"ה
"אלו דברים שאין להם שיעור", שלכאורה קשה סדר הדברים שמביאים שם, "ביקור חולים, והכנסת כלה, והלווית המת," היה לו לכתוב את סדר הדברים כמנהגו של עולם הכנסת כלה ביקור חולים הלוויית המת, ואמאי הכניסו את מצוות הכנסת כלה בין ביקור חולים להלוויית המת. ותירץ הווארקער רבי שאם יש אחד שמקיימים אצלו את מצוות ביקור חולים רח''ל, והוא רוצה שלא יבוא לידי הלוויית המת חלילה, העצה לזה הוא ליתן מעות להכנסת כלה וזה עושה הפסק בין הביקור חולים להלוויית המת, שהחולה לא ימות ח''ו.
''אם כסף תלוה את עמי את העני עמך"- כשאתה מלווה כסף לעני, אל תחשוב שלו אתה נותן, כי באמת "את העני עמך" רק מה שאתה נותן לעני הוא שלך והולך עמך, כי אין מלוין לו לאדם אלא תורה ומצוות ומעשים טובים. (רבי שמחה בונם מפשיסחא זצק"ל)
דברי תורה נמשלו כאש: מה אש - ניתנה מן השמים, כך דברי תורה ניתנו מן השמים; מה אש - חיים לעולם, אף דברי תורה חיים לעולם; מה אש - קרוב לה - נכווה, רחוק ממנה - צונן, קרוב ולא קרוב- נהנה, כך דברי תורה, כל זמן שאדם עמל בהם חיים הם לו, פרש מהם ממיתים אותו; מה אש - משתמשים בה בעולם הזה ובעולם הבא, כך דברי תורה משתמשים בהם בעולם הזה ובעולם הבא; מה אש - כל המשתמש בה עושה בגופו רושם, כך דברי תורה כל המשתמש בהם עושה בו רושם; מה האש - בני אדם שעמלים בה ניכרים הם בין הבריות, כך תלמידי חכמים ניכרים בדיבורם ובעטיפתם, בהילוכם ובדיבורם ובעטיפתם. (ספרי ברכה ל"ג; ילקוט שמעוני שם)
דברי תורה נמשלו למים; שנאמר: "הוי כל צמא לכו למים" מה המים מסוף העולם ועד סופו, כך תורה מסוף העולם ועד סופו; מה המים חיים לעולם, כך התורה חיים לעולם; מה המים חינם לעולם, כך תורה חינם לעולם; מה המים מן השמים, כך תורה מן השמים; מה המים בקולי קולות, כך תורה בקולי קולות; מה המים משיבים נפשו של אדם, כך תורה משיבה נפשו של אדם; מה המים מטהרים את האדם מטמאה, כך תורה מטהרת את הטמא מטומאתו; ומה המים יורדים טיפין טיפין ונעשים נחלים נחלים, כך תורה אדם למד שתי הלכות היום ושתים למחר עד שנעשה כנחל נובע; ומה המים מניחים מקום גבוה והולכים במקום נמוך, כך תורה מנחת מי שדעתו גבוהה עליו ומדבקת במי שדעתו נמוכה עליו; ומה המים אין מתקיימים בכלי כסף וזהב, אלא בירוד שבכלים, כך תורה אין מתקיימת אלא במי שעושה עצמו ככלי חרס; ומה המים אין הגדול מתבייש לומר לקטן: השקני מים, כך דברי תורה אין הגדול מתבייש לומר לקטן: למדני פרק אחד, דבר אחד, פסוק אחד, ואפילו אות אחת; ומה המים כשאין אדם יודע לשוט בהם סוף שהוא מתבלע, כך דברי תורה אם אין אדם יודע לשוט בהם ולהורות בהם סוף שהוא מתבלע. (שיר השירים רבה א, שוחר טוב א, ספרי עקב)
האמת היא שאין שום ברכה בבורות – הבורות היא קללה. עדיף לנו בהחלט לסבול מכאב הידע, מאשר להתענות בחיי בערות.
''והגישו אל הדלת'' - מדוע לדלת דווקא, מפני שפתחו לפניו את כל הדלתות, נתנו בידו את הזכות לחופש ועצמאות, ואין הוא רוצה בכך אלא בחר בעבדות. (מאוצרנו הישן)
''ונקרב בעל הבית אל אלקים" - במה יכול "בעל הבית" פשוט, סתם יהודי שאינו לא למדן ולא חסיד, להתקרב אל האלקים ? "אם לא שלח ידו במלאכת רעהו" אם אינו נוגע במה ששייך לחברו, זהו לבד די חשוב ומספיק כדי להיות קרוב אל האלקים (רבי מאיר מפרישמלאן זצק"ל)
"חציהם של שני אנשים נעוצים במרכז המטרה. הראשון הוא אלוף קליעה, השני מצייר את המטרה מסביב למקום הפגיעה של החץ."
אל תחששו לשאול.
לפני בערך 100 שנים, חי באירופה אדם עשיר, ששמו היה הרב אייזל חריף מסלונים. בתו של הרב הגיעה לפרקה ואביה החל לחפש עבורה את הגבר הצעיר המוצלח ביותר, שיישא אותה לאישה. באותם הימים, המשמעות של "הגבר המוצלח ביותר", הייתה בדרך כלל, תלמיד הישיבה המוצלח ביותר. אז הרב אייזל נסע עד לעיר וולוז'ין, שהייתה בתחום אחריותו התורנית של ראש הישיבה המפורסם, הנצי"ב. (מסופר שבימיו של הנצי"ב מוולוז'ין, למדו בישיבה שלו כ-10,000 תלמידים!) כאשר הגיע לשם הרב אייזל, הוא נכנס אל תוך בית המדרש, דפק בחוזקה על השולחן המרכזי והכריז בקול: "יש לי קושיה מאד מסובכת על סוגיה מסוימת בגמרא. מי שיצליח לענות לי על הקושיה, יזכה לפגוש את בתי למטרת שידוך!"
רחש גדול עבר באולם בית המדרש. סיכוי אמיתי להתחתן עם בתו של הרב אייזל! במהרה נוצר תור ארוך ומסודר ולכל אחד מהתלמידים בישיבה ניתנה ההזדמנות לספק לרב את התשובה. אחת אחרי השניה, הרב אייזל דחה מעליו את כל התשובות, שנשמעו מפי התלמידים. התהליך נמשך כך מספר ימים, כשחלק מהתלמידים עמדו בתור אפילו פעמיים ושלוש. אבל עדיין, אף אחד מהתלמידים לא הצליח לספק לרב את התשובה הנכונה. כאשר התלמידים סיימו את כל תשובותיהם, הרב אייזל החל לארוז את חפציו כשהוא מתכוון לשוב לביתו.
הוא הגיע עד לקצה העיר הגדולה, כאשר לפתע שמע מאחוריו קול שצעק לכיוונו: "הרב אייזל, הרב אייזל!" הוא פנה לאחור וראה מולו תלמיד ישיבה צעיר רץ במהירות לכיוונו. התלמיד הסביר: "הרב אייזל, אני יודע שלא הצלחתי למלא את התנאי שלך ושלא אוכל להינשא לבתך, אבל רק בשבילי, האם תוכל בבקשה לומר לי מהי התשובה הנכונה לשאלתך?" "אהה!", צעק בקול הרב אייזל. "אתה תהיה החתן של בתי!"
בחיים שלנו, החיפוש אחר האמת עלול להיות מעוכב, אם אין לנו את האומץ לשאול. כאשר אנו מבקשים את עזרתו של הזולת, אנו למעשה מודים בכך, שאין בידינו את כל התשובות. לפעמים נדרש מאתנו לשאול שאלות מביכות, שאלות שלא נוח לנו לשאול. לעיתים נדרש מאתנו להודות, שאנחנו פשוט לא יודעים, או אפילו להסתכן בכך, שיחשבו שאנחנו בורים. אך כל הסיכונים הללו, זעירים ביותר יחסית לחיים שלמים, המבוססים על שקר וכזב. תלמיד הישיבה נהג באומץ לב בדיוק מהסוג הזה; התנהגות כזו היא סימן המאפיין יושר אישי ואינטלקטואלי.
''אש התורה''
בנו של הרב נח, הרב הלל וינברג שליט"א, מתאר כיצד החל הכול עם שלושה בחורים בחדר קטן בקרית צאנז. אף אחד לא דמיין שצעדים ראשונים אלה יגיעו לפסגה בדמות "אש התורה" ושלוחותיה. אף אחד לא דמיין, חוץ מהרב נח וינברג עצמו. אלה הקרובים אליו מעידים שהוא האמין באמת ובתמים שהוא יביא את המשיח בכוחו – על ידי מאמציו. הישגיו המרשימים היו קטנים בעיניו כיוון שהוא ידע והיה משוכנע שה' רוצה יותר. הר' הלל, אמר בהלוויתו, שאם הרב וינברג היה עומד מולנו כרגע, הוא היה אומר שאנו יכולים להגיע ליותר ממה שהוא הגיע. אנו יכולים להגיע לרמה של משה רבנו! מילותיהם של חז"ל בנושא זה, לא היו עבורו עוד מאמר מעורפל שלא קשור לחיים, מילים אלה היו בשבילו אמת אשר עלינו לקחתה ברצינות יתרה.
סיפור מדהים ששמעתי על הרב וינברג מראה עד כמה הייתה רמת האמונה שלו גבוהה, ועד כמה השפיעה על חיי המעשה שלו. בתו סיפרה בימי ה"שבעה" שפעם הגיע לישיבת "אש התורה" אלוף שחמט, למד שם מספר ימים, והחליט לעזוב. הרב נח הזמין אותו לשחק איתו שחמט אך התנה איתו שאם אותו אלוף ינצח – הוא יכול לעזוב את הישיבה, אבל אם הרב נח ינצח – עליו להישאר. הרב נח ניצח. כאשר הוא נשאל מניין היה לו את האומץ להציע עסקה שכזו, הוא ענה שהוא ידע שה' רוצה שאותו צעיר יישאר ללמוד בישיבה, לכן הוא האמין בלב שלם שהוא ייתן בידו את היכולת לנצח.
מתאים ביותר לסיים באחד מהסיפורים שהרב נח נהג לספר לעיתים קרובות. לפני שנים רבות, ביקר הרב שך זצ"ל בישיבת "אש התורה" לרגל ברית מילה שנערכה בה. הוא נדהם למראה מספר גדול כל כך של בעלי תשובה – אנשים שהגיעו מחיים מערביים לגמרי ונכנסו לחיי תורה. הרך שך קם ואמר חידוש שהוא מעולם לא אמר קודם: הוא ציטט את הפסוק מהושע: "שובה ישראל עד ה' אלקיך כי כשלת בעווניך" (הושע יד ב), ושאל – מהפסוק נשמע שהעובדה שחטאנו ונכשלנו בכל כך הרבה עוונות, היא בעצם הסיבה לכך שעלינו לשוב עד ה' אלוקינו. כיצד ייתכן? מדוע? על מנת לענות על קושייתו הוא הסביר, שעד כמה שהרוע מסוגל לקלקל, הטוב יכול לתקן לפחות באותה המידה, אם לא יותר. לפי זה, אם אדם מסוגל להתרחק כל כך מהקדוש ברוך הוא, אזי אין ספק בכך שהוא מסוגל גם לחזור אליו, ואף להגיע לרמה גבוהה יותר! עד כמה שהיצר הרע של האדם הוא חזק ובעל כוח, הרי שיצרו הטוב חזק עוד יותר. בדומה לכך, המשיך הרב שך, אם ההיסטוריה הוכיחה שבכוחו של בן אנוש אחד להרוס את חייהם של שישה מליון בני אדם, הרי שבכוחו של בן אנוש גם להציל את חייהם של שישה מליון בני אדם! הרב שך התעורר לרעיון זה בעקבות הרושם העמוק שהשאיר בו המראה של ההישגים המדהימים אליהם הגיע הרב וינברג.
הרב הלל, בנו של הרב נח, הוסיף ואמר, שאותו אדם שגרם להרס כה נורא – היטלר ימ"ש, לא היה אדם כשרוני במיוחד או אינטליגנטי, ולמרות זאת הוא היה מסוגל לגרום לנזק כה גדול לאנושות. ולכן לכל אחד מאיתנו, לא משנה כמה הוא רואה את עצמו כסתמי וחסר כישרונות, יש את הפוטנציאל והיכולת להיטיב, עוד יותר מרעותיו ופשעיו של היטלר. כיצד אנו יכולים להגיע לרמה כזו? עלינו ללמוד מר' נח, לפתח את האמונה והביטחון שלנו בה' יתברך, כך יהיה לנו את הכוח להאמין שאנו יכולים להגיע להצלחות והישגים שלא יאומנו, אם ה' אכן רוצה בכך.
רמה כזו של אמונה וביטחון בהקב"ה, כמו זו שהגיע אליה הרב נח, נראית גבוהה מאד וקשה להשגה. אולם, גדולתו בנושא זה ובכל שאר השטחים לא הגיעה כתוצאה מכישרונותיו הטבעיים – אלא כתוצאה מעמל של שנים בהם הוא עבד והשקיע בקשר שלו עם הקב"ה. לעיתים קרובות הוא המליץ בפנינו ללמוד ולהפנים את ששת המצוות התמידיות, המצוות שעוטפות את היהודי ושומרות על הקשר שלו עם הקב"ה. על מנת לעשות לזכרו, הרי שיהיה מתאים ביותר שנקרא את מאמריו, נחזק את עצמנו ואת קשר שלנו עם הקב"ה, על ידי לימוד ועיון בששת המצוות התמידיות - שהראשונה שבהן היא האמונה. זהו המפתח להגיע לרמת ביטחון של "קום עשה" אליה הגיעו היהודים בקריעת ים סוף, ואותה ייצג כל ימי חייו הרב נח וינברג זצ"ל. ייתן ה' ונזכה כולנו ללמוד מהרב נח, להמשיך בדרכו ובמאמציו ולהגשים את חלומו – שכל יהודי ישוב לאביו שבשמיים.
חוויית השבוע שלי
http://h-y.xwx.co.il/
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה