בדרך רמז: כתיב (במדבר כח, כו) "וביום הביכורים בהקריבכם מנחה
חדשה לה' בשבועותיכם" "חדשה לה'
בשבועותיכם" ר"ת חלב (הגהות מוהר"א אזולאי תצד ב(.
דבר אל
בני ישראל ואמרת אליהם איש איש כי תשטה אשתו וגו' (ה, יב( כתב רש"י "מה כתוב למעלה מן
העניין ואיש את קודשיו לו יהיו אם אתה מעכב מתנות הכהן חייך שתצטרך לבא אצלו להביא
לו את הסוטה ". המפרשים עמדו על הקשר
שבגלל שלא הביא מעשרותיו יביא את אשתו לכהן, וכי מה המידה כנגד מידה בזה? בספר
"תהילה לדוד", תירץ עפ"י הכתוב בבראשית (ב, כב) "ויבן ה' אלוקים
את הצלע אשר לקח מן האדם לאישה", ש"צלע" בגימטרי' 190 ו"חוה" בגימטרי' 19 ש חוה היא
'מעשר' מן הצלע שלוקח מן האדם. לכן, כאשר האדם נמנע מלהביא את מעשרותיו אל הכהן על
כורחו יזדקק להביא מעשר אחר אל הכהן דהיינו את אשתו שהיא המעשר שלו כאמור. )תהילה לדוד(
''זמן מתן תורתנו" (נוסח התפילה) מה
שאנו אומרים זמן מתן תורתנו, והיה די לומר זמן מתן תורה, מהו תורתנו, לפי שכל אחד
מישראל לפי תיקון וכשרון פעולתו, כך הוא מקבל חלק תורתו, וזהו מתן תורתנו, שהוא
מתן תורה של כל אחד ואחד לפי כשרון מעשיו. (דעת משה)
ימים שבהם יחול חג השבועות: חג השבועות לעולם לא יחול בימים גה"ז, רמז
לדבר: על פי הפסוק בתהילים (י, טז) "אבדו גויים מארצו", ביאור הדבר
שהגויים אבדו בשביל שלא רצו לקבל את התורה ולכן לא יחול עצרת אלא ב- אבדו (ספר
קושיות לאחד מהראשונים אות רלא(.
אדם כי ימות
באהל )עונג
שבת, עלון 1840)
הרב וואלק משערי חסד היה
שליח של אחת התנועות למען ההתיישבות בארץ ישראל, ולמטרה זו כיתת את רגליו ברחבי
העולם כדי לעשות נפשות ליישוב ארץ ישראל. בכושרו הרטורי וביראת שמים שלו היה מצליח
בתפקידו. בין נדודיו בשנת תרפ"ט הגיע לשיקאגו. ביום השבת נכנס לבית הכנסת
המרכזי ולאחר אישור הגבאים עלה על הבימה והלהיב. במוצאי שבת בשעה מאוחרת ניגש אל
הרב וואלק יהודי גביר – הרב ירחמיאל וקסלר – באומרו: נאומך שבה את ליבי, וברצוני
לנסוע לביקור עם משפחתי בארץ ישראל ולהתרשם מקרוב, ואז אחליט סופית על צעדי הבאים.
האיש אמר ועשה. ובתקופת אדר ניסן תרפ"ט נסע עם כמה מבני משפחתו לארץ ישראל.
אחרי חג הפסח תרפ"ט ביקר ר' ירחמיאל בעיר חברון וראה שם את ישיבת "כנסת ישראל" בהדרתה. הוא התרשם עמוקות
מהאווירה בין כותלי השיבה, ובין הלומדים ראה כמה בחורים תושבי אמריקה, ובעקבות
כך החליט להשאיר את בנו בן השש עשרה ושמו יחזקאל ללמוד בישיבה. האבא ר' ירחמיאל
חזר לאמריקה במטרה לחסל את עסקיו בהזדמנות טובה ואח"כ לעלות ולחונן את עפר
הארץ.
בי"ח מנחם אב תרפ"ט, ביום שבת קודש, פרצו הפרעות – פרעות תרפ"ט,
רבים מתושבי העיר ובני הישיבה עונו ונטבחו בידי הישמעאלים צמאי הדם ימ"ש. בין
ההרוגים... יחזקאל
וקסלר הי"ד. הרב וואלק שהמשיך לפעול למען יישוב הארץ, הבין דבר אחד, שלשיקאגו
אסור לו להגיע... לא נעים... הוא הרהר ובצדק: מה אגיד למתפללי
ביהכ"נ הגדול, ששלחתי את בנו של ר' ירחמיאל למוות?! לי אישית לא יחסרו מקומות
אחרים לדרוש בשבחה של ארץ ישראל חוץ משיקאגו, אלך למקומות אחרים... עברו ימים, גם
שנים, הרב וואלק הולך בדרכו ברחוב ראשי בניו יורק, ומי למולו אם לא האב השכול, הרב וקסלר... להפתעתו האב מכריז בשמחה: שלום
עליכם הרב וואלק, לאן נעלמתם, חבל שלא תמשיכו במלאכת הקודש, ותזכו עוד יהודים לעלות לא"י. אני
לכשעצמי מתעכב עוד כמה חודשים לחסל את עסקי, ואז אעלה בס"ד, אבל אתם, לאן
נעלמתם?! הרב וואלק מצא את עצמו מתגמגם בהתנצלויות על כך שלא בא, אבל הרב וקסלר
הפציר בו עד שגילה לו את הסיבה האמיתית. אתה מבין בעצמך שאין זה נעים להופיע באותו
מקום, ובפרט בבית הכנסת המרכזי שם דיברתי והצלחתי לשכנע אותך לעלות, ואז... שכלת
את בנך. עמדו השניים דוממים זה מול זה ברחובה של עיר כשמאות בני אדם חולפים על
פניהם מכל הכיוונים, מכוניות צופרות, אוטובוסים פולטים עשן סמיך, ור' ירחמיאל עומד
ממול הרב וואלק, לפתע פשט ר' ירחמיאל את שתי ידיו כלפי פניו הרציניות של הרב וואלק
הישיש ואמר: "הרב וואלק, - אינך יכול לתאר, איזו הכרת הטוב יש לי
כלפיך"... הרב וואלק הביט עליו בהשתוממות אינו מבין את כוונתו, אך ר' ירחמיאל
לא הותיר זמן למחשבות , והמשיך בהתלהבות:
היה לי בן-יעקב יחזקאל. נגזר עליו בשמים שלא יחיה יותר משש עשרה שנה. אילולא הייתי
עולה לארץ ישראל, ודאי היה מת כאן במקום, בארץ העמים. בני יכול היה להיהרג כמו ילד
אמריקאי בתאונת דרכים או במחלה או בכל צרה אחרת רח"ל, עתה שזיכני השם דרכך
להביאו לארץ ישראל ולהכניסו לישיבה קדושה, להפכו לבן תורה, ולבסוף עוד זכה למות על
קידשו ה' הגדול והנורא, כמה אני חייב לך הכרת טובה על זה... עיני שניהם נצצו
מדמעות ברחובה של עיר, ור' ירחמיאל סיים: "האם לקחת לי ילד? לא! הלא נתת לי
ילד – בחור ישיבה. הצלת את בני".
