי את הילד למעון, כשיצאתי מהמעון ראיתי אותו, את בעלה יוצא מן התפילה, היא מברכת אותו, וביחד הם ירדו לכיוון הבית שלהם.  ככה במשך שנה שלימה. טוב, נו, יש לה עודף זמן, אמרתי לעצמי. עד שיום אחד לא התאפקתי וניגשתי אליה . וגיליתי לתדהמתי כי מדובר באימא למשפחה ברוכת ילדים!!!! שמידי בוקר היא מקפידה לחכות לבעלה שחוזר מן התפילה, עם חיוך לבושה כמעט בגדי שבת . ככה היא מתחילה את היום, ככה היא מחנכת את הילדים שלה.  השבוע נזכרתי בה, ערב שבת, לבשל בשמחה, עם חיוך על הפנים, לקדם את בני הבית,  כי בשמחה תצאו - אמר הרה"ק מקוצק, כי בשמחה תצאו מכל הצרות. 

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/

מטאטא,חידוש,תחושה,טובה,בנימין,משתחווה,השוק,חנוכה,ראשי גייסות, שווקים,רחובות,

נקודה שבועית פרשת "וישלח" ה'תשע"ז

בפרשת השבוע, פרשת "וישלח", אנו ממשיכים לקרוא אודות האירועים הרבים שעוברים על יעקב אבינו.

יעקב הוא היחיד מבין שלושת האבות שהתורה ממש מפרטת את הצרות שפוקדות אותו, ורוב הצרות ממש מופיעות בפרשתנו.

הצרה הקשה מכולן, צרת עשו, אותה הוא "גורר" עוד מפרשת "תולדות" בא קיבל את ברכת הבכורה מאביו במקומו ומאז עשו רודף אחריו.

הצרה של עשו מביאה ליעקב סכנה מוחשית וקיומית לו ולביתו כפי שאמר בעצמו בתפילה בתחילת הפרשה טרם הפגישה עם אחיו: "הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנוכי אותו פן יבוא והכני אם על בנים".

צרה נוספת שמופיעה בפרשה שלנו היא 'צרת רחל' שמתה בשעת לידת בנימין וצערו של יעקב היה גדול על מותה שאהבה אהבה יתרה, אהבה ששימשה דוגמא למחבר "שיר השירים".

צרה אחרת מופיעה בהמשך הפרשה והיא 'צרת דינה' וכל סיפור שכם ובני יעקב שמעון ולוי.

אולם כשם שהיה יעקב מיוחד בצרות הרבות שעברו עליו ובייסורים קשים, כך הוא גם היחידי מבין האבות שהכתוב פירש בו מעשים שנראים כפגמים במוסר.

המרמה בסיפור גניבת הברכה מיצחק וההאשמה של עשו ביעקב בכך, לבן מאשים את יעקב בגנבת דעת, יעקב איחר בתשלום הנדר שנדר בצאתו מהארץ ו ה' הוצרך לזרז אותו.

מכאן עולה שיעקב זקוק ל 'צריפה' מהסיגים שנדבקו בנפש שלו שהיה כידוע 'איש תם', ומקובלנו שייסורים הבאים על האדם ממרקים את הנפש החוטאת וצורפים אותה מכל סיגיה.

כבר דרשו חז"ל: "אין יסורין באים אלא לטובתן של ישראל" ובספר משלי כתוב: "כי את אשר יאהב ה' יוכיח וכאב את בן ירצה".

עלינו לזכור שיעקב היה האבא האחרון וממנו יצא עם ישראל.

שבת שלום ומבורך!

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/

תודות : לצחי מיכאלי

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם

נקודה שבועית פרשת השבוע "ויגש"

שיא המערכה בין יוסף והאחים מגיע בפתיחתה של פרשת השבוע, פרשת "ויגש". יוסף כמלך מצרים, עוד בסוף הפרשה הקודמת, פרשת "מקץ", תובע להשאיר את בנימין במצרים בעקבות מציאת הגביע בשקו. והנה, פותחת פרשתנו בלקיחת האחריות של יהודה על המצב. יהודה מרגיש, באופן טבעי כמובן, שהוא נמצא במשפט. זוהי שעת הכרעה על אחיו הקטן: "ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה" המלבי"ם, בפירושו לפסוק הפותח את הפרשה, מנתח את המצב באופן מעניין: אדם שנמצא במשפט יש לפניו שתי דרכים לבוא אל הדין: האחת היא שילחם על זיכוי דרך המשפט או שיבקש מחילה על החטא דרך חסד. בין שתי הדרכים האלה, אומר המלבי"ם, ישנם שני הבדלים: 1. מי שרוצה זיכוי דרך משפט צריך להאריך בדברים ולהציע ראיות וזכויות,אבל מי שמבקש חסד צריך לקצר ורק להודות על עוונו ולבקש מחילה. 2. בדרך של משפט הוא יזכה אצל שופטים, אבל חסד אפשר לקבל רק אצל המלך, שלו הסמכות להעביר את העוון ולפטור מעונש. יהודה יודע בשעה זו שהוא לא יזכה במשפט, ועל כן הוא מבקש חסד ופונה ישירות למלך, ליוסף עצמו שרק בכוחו לגמול את החסד הזה. הוא פונה ליוסף המלך בדרך של בקשה (="בי אדוני") שכל כולה חסד ורחמים ולא פניה לדרך המשפט (="ידבר נא עבדך דבר"), וכל זאת רק באוזניו של יוסף כי רק בידיו הכח למחול לו מצד החסד (="כי כמוך כפרעה") ולא שאר השופטים שאין להם את היכולת למחול (="באזני אדוני"). בהמשך דבריו של יהודה אנו רואים עד כמה הוא דואג לשלום אביו יעקב שהוא מוכן לפשוט מעליו את האיצטלה של מלכות ולהיות לעבד למלך זר, וכל זאת רק כדי להציל את אחיו מהאישה האהובה של אביו. הדברים האלה משכנעים את יוסף שהסיבה לשנאת האחים והקנאה בו אינה היחס אל האישה האהובה אלא פגמים מוסריים שבו. כאשר יוסף משוכנע לחלוטין בכנות יהודה בחיר הבנים של לאה הוא כבר לא יכל להתאפק וחושף את האמת על עצמו לאחיו. שבת שלום ומבורך! תודות : צחי מכאלי חוויית השבוע שלי http://2all.co.il/web/Sites13/hy3/ לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם.