בספר ברוך שאמר (ביאור על התפילות) הקשה, איך יתכן שחז"ל
הכניסו את הברכות של בלעם הרשע "מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל"
(במדבר כ"ד, ה') לסדר התפילה, וכן במוסף של ראש השנה אומרים פסוקים מתוך
דבריו של בלעם, וכי לא מצאו שבח לעם ישראל אלא מדבריו של בלעם? ותירץ, שכאן אנו רואים איך שהתורה התייחסה לדיבורים של אמת,
לא משנה מאיזה פה זה יצא, אף אם הדיבורים יצאו מפיו הטמא של בלעם הרשע, כיון
שהדברים הם דברים של אמת, אין לזלזל בהם, כי קבל את האמת ממי שאמרה.
ידוע
בשם הגר"י סגל זצ"ל, ר"י מנצ'סטר, שלימד הלכות לשון הרע מספר חפץ
חיים, מסוגל לישועה, והעיד, שאין משפחה שקיבלה עליה ללמוד ב'
הלכות ביום, ולא ראו ישועה בדבר הנצרך להם. וכן נהוג באחרונה לקבל על עצמם שמירת
הלשון במשך 40 יום, ניתן לחלק בין ידידים וקרובים ולחלקם למשך שעות היממה, לזכות
הזקוק לזיווג, רצוי לומר לפני זה את שם הזקוק לישועה.
כי תבואו אל
הארץ אשר אני נותן לכם (כה ב( נותן לשון הווה, ולא – נתתי. כשעלה רבי נחמן מברסלב לארץ
ישראל אמר: רק עכשיו נתיישב לי פסוק זה כהוגן, כי מי שזוכה לישיבתו בקודש בארץ
חמדתנו, אינו תופס ואינו מרגיש את כל היקף הקדושה מיד, אלא כל יום ויום הוא מרגיש
יותר ויותר את קדושת הארץ, וכל יום הוא טועם בה כמה טעמים ערבים ומתוקים, כל יום
מתוק מחברו, וכל יום ארץ ישראל בעיניו כחדשה, כאילו רק עתה ניתנה לו מאת
הקב"ה, וזהו שאמרה התורה: 'נותן לכם' – בכל יום נתינה חדשה. (עיטורי
תורה(
כל
עוד האדם סומך ומצפה לעזרת הזולת, דודים, ידידים, וכו' אזי לא תהיה לו גאולה
עצמית, אך אם הוא עושה כל מאמץ לעזור לעצמו ולא סומך על אחרים – אזי הוא זוכה
לעזרת הקב"ה ומצליח.
כסף מהשמים... (מתוך הספר 'פניני פרשת השבוע'
הרב קובלסקי(
הרב משה פ.,
שסיפר לנו את סיפורו האישי, משמש כמחזיק תורה מזה רבות בשנים. מדי חודש בחודשו הוא
מתרוצץ להחזקת כולל האברכים שהוא מחזיק במסירות נפש, אלא שבשלהי חודש שבט האחרון,
גילה לחרדתו כי המאמץ לא צלח, והקופה ריקה... הוא מתרוצץ אנה ואנה, מתקשר ומבקש, פונה ומתחנן, אך הקופה
נותרת ריקה וכבר ביום המחר הוא זקוק למלוא הסכום...
הוא נכנס
להיכל הכולל בסיום הסדר, ופונה לאברך הראשון שנקרה בדרכו : 'תשמע, מחר ראש חודש, הקופה ריקה
ואני פשוט לא מצליח לגייס כסף. החלטתי שאני מנסה לעשות הכול גם אם זה חסר סיכוי - ואני פונה
אליך שתעזור לי לגייס את הכסף...' האברך משך בכתפיו בתדהמה: 'אני? מה לי ולגיוס כספים? מעודי
לא התנסיתי במקצוע, אינני מקושר לבעלי הון ואני חסר יכולות לחלוטין! אני יכול
לסייע לך לגייס כסף? כיצד?' ' את
כל זה אני יודע', אמר ר' משה בחביבות, 'אני יודע שבעיקרון זה חסר סיכוי. ובכל זאת,
אני מנסה לעשות מה שאני יכול, ואני מבקש גם ממך לעשות ככל שתוכל, ובורא עולם יהיה
בעזרנו!'
האברך שב
לביתו, ומחליט לאמץ את הגישה הזו. נכון, לא הגיוני וסביר שיצליח לסייע, אבל הוא
ינסה לעשות את שלו. הוא מתקשר לאחיו השוהה בבלגיה, משוחח עמו על דא ועל הא, וגם
שואל אולי יש לו רעיון כיצד ניתן לסייע בגיוס הכספים... באותה שעה, לא היה לאח כל רעיון. אך בשעה מאוחרת מאוד בלילה, לפתע צלצל הטלפון ואחיו בישר לו: 'פגשתי כאן יהודי, והלה
סיפר שהפריש סכום כסף להחזקת כולל לצורך סגולה לישועה, ושאל אם יש לי רעיון למי
להעביר את הכסף... מיד נתתי לו את הפרטים שלכם...' הוא אומר בשמחה... ביום המחרת, נכנסה העברה בנקאית לחשבון הכולל, מנדיב עלום
מבלגיה הרחוקה. נדיב שלא היה אתו כל קשר, ומגייס כספים חסר ניסיון, וסיפור פלאי של
צירוף מקרים - וכל אלה הובילו לסוף הטוב!
כי האדם נדרש להתאמץ, לפעול, לעשות, לנסות.
יכולותיו וכישוריו אינם רלוונטיים, הוא לא צריך לעשות את החשבון אם הוא מסוגל. הוא
צריך רק לפעול כמיטב יכולתו, והקדוש ברוך הוא מסייע בעדו!
החוויה היהודית
